הישגי רשות החדשנות ב-2019

שנת 2019 היתה שנה של עשייה מגוונת ועשירה. שנה שסימנה את המשך הצמיחה והפיתוח של מהלכים וכלים שמטרתם לקדם את חזון הרשות ולממש את התוכנית האסטרטגית שהוגדרה על ידי מועצת הרשות.

בין הצעדים המרכזיים שביצעה רשות החדשנות בשנת 2019 אפשר למנות:

• פיתוח מגוון כלים חדשים וביצוע פעולות לקידום אקו-סיסטם החדשנות בפריפריה, בהם השקת מסלול לסיוע בהקמת שלוחות מו”פ של חברות גדולות בפריפריה, השקת שלוש חממות יזמות בכרמיאל, ירוחם ובני שמעון, חממת מזון בקריית שמונה, שתי מעבדות חדשנות בחיפה ובבאר שבע, הפעלת מרכז יזמות בחיפה, ופעילות משותפת עם משרד הכלכלה לקידום הקמת מרכז פוד-טק באזור קריית שמונה ומכון לייצור מתקדם בכרמיאל.
• פיתוח מגוון כלים חדשים וביצוע פעולות להגדלת היקף ומגוון היצע ההון האנושי המיומן, בהם המשך קידום תוכנית סיירות התכנות, השקת מסלול לעידוד יזמות נשים והשקת שני מסלולי הכשרה חדשים:
  • מסלול התמחות להיי-טק – המסייע לחברות לקלוט ולהכשיר בוגרי תואר חסרי ניסיון (“ג’וניורים”) במקצועות ההיי-טק.
  • מסלול “הסדנה” – איגוד ללימודי טכנולוגיה מתקדמת המסייע לחברות היי-טק להכשיר עובדים למקצועות פיתוח מתקדמים, ובפרט בתחום הבינה המלאכותית.
• פיתוח מגוון כלים חדשים וביצוע פעולות לקידום חברות בצמיחה, בהן הרחבה ניכרת של תוכנית הפיילוטים, המסייעת לחברות צומחות לבצע הדגמות חצי מסחריות באתרי הרצה. נעשו פעולות שונות להגדלת היקפו של שוק ההון והחוב הזמין לחברות צומחות – תוכנית לעידוד השקעות מוסדיות בתחום, קידום שת”פ עם הבנק האירופי וקידום הגשת חברות למסלולי המימון של האיחוד האירופי. כמו כן, נעשתה פעילות להסרת חסמי רגולציה ויצירת רגולציה מעודדת חדשנות, בין היתר, באמצעות הקמת מרכז לנושא – שלוחה ישראלית למרכז הרגולציה לטכנולוגיות חדשניות של ה-World Economic Forum.
• ביצוע פעולות לקידום המובילות הישראלית בטכנולוגיות עתידיות. במסגרת השתתפות הרשות בפורום תל”מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח),¹ רשות החדשנות שותפה בתוכנית הלאומית לקידום מדע וטכנולוגיית קוונטיים. הרשות פועלת לגיבוש תוכנית לאומית לתחומי הבינה המלאכותית ומקדמת תוכנית לאומית לתחום ה-Bio-Convergence (הרחבה בפרק השישי בדוח זה).
• קידום מגוון פעולות לשיפור השירות ללקוחות, בהן פישוט וצמצום נהלים וטפסים, שדרוג אתר האינטרנט ומערכות המחשוב, הקמת מוקד שירות וקיצור זמני תגובה לטיפול בבקשות (11 שבועות מהגשה עד קבלת תשובה).
• מעבר הרשות לירושלים. במהלך שנת 2019, בהתאם לנדרש על פי חוק המו”פ, עברו משרדי רשות החדשנות מאזור המרכז לירושלים. מעבר מורכב שהתבצע ללא כל פגיעה בפעילות השוטפת.

תוכנית העבודה של רשות החדשנות לשנת 2020 גדושה בפעולות מגוונות שמטרתן להמשיך ולקדם את אקו-סיסטם החדשנות בישראל, בהתאם לתוכנית האסטרטגית החמש-שנתית שהגדירה מועצת הרשות. אולם, חוסר היציבות הפוליטי בישראל מקשה על גיבוש ויישום מהירים של מדיניות ממשלתית יציבה וארוכת טווח.

קיומה של ממשלת מעבר במהלך שנת 2019 האט את מנגנוני התקציב הממשלתיים ואילץ את רשות החדשנות לעכב תשלומים לחברות. בנוסף, קיומה של ממשלת מעבר מגביל את היכולת לקדם תהליכי מדיניות וחקיקה חדשים הנדרשים לצורך קידום ארוך טווח של החדשנות בישראל. יתר על כן, שנת 2020 צפויה להתנהל תחת “תקציב המשכי”,² העלול ליצור האטה נוספת במנגנונים הממשלתיים ולפגוע בתקציבי הרשות וביכולתה לקדם את תוכניותיה.

רשות החדשנות סבורה כי פגיעה משמעותית בתקציבה וביכולתה לקדם את תוכניותיה עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בהיי-טק הישראלי. בשלב הראשון תורגש הפגיעה בעיקר בקרב חברות הזנק, אך בטווח הארוך יותר תחלחל הפגיעה להיי-טק הישראלי כולו.

רשות החדשנות – תוכנית אסטרטגית לשנים 2022-2018

במהלך שנת 2018 הגדירה מועצת רשות החדשנות תוכנית אסטרטגית לשנים 2022-2018. התוכנית מורכבת מארבעה יעדים אסטרטגיים לפעילות הרשות המפורטים לעשר מטרות אסטרטגיות.

רשות החדשנות מפעילה תוכניות וכלים שונים כדי לממש את עשר המטרות האסטרטגיות שהוגדרו. הרחבה נוספת על מגוון הפעולות המבוצעות ברשות אפשר לראות בסקירת פעילות הזירות שבפרק 7 – “פעילות הזירות של רשות החדשנות”.

בנוסף, במסגרת הכנת תוכנית העבודה לשנת 2020, הגדירה הרשות ארבע מטרות אסטרטגיות שיהיו במוקד תוכנית העבודה לשנה זו (בהנחה שהתקציב ההמשכי בשנת 2020 יאפשר זאת). לכל אחת ממטרות אלו הוגדרו מדד מאקרו ויעד כמותי שיאפשרו לבחון את ההתקדמות להשגת המטרה בסוף תקופת התוכנית האסטרטגית (שנת 2022).

מבנה ותקציב רשות החדשנות בשנת 2019

מבנה רשות החדשנות 

חוק המו”פ³ מגדיר כי לרשות החדשנות תהיה מועצה ובראשה המדען הראשי במשרד הכלכלה, וכי המועצה תמנה לרשות מנכ”ל שיהיה נתון לפיקוח המועצה.

פעילות רשות החדשנות חולקה לזירות פעילות, בעלות התמחות באתגרים מקצועיים, קהל לקוחות, מובחן וכלים ייעודיים לצורך ביצוע משימותיהן. תרשים 2.4 מתאר את מבנה רשות החדשנות

תקציב רשות החדשנות

תקציב הרשות מחולק לשלושה תחומים:

• תקציב מענקי הסיוע של רשות החדשנות (תקציב הרשאה) עמד בשנת 2019 על סך של 1.73 מיליארד ש”ח. מתוכו תקציב של כ-175 מיליון ש”ח שהועבר מגופי ממשלה אחרים לפרויקטים משותפים.
• תוכנית המו”פ האירופית הורייזן 2020 – חלקה של רשות החדשנות בהשתתפות ישראל בתוכנית עמד בשנת 2019 על כ-334 מיליון ש”ח.
• תקציב התפעול של רשות החדשנות עמד בשנת 2019 על כ-172 מיליון ש”ח. תרשים 2.5 מפרט את תקציב מענקי הסיוע של רשות החדשנות, כפי שבוצע בשנת 2019, בחלוקה לפי זירות:

תרשים 2.5 מפרט את תקציב מענקי הסיוע של רשות החדשנות, כפי שבוצע בשנת 2019, בחלוקה לפי זירות:

תרשים 2.6 מפרט את תקציב התפעול של רשות החדשנות, כפי שבוצע בשנת 2019, בחלוקה לפי סעיפים:

הכנסות מתמלוגים והעברת ידע

רשות החדשנות גובה תמלוגים עבור פרויקטים שניתן להם מענק והצליחו להניב מכירות (תמלוגים בגובה 3%-5% מהמכירות עד כיסוי המענק⁴). בנוסף, נגבה תשלום על העברת ידע, במקרים שבהם הידע שנוצר בפרויקט נמכר לחברה זרה (תשלום בגובה של בין פי 1 לפי 6 מהמענק שניתן לפי נוסחת חישוב קבועה).

על פי חוק המו”פ, ההכנסות מתמלוגים והעברת הידע משולמות לאוצר המדינה ומשמשות כאחד המקורות למימון מענקי הסיוע של רשות החדשנות.

בשנת 2019 נגבו תשלומים בסך של כ-459 מיליון ש״ח, הכוללים כ-299 מיליון ש״ח גביית תמלוגים וכ-160 מיליון ש״ח בגין העברות ידע.

מענקי רשות החדשנות ממוקדים בפתרון “כשלי שוק” באקו-סיסטם החדשנות הישראלי

תקציב מענקי הרשות עמד בשנת 2019 על כ-1.7 מיליארד ש”ח. תקציב זה מהווה כ-5.5% מסך גיוסי ההון בהיי-טק הישראלי (שעמדו בשנת 2019 על כ-9 מיליארד דולר – 30.8 מיליארד ש”ח),⁵ וכ-2.5% מסך ההוצאה על מו”פ אזרחי בישראל (שעמד בשנת 2018 על כ-65 מיליארד ש”ח).⁶

מטרתם של מענקי רשות החדשנות, כפי שעולה מחוק המו”פ⁷ ומחזון רשות החדשנות, היא לעודד מו”פ וחדשנות טכנולוגית בתעשייה. אולם, מעת לעת עולה השאלה מהי ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו”פ במציאות שבה קיים היצע רחב של הון סיכון “בשוק הפרטי”. בנוסף, יש השואלים האם תקציב בהיקף של 2.5% מסך ההוצאה על מו”פ בישראל אכן יכול ליצור השפעה משמעותית על אקו-סיסטם החדשנות הישראלי.

ההצדקה להשקעה ממשלתית במחקר ופיתוח היא במקרים שבהם קיים “כשל שוק”. כלומר, מקרים שבהם השקעת הון צפויה לתת תשואה משמעותית למשק, אך שוק ההון הפרטי יימנע מלהשקיע בהם או ישקיע בהם בחסר. זאת מכיוון שהשוק הפרטי אינו מתייחס לתשואה למשק (שאינה מתורגמת לרווח), ובשל נטיית השוק הפרטי להתמקד בתחומים מוכרים, שבהם הסיכון נמוך יחסית והתשואה היא קצרת טווח.

נתונים חדשים מראים כי בשונה משוק ההון הפרטי, מענקי רשות החדשנות מתמקדים בתחומים שבהם קיים “כשל שוק” – תחומים חדשניים ומוכרים פחות, שהם לרוב בעלי סיכון גבוה ותשואה ארוכת טווח. בתחומים אלה יש למענקי רשות החדשנות משקל משמעותי מסך ההשקעות ויכולת השפעה ניכרת על המתרחש בתחום.

תרשים 2.6 מציג את התפלגות מענקי רשות החדשנות לפי תחומים טכנולוגיים, בהשוואה להתפלגות הגיוסים בשוק ההון הפרטי לפי אותם התחומים.

בתרשים 2.7 ניתן לראות כי בעוד תחום התוכנה הוא המוביל בגיוסים בשוק ההון הפרטי, עם 32% מסך הגיוסים, מענקי רשות החדשנות ממוקדים דווקא בתחום הרפואה והבריאות המהווה 32% מסך מענקי הרשות והוא תחום בעל סיכון גבוה ותשואה ארוכת טווח. עוד ניתן לראות בתרשים 2.7 כיצד מענקי רשות החדשנות מוטים יותר (ביחס לשוק הפרטי) לתחומים פחות מוכרים, כגון חקלאות ומזון, אנרגיה וסביבה. תחומים אלה אינם “פופולריים” בשוק ההון הפרטי, אך יש בהם פוטנציאל לתרומה גדולה למשק ופוטנציאל להיות “גלי הטכנולוגיה” העתידיים.

מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני הרשות ונתוני IVC לגבי כלל ההשקעות במשק הישראלי

תרשים ⁸2.8 משלים את התמונה ומראה כי התמקדות מענקי רשות החדשנות, בתחומים שבהם קיים “כשל שוק” ואין היצע גדול של הון פרטי, גורמת לכך שבתחומים אלה רשות החדשנות מהווה שחקנית משמעותית, בעלת השפעה ניכרת על סך ההון המגויס למו”פ בתחום.

כפי שניתן לראות בתרשים 2.8, בעוד סך מענקי רשות החדשנות היוו בשנת 2018 רק כ-5.5% מסך הגיוסים במשק, ההטיה של מענקי רשות החדשנות לתחומים עתירי סיכון ופופולריים פחות גרמה לכך שבתחומים אלו היה משקלם גבוה בצורה משמעותית – 12% בתחום הרפואה והבריאות, 15% בתחומי התקשורת, 40% בתחומי האנרגיה, המים והסביבה, ויותר מ-200% מסך ההון הפרטי שגויס למו”פ בתחומי החקלאות והמזון (בתחומים רבים השקעת רשות החדשנות נעשית ביחד עם המשרד הרלוונטי – ראה פרק 7 “פעילות הזירות של רשות החדשנות”).

מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני הרשות ונתוני IVC לגבי כלל ההשקעות במשק הישראלי

זווית נוספת להבנת חשיבות ההתמקדות של מענקי רשות החדשנות ב”כשלי שוק” היא בניתוח היקף הסיוע של רשות החדשנות ליצירתן של חברות הזנק חדשות. כפי שמוצג בהרחבה בפרק הרביעי בדוח זה, בשנים האחרונות היקף השקעות שוק ההון הפרטי בחברות הזנק בשלביהן הראשונים (שלב ה-Seed) נמצא במגמת ירידה. רשות החדשנות סבורה כי ירידה זו מעידה על ההשקעה בחסר של שוק ההון הפרטי בחברות בשלב ה-Seed המהוות רכיב חיוני להיי-טק הישראלי. השקעה בחסר זו מהווה אף היא “כשל שוק” המצדיק סיוע ממשלתי.

תרשים 2.9 בוחן כמה מחברות ההזנק שנוסדו בשנים 2015-2014 ניגשו לקבלת מענקי תמיכה של רשות החדשנות (עד שנת 2018). ניתן לראות בתרשים 2.9 כי שיעור גדול יחסית – של 22% מסך חברות ההזנק החדשות – נזקקו למענק מרשות החדשנות והגישו בקשה לקבלתו. עוד אפשר לראות כי בתחומים שבהם קיים “כשל שוק”, כגון מדעי החיים, קלינטק ופוד-טק, שיעור זה אף גדול יותר ועומד על כ-48% וכ-38% בהתאמה.

נתונים אלו מראים כי במימון לחברות הזנק חדשות, ובפרט בתחומים עתירי סיכון ובעלי החזר ארוך טווח כגון רפואה ומדעי החיים, רשות החדשנות מהווה שחקנית משמעותית וחשובה. לתמיכת הרשות השפעה ניכרת ליצירתן של חברות הזנק חדשות, שתרומתן למשק ולכלכלה היא משמעותית לאורך שנים.

מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני  הרשות ונתוני SNC (מבין חברות בנות 3 ו-4 שנים, נתוני 2018)

1 בפורום תל”מ חברים ביחד עם רשות החדשנות גם משרד המדע, משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות”ת), והמנהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא”ת) במשרד הביטחון 

2 בשיטה זו התקציב המוקדש לכל נושא זהה לתקציב השנה הקודמת בשינויים קלים 

3 החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד-1984

4 כולל ריבית לייבור

5 נתוני IVC נכון למרץ 2020, להרחבה ראה פרק ראשון בדוח זה

6 למ״ס, אוגוסט 2019, ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי 2018

7 חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ״ד-1984

8 התפלגות הגיוסים במשק מבוססת על ניתוח רשות החדשנות לנתוני IVC