כיצד יכול ההיי-טק הישראלי לסייע בשיקום הכלכלה והמשק?

כמו מרבית מדינות העולם, גם הכלכלה הישראלית הושפעה בעוצמה רבה ממשבר הקורונה ומהשלכותיו. אולם, כאשר בוחנים לעומק את השפעות הקורונה על ענפי המשק השונים, ניכר כי משבר זה הדגיש את הפערים הקיימים ממילא בין ההיי-טק לכלל המשק הישראלי. הקוטביות באה לידי ביטוי באופן שבו ענף ההיי-טק הושפע מהמשבר והתמודד עמו, בהשוואה ליתר הענפים שנפגעו בעוצמה חזקה יותר. ענפים אלה, שהביקוש להם התמעט, המשיכו לסבול משיעורי אבטלה גבוהים יחסית לתקופה שקדמה לקורונה.

כפי שהראינו, ההיי-טק אמנם נפגע, ועובדים בענף, בעיקר בעלי משכורות הנמוכות מ-15 אלף שקלים, פוטרו או הוצאו לחל”ת בתקופת הסגר הראשון – אולם התגובה הייתה מהירה. הגמישות האופיינית לענף באה לידי ביטוי בתגובה המהירה של ההיי-טק להתפרצות המשבר באמצעות הורדת שכר, וכמעט שלא נעשה שימוש באפשרות להוציא עובדים לחל”ת. מסקרי למ”ס שבוצעו בחודשים מאי ויוני 2020 עולה כי בממוצע 22% מהמעסיקים בענף ההיי-טק נקטו בהורדת שכר, בעוד ביתר ענפי הכלכלה, כ-10%- בלבד מהמעסיקים בממוצע נקטו בצעד זה.¹ כמו כן, מסקרי למ”ס שבוצעו בתחילת משבר הקורונה, בחודשים מרץ ואפריל 2020 , מסתמן כי רק כ-2.6% מהמעסיקים בענף ההיי-טק בממוצע הוציאו עובדים לחל”ת, בעוד שבכלל המשק כ-11% מהמעסיקים הוציאו עובדים לחל”ת.² לראיה, בשיא תקופת הסגר הראשון היה שיעור מקבלי האבטלה בכלל המשק גבוה פי שניים מאשר בהיי-טק. באותה תקופה שיעור מקבלי דמי האבטלה במשק היה כ-28% לעומת כ-14% בענף ההיי-טק.³ בסגרים הבאים הוסיף משבר הקורונה להשפיע על ענפי המשק השונים יותר מאשר על ההיי-טק, אך הפערים בין השפעות אלו הצטמצמו.

בסיכומו של דבר, הקורונה גרמה לעלייה ברמת אי השוויון בישראל. פגיעת הקורונה התרכזה בענפי הכלכלה המאופיינים בפריון נמוך, ובתוך כל סקטור הפגיעה התמקדה לרוב בעובדים צעירים ובעלי כישורים נמוכים.⁴ הבדל בולט נוסף בין ההיי-טק לשאר ענפי המשק נוגע למעבר לעבודה מהבית. ההיי-טק הצליח לבצע את המעבר מעבודה במשרד לעבודה בבית באופן חלק ומהיר יחסית. בארגונים שבהם צוותים רבים מפוזרים בכל רחבי העולם ורוב העבודה מתבצעת באמצעות מחשבים, הפגיעה בהמשכיות העבודה הייתה קטנה יחסית. לעומת זאת, בענפים אחרים, במגזר הציבורי והפרטי, ארגונים נתקלו בקשיים גדולים יותר במעבר לעבודה מהבית.

הסיבות לקשיים אלה מגוונות: ראשית, ישנם ענפים כלכליים שלא ניתן להעביר לעבודה מהבית בשל אופי ההעסקה בהם, שמרכזו במקום העבודה עצמו. מסקר למ”ס מינואר 2021 עולה שמרבית המועסקים שלא הייתה להם אפשרות לעבוד מהבית עבדו בבינוי ומסחר קמעונאי, המבוססים על העבודה במיקום הפיזי.⁵ שנית, פרט לענף ההיי-טק, נראה כי מרבית הענפים הכלכליים, שהייתה באפשרותם ההזדמנות לעבור לעבודה מרחוק ולאמץ שירותים דיגיטליים, כגון בניית חנויות מקוונות, מיעטו לעשות כן. כתוצאה מכך, ניתן לראות שמחוץ להיי-טק מיהרו לחזור לעבוד במשרדים בין הסגרים. מסקר הלמ”ס שבוצע בחודש יוני
2020, מיד לאחר הסגר הראשון, עולה כי שיעור העבודה מהבית בהיי-טק נותר גבוה ועמד על כ-37%, בעוד שביתר ענפי המשק שיעור העבודה מהבית ירד ל-⁶.3% התייחסות נרחבת לסוגיית המעבר לעבודה במודל היברידי, המשלבת עבודה מהמשרד ומרחוק ביום שאחרי הקורונה, ראו במסגרת.

עם תחילת התאוששות המשק ופתיחתו מחדש, עולה השאלה כיצד ההיי-טק ושילוב פתרונות חדשניים יכולים לסייע לשיקום הכלכלה והמשק, ומה יכולים ללמוד שאר הענפים על התמודדות עם משברים כלכליים עולמיים. בנוסף, נבחן בפרק זה כיצד ניתן להשתמש בהטמעה של פתרונות טכנולוגיים כחול-לבן לשיפור השירות לאזרח ולהתייעלות המגזר הציבורי בישראל.

תרומת ההיי-טק למשק גדולה – כיצד נבטיח את המשך צמיחתו?

במהלך משבר הקורונה גדלה באופן משמעותי ההוצאה הציבורית בישראל בעקבות התמיכה באוכלוסיות שנפגעו, הסיוע להמשך הפעילות העסקית במשק שנסגר חלקית והתמיכה במערכת הבריאות והקמת מערך החיסונים. כעת, עם תחילת התאוששות המשק וחזרתו לשגרה, מתחדד הצורך לבחון מחדש את ההוצאה הציבורית עקב העלייה החדה שחלה ביחס חוב-תוצר ובפיתוח מנועי צמיחה משקיים שיאפשרו את שיקומו. צורך זה מדגיש את חשיבות ההיי-טק בצמיחה של הכלכלה הישראלית ובתפקיד המרכזי שימלא הענף בשיקומה ביציאה ממשבר הקורונה. לכן, חשוב להבטיח את השמירה על חוסנו של ההיי-טק הישראלי והתחרותיות הגלובלית שלו.

בעשורים האחרונים מייצב את עצמו ההיי-טק כענף משמעותי מאוד לכלכלה הישראלית. חלקו של ההיי-טק מתוך התמ”ג עלה מרמה של 10% בשנת 2000 ל-15% ב-2020, כאשר עיקר העלייה היה בשלוש השנים האחרונות. בין היתר, בדו”ח בנק ישראל האחרון צוין כי חלקו המשמעותי של ענף ההיי-טק במשק הישראלי הוא אחד הגורמים לפגיעה הכלכלית המתונה של משבר הקורונה בישראל ביחס לפגיעתו במדינות מפותחות אחרות.7 ככלל, תרומתו של ענף ההיי-טק למגוון מדדים כלכליים עולה על חלקו היחסי, למשל במדדי הייצוא, תשלומי מיסים ואחרים. לא ניתן להפריז בחשיבות ההיי-טק לכלכלה הישראלית. כפי שהצגנו בפרקים הקודמים, בשנת 2020 עמד חלקו של ההיי-טק על 43% (או 45% בניכוי ייצוא יהלומים) מכלל הייצוא מישראל. חלקו היחסי מהייצוא וגודלו המוחלט עולים לאורך זמן. עדות נוספת למשמעותו ההולכת וגדלה של ענף ההיי-טק לכלכלה הישראלית מגיעה מבחינת חברות ההיי-טק הציבוריות. לפי בדיקה שנערכה ברשות החדשנות, אם חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בבורסות בחו”ל היו מצטרפות לבורסה בתל אביב, הרי שסך ערך החברות הנסחרות במדד תל אביב-35 היה מזנק בלמעלה מ-70%, ומשקל חברות ההיי-טק בו היה עומד על כ-70% לעומת כ -40% כיום.⁸

מבחינת תרומתם לתשלומי מיסים, הראינו כי שיעור המועסקים בהיי-טק ב-2018 היה פחות מ-9%, אך יחד עם זאת הם שילמו 25% מסך תשלומי מס ההכנסה במשק כולו. כלומר, עובדי ההיי-טק אחראים לתשלום מס הכנסה הגדול כמעט פי שלושה מגודלם היחסי. מספר המועסקים בהיי-טק צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, שכן אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד כיום מקצוע מדעי או טכנולוגי, וחלק ניכר מהם צפוי להשתלב בעבודה בענף.

נוכח תפקידו המרכזי של ההיי-טק בכלכלה הישראלית ולאור חשיבותו בשיקום המשק וביצירת הכנסות ממיסוי ומערוצים אחרים, שיסייעו להקטין את הגירעון ואת יחס חוב-תוצר הישראלי – עולה הצורך לוודא שנעשים המאמצים הנדרשים לשימור מעמדו של הענף והתחרותיות שלו ברמה הגלובלית. על מאמצים אלה להתמקד בכל החזיתות הרלוונטיות, כולל: המשך הרחבת הכשרות כוח אדם איכותי במוסדות השכלה מצוינים ברמה בינלאומית; התאמת הרגולציה על מנת שתתמוך בהטמעת דור העתיד של הטכנולוגיות בתחומים כמו לדוגמה רחפנים וכלי רכב אוטונומיים; ויצירת חוקי מיסוי תחרותיים שיעודדו חברות ישראליות ורב-לאומיות להמשיך להעסיק עובדים בישראל ולהגדיל את כמות המועסקים שלהן על אף עלויות ההעסקה הגבוהות.

בנוסף, על הממשלה ככלל, ועל רשות החדשנות בפרט, להמשיך ולזהות את התחומים שאליהם צועד העולם הטכנולוגי, המצריכים השקעות כבדות ביצירת תשתיות מחקר לאומיות ותכנון ארוך טווח. דוגמאות לתחומים אלה הן הננו-טכנולוגיה – תחום בו הופעלו שתי תוכניות לאומיות,⁹ ותחום הבינה המלאכותית (AI) – שבו ישראל פיגרה אחרי מדינות אחרות בהצגת מדיניות לאומית. לפי דו”ח ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים קיים “פער מדאיג בין הדירוג הגבוה של ישראל במחקר ופיתוח ובצד המסחרי אל מול הדירוג הנמוך בתשתיות הנדרשות ובאסטרטגיה הממשלתית, המעיב על התקדמותה של ישראל ועל יכולתה לבסס את מעמדה בתחום”.¹⁰ הוועדה הציגה תוכנית פעולה רב-שנתית בתקציב של למעלה מחמישה מיליארד שקלים. מתקציב זה אושרה הפעימה הראשונה, בהיקף של כחצי מיליארד שקלים, לצורך השקעה בהקמת תשתית מחשוב-על, מו”פ גנרי בדגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) והכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם באקדמיה. תחום נוסף הוא ה- Bio-Convergence )מחקר רב-תחומי, המשלב הנדסה עם ביולוגיה. ראו פירוט במסגרת( שבו משקיעה הרשות מאמצים רבים.

סוגיה מרכזית נוספת היא כיצד להגדיל את מעגל המועסקים בהיי-טק. במשך מעל לשני עשורים מספר המועסקים בענף אמנם עולה באופן מוחלט, אך שיעורם לא מתרחב מעבר ל-10% מהמועסקים במשק. כפי שהראינו, שיעור המועסקים בהיי-טק אינו כולל אוכלוסיות מגוונות שיכולות ליהנות מיתרונותיו: התעסוקה בהיי-טק מיטיבה עם המועסקים שמרוויחים שכר יותר מכפול מהממוצע במשק, אשר נהנה מתשלומי מיסים גבוהים של אותם העובדים. עם זאת, לתעשיית טכנולוגיה עילית קיים חסם כניסה משמעותי לתפקידי הליבה הטכנולוגיים הדורשים הכשרה אקדמית ומקצועית מתאימה. לכן, פוטנציאל הצמיחה וההתרחבות של ההיי-טק מוגבל על ידי מספר בוגרי המקצועות המדעיים והטכנולוגיים באוניברסיטאות והמשרתים ביחידות הטכנולוגיות בצבא.

דרך נוספת להרחיב את מעגל תעסוקת ההיי-טק נוגעת להגדלת מספר העובדים מחוץ לתפקידי הליבה הטכנולוגיים, למשל בתפקידי מכירות, שיווק, ניהול משאבי אנוש וכו’. בתפקידים אלה ניתן לקלוט, בין השאר, עובדים בענפים שספגו פגיעה משמעותית בתקופת הקורונה והוכחו כבלתי יציבים עבור המועסקים בהם, כמו תיירות, תעופה וקמעונאות. כפי שציינו בפרק הראשון, התבגרות תעשיית ההיי-טק הישראלית באה לידי ביטוי בצמיחה של חברות ישראליות, שהופכות לחברות “שלמות” ועצמאיות שאינן נמכרות כעבור תקופה קצרה ומעסיקות מספר גדול של עובדים במגוון תפקידים רחב. בחברות אלה קיים פוטנציאל לתעסוקה גם בתפקידים מחוץ לליבה הטכנולוגית, ומכאן חשיבות התמיכה ביצירת חברות שלמות שינצלו את מגוון העובדים הזמין בישראל.

חשוב להבהיר כי ההיי-טק אינו מקשה אחת וכי יצירת חברות “שלמות”, שהמוצר העיקרי שלהן הוא תוכנה, שונה מחברות היי-טק המייצרות מוצרים מוחשיים. עבור האחרונות, בהן תהליכי הייצור עצמם לרוב מהווים פיתוח טכנולוגי מורכב, נדרשת תמיכה ממשלתית רחבה יותר, לרבות בתחומי רגולציה ומס. אל מול התמיכה המשמעותית יותר, היתרונות הפוטנציאליים למשק מחברות המייצרות מוצר מוחשי גם כן גבוהים יותר. ראשית, כפי שציינו בפרק הראשון, בחברות אלו מועסקים פי שלושה עובדים, מחוץ לתפקידי הליבה, עבור כל עובד ליבה ביחס לחברות תוכנה. שנית, הקמת מפעל ייצור מתוחכם, לרוב כתוצאה מהכרה בחשיבות הקרבה בין מערך הפיתוח למערך הייצור, מהווה עוגן מקומי הקושר את החברה באופן משמעותי יותר לישראל ומקשה על סגירת או צמצום הפעילות המקומית, גם במקרה של רכישה על ידי חברה בינלאומית. שלישית, בעולמות אלו מתקיימת תעשייה מלווה של קבלני משנה, שבחלקה היא תעשייה מתקדמת ומשמעותית. גידול בתעשיית ייצור ההיי-טק המקומי צפוי לתמוך בצמיחת תעשיית קבלני המשנה וכך להרחיב את מעגלי ההשפעה של ההיי-טק.

לסיכום, קיימות מספר דרכים להרחיב את מספר המועסקים בהיי-טק. החל מהגדלת פוטנציאל כוח האדם המתאים למקצועות הליבה באמצעות עידוד אוכלוסיות בייצוג חסר בהיי-טק, עובר בהרחבת גבולות ההיי-טק לעולמות תוכן נוספים, כגון ביולוגיה, על ידי זיהוי ותמיכה בגלי טכנולוגיה עתידיים, וכלה בבניית מעטפת תמריצים לצמיחת חברות “שלמות”.

מסחר מקוון ורפואה מרחוק: ההזדמנויות העסקיות שיצר משבר הקורונה

הקורונה פגעה בענפים רבים במשק שפעילותם הושבתה או צומצמה מאוד עקב המגיפה, ביניהם תחומי התיירות והתעופה עקב מגבלות התנועה בעולם. אך המשבר גם יצר הזדמנויות חדשות למשק הישראלי וחיזק מגמות שהתחילו טרום המשבר הקשורות לטרנספורמציה דיגיטלית ומעבר למסחר מקוון. מסקר למ”ס מאוקטובר 2020 עלה כי לכ-45% מהעסקים בישראל אין כל ממשק דיגיטלי ו-30% נוספים לא ביצעו שינויים או שיפורים בממשקים הדיגיטליים שלהם בזמן המשבר.¹¹ למרות זאת, במהלך שנת הקורונה בתי עסק רבים בישראל התנסו לראשונה במעבר למסחר מקוון ולמשלוחים – ומתוך אילוצי הקורונה עשו את קפיצת הדרך לעידן הדיגיטלי. כעת, עם החזרה לשגרה, יש לאותם בתי עסק הזדמנות להמשיך בכך ולהרחיב את סל המוצרים והשירותים שהם מציעים ואת הפרישה הגיאוגרפית שלהם. אילוצי הסגרים השפיעו על האוכלוסייה הישראלית שהגדילה את השימוש שלה במסחר מקוון. למשל, האוכלוסייה המבוגרת שלראשונה התנסתה ברכישות באמצעות האינטרנט. אולם, ההשפעה לא תמה בחלוף הסגרים. ניתוח נתוני חברת SimilarWeb הישראלית, המנטרת תעבורה באתרי אינטרנט, מראה שאכן עלתה תנועת גולשים ישראלים לאתרי מסחר בולטים במהלך תקופת הקורונה, בדגש על אתרי קמעונאות, ובייחוד בסגר הראשון ובסגרים שאחריו.

האתרים שתנועת הגולשים בהם גדלה כוללים, בין היתר, סופרמרקטים מקוונים, מוצרי חשמל, כלי בית, אופנה ופארמה. מעניין במיוחד לראות שנוצרה נקודת שיווי משקל חדשה – ומספר המשתמשים כעת באתרי המסחר המקוון גדול מזה שהיה בתקופת טרום הקורונה. כלומר, ישראלים, שהתנסו לראשונה בקניות ברשת בזמן הקורונה או שהגדילו את השימוש שלהם באפיק זה בזמן הסגרים, המשיכו להשתמש באתרי הקניות גם אחרי פתיחת מקומות המסחר, הקניונים וחנויות הרחוב. העלייה בתעבורת הרשת באתרים קמעונאים צמחה בממוצע בכ-80% בחודשי הקורונה לעומת התקופה שקדמה לה, ובכ-40% באתרי פלטפורמות הסחר.

על המדינה לנצל את ההזדמנות הנובעת ממגמה זו שהואצה על ידי משבר הקורונה לצורך הגדלת פריון העסקים, ולתמוך בהזדמנויות העסקיות שהמסחר המקוון מאפשר, לרבות פתיחה של עסקים ישראלים שהתמקדו עד כה בשוק המקומי למסחר בינלאומי. צמיחת העסקים הישראלים מהותית להתאוששות
המשק, ליצירת מקומות עבודה חדשים ולשיפור השירותים שהצרכנים הישראלים נהנים מהם. על מנת לאפשר זאת יש לוודא כי לעסקים יכולות הטמעה של הטכנולוגיות השונות בתחום המסחר המקוון וכי שירותי הלוגיסטיקה המקומיים יעילים מכיוון שהם מאופיינים ביתרונות משמעותיים לגודל, כפי שציינה
רשות התחרות.¹³

הזדמנויות חדשות נוצרו גם לחברות הטכנולוגיה הישראליות המפתחות ומייצאות פתרונות בתחומים שהביקוש אליהם עלה, ואשר מייצרות את התשתית הטכנולוגית לטרנספורמציה הדיגיטלית. השינויים בביקושים הגלובליים היטיבו כמובן עם חברות הטכנולוגיה הישראליות המפתחות פתרונות בתחומים שהצורך בהם התחזק. כך למשל, בשנה זו התבהר הצורך והוסרו חסמים הקשורים להטמעת טכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ביניהן טכנולוגיות למתן שירותי בריאות מרחוק (Tele-medicine). הזדמנויות נוצרו גם לחברות המפתחות טכנולוגיות המשמשות כתשתיות לעבודה מרחוק. בנוסף, כדי לאפשר לחברות בעולם לעשות טרנספורמציה דיגיטלית מהירה בזמן הקורונה ועל מנת לתמוך בביקוש לפלטפורמות מסחר מקוון, נדרשו פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים סליקה, תשתיות מסחר מאובטח ועוד. כתוצאה מכך, הביקוש לטכנולוגיות פינטק וסייבר – שני תחומים שהראינו שהם המובילים בגיוסי הון לסטארט-אפים – המשיך להיות גבוה.

הכלכלה הישראלית, כמו גם העולמית, צפויה להשתנות לאחר הקורונה. בשיווי המשקל החדש שייווצר בעולם, חלק מענפי הכלכלה יחוו צמיחה בביקושים וחלקם ככל הנראה ידעכו. עם זאת, ועל אף אי הוודאות, אחת המגמות לגביהן קיימת הסכמה רחבה יחסית היא, כאמור, צמיחה מהירה בכלכלת טכנולוגיית המידע. סקירה של מדדי מניות שונים בעולם מעלה כי, על פי רוב, ככל שהמדד במדינה יותר מוטה לענפי הטכנולוגיה – כך ביצועיו טובים יותר. העליות במדדי הטכנולוגיה השונים משקפות צפי לעלייה בביקוש לטכנולוגיה ועל ההיי-טק הישראלי לנצל מגמה זו, לא רק עבור גיוסי הון אלא גם לצורך הגדלת מגוון הלקוחות ורשת הקשרים. למשל, חברות גלובליות, שאינן בהכרח בענפי ההיי-טק, מארגנות מחדש את מבנה שרשראות האספקה לצורך צמצום סיכון ופועלות להגדלת מגוון הספקים ומיקומם הגיאוגרפי. אירוע זה מהווה הזדמנות לחברות ליצירת קשרים חדשים.¹⁴

מתי יגיע ההיי-טק למגזר הציבורי?

השאלה המרכזית הבאה ברמה הלאומית, הנוגעת לחיבור ההיי-טק לכלכלה הישראלית לצורך שיקום המשק, עוסקת במגזר הציבורי: חברות הטכנולוגיה הישראליות מפתחות טכנולוגיות חדשניות ברמה בינלאומית, ואילו האזרחים הישראלים, המועסקים באותן החברות ואחראים לפיתוחים החדשניים, מקבלים מהמדינה שירותים לא יעילים, לא דיגיטליים מספיק ולא בסטנדרט המצופה במאה ה-21. על פי מדד הממשל האלקטרוני של האו”ם, הציון במדד השירותים הדיגיטליים הממשלתיים במגמת ירידה, ודירוגה של ישראל במדד הממשל האלקטרוני ירד ממקום 16 בעולם בשנת 2012 למקום 30 בשנת ¹⁵.2020 למעשה, נוצר מצב שהסנדלר הולך יחף, וקיים מתח בין הטכנולוגיות כחול-לבן הזמינות בישראל לבין הטמעתן במגזר הציבורי. משבר הקורונה יצר הזדמנות להוביל שינוי תפיסה רגולטורי שנועד להקל על הטעמת טכנולוגיות במגזר הציבורי.

המגזר הפרטי ביצע בתקופת הקורונה, ובתוך זמן קצר, קפיצת מדרגה משמעותית – שבנסיבות אחרות ניתן היה להשיג תוך שנים רבות. קפיצת המדרגה כוללת התאמה של שירותים ומוצרים לעידן הדיגיטלי ומעבר לסביבת עבודה מחוץ למשרד או כזו המותאמת לתנאי הריחוק החברתי. המשק, ובפרט המשרדים הממשלתיים, יכולים ללמוד מניסיונם של ענף ההיי-טק ורשות החדשנות ולקדם הטמעת טכנולוגיות קיימות בענפי המשק השונים, לרבות משרדי הממשלה. על מנת לאפשר גם למגזר הציבורי לבצע את קפיצת המדרגה הנדרשת ולסגור את הפער שהעמיק במהלך משבר הקורונה, על משרדי הממשלה להפוך לדיגיטליים ומותאמים לעידן החדש. השאלה שמרחפת היא כיצד ההיי-טק יכול לסייע בשיקום הכלכלה והמשק עם היציאה ממשבר הקורונה.

אחת הדרכים האפשריות לצמצום הפער בין המגזר הפרטי והציבורי היא באמצעות רתימת ההיי-טק המקומי כדי להפוך את ישראל – ואת המשרדים הממשלתיים – לדיגיטליים וערוכים לעולם שאחרי הקורונה. לשם כך יש לפעול לאימוץ פתרונות טכנולוגיים על ידי משרדי הממשלה, לרבות אימוץ פתרונות בשלב הפיילוט שלהם, שיאפשרו למגזר הציבורי לבצע קפיצה קדימה ויהפכו את הממשלה ל- Early Adopter. כלומר שהממשלה תהפוך להיות לקוח של ענף ההיי-טק באמצעות מעבר לשירותים דיגיטליים. אחד השינויים העיקריים שיאפשרו מהלך זה הוא עדכון והגמשת תהליך הרכש הממשלתי. למשל, שינוי שיטת המכרזים ויצירת נהלים חדשים לטיפול בהעברת נתונים ממשלתיים לספקים תוך כדי שמירה על הפרטיות. לדוגמה, בתחום הבריאות הדיגיטלית, גוברת מגמת הוכחת היתכנות המוצר על בסיס נתוני אמת, המכונה Real World Evidence , מעבר להוכחת ההיתכנות המבוססת נתוני ניסויים קליניים מבוקרים. מערכת הבריאות בכלל, וקופות החולים בפרט, מחזיקה בנתוני עתק ובאמצעות שיתוף פעולה בין חברות בריאות דיגיטלית ישראליות למערכת הבריאות ניתן יהיה להבטיח יתרון עולמי לחברות הטכנולוגיה הישראליות שיצעיד את מערכת הבריאות לחזית הקידמה הטכנולוגית. שינוי תפיסה רגולטורי בתחום הרכש יאפשר את הגשמת החזון של מדינה חדשנית ויעילה יותר, שנותנת שירות טוב יותר לאזרח באמצעות שיתוף פעולה של המגזר הפרטי והציבורי.

היבט נוסף לרתימת ההיי-טק לשיקום המשק קשור למיצוי המשאב האנושי ולהחזרת המובטלים למעגל העבודה. משבר הקורונה הדגיש את חוסר היציבות ואת הצורך לאפשר לעובדים לעבור בין ענפים ולהעביר את שירותיהם לערוצים הדיגיטליים. כך למשל, נפגעים עיקריים במשבר היו עובדים בענפי התיירות, המלונאות, התעופה והקמעונאות. חלק מהענפים הללו חשופים לסיכונים שאינם הקורונה. ענף התיירות, לדוגמה, מושפע מאירועים ביטחוניים והעובדים בו סובלים מחוסר יציבות תעסוקתי. לעובדים בענפים אלה, המורגלים במתן שירות ללקוחות ובמקרים רבים דוברי שפות, עשויות להיות הזדמנויות בחברות ההיי-טק הבוגרות שצומחות בישראל (ונותחו בהרחבה בפרק המימון) הזקוקות לעובדים במגוון תפקידים מחוץ לליבה הטכנולוגית. ייתכן וניתן לבצע הסבות לעובדים מענפים שאינם היי-טק לתפקידים אלה, למשל ניהול משאבי אנוש, מכירות וניהול קשרי לקוחות.

עם זאת, הסבות להיי-טק אינן פשוטות. כפי שפירטנו בפרק ההון האנושי, קיים קושי לעובדים חסרי ניסיון – ג’וניורים – למצוא עבודה בחברות ההיי-טק. לכן, קיים חשש כי גם עובדים שיעשו הסבות להיי- טק מתחומים אחרים יתקשו במציאת עבודה לאחר שישתתפו בתוכניות ההכשרה. על כן, כל תוכנית כזו צריכה להיות מלווה גם בתוכנית מפורטת הנוגעת להשמת העובדים ולמציאת תעסוקה בתחום שאליו הוכשרו. פתרון אפשרי לבעיה זו הוא העסקת ג’וניורים שעברו הסבה במגזר הציבורי, כפי שתיארנו בפרק ההון האנושי.

כלים ממשלתיים לקידום ההיי-טק כמנוע צמיחה

תקופת הקורונה הדגישה את הצורך לגבש וליישם פתרונות ממשלתיים במהירות בזמן משבר כתגובה למציאות המשתנה. בתחילת תקופת הקורונה, האופק הארוך של ריבית נמוכה והתמתנות התיאבון לסיכון של משקיעים, הדגישו את מגבלותיה של ריבית בנק ישראל ככלי להגדלת ביקושים ואת חשיבות תמיכתה
של הממשלה בכלכלה הן על ידי הזרמת כסף והן על ידי הרגולציה. להלן מובאות שתי דוגמאות הממחישות את הפוטנציאל הגלום ביישום כלי תמיכה ממשלתיות בהיי-טק.

מיזם הרחפנים: אחת הדוגמאות לאופן שבו עדכון רגולציה מאפשר ליצור שוק חדש היא מיזם הרחפנים הישראלי. כחלק מפעילות המרכז לרגולציה לטכנולוגיות חדשניות ברשות (“המרכז”) ¹⁶, המקדם רגולציה לפיתוח והטמעת טכנולוגיות חדשניות, הוקם בינואר 2020 מיזם נעמ”ה בשיתוף עם נתיבי איילון, רשות התעופה האזרחית (רת”א), משרד התחבורה ומנהלת תחבורה חכמה. מטרת המיזם היא יצירת רשת רחפנים אוטונומית ארצית לשינוע מטענים במרחב האורבני שתגיע לשימוש מסחרי בטווח זמן של כשלוש שנים. במסגרת המיזם יצרו המרכז, נתיבי איילון, רת”א ומשרד התחבורה מתווה רגולטורי ייחודי במתחם גיאוגרפי מוגדר שאיפשר ביצוע טיסות ניסוי של רחפנים באזור חדרה בניטור מלא של מערכת בקרה מתכללת. אירוע זה הוא פורץ דרך ברמה עולמית, במהות ובהיקף, שכן הפעלת רחפן במרחב אורבני מהווה אתגר רגולטורי שאיתו מתמודדות רשות התעופה האירופית, כמו גם רשות התעופה האמריקאית בשיתוף רשות החלל (NASA). בישראל בוצעו במהלך תקופת הקורונה למעלה מ-2,400 גיחות אמת של רחפנים, על ידי שש חברות במסגרת ההדגמה האחרונה של התוכנית. בעתיד צפויות עוד שבע הדגמות במסגרת הפיילוט המשותף למיזם ולרשות החדשנות וכן הדגמות נוספות ברחבי הארץ בשיתוף עם מערכת הבריאות. פעילות זו היא דוגמה הממחישה את הפוטנציאל הטמון ביצירת “ארגזי חול רגולטוריים” כבסיס לשיתוף פעולה בין גופים ממשלתיים והמגזר הפרטי. יצירת שיתופי פעולה מסוג זה היא אחת הפעילויות המרכזיות של הרשות המבוצעת, הן באמצעות פעילות המרכז התומכת בצד הרגולטורי והן באמצעות מסלולי התמיכה בפיילוטים.

ערוץ המענקים המהיר: הדוגמה הבולטת לאופן שבו התערבות ממשלתית מהירה באמצעות השקעות יכולה לייצר צמיחה בתגובה לצורך שיצר משבר הקורונה היא ערוץ המענקים המהיר (“הערוץ המהיר”) שנוצר על ידי רשות החדשנות ומשרד האוצר. תקופת הקורונה הראשונה אופיינה בירידה בהזרמת כסף מהשוק הפרטי לחברות טכנולוגיה חדשניות, שההשקעה בהן כרוכה בסיכון רב. עם פרוץ משבר הקורונה הוחלט לייצר פתרון שייתן מענה לחברות טכנולוגיות חדשניות, שכבר צברו נכסים מהותיים, הנמצאות בשלבי צמיחה מוקדמים או בשלב המו”פ של פיתוח מוצר, אך נקלעו למשבר מימוני בטווח הקצר ולהן סיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך¹⁷ Runway קצר של עד 12 חודשים). הערוץ המהיר איפשר בדיקה ומתן תשובות לחברות תוך ארבעה שבועות בלבד כאשר כל חברה יכלה להגיש בקשה לתמיכה בתוכניות מו”פ של עד 15 מיליון שקלים. במשך שבעת החודשים שבהם פעל הערוץ חולקו כ-650 מיליוני שקלים, במסגרת 283 בקשות שאושרו (מתוך 578 שהוגשו) בשיעור תמיכה ממוצע של 46% מגובה התקציב המאושר. התנאי לקבלת המימון הממשלתי היה מימון משלים (Matching) על ידי משקיעים פרטיים.

ניתוח ה-Runway של החברות, לאחר קבלת המימון באמצעות המסלול המהיר, הראה שהוא אכן השיג את מטרתו: ה-Runway הממוצע של החברות צמח מכשישה חודשים לפני קבלת המימון לכ-14 חודשים לאחר קבלתו. הצלחתו של ערוץ המענקים המהיר מודגשת כאשר משווים את ביצועי שוק הון הסיכון הישראלי והיקפי הגיוס של חברות היי-טק בשלבים המוקדמים ביחס לארצות הברית ואירופה, שבהן נרשמה ירידה במספר סבבי הגיוס. ההתערבות המהירה של רשות החדשות וההתניה בהשגת מימון משלים תרמה לחזרה מהירה של משקיעי השלבים המוקדמים אל השוק ולהאצת צמיחת חברות ההזנק בתקופת המשבר. הצלחת המסלול המהיר מעלה את השאלה האם נכון להעמיד כלים ממשלתיים בעלי יכולת מינוף גבוהה, גם שלא בתקופת משבר. סוגיה זו נמצאת כעת בתהליך בחינה ברשות החדשנות.

בראייה לעתיד, יש מקום לבחון גם את כלי התמיכה בתעשיית הייצור בישראל. כיום, תעשייה זו התבגרה ואינה נמצאת יותר בעידן שבו היה צורך להנגיש לה את עולמות החדשנות. מרבית המפעלים כיום מכירים בכך שללא שילוב חדשנות מהותית במוצרים עצמם או בקווי הייצור שלהם – הם צפויים להישחק ולגווע אל מול התחרות העולמית, הן במידה ופעילותם כוללת ייצוא לחו”ל והן במידה ופעילותם מקומית בלבד והם נאבקים בתחרות מייבוא. לאור גודל השוק המקומי, מפעלי הייצור צריכים למצוא את הנישות שבהן ניתן לייצר ולייצא מוצרים חדשניים וייחודיים מישראל. אימוץ של טכנולוגיות מעולמות Industry 4.0 הוא אולי תנאי הכרחי כדי לשרוד, אולם מכיוון שמגמה זו ניכרת בעולם כולו, ובהיקף השקעות גדול יותר ממה שיכולה לבצע התעשייה הישראלית, הרי שנדרשת כאן חדשנות יתרה בין אם במוצרים עצמם או בטכנולוגיות הייצור שלהם.

לקריאה נוספת: 

השקל מתחזק – ההייטק נחלש

מדע בלי עבודה: איך פותרים את הבעיה של בוגרי ביולוגיה באמצעות חדשנות?

שוק העבודה החדש – עבודה מרחוק גם אחרי הקורונה?

1 תוצאות סקרים “מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה”, גלים 4, 5, 6.
2 תוצאות סקרים “מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה”, גלים 2 ו-3.
3 עיבוד רשות החדשנות לנתוני ביטוח לאומי.
4 ראו למשל פרק 1 בדו”ח בנק ישראל 2020 .
5 תוצאות סקר “מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה”, גל 10.
6 תוצאות סקר “מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה”, גל 6.
7 ראו פרק 2 בדו”ח בנק ישראל 2020 , עמוד 25.
8 חברות היי-טק ישראליות הוגדרו בצורה רחבה ככאלה בעלות קשר לישראל. רשימת החברות כוללת את: Palo Alto Netweorks, Wix, Check Point, SolarEdge, Playtika, Fivver, Compass, Varonis Systems, .Cyberark, Lemonade, Coursera, Kornit Digital, Jfrog, Verint שווי החברות נכון לתאריך 25.4.2021 וחושב במונחים שקליים.
9 ראו סקירה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת 2017: ננו-טכנולוגיה בישראל – מידע ונתונים.
10 ראו דו”ח ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים, דצמבר 2020.
11 תוצאות סקר “מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה”, גל 9.
12 תעבורת הרשת הממוצעת חושבה כסך תעבורת הרשת במספר אתרים בולטים בקטגוריית המסחר הרלוונטית, בחלוקה למספר האתרים הנבחרים. בקבוצת האתרים הקמעונאים נכללים האתרים של החברות ACE ,Quik, שופרסל, מגה, רמי לוי, ויקטורי ויינות ביתן. בקבוצת אתרי פלטפורמת הסחר נכללים האתרים וואלה!שופס, עזריאלי, סופר פארם, מרמלדה מרקט וטרמינל X.
13 ראו את פרק ההמלצות בדו”ח רשות התחרות, “יבוא אישי ככלי לקידום תחרות”.
14 ראו למשל: Business beyond covid-19: The future of global supply chain.
UN E-Government Knowledgebase, Online Service Index 15
16 בשנת 2019 הוקם ברשות המרכז הישראלי לקידום רגולציה תומכת חדשנות בשיתוף הפורום הכלכלי העולמי (WEF), על בסיס החלטת ממשלה 4481 מינואר 2019.
17 המונח Runway מתייחס לפרק הזמן שבו חברה יכולה להמשיך לפעול, והוא מחושב על ידי היחס בין קצב הוצאותיה ליתרת המזומנים בקופתה