החדשנות הישראלית

פורצת את גבולותיה

הפוטנציאל הכלכלי והחברתי האדיר הטמון בחדשנות הישראלית אינו ממוצה. כיצד נרחיב את השפעתה על המשק הישראלי?

בעשורים האחרונים החדשנות הישראלית הגיעה לשיאים רבים. ישראל היא מרכז חדשנות בינלאומי, עם תרבות חדשנית תוססת המבוססת על יכולות בינתחומיות, רוח יזמית וכישורים טכניים חזקים. ההייטק הישראלי נהנה בשנים האחרונות מפריחה המתבטאת בפעילות ענפה של חברות רב לאומיות, חברות הזנק חדשניות וחברות צמיחה ישראליות.​

פרק "הייטק בישראל 2018" בדו”ח זה יתאר שנה נוספת של הישגים מרשימים לחדשנות הישראלית. זאת, על אף תקופה לא פשוטה בה הסדר העולמי מתערער, על רקע מלחמות סחר עולמיות ורפורמת  המס שערך ממשל טראמפ. בפרט, ראוי לציין את הפריצה של תחומים חדשים כגון פינטק ובינה מלאכותית (AI) לצד המשך התבגרותן של חברות צמיחה בתחומים “המסורתיים” דוגמת אינטרנט, סייבר ומכשור רפואי.

יחד עם זאת, אם ישראל מבקשת להפוך מאומת סטארטאפ (Startup Nation) למשק טכנולוגי חכם (Smartup Nation), אקוסיסטם החדשנות הישראלי חייב לפרוץ את הגבולות בתוכם הוא פועל כיום.

החדשנות הישראלית תחומה במספר מימדים. בהיבט הטכנולוגי, רוב פעילות החדשנות ממוקדת בענף ה-ICT. בהיבט הגאוגרפי, המסה הגדולה של הפעילות עדיין מתרכזת במרכז הארץ, עם פעילות נמוכה יחסית אפילו בערים גדולות כמו חיפה, ירושלים ובאר שבע. ובהיבט הדמוגרפי – כמחצית העובדים בהייטק הינם גברים, יהודים לא חרדים עד גיל 1.45 יתר על כן, החדשנות הטכנולוגית איננה פורצת את גבולות תעשיית ההייטק. כך רובם המכריע של אזרחי ישראל לא מרגישים שהם חיים במדינה “טכנולוגית” בתחומים המשפיעים על חיי היום יום שלהם כגון תחבורה, מסחר, פיננסים ונגישות של שירותים ציבוריים. התוצאה היא שהפוטנציאל הכלכלי והחברתי האדיר הטמון בחדשנות הישראלית אינו ממוצה.

לתפישתנו, חדשנות היא מנוע מרכזי לצמיחה כלכלית ולאיכות חיים. ככזאת, היא צריכה להיות מנת חלקם של כלל אזרחי המדינה, בכלל הסקטורים, בכלל אזורי הארץ ובכל תחומי החיים. נושא מרכזי בדוח החדשנות לשנת 2017 היה הגדלת מספר המועסקים בחברות מוטות חדשנות. בדוח הנוכחי אנו מציגים חזון לפריצת הגבולות של החדשנות הישראלית במספר כיוונים נוספים.

בפרק "מירוץ העוצמה הטכנולוגית" נציג את האתגר במימד הטכנולוגי – כיצד מבטיחים את ההובלה העתידית של החדשנות הישראלית, ובפרט על רקע התחרות הגלובלית הגוברת בטכנולוגיות מתעוררות ובראשן בינה מלאכותית.

בפרק "רפואה מותאמת אישית – נקודת המפנה של תעשיית הביופארמה בישראל?" נציג את האתגר במימד הענפי – כיצד פורצים את גבולות ה-ICT ומפתחים בישראל אקוסיסטם רפואה מותאמת  אישית מוביל. התעשייה הישראלית נמצאת בעמדת זינוק מצוינת שכן היא נהנית מיתרונות גדולים במידע רפואי ייחודי, המבוסס על תיקים רפואיים ממוחשבים בקופות החולים ועל מאגרים גנומיים, במדע בסיסי מפותח וביכולת המוכחות של האקוסיסטם הישראלי בתחומי המחשוב והמידע.

בפרק "כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה – משימה לאומית" נציג את האתגר במימד הגיאוגרפי – פריצת גבולות החדשנות הישראלית הממוקמת ברובה במרכז הארץ אל שאר חלקי הארץ. נציע אסטרטגיה פרקטית המבוססת על חיזוק ההייטק במטרופולינים, ניצול טוב יותר של פוטנציאל ההון האנושי בפריפריה וחיזוק יתרונות אזוריים באמצעות חדשנות טכנולוגית.

לסיום נציג בפרק "מאומת הסטארטאפ למשק טכנולוגי וחכם" את האתגר במימד "העומק" -  כיצד לגרום לפיתוחים הטכנולוגיים הישראליים לחדור למרקם החיים של החברה הישראלית. בפרק זה  נציע כיוונים אפשריים לסגירת הפער בין ישראל למדינות המערב המובילות ברמת הנגישות של כלל האוכלוסייה לטכנולוגיות מתקדמות בכל תחומי החיים.

פריצת הגבולות של החדשנות הישראלית היא משימה לאומית רחבה. להובלה בטכנולוגיות העתיד נדרשת השקעה בתשתיות מחקר ובהון אנושי באקדמיה לצד השקעה במו”פ בתעשייה; לפיתוח כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה נדרש לפעול בנחישות, הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית; לפיתוח אקוסיסטם רפואה מותאמת אישית נדרשת שותפות של גורמי הבריאות והחדשנות בממשלה; ולהטמעת הפיתוחים הטכנולוגיים הישראליים במשק המקומי נדרש גם עידוד של רגולטורים ענפיים שונים.

לפיכך, רשות החדשנות מקדמת מטרות אלו בשיתוף פעולה עם מגוון משרדי ממשלה. במסגרת זו, ביקשנו משותפינו בממשלה להציג בדוח זה את חלקם במענה על האתגרים והמטרות המפורטים בדוח זה.

לאורך פרקי הדוח יופיעו מאמרים קצרים, ממוקדי חזון ומטרה, שכתבו עבורנו משרד הבריאות, משרד החינוך, ות”ת-מל”ג, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ומשרד האוצר יחד עם משרד המשפטים.

לסיכום, בדוח זה אנו מבקשים לקדם את הפיכתה של ישראל מאומת הסטארטאפ למשק טכנולוגי וחכם, לטובת הכלכלה הישראלית ולטובת רווחתם של אזרחי ישראל. מגמות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות בעולם כולו מצטרפות לכדי שעת כושר – ורשות החדשנות תפעל בנחישות בשנים הקרובות כדי לרתום אותן.


[1] נתוני למ”ס – סקר כוח אדם, 2017