ההיי-טק הישראלי המשיך ב-2019 לשגשג ולרשום שיאים חדשים במגוון מדדים. עם זאת, רשות החדשנות מזהה כמה מגמות מדאיגות המצדיקות מיקוד ממשלתי, בהן ירידה ביצוא סחורות ההיי-טק ומחסור בעובדים מיומנים
הנתונים המרכזיים המשמשים לבחינת מצבו של אקו-סיסטם החדשנות הישראלי מראים כי שנת 2019 המשיכה להיות שנה של צמיחה ושגשוג. בשנה זו נרשמו שיאים חדשים בתעשיית ההיי-טק החל מהיקף גיוסי הון, דרך היצוא והתוצר, וכלה בהיקף המועסקים. שיאים אלה משתקפים הן במדד ההיי-טק של רשות החדשנות והן בשלל מדדים בינלאומיים הממצבים את ישראל בחזית החדשנות העולמית. נתונים אלה מוצגים בפרק זה בהתאם לרבדים שונים המאפיינים את תעשיית ההיי-טק.
גיוסי הון
בתרשים 1.1 ניתן לראות כי בשנת 2019 היקף גיוסי ההון בהיי-טק הגיע לשיא חדש של כ-9 מיליארד דולר ומשקף עלייה של כ-15% משנת 2018. מאז שנת 2004 היקף גיוסי ההון עלה פי 4.5 – בממוצע בכ-13% בכל שנה. מספר סך הכל סבבי הגיוס בשנת 2019 היה דומה למספר של שנת 2018 ועמד על כ-1,100 סבבים.1
נתוני שנת 2019 מראים כי הגידול המואץ בסך גיוסי ההון נבע בעיקר מעלייה בסכומי הגיוס. הגידול בסכומים המגויסים בכל סבב מעיד על מגמה רחבה יותר המתרחשת בהיי-טק הישראלי בעשור האחרון: צמיחה המונעת מגידול (Scale-Up) של חברות קיימות, בניגוד ליצירת חברות הזנק חדשות (Start-Up) כפי שנראה בעבר בהיי-טק. מגמה זו מעידה על התבגרות ההיי-טק הישראלי.
מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני IVC
קשיים וחסמים בגיוסי הון
קיימים היבטים חיוביים רבים בגידול במספר חברות הצמיחה2 בהיי-טק הישראלי. כפי שנסקר בהרחבה בדוח רשות החדשנות הקודם,3 על החדשנות הישראלית “לפרוץ את גבולותיה” ולהרחיב את השפעתה על המשק הישראלי בכללותו. גידול במספר חברות הצמיחה הוא הכרחי להגשמת מטרה זו.
ל”חברות בצמיחה” הגדלות בקצב מהיר פוטנציאל רב להפוך לחברות “שלמות”, המעסיקות מספר גדול של עובדים במגוון תפקידים משלימים לתפקידי המו”פ, ובכך מרחיבות באופן משמעותי את מעגל התעסוקה בפריון גבוה שמספק ההיי-טק הישראלי.
יש חשיבות עליונה בשמירה על חברות בצמיחה לטובת ההיי-טק הישראלי ולכן חשוב להתמקד בהן. בתוך כך, יש צורך לבחון את החסמים המקשים על התפתחותן תוך מתן פתרונות מתאימים. אחד החסמים הוא הקושי של חברות בצמיחה בגיוס חוב. בפרק השלישי “התבגרות אקו-סיסטם החדשנות הישראלי” נציג נתונים נוספים אודות הגידול במספר חברות בצמיחה בהיי-טק הישראלי, ויוצג חסם גיוס החוב המעיב על התפתחותן של חברות בצמיחה בישראל.
יצוא ההיי-טק
צמיחת ההיי-טק הישראלי בשנת 2019 משתקפת גם בנתוני יצוא ההיי-טק. הנתונים מראים כי בשנת 2019 יצוא ההיי-טק הישראלי המשיך לצמוח והגיע לשיא של כ-45.8 מיליארד דולר, שהם כ-46% מסך כל היצוא בישראל (גידול של כ-1.2% ביחס להיקף יצוא ההיי-טק בשנת 2018).
תרשים 1.2 מציג את נתוני יצוא סחורות, תוכנה ומו”פ בהיי-טק. כפי שאפשר לראות בתרשים, עיקר הגידול של סך יצוא ההיי-טק נובע מהאצה ביצוא תוכנה ומו”פ, שצמח בכ-14% משנת 2018 ועומד על כ-28.8 מיליארד דולר. סך הכל בשנת 2019 יצוא תוכנה ומו”פ מהווה כ-63% מסך יצוא ההיי-טק.
מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני משרד האוצר והלמ״ס. נתוני 2019 כוללים את ינואר – אוקטובר, בשיעור שנתי
קשיים וחסמים ביצוא
עם זאת, למרות נתוני הצמיחה המרשימים ביצוא תוכנה ומו”פ, ניתן לראות בתרשים 1.2 כי בניגוד לצמיחה המואצת ביצוא תוכנה ומו”פ, יצוא הסחורות (תרופות, ציוד אלקטרוני ואופטי וכד’) התכווץ בכ-15%, בהמשך למגמה שהחלה בשנת 4.2018
בנוסף, ניתן לראות בתרשים כי שיעור יצוא ההיי-טק מסך הייצוא ירד בשנת 2019 במעט לכ-45.6% (לאחר שבמשך חמש שנים עמד על יותר מ-46%).
נתונים אלה מראים כי כתוצאה מהירידה ביצוא בענפי הסחורות, ההיי-טק הישראלי חדל מלהיות “קטר” המוביל את הגידול בייצוא במשק. כיום יצוא ההיי-טק הישראלי צומח בקצב דומה לקצב הגידול ביצוא בסקטורים האחרים במשק, ולכן משקלו היחסי ביצוא נשאר קבוע.
מגמות אלו משתקפות גם בנתוני תוצר ההיי-טק, אשר מוצגים בהרחבה כאן, ומראים גם הם כי “קטר” ההיי-טק הפך ל”קרון” הנע בדומה לשאר המשק, ומתבסס בעיקרו על תוכנה ומו”פ, ופחות על ייצור מוצרים וסחורות.
טענה רווחת היא כי הירידה ביצוא הסחורות בהיי-טק הישראלי נובעת מתהליכים עסקיים שקרו בחברת טבע ובחברת אינטל, המהוות יחד קרוב ל-50% מסך יצוא הסחורות בהיי-טק. רשות החדשנות בדקה טענה זו, ומצאה שגם בנטרול השפעתן של אינטל וטבע על יצוא הסחורות בהיי-טק, ייצוא סחורות ההיי-טק נמצא בקיפאון או בירידה מתונה.
כפי שניתן לראות בתרשים 1.5, המשקף את יצוא ענפי סחורות ההיי-טק ללא אינטל וטבע: בשנת 2017 היצוא צמח בשיעור של כ-2.9%, ובשנת 2018 הוא התכווץ בשיעור של כ-62.7%, כך שהירידה לא הושפעה מהשינויים שחלו בחברות אלו.
מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני הלמ״ס7
רשות החדשנות סבורה כי הירידה במשקלם של ענפי הסחורות ביצוא ובתוצר ההיי-טק היא מגמה מדאיגה. לענפי סחורות ההיי-טק חשיבות למשק הישראלי בתרומתם לתוצר וליצוא, בפריסה הכלל-ארצית שלהם ובהעסקת עובדים במגוון משרות – לצד אנשי מחקר ופיתוח. חלק ניכר מהחברות בתחום זה הן “חברות שלמות” המפעילות מרכזי ייצור בכל רחבי הארץ. זאת ועוד, לענף זה חלק מרכזי ביצירה ובשימור נכסים ותשתיות החדשנות של ישראל.
צמצום ענפי סחורות ההיי-טק מחד, ומאידך הישענות על תוכנה, ובכלל זה על מתן שירותים עבור מרכזי מו”פ רב-לאומיים (נושא שתואר בהרחבה בדוח החדשנות הקודם), מפחיתים את רב-גוניותו של אקו-סיסטם החדשנות הישראלי. מגמה זו עלולה לפגוע ביכולתה של ישראל להתחרות בסביבה הבינלאומית וביכולתה להמשיך להיות מובילה בזיהוי ובפיתוח “גלי הטכנולוגיה” הבאים.
את תרומתם של ענפי הסחורות להעסקת עובדים במגוון משרות, לצד אנשי מחקר ופיתוח, ניתן לראות בתרשים 1.6. בתרשים ניתן לראות כי בענפי הסחורות ישנו יחס של כ-2.14 עובדי “מעטפת” (בתחומים מגוונים כגון כספים, שיווק וכד’) על כל עובד במקצועות טכנולוגיים, בעוד שבענפי התוכנה והמו”פ ישנו יחס של כ-0.5 עובדי “מעטפת” לכל עובד במקצועות טכנולוגיים.
מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני הלמ״ס
בפרק השני והשביעי של דוח זה, רשות החדשנות מציגה את מגוון כלי הסיוע שהיא מפעילה, ואשר בין היתר מסייעים לצמיחת “חברות שלמות” חדשניות, ובכלל זה חברות הפועלות בענפי הסחורות. הרשות סבורה כי דרך מרכזית נוספת לסייע לענפים אלו לצמוח מחדש היא עידוד יצירתם של אקו-סיסטמים טכנולוגיים חדשים, כפי שמתואר בפרק שש תחת הכותרת: “מהפכת ה-Bio-Convergence”.
מועסקים בענפי ההיי-טק
בתרשים 1.7 ניתן לראות כי בשנת 2019, צמח מספר השכירים המועסקים בענפי ההיי-טק בקצב מואץ של 8.4% ועבר לראשונה את רף ה-300 אלף לכ-321 אלף עובדים.8 מדובר בגידול של כ-26 אלף שכירים בענף. לראשונה, שיעור השכירים בהיי-טק מכלל השכירים במשק חצה את רף ה-9%, והוא עומד כיום על 9.2%.
מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני הלמ״ס
גידול זה מעיד על צמיחת החברות בענף ועל הצלחת ההשקעה הממשלתית בהגדלת היקף כוח האדם המוכשר למקצועות ההיי-טק (אשר תוארה בהרחבה בדוח רשות החדשנות הקודם). גם שיתופי הפעולה עם כלל השותפים בהיי-טק הישראלי מתחילים לשאת פירות ומצליחים להגדיל בפועל את קצב המצטרפים למקצועות ההיי-טק.
קשיים וחסמים בגיוס כוח אדם מיומן הנדרש לחברות ההיי-טק
על אף הגידול בהיקף כוח האדם המוכשר למקצועות ההיי-טק, עדיין קיים מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן הנדרש לחברות ההיי-טק הפעילות בישראל.
נתוני הביקוש לכוח אדם במקצועות ההיי-טק מעידים על כ-12.5 אלף משרות פנויות לעובדים טכנולוגיים בהיי-טק9 וכ-18.5 אלף לפי דוח SNC ורשות החדשנות.10 השכר הממוצע בהיי-טק, עקב “היצע וביקוש”, גם הוא ממשיך לעלות בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של השכר במשק (4.3% לעומת 3.1% בהתאמה) וממקם את ישראל במקום החמישי בעולם בשכר למפתחים.12,11
רשות החדשנות סבורה כי מחסור זה נותר אחד החסמים המרכזיים להמשך צמיחת ההיי-טק. כפי שיורחב בהמשך, הרשות ממשיכה לפעול בערוצים שונים כדי לטפל בחסם זה ולהגדיל את היקף כוח האדם המוכשר למקצועות ההיי-טק.
מדד ההיי-טק
צמיחת ההיי-טק הישראלי משתקפת גם במדד ההיי-טק של רשות החדשנות, המוצג בתרשים 1.8. מדד זה מורכב ממספר אינדיקטורים שרשות החדשנות קבעה13, אשר מציגים תמונה מצרפית על ההיי-טק הישראלי. המדד מחולק לשתי קבוצות: קבוצת חברות ההזנק וקבוצת החברות המבוססות.14
מניתוח המדד עולה כי ביצועי ההיי-טק במדד הכולל מצוינים וכי מדד החברות המבוססות המשיך גם בשנת 2019 במגמת עלייה. בקרב חברות ההזנק, המדד נותר יציב כתוצאה מירידה בהיקף גיוסי הקרנות עצמן (לפירוט מלא של האינדיקטורים המרכיבים את המדד וערכיהם, ראה נספח א’).
השוואה בינלאומית
אקו-סיסטם החדשנות הישראלי ממשיך להיות מהמובילים בעולם בשנת 2019. הדבר משתקף במדדים השונים המשווים בין מדינות ברמה הבינלאומית.
כפי שניתן לראות בתרשים 1.9, ישראל התמקמה במקום ה-6 במדד החדשנות של בלומברג,15 שיפרה את מקומה ממקום 11 למקום 10 ב-16Global Innovation Index, ושמרה על יציבות במקום ה-6 ב-17Global Startup Ecosystem Ranking.
גם במדד עצימות המו”פ של ה-OECD (שיעור ההוצאה על מו”פ ביחס לתמ”ג), המוצג בתרשים 1.10, ישראל ממשיכה להוביל והיא חולקת עם קוריאה את המקום הראשון עם שיעור הוצאה של כ-4.5% מו”פ ביחס לתמ”ג.
מקור: OECD STAT 2017
שינויים במפת ההיי-טק הישראלי
לא בכדי ההיי-טק הישראלי זיכה את ישראל בשם The Startup Nation. בעשור האחרון, סביבת היזמות הישראלית מצליחה להנביט מדי שנה יותר מכ-750 חברות הזנק. במפת תחומים מגוונת ודינמית, היזמים הישראליים מצליחים שוב ושוב להיות מובילים עולמיים בזיהוי מוקדם של מגמות ותחומים הנמצאים בחזית החדשנות העולמית.
תרשים 1.11 מציג את השינויים במפת ההיי-טק הישראלי בשנים האחרונות (שנת 2019 מול שנת 2016).
ניתן לראות בתרשים כיצד תחום הבינה המלאכותית מוביל במספר החברות בסקטור – כפי שנסקר בהרחבה בפרק החמישי בדוח זה: ״בינה מלאכותית – מרוץ העוצמה הטכנולוגית ממשיך״. יכולתם של היזמים הישראלים לזהות מוקדם את הפוטנציאל בתחום ולהיכנס במהירות לתחום מתפתח זה, הפכו את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית.
אחרי תחום הבינה המלאכותית, ניתן לראות גידול משמעותי בחברות שפועלות בתחומי הפינטק, הסייבר והבריאות הדיגיטלית. ניתן לראות גידול משמעותי גם בהיקף גיוסי ההון בתחום הפוד-טק. תחומים אלו נמצאים בחזית החדשנות העולמית, ובשנים האחרונות ממשלת ישראל פעלה לקידומם בהחלטות ממשלה ובכלים ייעודיים.19,18,17 הגידול במספר החברות ובגיוסי ההון בתחומים אלו מעיד על חשיבותה של התמיכה הממשלתית, ועל יכולתה להיות גורם מניע ומקדם התפתחות סקטורים טכנולוגיים חדשים בסביבת החדשנות הישראלית.
לצד צמיחת תחומים חדשים, הדינמיות של סביבת החדשנות הישראלית מתבטאת גם ביכולתה לצמצם במהירות את היקף הפעילות בתחומים שהפכו לבשלים יותר. בתרשים 1.11 בולטת ירידה בהיקף הגיוסים ובמספר החברות הפעילות בסקטור טכנולוגיות התקשורת, וירידה בהיקף הגיוסים בסקטור המסחר האלקטרוני. ירידות שיכולות להעיד על כך שסקטורים אלו הפכו לבשלים יותר, כאשר בזירת החדשנות העולמית התחרות בהם הפכה לצפופה וקשה יותר, ולכן הם פחות אטרקטיביים להשקעת הון פרטי בתחום.
לסיכום, בפרק זה משתקפת תמונה מורכבת של צמיחה ושגשוג לצד קשיים וחסמים. אקו- סיסטם החדשנות הישראלי ניצב בפני אתגרים קשים ומורכבים המונעים ממנו לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו להמשך צמיחתו ואף מאיימים על המשך שגשוגו. רשות החדשנות סבורה כי התמודדות מוצלחת עם חסמים אלו מחייבת תמיכה וסיוע ממשלתי. הרשות פועלת בכל האמצעים אשר ברשותה בכדי להעניק מענה מקסימלי לאתגרים הללו.