רשות החדשנות

שנת 2018 הייתה שנה של עשייה פורייה ברשות החדשנות, אשר סימנה את תחילת מימוש התכנית האסטרטגית החמש שנתית של הרשות. התכנית אושרה במהלך השנה על ידי מועצת הרשות, המורכבת מנציגים ממשרדי הכלכלה והתעשייה, האוצר, מהתעשייה ומהציבור, ובראשה עומד המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות, ד”ר עמי אפלבום. עשר מטרות רשות החדשנות אסטרטגיות עיקריות עומדות במרכז התכנית:

בפרק זה נציג את עיקרי הפעילות של רשות החדשנות בשנת 2018 ובסופו נציג את הנושאים שצפויים לעמוד במוקד העשייה של רשות החדשנות בשנת 2019. ביצוע מדיניות הרשות “בשטח” מופקד בעיקר בידי זירות החדשנות של הרשות – זירות מוכוונות משימה ולקוח, אשר מציעות כל אחת ארגז כלים ייחודי לאתגרים השונים במחזור החדשנות הטכנולוגית. לפיכך, ייסקרו מגוון הפעילויות של זירות הרשות בשנה החולפת, כל אחת בגזרתה. מאפיין מרכזי המשותף לפעילותן של כל הזירות בשנה החולפת הוא שיתוף פעולה מוגבר עם כלל זרועות הממשלה בישראל. הסינרגיה בין הידע, הניסיון והסמכויות הרגולטוריות של גורמי הממשל השונים ובין המומחיות של הרשות בתמיכה בחדשנות טכנולוגית, עומדת בבסיס מגוון מסלולי תמיכה משותפים שהושקו בשנה זו, והיא מחזקת את יכולתה של הממשלה להצעיד את המשק הישראלי קדימה. נוסף על סקירת הפעילויות בזירות השונות, נציג בפרק זה נושא חוצה-רשות בעל חשיבות רבה: תפיסת השירות החדשה של רשות החדשנות כלפי לקוחותיה – יזמים, חברות וחוקרים – המגובשת בימים אלה.

זירת תשתיות טכנולוגיות

זירת תשתיות טכנולוגיות אמונה על תשתיות מחקר ופיתוח, פיתוח ידע יישומי, העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה ופיתוח טכנולוגיות גנריות.

מסלולים מרכזיים: מאגדי מגנ”ט, תשתיות מו”פ, מסלולי הכוונת והעברת ידע (קמין, נופר, מגנטון), מכוני מחקר

בשנת 2018:

• 290 פרויקטים נתמכו בהיקף כולל של כ-300 מיליון ₪
• 160 מיליון ₪ הושקעו במאגדי מגנ”ט (מו”פ גנרי-טכנולוגי משותף לתעשייה ולאקדמיה)
• כ-200 קבוצות מחקר נתמכו במחקר יישומי ובשיתופי פעולה עם התעשייה
• 17 פרויקטי שיתוף פעולה בינלאומי לטובת העברת ידע לחברות ישראליות נתמכו בהיקף של כ-20 מיליון ש”ח

המסלול המרכזי שמפעילה זירת תשתיות טכנולוגיות הוא מאגדי מגנ”ט (מחקר ופיתוח גנרי טכנולוגי), מסלול שנועד לעודד פיתוח טכנולוגיות גנריות על ידי קבוצות של חברות מהתעשייה וחוקרים מהאקדמיה. המסלול עבר מספר שינויים בשנה האחרונה, במטרה להתאים אותו לזמני הפיתוח המתקצרים ולתחרות הבינלאומית העזה על הובלה בטכנולוגיות העתיד. במסגרת זו, משך התמיכה במסלול נקבע לשלוש שנים בלבד (בעבר מרבית המאגדים נתמכו במשך חמש שנים); נוסף תמריץ לשלב במאגדים שחקנים בינלאומיים הנמצאים בחזית הטכנולוגיה; והושק כלי נוסף למימון המשך פיתוח לטכנולוגיות נבחרות הנובעות ממנו. במהלך שנת 2018 אושרו מספר מאגדים חדשים: מאגד אינטרנט של הדברים (IoT) בתחום המזון, מאגד תקשורת חלל, מאגד מעבד גנרי לרכיבים אלקטרוניים ומאגד חישה קוונטית.

מהלך נוסף שביצעה זירת תשתיות טכנולוגיות במהלך 2018 הוא הגמשת תנאי הסף ונהלי הפעילות במסלולים שמטרתם הכוונת והעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה – נופר וקמין התומכים במחקר יישומי באקדמיה, ומגנטון התומך בשיתופי פעולה בין חברה ישראלית ובין קבוצת מחקר אקדמית. מטרת השינויים היא למקד את המסלולים בשיתוף פעולה אפקטיבי ויישומי עם התעשייה. כך, לדוגמה, במסלול קמין מוצעים כעת, כפיילוט, תנאים ייחודיים לתחום פיתוח התרופות – הכוללים תמיכה למשך שלוש שנים כדי לגשר על הפער בשלב המחקר התרגומי.

בנוסף, הזירה קידמה במהלך השנה מגוון שיתופי פעולה בינלאומיים לטובת האצת פיתוח טכנולוגיות עתידיות בתעשייה בישראל. במסגרת זו, הזירה השיקה שיתוף פעולה עם מאיץ החלקיקים CERN לטובת העברת ידע לחברות בישראל, החלה לתמוך במסחור ידע אקדמי בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות במסגרת תכנית השת”פ האירופית Quantera, והשתתפה במימון פרויקטים של חברות ישראליות בתחום הננוטכנולוגיה יחד עם חברות ומכוני מחקר בגרמניה.

ואחרונה, פעילות ענפה התקיימה בזירה בשנת 2018 בתחום הייצור המתקדם, אשר תופס מקום מרכזי באסטרטגיית רשות החדשנות. נוסף על המאגד שהוקם בתחום המזון, זירת תשתיות טכנולוגיות שוקדת בימים אלו, בשיתוף זירת ייצור מתקדם, על תכנית אסטרטגית להגברת האפקטיביות של מכוני המחקר היישומיים המשרתים את תעשיית הייצור. במסגרת זו, כבר השנה בוצעו מספר שינויים בתמיכה במכונים אלו, כדי להבטיח את המצוינות הטכנולוגית שלהם ולהגביר את התמריץ לשיתופי פעולה ביניהם ובין חברות תעשייתיות. במקביל, שתי הזירות פועלות יחד עם משרד הכלכלה להקמת מכונים יישומיים חדשים בתחום המזון ובתחום הייצור המתקדם – שניהם יפעלו בצפון הארץ. המכון לייצור מתקדם יתבסס על שותפות בין המגזר העסקי והאקדמיה ויפעל לשיפור הפריון והתחרותיות בתעשיית הייצור באמצעות שילוב טכנולוגיות ושיטות מתקדמות – בדגש על תעשיות שמתאפיינות ברמת חדשנות בינונית או נמוכה. הקמת מכון המזון עומדת כעת בשלב איתור צרכים מהתעשייה.

זירת הזנק

זירת הזנק מספקת מגוון כלים התומכים במיזמים טכנולוגיים בתחילת דרכם, כדי לסייע להם לפתח מוצר, לגייס הון ראשוני ולהתקדם למכירות. כמו כן, הזירה פועלת לחיזוק אקוסיסטם היזמות הטכנולוגית בישראל, ובפרט תחומים מתעוררים.

מסלולים מרכזיים: תנופה, תכנית החממות, חברות מתחילות, מעבדות חדשנות
בשנת 2018:

• 213 חברות הזנק זכו לתמיכה בהיקף כולל של כ-400 מיליון ₪
• המענק הממוצע לחברות הזנק היה 1.9 מיליון ₪
• 19 חממות טכנולוגיות פעלו ברחבי הארץ, מתוכן 12 תמכו בחברות הזנק בתחומי מדעי החיים
• 73 יזמים זכו לתמיכה במסגרת תוכנית תנופה
• 5 מעבדות חדשנות החלו לפעול בתחומי ייצור מתקדם, תחבורה, בנייה, פודטק וחומרים מתקדמים

במהלך שנת 2018 השיקה זירת הזנק מספר מסלולים חדשים והרחיבה את התמיכה במסגרת המסלולים הקיימים. ראשית, מסלול מעבדות לחדשנות, המחבר בין יזמים הזקוקים לתשתיות טכנולוגיות ייחודיות ולמומחים כדי להגיע להוכחת היתכנות, ובין תאגידים המעוניינים לשתף פעולה עם חברות הזנק במודל חדשנות פתוחה – החל לפעול השנה לאחר השקתו בשנת 2017. חמש המעבדות שנבחרו בהליכים תחרותיים בתחומי ייצור מתקדם, תחבורה חכמה, בנייה ותשתיות, פודטק וחומרים מתקדמים החלו לקלוט מיזמים חדשניים במהלך השנה. בנוסף, בשנת 2019 תוקם מעבדת חדשנות חדשה בבאר שבע בתחומי הגנת הסייבר והפינטק (finsec), בשיתוף רשות הסייבר ומשרד האוצר, אשר תמנף נכסים לאומיים לקידום חברות הזנק בתחום.

המעבדה בבאר שבע תצטרף למסלולים נוספים שהושקו בשנת 2018 ומוכוונים לעידוד יזמות טכנולוגית בפריפריה ובערים הגדולות מחוץ למרכז. כך, במהלך השנה פורסם הליך תחרותי להקמת חממה בתחום הפוד-טק בנפת צפת שתוצאותיו יתפרסמו בשנת 2019, ואושר מסלול לעידוד יזמות בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים. להרחבה אודות מדיניות הרשות לעידוד יזמות טכנולוגית בפריפריה ולפרטים נוספים אודות תכניות אלו, ראה פרק “כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה” בדוח זה.

במקביל, הורחב השנה אחד ממסלולי הזירה המרכזיים – מסלול חברות מתחילות, המיועד לחברות הזנק המעוניינות לפתח ולקדם מיזם טכנולוגי חדשני ולחדור לשוק באמצעות גיוס השקעות מהשוק הפרטי. דרישות הסף להגשת בקשה למסלול הופחתו, מגבלת התקציב השנתית עבור חברה הפונה למסלול עלתה ל-10 מיליון ₪, משך התמיכה האפשרי הוארך, וניתנה לחברות המשתתפות במסלול אפשרות לפנות במקביל למסלולים אחרים של הרשות לתמיכה בפרויקטים נוספים. במקביל, חודד הגבול בין זירת הזנק, התומכת ביזמים וחברות הזנק בתחילת דרכן, ובין זירת צמיחה הפונה לחברות בשלבי צמיחה – כך שחברות שהכנסותיהן עולות על מיליון דולר או שגייסו למעלה מ-10 מיליון דולר מופנות לזירת צמיחה בלבד.

זירת צמיחה

זירת צמיחה פועלת לעידוד חברת הזנק לעלות על מסלול צמיחה בר קיימא, ומספקת לחברות בשלבי צמיחה ולחברות בוגרות כלים לפיתוח מנועים טכנולוגיים.

מסלולים מרכזיים: קרן המו”פ, מו”פ גנרי, קרן הפיילוטים בשנת 2018:

• 177 חברות קיבלו מענקים מקרן המו”פ בהיקף כולל של כ-430 מיליון ₪. המענק הממוצע היה 2.4 מיליון ₪
• 22 חברות גדולות נתמכו במסלול מו”פ גנרי פורץ דרך בהיקף כולל של 85 מיליון ₪
• 60 חברות קיבלו 70 מיליון ₪ לביצוע פיילוטים לטכנולוגיות חדשניות במגוון אתרי הרצה בישראל, בהשתתפות מגוון משרדי ממשלה
• 30 מיליון ₪ הושקעו בהקמת מרכזי מו”פ של חברות רב-לאומיות בתחומי מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית

במהלך שנת 2018 החל לפעול בזירת צמיחה מסלול חדש לתמיכה בתכניות הרצה טכנולוגיות (פיילוטים) המתבצעות בישראל, אשר נועד לעודד חברות חדשניות לעבור משלב המו”פ לגמלון ולמסחור וכך לעלות על מסלול צמיחה. המסלול פועל בשיתוף פעולה עם מגוון גורמי ממשל – שיתוף פעולה אשר מאפשר להגדיל את היקף התמיכה בחברות ולהבטיח כי הפיילוטים יוכלו לפעול בהתאם לדרישות הרגולציה, או תחת מתווה רגולטורי ייעודי במקרה הצורך. כבר בשנת פעילותו הראשונה של המסלול הוגשו עשרות בקשות לתמיכה בפיילוטים במגוון אתרי הרצה בתחומי בריאות דיגיטלית, הגנת הסביבה, אנרגיה, תחבורה חכמה, הגנת סייבר, חקלאות ובחברות ממשלתיות, והוא צפוי להתרחב בשנים הקרובות לתחומים נוספים ולשיתופי פעולה עם גורמי ממשל נוספים. מסלול זה הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבור רשות החדשנות משום שהוא מעודד חברות לצמוח כחברות שלמות בישראל ומשמש כגשר בין תעשיית ההייטק לשאר חלקי המשק הישראלי גם יחד. להרחבה, ראה פרק “מתעשיית הייטק למשק טכנולוגי וחכם” בדוח זה.

מסלול חדש נוסף שהחל לפעול השנה בזירת צמיחה הוא המסלול לעידוד הקמת מרכזי מו”פ של חברות רב-לאומיות בתחומי הביוטכנולוגיה והרפואה. במסגרת הליך תחרותי שהתקיים במהלך שנת 2018, נבחרו להשתתף במסלול שלוש חברות רב-לאומיות מובילות – Change Healthcare, הפועלת בתחום הבריאות הדיגיטלית, ומדטרוניק ו-GE הפועלות בתחום המכשור הרפואי. פעילות החברות במסגרת המסלול צפויה לבסס עוגנים מקומיים משמעותיים של פעילות, ידע ומומחיות בתחומים אלו, ולייצר קניין רוחני חדש בישראל.

במקביל, הזירה פעלה במהלך שנת 2018 להרחבת המסלול לעידוד מחקר ופיתוח גנרי. המסלול, הפונה לחברות בוגרות וגדולות, תומך במחקר ופיתוח ארוך טווח של טכנולוגיות פורצות דרך שהחברות יוכלו למנף בעתיד למגוון מוצרים. כדי להרחיב את קהל החברות הגדולות המשקיעות בפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בישראל, הזירה עודדה בשנה האחרונה חברות בשלבי צמיחה מתקדמים להצטרף למסלול, וההשקעה הכוללת בו עלתה מ-60 מיליון ₪ בשנת 2017 ל-85 מיליון ₪ השנה.

הזירה החברתית-ציבורית

הזירה החברתית-ציבורית עוסקת בשני תחומים: פיתוח הון אנושי מיומן להייטק, ועידוד יזמות טכנולוגית ומו”פ המכוונים לפתרון אתגרים חברתיים וציבוריים.

מסלולים מרכזיים – הון אנושי: סיירות תכנות, חוזרים להייטק, חברות מתחילות – חרדים ומיעוטים

מסלולים מרכזיים – מו”פ חברתי-ציבורי: חדשנות במגזר הציבורי, אתגר, עזרטק

בשנת 2018:

• 7 מסגרות הכשרה החלו לפעול במסגרת מסלול “סיירות תכנות” להכשרת כ-250 בוגרים, וקיבלו
• למעלה מ-10 מיליון ₪ בשנת ההפעלה הראשונה
• מסלול חדש – “חוזרים להייטק” – הופעל במודל פיילוט וסייע לכמאה ישראלים בחו”ל להתחבר להזדמנויות תעסוקה בהייטק הישראלי
• 17 חברות הזנק של יזמים/ות חרדים וערבים קיבלו תמיכה במסגרת תת-מסלול ייעודי, בהיקף כולל של כ-30 מיליון ₪
• 57 פרויקטים חדשניים נתמכו במסגרת מסלול חדשנות לאתגרי המגזר הציבורי המשותף לרשות החדשנות ולמטה ישראל דיגיטלית בהיקף כולל של 35 מיליון ₪
• 16 פרויקטים חדשניים נתמכו במסגרת תכנית תמיכה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלות, בסכום כולל של 10 מיליון ₪

פיתוח הון אנושי מיומן להייטק

הזירה החברתית-ציבורית פועלת להגדלת היצע כוח האדם המיומן להייטק באמצעות הסרת חסמים ופיתוח תשתיות מתאימות, ובין היתר מקדמת שילוב אוכלוסיות שמיוצגות בחסר בתעשייה. ערוץ מרכזי אותו מקדמת הזירה להגשמת מטרות אלו הוא הכשרות עילית חוץ-אקדמיות – Coding Bootcamps, המיועדות להכשרה או הסבה של בעלי/ות מיומנויות גבוהות (כגון בוגרי תארים מדעיים) לתפקידי פיתוח בהייטק. במהלך שנת 2018 התחילה הזירה להפעיל את מסלול “סיירות תכנות” לתמיכה בהכשרות מסוג זה. מודל התגמול בו פועל המסלול מותנה בהצלחה בשילוב בוגרי ההכשרה בתעשייה בתפקידי פיתוח בשכר גבוה, ומתמרץ שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת- ייצוג בהייטק. במהלך 2018 נבחרו, בתום תהליך פיתוח עסקי והליך תחרותי, שבע מסגרות הכשרה חוץ-אקדמיות איכותיות למקצועות פיתוח בהייטק, שכבר החלו להפעיל הכשרות לקראת סוף השנה. השקת המסלול, ותהליך ההיוועצות הנרחב עם התעשייה שקדם לה בשנתיים האחרונות, כבר החלו להניע שינוי תפישתי בתעשיית ההייטק ועוררו תנופה בשוק הכשרות העילית החוץ-אקדמיות לתכנות.

ערוצים נוספים בהם פעלה הזירה במהלך שנת 2018 להגדלת היצע ההון האנושי בהייטק כוללים הסרת חסמים לשילוב מומחים זרים בתעשייה, חיבור תושבים חוזרים בעלי מקצועות טכנולוגיים לחברות הייטק, ועידוד יזמות טכנולוגית בקרב אוכלוסיות המיוצגות בחסר בתעשייה. כדי לאפשר לחברות הייטק בישראל להעסיק מומחים זרים בעלי ידע ייחודי, יצרו רשות האוכלוסין, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה, משרד החוץ והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בשיתוף עם רשות החדשנות קטגוריה חדשה של ויזת עבודה עבור מומחים זרים, המיועדת למומחים בהייטק בלבד.

לערוץ זה יתרונות רבים וביניהם הגשה אלקטרונית, תהליך אישור מהיר של היתר העסקה וויזת עבודה לבן הזוג. כמו כן הושקה תכנית הפיילוט “חוזרים להייטק”, הפועלת לשלב מחדש של ישראלים וישראליות המתגוררים בחו”ל בעלי ידע ונסיון בתעשיית ההייטק בתעשייה בישראל, על ידי חיבורם למעסיקים ולהזדמנויות תעסוקה רלוונטיות. ואחרונה, המסלול לעידוד יזמות טכנולוגית בקרב מיעוטים וחרדים, שמפעילה הזירה יחד עם זירת הזנק, עודכן במטרה להגדיל את מספר ואיכות המיזמים הנתמכים. זאת בעקבות ניתוח מעמיק של תוצאות המסלול שנערך על ידי חטיבת האסטרטגיה ברשות. במסגרת המסלול המעודכן בוצע שיווק נרחב כדי להגיע לקהלי היעד המתאימים. כתוצאה מכך, מספר המיזמים שנתמכו במסגרת המסלול בשנת 2018 עלה ב-20 אחוזים לעומת שנת 2017.

הזירה פועלת גם לאיסוף נתונים וניתוח החסמים באקוסיסטם והיתה שותפה לפרסום דוח ההון האנושי בהייטק בהובלת Start up Nation Central, שנתן תמונת מצב לגבי המחסור כיום ולגבי כיווני הפתרון לעתיד.

עידוד מו”פ למענה על אתגרים חברתיים וציבוריים

הזירה ריכזה השנה את כל מסלולי ההטבה שנותנים מענה לתחומים אלו תחת מטריה אסטרטגית אחת, והחלה במיקוד כלל התכניות בכיוון אסטרטגי של השקעות אימפקט (impact). בהתאם, המסלולים עודכנו ונעשו פעולות שיווק נרחבות יחד עם שותפים מגוונים מרחבי האקוסיסטם כדי להרחיב את קהל היעד, להגדיל את היקף ואיכות המיזמים הפונים לתמיכה, ולמקד את היזמים התחום להתמקד באתגרים משמעותיים שהוגדרו בקולות הקוראים. במסגרת זו, המסלול לעידוד חדשנות לאתגרי המגזר הציבורי, הפועל בשיתוף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, והמסלול לעידוד פיתוח טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלויות (“עזרטק”), הפועל בשיתוף פעולה עם אגף הקרנות של המוסד לביטוח לאומי, הופעלו בשנת 2018 באמצעות קולות קוראים המכוונים לתחומי מיקוד מועדפים. בנוסף, שיטת ההערכה של הפרויקטים המוגשים במסגרתם שופרה. במקביל, מסלול אתגר – חדשנות לאתגרי בריאות גלובליים, הפועל בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, שלא היה פעיל מאז שנת 2015, עודכן והושק מחדש במהלך שנת 2018.

זירת ייצור מתקדם

זירת ייצור מתקדם פועלת לחזק את התעשייה היצרנית ולהגביר את כושר התחרות שלה בארץ ובעולם באמצעות עידוד תהליכי מו”פ וחדשנות טכנולוגית.

מסלולים מרכזיים: המכינה למו”פ ומופ”ת (מו”פ בתעשייה)

בשנת 2018:

• 246 פרויקטי מו”פ נתמכו בהיקף כולל של 125 מיליון ₪. כמחצית הסכום הושקע בפריפריה
• המענק הממוצע בתכנית מופ”ת היה 660,000 ₪
• כמחצית ממפעלי הייצור שהגישו בקשה לתמיכה במסגרת מסלול מופ”ת – פנו לרשות לראשונה השנה
• 23 חברות עברו מהמכינה למו”פ למסלול מופ”ת ועלו מדרגה בחדשנות טכנולוגית

המסלול המרכזי שמפעילה זירת ייצור מתקדם הוא מסלול מופ”ת – מו”פ בתעשייה, שמטרתו לעודד מפעלי תעשייה מוטי ייצור לקדם ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית, באמצעות ביצוע תכניות מו”פ שמטרתן פיתוח מוצרים חדשנים, שיפור מוצרים קיימים, או פיתוח ושיפור תהליכי ייצור. במהלך שנת 2018 ביצעה הזירה עבודת שטח אינטנסיבית להנגשת המסלול לחברות תעשייתיות, ובפרט באזורי הפריפריה. במסגרת זו, צוות הזירה ערך עשרות ביקורים בחברות והשתתף בכנסים מקצועיים בפריפריה. ואכן, כמחצית מסך החברות התעשייתיות שהגישו בקשה לתמיכה במסגרת המסלול השנה היו כאלו שזוהי להן ההגשה הראשונה, ובמקביל, למעלה ממחצית החברות שנתמכו בזירה הן כאלו הפועלות בצפון הארץ ובדרומה.

את מסלול מופ”ת משלים מסלול המכינה למו”פ, שמטרתו לסייע לחברות תעשייתיות שמעולם לא עסקו במו”פ, או שזקוקות להכוונה בתחום זה, לעלות על מסלול החדשנות. במהלך השנה, 23 חברות שסיימו בהצלחה בשנים האחרונות את המכינה למו”פ, עברו למסלול מופ”ת – נתון המשקף קפיצת מדרגה של חברות אלו שהתאפשרה באמצעות תמיכת רשות החדשנות.

ערוץ נוסף בו פעלה הזירה בשנת 2018 לעידוד מו”פ בתעשיית הייצור הוא קולות קוראים ממוקדים להגשת בקשות לתמיכה בחדשנות טכנולוגית עבור ענפי תעשייה שונים. במסגרת זו, יצאו קולות קוראים לחברות בענף הטקסטיל, לחברות בענף הפלסטיקה ופולימרים, לחברות בענפי חשמל ומתכת, ולספקיות לפרויקט המרכבה והרק”מ. כמו כן, יצא קול קורא ייחודי בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, במסגרת התכנית הלאומית לתזונה בריא – “אפשריבריא”. מטרת הקול הקורא הייתה לעודד מו”פ המוכוון לשיפור הערך התזונתי של המזון, שיפור הביטחון התזונתי של האוכלוסייה וקידום בריאות הציבור.

ואחרונה, הזירה ערכה השנה במכללת כנרת בצפון אירוע “ספיד דייטינג” ראשון מסוגו בין חברות הזנק המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם ובין חברות תעשייתיות. בעקבות הצלחת האירוע, בו נכחו 160 משתתפים ונוצרו חיבורים רבים, מתוכנן כנס שני מסוג זה בתחילת 2019, באזור הדרום.

בנוסף לפעילות המוכוונת למפעלי ייצור, הזירה אף מפתחת כלי תמיכה לחברות חדשניות המבקשות לעבור לשלב הייצור. בסוף שנת 2018 השיקה הזירה, בשיתוף פעולה עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, מסלול לתמיכה בבדיקת היתכנות לייצור ראשוני. מטרת המסלול היא לגשר על עמק המוות שבין שלבי המחקר והפיתוח לייצור ההתחלתי (small scale) וליצור רצף של תמיכה ממשלתית בפיתוח הטכנולוגי – משלב המחקר ועד הקמת מפעל תעשייתי בישראל.

החטיבה הבינלאומית

החטיבה הבינלאומית פועלת לייצר יתרון תחרותי לחברות וגופים ישראליים באמצעות קידום שיתופי פעולה בינלאומיים בחדשנות.

פעילויות מרכזיות: שיתופי פעולה בילטרליים בחדשנות עם עשרות מדינות, הנגשת תכנית 2020 Horizon של האיחוד האירופי לתעשייה ולאקדמיה בישראל

בשנת 2018:

• 7 הסכמים חדשים לשיתוף פעולה במו”פ נחתמו מול מדינות שונות, מה שמביא את סך ההסכמים הפעילים לכ-70
• 90 חברות ישראליות קיבלו מענקים לביצוע פרוייקטי מו”פ בשיתוף פעולה עם חברות ממדינות אחרות. המענק הממוצע לחברות אלו היה כחצי מיליון ₪
• 92 חברות ישראליות זכו למימון בהיקף של כ-40 מיליון אירו במסגרת תכנית המו”פ האירופית היוקרתית SME Instrument
• 9 חברות ישראליות קיבלו כ-11 מיליון אירו במסגרת תכנית המו”פ האירופית אקסל (Ecsel)

ערוץ מרכזי אחד בו פועלת החטיבה הבינלאומית הוא קידום והפעלת הסכמים בילטרליים לשיתופי פעולה טכנולוגיים. בשנת 2018 נחתמו שבעה הסכמים בילטרליים חדשים בין ישראל ובין מדינות ברחבי העולם: בריטניה, תאילנד, ארגנטינה וארבע מדינות בארה”ב, והחלה לפעול קרן ישראל- הודו למו”פ תעשייתי וחדשנות טכנולוגית. הסכמים אלה יוצרים מסגרת תומכת המאפשרת לחברות טכנולוגיה ישראליות לשתף פעולה עם חברות ממדינות אלו. בנוסף, בתוך ההסכמים החדשים ובמסגרת הסכמים קיימים, החטיבה גיבשה השנה שורת הסכמות הסוללות את הדרך לחברות ישראליות לבצע פיילוטים בחו”ל, בתחומי בריאות, חקלאות, אנרגיה ומים.

ערוץ מרכזי נוסף בו פועלת החטיבה, באמצעות מנהלת איסרד (ISERD), הוא הנגשת תכניות המו”פ האירופית, ובראשן 2020 Horizon, לתעשייה ולאקדמיה בישראל.¹ בשנת 2018 פעלה המנהלת להגדלת ההשתתפות של חברות ישראליות במסלולים השונים שמציעה 2020 Horizon. פעילות זו השתקפה במעורבות יוצאת דופן של התעשייה הישראלית במסלול הדגל SME Instrument המציע מימון לחברות חדשניות מצטיינות (92 חברות ישראליות זכו למימון בהיקף של 40 מיליון אירו), ובמסלול אקסל (Ecsel) המממן פרויקטים בתחום רכיבים למערכות אלקטרוניות (9 חברות קיבלו כ-11 מיליון אירו). תוצאות אלו הושגו באמצעות מאמץ ממוקד של מנהלת איסרד להגדלת מספר הפונים ותכנית המסגרת ולשיפור איכות הבקשות. זאת, בין השאר על ידי מסלול חדש להגברת השתתפות תאגידים ישראליים בתכנית המסגרת האירופית. המסלול תומך בהוצאות בגין נסיעות לחו”ל, השתתפות בכנסים לחיפוש שותפים ויועץ מאושר לכתיבת בקשה. סך ההשתתפות של התעשייה בישראל בתכנית המסגרת האירופית מתחילתה עומדת כיום על למעלה מ-200 מיליון אירו, כאשר בשנים 2017 ו-2018 ניכרה מגמת עלייה בהיקף ההשתתפות.
הישג נוסף שהולידה פעילות איסרד במסגרת ההשתתפות בתכנית 2020 Horizon, בשיתוף פעולה עם זירת צמיחה ברשות, הוא הנגשת כלי המימון הכלולים ביוזמת InnovFin Innovators) EU Finance for) של קרן ההשקעות האירופית (EIF) ליזמים וחברות ישראלים. במסגרת זו, הקצתה קרן ההשקעות האירופית ערבות לבנק לאומי, עבור תיק אשראי בהיקף של 200 מיליון דולר המוקצה להלוואות לחברות קטנות ובינוניות בתחומי החדשנות. כמו כן, הקרן שימשה כמשקיעת עוגן בקרן הון סיכון ישראלית המתמקדת בהשקעות בחברות סטארט-אפ בשלבים ראשוניים, והשקיעה בה כ-20 מיליון דולר, וכן חתמה על הסדר למימון תואם (Matching) עם אנג’לים וסופר-אנג’לים בישראל בסך 15 מיליון דולר.

עובדים עבור התעשייה – שיפור הממשקים עם לקוחות הרשות

רשות החדשנות רואה בלקוחותיה – יזמים וחברות הפונים אליה לתמיכה – כמשאב חדשנות חשוב של מדינת ישראל, ופועלת כל העת להנגיש עבורם את מסלולי התמיכה ואת תהליכי העבודה. במסגרת זו, הרשות מגבשת כעת תפיסת שירות מקיפה, אשר עקרונותיה יתבססו על מיפוי ואיתור הצרכים של לקוחות הרשות, ויתייחסו לכלל בעלי העניין באקוסיסטם בו פועלת הרשות: יזמים, חברות בתעשייה, משקיעים, חוקרים באקדמיה, גורמי ממשל ועוד. ערכים מנחים לתפיסה זו יהיו מקצועיות, זמינות ופשטות.

היבט מרכזי בו הרשות פעלה לביסוס ויישום תפיסת שירות חדשה בשנת 2018 הוא קיצור זמני התגובה של הרשות לאורך מחזור התמיכה ביזם או בחרה. מהלך זה החל כפיילוט כבר בשנת 2017 בזירת הזנק, ובשנת 2018 הוטמע בכלל הרשות, והתוצאות כבר ניכרות בשטח: 90% מהיזמים וחברות ההזנק שהגישו בקשה לתמיכה במסגרת זירת הזנק קיבלו את החלטת הוועדה תוך 9 שבועות, ו-83% מהחברות בזירות האחרות נענו תוך 12 שבועות.

היבט נוסף שהרשות בחנה במהלך 2018 ביחס לתהליכי העבודה שלה מול לקוחותיה הוא חובות הדיווח המוטלות על חברות אשר קיבלו מענקים מהרשות. ואכן, בסוף השנה אישרה מועצת הרשות להקל בחובת דיווח התמלוגים עבור חברות החייבות בתשלום תמלוגים של עד 5,000 דולר בחציון – מהגשת שני דיווחי תמלוגים בשנה לחובת הגשה של דיווח אחד בלבד.

במקביל, במהלך 2018 נקטה הרשות מספר צעדים לשיפור תהליך הבדיקה הטכנולוגית של בקשות התמיכה במו”פ המוגשות אליה, המתבצע על ידי 180 בודקים מקצועיים ומנוסים, בניהולה של חטיבת הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות. ראשית, פותחו כלי ידע ממוחשבים המשמשים את הבדיקה המקצועית והרשות כולה. כלי מרכזי אחד הוא מערכת “scouting”, המחוברת למגוון גדול של מקורות מידע מסחריים ולבסיס הנתונים הראשי של רשות החדשנות ומאפשרת איתור של חברות ופרויקטים בכל תחום טכנולוגי. כלי מרכזי נוסף הוא אתר בניין ידע, המשמש לאיסוף והפצת מידע טכנולוגי, עסקי ואדמינסטרטיבי החיוני להליך הבדיקה הטכנולוגית.

שנית, בשנת 2018 הטמיעה החטיבה מודל גיוס חדש לבודקים מקצועיים, המאפשר גיוס ורענון שוטף של הבודקים המקצועיים בהתאם לצרכים המשתנים עם המגמות הטכנולוגיות והעסקיות בשווקים. בנוסף, החטיבה הטמיעה במהלך השנה מתודולוגיה חדשנית לבדיקת פרויקטי מו”פ של חברות הזנק, הכוללת מספר היבטים מרכזיים בגישת ה-Lean Startup. במסגרת זו נבחנים בבדיקה, בין היתר, תיקוף השוק והבנת הצורך והמענה הנדרש (לדוגמה, בשיטת Minimum Viable Product), וישנה פתיחות גוברת בתהליך הבדיקה לשינויים (Pivot) שמבצעת החברה במוצריה בהתאם להבנה מתפתחת של שוק היעד.

שנת 2019 – עם המבט קדימה

לסיכום, שנת 2018 כללה עשייה מרובה ברשות החדשנות – מסלולים חדשים יצאו לדרך, מסלולים קיימים עודכנו כדי לשפר את המענה לתעשייה, גשרים חדשים נוצרו מול מדינות העולם, ושיתוף הפעולה בתוך הממשלה לקידום חדשנות בישראל התהדק. בשנת 2019, שהחלה זה עתה, הרשות תמשיך ביישום התכנית האסטרטגית שאושרה השנה, כאשר מספר נושאים הנגזרים ממנה ואשר נידונים בהרחבה בדוח זה צפויים לעמוד במוקד העשייה.

הנושא הראשון הוא קידום חדשנות טכנולוגית בפריפריה. בפרק “כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה” בדוח זה אנו סוקרים את האתגרים שבריכוז פעילות החדשנות הטכנולוגית במטרופולין תל אביב ומציעים תכנית פעולה שתיושם במהלך שנת 2019. הנושא השני הוא פיתוח הון אנושי מיומן לתעשיית ההייטק, כאשר בשנת 2019, נוסף על המסלולים שהחלו לפעול בשנת 2018, יושם גם דגש מוגבר לשילוב הון אנושי מיומן מאזורי הפריפריה בתעשייה, ולפיתוח הון אנושי ייעודי לבינה מלאכותית. בינה מלאכותית וטכנולוגיות עתידיות נוספות הן נושא שלישי אשר יתפוס מקום מרכזי בכלל פעילות הרשות בשנת 2019, כאשר דגש יינתן לקידום אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית (להרחבה, ראה פרק “מירוץ העוצמה הטכנולוגית”) בשיתוף פעולה ממשלתי רחב. נושא רביעי הוא פיתוח מערכות חדשנות נוספות לצד אקוסיסטם ה-ICT בישראל. בתחום זה, הרשות תשים דגש מיוחד על פיתוח אקוסיסטם ביופארמה תוך מינוף מגמות עולמיות בתחום הרפואה המותאמת אישית, כפי שמתואר בהרחבה בפרק “רפואה מותאמת אישית” בדוח זה. נושא חמישי הוא קידום שיתופי פעולה בין תעשיית הייצור ובין חברות הייטק ומכוני מחקר יישומיים.

הערות שוליים: 

1 המנהלת פועלת תחת וועדת היגוי בינמשרדית בה חברים רשות החדשנות, משרד המדע והטכנולוגיה, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה ומשרדי האוצר והחוץ.