פעילות זירות רשות החדשנות

בשנת 2020 רשות החדשנות אישרה 2,075 בקשות מאושרות בגובה של 2.17 מיליארד (כולל מסלול מהיר). זירות הרשות ביצעו מגוון רחב של פעולות במטרה לקדם את צמיחת אקו-סיסטם החדשנות הישראלי. כמות הבקשות לזירות התפלגה כך:

פרק זה מציג את עיקרי פעילות הזירות בשנת 2020 ואת האופן שבו הזירות תרגמו את מדיניות 
לפעולות ולכלי מדיניות פרטניים.

זירת הזנק ופיתוח עסקי

זירת הזנק תומכת ביזמים ובסטארט-אפים מתחילת דרכם הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון ובתאגידים המעוניינים להיחשף לחדשנות פתוחה באמצעות שותפות בחממות ובמעבדות חדשנות. הזירה מסייעת בתהליך פיתוח רעיון טכנולוגי ראשוני עד להפיכתו למוצר ובקידום המיזם במטרה לצאת לשלבי גיוס מתקדמים ולשלב המכירות.

מסלולי הזירה:

מסלול תנופה: מסלול תנופה מיועד ליזמים/ות בראשית דרכם המעוניינים לגבש ולקדם רעיון טכנולוגי חדשני באמצעות מענק לשלב המחקר והפיתוח הראשוני, לקראת שלב הוכחת היתכנות (POC) ו/או בניית אב טיפוס ראשוני. מטרת המסלול היא סיוע להוכחת היתכנות טכנולוגית וישימות עסקית של המיזם, במטרה לאפשר ליזם/ת גיוס הון פרטי ו/או למציאת שותף עסקי לצורך המשך פיתוח הרעיון. במסגרת המסלול יינתן מענק מקסימלי בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר ועד לתקרת מענק של 100,000 שקלים ל-12 חודשים (ועד לתקרה בגובה כפול עבור פתרונות חדשניים בתחום ה-Bio-Convergence).

מסלול Seed: המסלול מיועד לחברות הזנק בשלב ה-Seed שמפתחות טכנולוגיות בתחומים שבהם יש רגולציה קשה, טווח זמן ארוך להטמעה, או טכנולוגיות שהן חלק משוק שנמצא בהתהוות. התמיכה תינתן לחברות אשר לא גייסו יותר משלושה וחצי מיליון שקלים (עד מועד ההגשה למסלול) וכבר חתמו על מזכר הבנות עם משקיע הון סיכון מנוסה בהשקעות בסיכון גבוה, המעוניין להשקיע בחברה השקעת Seed ראשונה. פירוט נוסף בעמודים הבאים.

מסלולי חממות: חממה טכנולוגית מהווה מרכז יזמות, שתפקידו להשקיע בחברות בתחילת דרכן. החממה מציעה מסגרת תומכת להקמת החברה ולפיתוח הרעיון לכדי מוצר מסחרי. מטרת המסלול היא לתמוך ביזמים, בעלי רעיון טכנולוגי חדשני בשלב התחלתי של מחקר ופיתוח, המתקשים בגיוס הון פרטי וזקוקים לתמיכת החממה בהפחתת הסיכונים במיזם כדי להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית. מערך הסיוע המקיף של החממה כולל: מקום פיזי ותשתיות, שירותים אדמיניסטרטיביים, הנחיה טכנולוגית ועסקית, ייעוץ משפטי ונגישות לשותפים, משקיעים נוספים ולקוחות פוטנציאליים. במסגרת המסלול לא נדרשת השקעה כספית מצד היזם – 85% מהתקציב ממומנים על ידי הרשות (עד לתקרת תקציב של שלושה וחצי מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים, בהתאם לסוג הפרויקט והמיקום הגיאוגרפי של החממה) ו-15% על ידי מפעיל החממה.

מעבדות לחדשנות טכנולוגית: מסלול מעבדות לחדשנות טכנולוגית מיועד ליזמים בראשית דרכם הזקוקים לתשתיות ולמומחיות ייחודיים לצורך הוכחת היתכנות של רעיון טכנולוגי. כמו כן, מסלול זה מיועד לתאגידים המעוניינים לשתף פעולה עם סטארט-אפים בישראל. הסיוע ליזמים ניתן באמצעות מעבדות לחדשנות המופעלות על ידי תאגידים מובילים בתחומם, במודל של חדשנות פתוחה. המסלול מאפשר לחברות הזנק גישה לתשתית טכנולוגית ייחודית, להבנת השוק ולערוצי שיווק ומומחיות ייחודיים אשר אינם נגישים עבורם כיום לשם הוכחת ההיתכנות בדרך להפיכת הרעיון הטכנולוגי למוצר עסקי. במסגרת המסלול יינתן מענק בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר ועד לתקרת תקציב של מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנה. מענק בשיעור של עד 50% מהתקציב המאושר ועד לתקרת תקציב של מיליון שקלים לתקופת פעילות של שנה נוספת.

קידום יזמות טכנולוגית בחיפה: תוכנית לקידום יזמות טכנולוגית בעיר חיפה המיועדת לחיזוק ולביסוס מעמדה של חיפה כמוקד תעשייה עתירת ידע באקו-סיסטם הישראלי. מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר חברות ההזנק והיוזמות הטכנולוגיות בחיפה, בדגש על רובע העיר התחתית. התוכנית מעודדת סינרגיה ושיתוף פעולה בין עוגנים בעיר חיפה – עירייה, אקדמיה, תעשייה, מגזר עסקי ומגזר שלישי. זאת במטרה לחזק את התשתיות העירוניות והשימוש בנכסים האסטרטגיים של חיפה, לעודד לעצמאות של הגורמים היזמיים ולחזק את הקהילה היזמית החיפאית תוך שילוב אוכלוסיית המיעוטים, החרדים, הנשים ויוצאי אתיופיה.

יזמות צעירה: רשות החדשנות מקדמת, בשיתוף משרד החינוך, תוכנית יזמות צעירה שתהווה כלי יעיל לעידוד ולחינוך נוער ליזמות עסקית מדעית וטכנולוגית. במסגרת התוכנית בני נוער מתנסים מעשית בפיתוח ידע ומוצרים, תוך שימוש בתשתיות מדעיות וטכנולוגיות של משרד החינוך, כגון אשכולות ותפוחי פיס למדעים ומוזיאוני המדע, בדרך להפיכת הרעיון הטכנולוגי למוצר בעל ערך כלכלי.

פרויקטים חדשים:

תוכנית Seed: התוכנית החלה לפעול בתחילת 2021 ומטרתה לעודד השקעות של משקיעי הון סיכון מנוסים בחברות הזנק הפועלות בסיכון גבוה, ובכך לעודד הקמת חברות הזנק נוספות בתחומים אלה. רשות החדשנות תממן 40% מסבב גיוס Seed ועד גובה מענק של 3.5 מיליון שקלים לחברות הזנק שלהן הסכם עקרונות (Term Sheet) חתום עם משקיע הון סיכון מנוסה או 50% מסבב הגיוס ועד גובה מענק של 3.5 מיליון שקלים לחברות בפריפריה או שלהן יזמים מאוכלוסיות בתת ייצוג בהיי-טק. המשקיע יקבל מחברת ההזנק אופציה בגובה מענק הרשות, למימוש בתקופה של עד שלוש שנים מאישור הבקשה. במימוש האופציה, המשקיע יעביר את הכסף בתוספת ריבית שנתית של 5% לחברה, וזו תחזיר את הסכום כולו לרשות החדשנות.

תוכנית החממות הטכנולוגיות החדשה: מטרת תוכנית זו היא לעודד השקעות בשלבים ראשוניים של מיזמים טכנולוגיים באמצעות יצירת מערך סיוע ותמיכה שיזרז את הפיכתם של רעיונות טכנולוגיים חדשניים, הנמצאים בשלב פיתוח ראשוני, לחברות הזנק מתקדמות ומתאימות לגיוס השקעות המשך. בנוסף, מטרת התוכנית היא גם לעודד יזמות טכנולוגית ומסחור של טכנולוגיות פורצות דרך ממוסדות מחקר לתעשייה בתחומים מורכבים ובסיכון גבוה, לחזק את סביבת החדשנות הטכנולוגית של ישראל בתחום השקעות סיד (Seed Investment), וכן לסייע לחברות הזנק בתעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, בגיבוש ובדיקת מוצרים, הוכחת היתכנות טכנולוגית, ביצוע פיילוטים ועוד. החממות הטכנולוגיות, המספקות את הסיוע והתמיכה למיזמים בשלביהם הראשונים, מוקמות ומופעלות על ידי חברות מסחריות מקומיות ובינלאומיות ועל ידי משקיעי הון סיכון, שביכולתם להעניק ערך מוסף איכותי ולתמוך בחברות הזנק וביזמים מתחילים. החממות נבחרות בהליכים תחרותיים לתקופת זיכיון של חמש שנים עם אפשרות הארכה של שלוש שנים נוספות. משקיעים וחברות מסחריות שיזכו בזיכיון ייהנו ממינוף השקעותיהם בחברות הזנק בהיקף של עד 85% מרשות החדשנות ובתמיכה בהקמת תשתית מעבדה.

תוכנית חממות יזמות בפריפריה: התוכנית נועדה לעודד פיתוח וחיזוק מערכות חדשנות, יזמות טכנולוגית ותעסוקה באזורי הפריפריה על ידי שיתוף פעולה בין חממות ייעודיות ומוסדות להשכלה גבוהה, סטודנטים, יזמים וחברות הזנק. שיתוף הפעולה נעשה באמצעות פעילות מחקר, פיתוח ומסחור של חברות חממה המבוססות על מיזמים מקומיים. במסגרת התוכנית, מיזם מקומי הפועל באזור החממה יהיה זכאי למענק של 85% מרשות החדשנות ועד גובה תקציב של מיליון שקלים, למימון משלים מהחממה ולמימון המשך. בהליך תחרותי שקיימה הרשות נבחרו שלוש חממות חדשות בכרמיאל, בני שמעון וירוחם לקידום היזמות הטכנולוגית באזורים אלה בתחומים שונים, כגון: תעשייה 4.0, אגטק, פלסטיק וקנאביס רפואי.

נתונים >>

זירת צמיחה

זירת צמיחה תומכת בחברות הזנק ובחברות בשלבי צמיחה, בחברות בוגרות ובמרכזי מחקר ופיתוח הפועלים בארץ. הזירה מסייעת בקידום התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות במטרה להגדיל את קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן

מסלולי הזירה:

קרן המו”פ: מסלול התומך בחברות מסחריות בתהליכי פיתוח של מוצרים חדשים או בשדרוג טכנולוגיה קיימת. המסלול מעניק את התמריץ הכספי הגדול ביותר מטעם ממשלת ישראל לפעילויות מחקר ופיתוח של תאגידים ישראליים. המסלול פונה לכלל התחומים, במטרה לחזק ולקדם את המשק הישראלי. פעילות הקרן כוללת גם ערוצי תמיכה ייעודיים לתמיכה בתאגידי הזנק בבעלות יזמות מיעוטים ו/או חרדים ו/או נשים וערוץ תמיכה ייעודי לתמיכה במו”פ גנרי פורץ דרך בחברות עתירות פעילות מחקר ופיתוח.

תמיכה בחדשנות טכנולוגית של התעשייה בשיתוף עם גורמי ממשל (פיילוטים): מסלול המאפשר לתאגידים הפועלים בתחום הטכנולוגיה לבצע מחקר ופיתוח לרבות תוכניות להפעלת מתקני הרצה (פיילוטים) במגוון מערכות חדשנות, כולל אלו העתירות ברגולציה ובהשפעה ממשלתית, תוך הגברת תפיסת הערך הכלכלי הנוצר בישראל. שיתוף גורמי הממשל במסלול ההטבה מגדיל את השפעתם על ביסוס מערכות החדשנות בתחומי אחריותם, מנגיש את הרגולציה, את נכסי המדינה ואת התשתיות הציבוריות עבור הציבור ומיטיב את רמת הידע והמקצועיות של רשות החדשנות ושל הממשלה בקידום מערכות חדשנות אלו. מסלול הטבה זה נועד לתמוך במחקר או בפיתוח ולתת מענה לכשלי שוק הקיימים במערכות חדשנות חדשות וצומחות, לרבות בשל רגולציה והשפעה ממשלתית. כשלי שוק אלה באים לידי ביטוי ברמות סיכון טכנולוגי ומורכבות ביצועית גבוהה, בגישה מוגבלת לאתרי הרצה או בקבלת אישורים רגולטוריים עבורם.

תמיכה ייעודית בחלל: מסלול משותף לרשות החדשנות ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, המעודד מו”פ למציאת פתרונות טכנולוגיים ופיתוח מוצרים מתקדמים בתחומי החלל השונים במטרה לחזק את הידע ויכולת הפיתוח הטכנולוגית של תעשיית החלל בישראל. בנוסף, התמיכה נועדה להגברת השימוש של התעשייה הישראלית בידע מדעי בתחומי טכנולוגיות החלל, המצוי בידי מוסדות מחקר ישראליים וביכולות המחקר שלהם, לעודד צמיחת חברות הזנק בתחומי טכנולוגיות החלל, לצמצם את פערי הידע מול הנעשה בשווקי החלל בעולם ולשפר את כושר התחרות של התעשייה בישראל בתחומים אלה.

פרויקטים חדשים:

מהמחצית השנייה של 2019 הושקו שני מסלולים חדשים להגברת מעורבות גופי שוק ההון והמוסדיים:

1. קידום יכולות אנליזה להשקעה בתעשייה עתירת הידע אצל גופי שוק ההון המוסדיים: מטרת מסלול זה היא לקדם בניית יכולות בגופי השקעה מוסדיים ישראליים לאיתור ולניתוח השקעות בחברות מהתעשייה עתירת הידע הישראלית, כדי לתמרץ אותן ולהאיץ את מגמת הגידול בהשקעות הישירות והעקיפות של המשקיעים המוסדיים הישראליים בחברות אלה. בכך, מבקש המסלול להאיץ את הרחבת היקף ההשקעות הכולל של המשקיעים המוסדיים בתעשייה עתירת הידע בישראל. תמיכה זו נעשית במגוון אופנים וכלי השקעה, ונועדה לחזק את החיבור בין שוק ההון הישראלי ובין התעשייה עתירת הידע המקומית.
2. עידוד גופי השקעות מוסדיים בתעשייה עתירת הידע: במסגרת מסלול זה ניתנת הגנה של רשות החדשנות להשקעות של גופי השקעה מוסדיים ישראליים, המשקיעים בחברות היי-טק ישראליות. מטרת הגנה זו היא לעודד את המחקר והפיתוח בתעשיית ההיי-טק במדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

המרכז לרגולציה לטכנולוגיות חדשניות C4IR Israel ,WEF: המרכז פועל לצד רגולטורים מקומיים וקובעי מדיניות כדי לקדם פיתוח והטעמת טכנולוגיות חדשניות לצד שמירה על אינטרסים ציבוריים (כגון בטיחות ופרטיות) באמצעות אימוץ רגולציה גמישה המותאמת להתפתחויות הטכנולוגיות. תחומי הפעילות העיקריים של המרכז הם כלי רכב אוטונומיים, רחפנים, הטעמת ופיתוח כלי AI בתחומים שונים, רכש ממשלתי של טכנולוגיות חדשניות שישרתו את הממשלה, וכן הנגשת מידע ממשלתי לטובת קידום אתגרים של מערכות ציבוריות, בדגש על מידע בתחום הבריאות.

כמו כן, בשנה האחרונה הוקם המרכז הישראלי לקידום רגולציה תומכת חדשנות בשיתוף הפורום הכלכלי העולמי (WEF), על בסיס החלטת ממשלה 4481 מינואר 2019. בשנת 2017 הקים הפורום הכלכלי העולמי את רשת מרכזי ה-Centers for the 4th Industrial Revolution) C4IR) כדי לסייע לרגולציה הממשלתית להתאים את עצמה לטכנולוגיה המשתנה במהירות. ברשת חברים גורמים מהמגזר הפרטי, ממשלות ומומחים אזרחיים. מטרת הרשת היא ליצור ולשתף ידע והתנסויות מיטביות לרגולציה של טכנולוגיות חדשניות.

נתונים >>

זירה חברתית-ציבורית

עתידיות ולהגדלת כוח אדם מיומן להיי-טק, כחלק מהמאמץ הממשלתי בנושא. הזירה מפעילה מסלולי תמיכה ורותמת את השוק להתגייס לקידום הנושא. בנוסף, הזירה אמונה על קידום חדשנות אימפקט: עידוד פיתוחים שנותנים מענה לאתגרים בתחומים חברתיים וציבוריים ותמיכה ביזמים ובחברות עם פתרונות טכנולוגיים בתחומים אלה.

מסלולי הזירה:

מסלולי הון אנושי

מסלול סיירות תכנות: כמענה למחסור בכוח אדם מיומן להיי-טק מפעילה רשות החדשנות משנת 2018 תוכנית תמיכה בהכשרות חוץ-אקדמיות (סיירות תכנות) במטרה להגדיל את היצע המתכנתים ובוגרי מדע הנתונים בישראל. סיירות תכנות (Coding Bootcamps) הן מסגרות הכשרה אינטנסיביות ומעשיות
להכשרת מתכנתים ומדעני נתונים. מסגרות אלה מאתרות מועמדים בעלי פוטנציאל גבוה, נותנות להם יסודות תיאורטיים ומעשיים ומכשירות אותם, תוך פרק זמן קצר, לעבודה בהיי-טק. בוגרי סיירות אלה יכולים לתרום תרומה אמיתית לחברה זמן קצר לאחר קליטתם בעבודה. מסלול זה נועד להגדיל את מספר הבוגרים הרוכשים הכשרה מעשית ורלוונטית ומושמים בחברות היי-טק בתפקידי פיתוח בשכר העולה על 14,000 שקלים (עד 15 חודשים מתום הקורס). הסיירות נבחרו בהליכים תחרותיים לתקופה של שלוש שנים.

מסלול הסדנה – איגוד לימודי טכנולוגיה מתקדמת: הביקוש העצום במומחים במקצועות טכנולוגיים מתקדמים מצריך מודלים חדשניים להכשרת מומחים בתחום ולשדרוג אנשי מקצוע מיומנים שנמצאים כבר בתעשיית ההיי-טק. מסלול הסדנה ממוקד בתמיכה במסגרת משותפת להכשרה מתקדמת למהנדסים/ות בחברות היי-טק, בהובלת התעשייה, במקצועות פיתוח מתקדמים. בקיאות באלגוריתמיקה בתחום הבינה המלאכותית (AI) הפכה לחיונית ורלוונטית כמעט בכל פעילות טכנולוגית. יוזמת רשות החדשנות למתן סיוע לחברות היי-טק להכשיר את עובדיהן נובעת מתוך הצורך בכוח אדם איכותי ומומחה ונועדה להעצים את הפעילות החשובה שמתבצעת במוסדות האקדמיים ולהכשיר מקצועות AI נוספים הנדרשים על ידי התעשייה.

מסלול התמחות להיי-טק: כמענה לאתגר קליטת עובדים חסרי ניסיון בהיי-טק, מסלול התמחות בהיי-טק תומך בבניית תוכנית התמחות בחברות היי-טק באמצעות מענקים. במסגרת תוכנית ההתמחות של החברה ייקלטו ויוכשרו מועמדים/ות בוגרי/ות טריים עם תואר אקדמי או הנדסאי של מקצועות טכנולוגיים (ג’וניורים) לעבודה ראשונה בתפקידי פיתוח. ניתן לקבל מענק של 50,000 שקלים עבור כל מועמד שמתקבל לחברה לתקופה מינימלית של שישה חודשים בשכר שאינו נמוך מ-15,000 שקלים ומקבל הכשרה במסגרת התפקיד. מודל הכשרת הג’וניורים יהיה מותאם ספציפית לצרכי החברה והוא יכול להתבסס על משאבים פנימיים של החברה ו/או ארגונים ומדריכים חיצוניים.

קרן הון אנושי להיי-טק: קרן הון אנושי הינו מסלול ייחודי, שמטרתו לעודד יצירת פתרונות חדשניים העולים מן השטח להרחבת ערוצי הכניסה להיי-טק ולשדרוג או שיפור ההון האנושי הקיים בהיי-טק בתפקידי מחקר ופיתוח. במסגרת הקרן ניתן לקבל מענקים כספיים עבור תקציב מבוקש על פי המדרגות הבאות:

• מענק ביחס לתקציב מבוקש של עד 1,000,000 שקלים בשיעור של 50% , 60% או 70% מהתקציב המאושר.
• מענק ביחס לתקציב מבוקש של 1,000,000 שקלים – 15,000,000 שקלים בשיעור של 30% , 40% או 50% מהתקציב המאושר – בהתאם להחלטת הוועדה.

מסלול חירום להכשרות והשמות בתעשייה: כמענה למשבר התעסוקתי במשק, שפרץ בעקבות מגיפת הקורונה, רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה יצאו במסלול חירום למימון הכשרות והשמות רחבות היקף בפרק זמן קצר למגוון תפקידים במקצועות ההיי-טק. המסלול נותן מענקים לגופי הכשרה
ולחברות שיבצעו תהליך שמשלב הכשרות והשמות לתפקידים טכנולוגיים ועסקיים בעלי ביקוש. הדגש בבחירת הבקשות היה על אחוזי השמה גבוהים, מעורבות של המעסיקים בהגדרת תוכנית ההכשרה ובביצוע התמחות מעשית.

מסלולי אימפקט

ממשלטק (GovTech): המסלול פועל משנת 2016 בשיתוף פעולה של רשות החדשנות ומטה המיזם הלאומי “ישראל דיגיטלית”. המסלול נועד לעודד ולסייע לחברות ולארגונים המציעים מענה לאתגרי המגזר הציבורי באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, כלכלה, משפטים, שלטון
מקומי, הון אנושי ועוד. מטרת המסלול היא שיפור השירות הממשלתי-ציבורי לאזרח, ייעול וטיוב תהליכים במגזר הציבורי והשירותים הציבוריים, הנגשת מידע לציבור, הגנה על מערכות מידע של המגזר הציבורי ועוד. המסלול מייצר מפגש ראשוני בין חברות לגופים במגזר הציבורי ומעודד DESIGN PARTNERSHIP למענה על אתגרים חברתיים וציבוריים שונים לקראת קידום פיילוטים והטמעה.

עזר טק (AssistiveTech): המסלול פועל משנת 2011 והינו פרי שיתוף פעולה בין רשות החדשנות לבין קרנות הביטוח הלאומי. מטרת המסלול היא לעודד מחקר ופיתוח של טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלות, וזאת על מנת לאפשר לאוכלוסייה זו השתלבות בחברה ובשוק התעסוקה. לטכנולוגיה מסייעת (Assistive Technology) יש פוטנציאל לחולל שינוי דרמטי בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובאפשרותם לנהל חיים בריאים, עצמאיים ומכובדים, כמו גם להשתלב ולתרום בכל מעגלי החיים: תעסוקה, חינוך, פנאי ועוד. מטרת מסלול זה היא לעודד מחקר ופיתוח של מוצרים תעשייתיים, המספקים פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיות עם מוגבלות, וזאת על מנת לאפשר לאוכלוסייה זו השתלבות בחברה ובשוק התעסוקה.

אתגר (Dev-tech): המסלול הינו יוזמה משותפת של רשות החדשנות ומש”ב )סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל במשרד החוץ(, והוא מתקיים במסגרת יוזמת Grand Challenges הבינלאומית, שמטרתה פיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרי בריאות, מים וביטחון תזונתי במדינות מתפתחות. מטרת המסלול היא לסייע במימון תוכניות מחקר ופיתוח למציאת פתרונות טכנולוגיים חדשניים במדינות מתפתחות, לעודד חדשנות טכנולוגית ישראלית וכניסה לשווקים חדשים. במקביל, המסלול מבטא את המחויבות של מדינת ישראל לקחת חלק במאמץ הגלובלי לקידום היעדים לפיתוח בר קיימא (SDGs).

פרויקטים חדשים:

במסגרת הקול הקורא הראשון במסלול קרן הון אנושי נבחרו 18 תוכניות שונות. רוב התוכניות מתמקדות בקידום אוכלוסיות בתת ייצוג בתעשייה – נשים, החברה הערבית, החברה החרדית והפריפריה. התוכניות זכו במענק כולל של כ 19- מיליון שקלים ויכשירו כ 2,800- משתתפים בשנתיים הקרובות. בנוסף, נבחרו שלושה גופים מפעילים שמטרתם לשלב עולים ותושבים חוזרים בעלי ניסיון בתפקידי מחקר ופיתוח. הגופים יפעילו במהלך השנתיים הקרובות תוכניות לאיתור, מיון, הכשרה טכנולוגית, סדנאות Soft Skills והשמה של אוכלוסיות אלה בחברות היי-טק מקומיות.

במסלול הסדנה אושרו שתי קבוצות גדולות של חברות מהמובילות במשק, המכשירות את עובדי החברות השותפות במקצועות הבינה המלאכותית. המרצים שיובילו את התוכניות יהיו גורמים בכירים בתעשייה מתוך חברות האיגודים, כאשר הסילבוסים שנבנו הוגשו ואושרו על ידי רשות החדשנות. במהלך שלוש שנים יוכשרו בשתי הקבוצות כ-800 עובדים בהיקף השקעה של כ-10 מיליון שקלים ובשיעור מימון של 66%.

במסלול הכשרות חירום אושרו למעלה מ-6,000 הקצאות המחולקות בין תפקידי פיתוח לתפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. ההכשרות ייערכו גם באזורי פריפריה ויותאמו לאוכלוסיות בתת ייצוג, בדגש על המגזר החרדי והערבי, בתקציב של כ-16 מיליון שקלים. ההכשרות יבוצעו על ידי 29 גופי הכשרה
ו-18 מעסיקים שהתחייבו לבצע הכשרה והשמה של הבוגרים.

נתונים >>

המערך הבינלאומי

המערך הבינלאומי מסייע ביצירת יתרון תחרותי לחברות ישראליות באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המחקר והחדשנות. המערך פועל להנגשת ידע, שיתופי מחקר וחדשנות בינלאומיים ופיילוטים בשווקים, כמו גם שיתופי פעולה עם תאגידים רב-לאומיים, גופים ציבוריים ומוסדות מחקר מובילים ברחבי העולם. המערך הבינלאומי אמון על הקשרים הבינלאומיים של רשות החדשנות לקידום שיתופי פעולה בסוגיות אסטרטגיות בנושא מחקר וחדשנות. במסגרת המערך פועלת מִנהלת איסרד (ISERD) – מִנהלת המו”פ מול האיחוד האירופי, האמונה על הממשק לתוכניות המו”פ האירופיות בישראל.

מסלולי הזירה:

מסלול תמיכה במו”פ עם שותפים בינלאומיים: המסלול מספק תמיכה לחברות ישראליות העובדות עם שותפים בינלאומיים על פרויקטי מחקר ופיתוח (מו”פ) מוכווני מסחור של מוצרים טכנולוגיים חדשים או בשדרוג מהותי של טכנולוגיה קיימת. בנוסף, המסלול מעניק הזדמנות לחברות ישראליות לעבוד עם שותפים זרים על ידי תמריץ כספי, המאפשר לפזר את הסיכון הקיים במימון הפרויקט וסיוע במציאת שותפים טכנולוגיים בחו”ל.

מסלול תמיכה בפיילוטים עם שותפים בינלאומיים: המסלול תומך בתוכניות הרצה (פיילוטים) של חברות ישראליות בתחומים שונים, שיתבצעו אצל שותפים בחו”ל או יתבססו על יכולות, נתונים או מידע הנמצאים ברשותם. המסלול מעניק לחברות ישראליות הזדמנות לבחון את הטכנולוגיות שלהן בתנאי אמת על ידי תמריץ כספי המאפשר לפזר את הסיכון הקיים במימון הפרויקט וסיוע במציאת אתרי הרצה בחו”ל. על מוצרים המוגשים במסגרת מסלול זה להיות בשלים להרצה (לאחר בחינת היתכנות ופיתוח של מרבית המוצר) וללא תכולות מו”פ משמעותיות.

מסלול קרנות דו-לאומיות: המסלול מספק תמיכה לחברות ישראליות שעובדות עם חברות זרות בארצות הברית, הודו, סינגפור וקוריאה על פרויקטי מו”פ של מוצרים טכנולוגיים חדשים או בשדרוג מהותי של טכנולוגיה קיימת. המסלול מעניק תמריץ כספי במימון הקרנות הדו-לאומיות, המאפשר לפזר את הסיכון הקיים במימון הפרויקט. בנוסף, המסלול מציע גם סיוע בחיפוש שותפים טכנולוגיים זרים.

כיום קיימות ארבע קרנות דו-לאומיות:

• I4F – קרן ישראל – הודו לחדשנות טכנולוגית
• BIRD – קרן ישראל – ארצות הברית
• SIIRD – קרן ישראל – סינגפור
• KORIL – קרן ישראל – קוריאה

מִנהלת איסרד – התוכנית האירופית למחקר וחדשנות – Horizon Europe: תוכנית המסגרת האירופית למחקר וחדשנות היא הפלטפורמה הגדולה בעולם לשיתופי פעולה בתחום, עם תקציב כולל של כ-95 מיליארד אירו. ישראל שותפה לתוכנית כמדינת אסוציאציה, וגופים ישראלים רשאים להגיש בקשות לקבלת מענקים. ISERD, מִנהלת ישראל-אירופה למחקר וחדשנות, אחראית לקידום הפעילות הישראלית במרחב המחקר האירופי ופועלת להנגיש את תוכנית המסגרת האירופית לגופים ישראלים. התוכנית מעניקה מימון ישיר למגוון רחב מאוד של סקטורים וגופים שונים על פי קולות קוראים, ושואפת לקדם את המצוינות הטכנולוגית באירופה. המסלול מיועד לכל גוף או ישות משפטית שיפיקו תועלת משיתוף פעולה בתהליכי מחקר, פיתוח וחדשנות בינלאומיים: חברות, חברות הזנק, תאגידים, מוסדות מחקר ואקדמיה, משרדי ממשלה, בתי חולים, רשויות עירוניות, מלכ”רים ועוד. לחברות קטנות ובינוניות פורצות דרך נפתח מסלול חדש במסגרת התוכנית, שנקרא ה- Accelerator EIC . מסלול זה מאפשר קבלת מענק וגם הצעות השקעה באקוויטי. כמו כן התוכנית מפעילה מספר תוכניות-משנה בתחומים מועדפים שבהם הרשות לוקחת חלק:

• תוכנית ECSEL בתחומי המיקרו-אלקטרוניקה
• תוכנית Mera-Net בתחום החומרים
• תוכנית ManuNet בתחום הייצור המתקדם
• תוכנית PRIMA לשיתוף פעולה ים-תיכוני בתחומי מזון ואנרגיה
• תוכנית קוונטרה לחקר בתחום הקוונטום
• תוכנית גרפן לחקר בתחום הגרפן ולחקר בתחום המוח
• תוכנית ICT AGRI – למחקר בתחום חקלאות מדייקת
• תוכנית CHISTERA למחקר משותף בתחומי ICT

פרויקטים חדשים:

תוכניות ייעודיות בתחום ה- Bio-Convergence עם גרמניה וקוריאה, שכללו אירועי B2B ממוקדים, נועדו לעזור לחברות ישראליות למצוא שותפים בינלאומיים.

תוכנית ייחודית עם הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח (IDB) שמאפשרת לחברות ישראליות לבחון ולשלב את הפתרונות הטכנולוגיים שלהן באמצעות פיילוטים בתאגידי מים באמריקה הלטינית. בשנת 2020 אושרו בתוכנית שלושה פרויקטים במימון IDB בתחומי איתור דליפות בתשתיות מים עירוניות ותהליכי טיפול בשפכים עירוניים.

קורונה וטכנולוגיות ירוקות במסגרת הורייזן 2020: במסגרת התוכנית האירופית הופעלו השנה שתי תוכניות חדשות בתחום הקורונה והטכנולוגיות הירוקות. תשעה גופים ישראלים זכו למימון בסכום כולל של 4.5 מיליון אירו בקול קורא במסגרת הורייזן 2020 להתמודדות עם התפרצות הקורונה. תשע היישויות שותפות בשמונה מתוך 23 הפרויקטים הבינלאומיים הזוכים, במסגרת הקול הקורא הדחוף למימון מו”פ ויישום פתרונות מהירים להתמודדות עם התפרצות הקורונה. הקבוצות המגישות התבקשו להציע פתרונות הניתנים ליישום מהיר כמענה להתפרצות נגיף הקורונה והשלכותיו בארבעה תחומים: הסבה מיידית של קווי ייצור לצורך ייצור ציוד רפואי חיוני; טכנולוגיות רפואיות, כלים דיגיטליים ובינה מלאכותית לטיפול, ניטור ומעקב; השפעות חברתיות וכלכליות של המגפה; בניית מאגר נתונים של חולים כדי לייצר מודלים חדשים לתגובה עבור איומים בריאותיים חדשים.

גרין דיל: תוכנית ה-Green Deal האירופית מהווה “מפת דרכים” לנציבות האירופית, שמטרתה לקדם את המטרות שנקבעו על ידי האו”ם, להגעה לעמידות לאקלים ב-2050. כדי לעשות זאת, מגדירה היוזמה אתגרים ספציפיים, הנוגעים לשינויי אקלים ופגיעה בסביבה. האסטרטגיה המנוסחת ביוזמת ה-Green Deal מסמנת מסלול לשינויים מהותיים בכלכלה ובחברה האירופית, המקדמים שימוש יעיל במשאבים ומעבר לכלכלה מעגלית ונקייה, שימור מגוון ביולוגי, הפחתת זיהום סביבתי וניצול מחקר וחדשנות לאמץ שינוי חברתי, שוויוני ובר קיימא, שאינו מותיר אף אחד מאחור. על מנת לקדם את היוזמה ואת ההתמודדות עם האתגרים שהיא מסמנת, פרסמה הנציבות האירופית קולות קוראים ראשונים בסוף 2020 , בהיקף של מיליארד אירו. קולות הקוראים האלה מזמינים קבוצות חוקרים, חברות ובעלי עניין להציע דרכי התמודדות ופתרונות. הנציבות תמשיך לממן פרויקטים ולקדם את היוזמה לאורך תוכנית המסגרת החדשה Horizon Europe.

נתונים >>

זירת תשתיות טכנולוגיות

זירת תשתיות טכנולוגיות אמונה על קידום פיתוח טכנולוגיה גנרית וטרום-מוצרית פורצת דרך, העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, הקמה של תשתיות מו”פ ועידוד פיתוח טכנולוגי בשימוש דואלי – אזרחי וביטחוני. מסלולי הזירה פתוחים עבור יזמים, חברות ומוסדות מחקר שמעוניינים לשתף פעולה בתחום המחקר והפיתוח הטרום-מוצרי.

מסלולי הזירה:

מסלול מאגדי מגנ”ט: התארגנות של חברות מהתעשייה הישראלית וקבוצות מחקר אקדמיות להגשמת חזון משותף לפיתוח עצמי של טכנולוגיה טרום-מוצרית פורצת דרך, בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי, שלתעשייה הישראלית יש או עשוי להיות יתרון יחסי בהם. המסלול מאפשר חלוקת ידע ושיתוף פעולה בין שותפי המאגד שקשה היה לקיימם בדרך אחרת. המסלול מאפשר התארגנויות של מאגדים שונים לתקופת פעילות של כשלוש שנים, בשותפות רחבה של התעשיה, ממוקדים במספר מצומצם של חברות, או כאלה שמטרתם בניית תשתית ידע על ידי מוסדות מחקר המוכוונים על ידי התעשייה.

מסלול הכוונת ידע אקדמי: המסלול מתמרץ מחקר יישומי דו-שנתי, בעל היתכנות טכנולוגית חדשנית שמקורו באקדמיה והבאתו לשלב שבו חברה ישראלית תאמץ אותו במטרה לפתח מוצר. מטרת המסלול היא גישור על פער הידע הנמצא באקדמיה לבין צורכי התעשייה, עם אפשרות להביא את הפרויקט לשלב התעניינות של גורמים עסקיים עד להסכם מסחור עם מוסד המחקר. המסלול מאפשר ליווי מחקר על ידי תאגיד תומך, הצופה פוטנציאל עסקי רלוונטי של הפרויקט. הוספת תאגיד מלווה תתאפשר למוסד/ות המחקר, בכל שלב בפרויקט, במטרה להגדיל את סיכויי מסחורו בתעשייה הישראלית. מסלול זה כולל
שלושה תתי-מסלולים: הכוונת ידע עם תאגיד מלווה, הכוונת ידע ללא תאגיד והכוונת ידע תרופות מועדף המאפשר פעילות תלת-שנתית.

מסלול מסחור ידע: מסלול לשיתוף פעולה בין קבוצת מחקר אקדמית לבין חברה תעשייתית ישראלית, שמטרתו הוכחת היתכנות טכנולוגית של הישגי המחקר האקדמי המקדים. המסלול נועד לאפשר לחברה לקלוט את הידע שפותח במוסד המחקר ולהתאימו לצרכיה, לטובת פיתוח מוצרים פורצי דרך. תוכנית המו”פ תכלול פעילות העברת ידע ממוסד מחקר לתאגיד בעיקר על ידי חזרה על תוצאות המחקר, תיקוף התוצאות, התאמות לתנאי התעשיה והטמעה בתעשייה.

מסלול זה כולל שלושה תתי-מסלולים דו-שנתיים: מגנטון, ייבוא ידע והמשך מגנ”ט:

• מגנטון וייבוא ידע – תוכנית המו”פ תכלול פעילות העברת ידע ממוסדות מחקר, אחד או יותר (ישראלי או זר בהתאמה) לתאגיד תעשייתי ישראלי בעיקר על ידי חזרה על תוצאות המחקר, תיקוף התוצאות, התאמות לתנאי התעשיה והטמעה בתעשייה.
• המשך מגנ”ט – המשך פעילות מחקר ופיתוח בשיתוף פעולה בין תאגיד תעשייתי חבר מאגד למוסד מחקר בפרויקט נבחר שבוצע במאגד.

מסלול מימ”ד – מו”פ דואלי (צבאי-ביטחוני ואזרחי): מימ”ד הוא מסלול תמיכה משותף של רשות החדשנות, משרד האוצר ומפא”ת במשרד הביטחון. המסלול תומך בפיתוח פתרונות יצירתיים לצרכים צבאיים ושווקים מסחריים הנמצאים בשלב טרום-מוצרי. מטרת המסלול היא לקדם מחקר ופיתוח בשלב טרום מוצרי בתחום צבאי/ביטחוני ומסחרי בעל יישומים דואליים, התורמים מצד אחד לביטחון המדינה ומהצד השני בעלי פוטנציאל מסחרי. מסלול זה כולל שלושה תתי-מסלולים: מימ”ד אקדמיה (ראו הכוונת ידע לעיל), מימ”ד תעשיה (ראו מסחור ידע לעיל) ומימ”ד טרום-מוצרי – פיתוח טכנולוגי טרום-מוצרי פורץ
דרך בעל פוטנציאל דואלי (משך הפרויקט הוא עד שנתיים וחצי).

מסלול תשתית וציוד למו”פ: המסלול מאפשר כינון תשתיות משותפות למו”פ חדשני המבוססות על שיתופי פעולה בין-ארגוניים, או סבסוד רכש של ציוד מו”פ ייעודי עבור תאגיד יחיד העוסק במתן שירותי מו”פ. המסלול רלוונטי עבור ציוד מו”פ שאינו נגיש לתעשייה בישראל כיום ויש בכוחו להביא לקידום משמעותי של התעשייה הישראלית. המסלול מאפשר תמיכה בהקמה והפעלה של תשתית מו”פ למשך פרק זמן ארוך – עד שש שנים במקרה של איגוד משתמשים, ועד שנתיים במקרה של תאגיד יחיד (ללא תמיכה בהפעלה השוטפת במקרה של תאגיד יחיד).

פרויקטים חדשים:

מאגד CRISPR IL (עריכה גנטית): טכנולוגית CRISPR מזוהה על ידי רבים כפריצת דרך במדע שתשנה את פני עולם הרפואה, הביו-טכנולוגיה והחקלאות במאה ה-21. טכנולוגיה מהפכנית זו מאפשרת לתקן/להשבית גנים המעורבים במחלות, לשפר גנים המעורבים באיכות התוצרת החקלאית ומזון (צמחים, דגה, בעלי חיים) ובתהליכי ייצור תעשייתיים כדי שיהיו ירוקים ויעילים יותר. טכנולוגית CRISPR נמצאת בשלביה הראשונים ומכאן גם האתגרים המשמעותיים שעדיין עומדים בפנינו – הגברת היעילות, הדיוק והבטיחות והנגשת הטכנולוגיה למגוון רחב של תחומים. המאגד, הכולל חברות ביו-אינפורמטיקה, ביו-טכנולוגיה וחקלאות (מן החי והצומח) וקבוצות מחקר מהמובילות בארץ, שם לו למטרה לפתח פתרון גנרי, מבוסס בינה מלאכותית, שמטרתו הגברת היעילות, הדיוק והבטיחות של כלי העריכה הגנטית לרמות שיאפשרו בעתיד שימוש מסחרי בכלי.

איגוד Natural Language Processing (NLP): האיגוד הוקם בשיתוף של משרד הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות כדי לסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. מטרת האיגוד היא לייצר תשתית מו”פ )בעיקר קורפוסים של משפטים מתויגים(, שתאפשר בסיס לא רק לזיהוי האלמנטים והדגמים המבניים המרכיבים את המערכת הלשונית, אלא גם למיפוי האופן שבו משתמשים בהם. תשתית זו תאפשר לקדם את השירותים הדיגיטליים הניתנים היום במדינת ישראל ותאפשר לחברות ישראליות לפתח יישומים מבוססי NLP ולשווקם בעולם, על בסיס פיילוטים והוכחת יכולת בישראל. כיום חברים באיגוד כ 20- חברות ומוסדות הכוללים מפתחים וצרכנים פוטנציאליים למוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות זיהוי שפה טבעית ממגוון מגזרים: היי-טק, בנקאות, ביטוח, תקשורת, בריאות, חינוך, תיירות, השמה, משרדים ממשלתיים, מערכות ביטחון ומודיעין.

פרויקט במסלול מסחור ידע (מגנטון) של חברת ספרינג ביומד ויז’ן ובית חולים שיבא: פיתוח שיטת צילום ספקטראלית להדמיית מצב החמצון ברקמת רשתית העין. בשיבא פותחה טכנולוגיה רגישה, לא-חודרנית וקלה לביצוע המאפשרת מיפוי מצב החמצון ברקמה ביולוגית. הטכנולוגיה, המועברת לחברה מתבססת על רכישת תמונה מולטי-ספקטראלית ועיבודה באמצעות סדרת אלגוריתמים ייעודיים לכדי מפת חמצון רקמות, בדומה למפה טופוגרפית. בעוד ששיטת מיפוי החמצון בכלי הדם של הרשתית קיימת במכשור היפר-ספקטראלי יקר, פתרון זה זול היות וניתן לשלבו במכשור מולטי-ספקטראלי הכולל מצלמת-רשתית המותקנת על מנורת-סדק. הטכנולוגיה תיבדק הן על חיות מעבדה והן במכשירי האבחנה של החברה לאישור נכונותה והתאמתה לשימוש קליני. ספרינג ויז’ן מפתחת ומייצרת מוצרי הדמיה לעיניים, המבוססים על טכנולוגיות מולטי-ספקטראליות, אשר יאפשרו לאבחן מחלות עיניים ומחלות סיסטמיות מוקדם מכפי שמתאפשר כיום, באמצעים פשוטים באופן יחסי ובמחיר זול. פרויקט זה הינו המשך לפרויקט שהוגש במסגרת מסלול הכוונת ידע.

פרויקט במסלול מסחור ידע (מגנטון) של חברת נוראמי מדיקל ופרופ’ בעז מזרחי מהטכניון: פיתוח אטם סינתטי מתכלה לאטימה של דליפות מיצי הלבלב אחרי ניתוחי כריתת לבלב. בטכניון פותחה טכנולוגיה חדשנית עבור דבק ביולוגי לחיבור ולאיטום רקמות חיות. חברת נוראמי מדיקל מומחית לייצור של יריעות העשויות מננו/מיקרו סיבים בשיטת אלקטרו-ספינינג לשוק של תחליפי הרקמות הרכות. פרויקט המגנטון משלב את הטכנולוגיות הללו ליצירת אטם סינתטי למניעת דליפות לאחר ניתוחים. האטם ישולב בגוף החולה בניתוחים שונים ומיועד להישאר באזור המנותח. החומר ממנו עשוי האטם עמיד בפני תנאים פיזיולוגיים קיצוניים המתקיימים באזור הניתוח. בנוסף, אין צורך בהוצאת האטם מכיוון שהוא מתכלה במקביל ליכולתו לעודד את החלמת הפצע.

פרויקט במסלול הכוונת ידע של האוניברסיטה העברית בהובלתם של פרופ’ ליעוז אתגר ופרופ’ חיים רבינוביץ’ לפיתוח טכנולוגיה חדשנית, המאפשרת ייצור חשמל פוטו-וולטאי על גגות קיימים של חממות בלי פגיעה בייצור החקלאי. חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו טכנולוגיה חדשנית המשלבת בין תחומי ידע ומחקר מעולמות ההנדסה, הכימיה והחקלאות שתכליתה ייצור חשמל על ידי לוחות סולאריים ייחודיים, שפותחו על ידי כימאים באוניברסיטה העברית. הלוחות יונחו על גגות של חממות קיימות ויחליפו את החיפוי הקיים. פריצת הדרך המחקרית מאפשרת אופטימיזציה של בליעת האור ושימור יעילות המרה סבירה של אנרגיה על ידי הלוחות הסולאריים ועל ידי הצמחים כאחד. כך יימשך השימוש בקרקע לחקלאות ותישמר התפוקה החקלאית תוך השאת התועלת לחקלאי ומיקסום היצור של אנרגיה מתחדשת.

נתונים >>

זירת ייצור מתקדם

זירת ייצור מתקדם מסייעת לחברות ייצור ולמפעלים המעוניינים לפתח מוצרים ולהטמיע טכנולוגיות חדשניות. הזירה פועלת לחיזוק התעשייה היצרנית וכושר התחרות שלה באמצעות יישום תהליכי מו”פ וחדשנות.

מסלולי הזירה:

המכינה למו”פ: יצירת שינוי ממוקד חדשנות בחברות מענפי תעשיית הייצור, במטרה להעצים את כושר התחרות של החברות המשתתפות. מסלול זה מופעל ככלי משלים לתעשיית הייצור ונועד לסייע לחברות בצעדיהן הראשונים במו”פ. חברות שטרם התנסו במו”פ ובהובלת תהליכי חדשנות, או חברות אשר פעילויות המו”פ שלהן זקוקות למיקוד ולהכוונה, יכולות להיעזר במומחים טכנולוגיים לביסוס תוכניות המו”פ. המסלול כולל כלי תמיכה ובהם: מיפוי ובחינת כיווני מו”פ אפשריים, בחינת היתכנות טכנולוגית, פתרון כשלים הנדסיים, שיפור תהליך הייצור והכנה לייצור עבור חברות מתחילות.

מופ”ת (מו”פ בתעשייה): הובלת תוכניות מחקר ופיתוח טכנולוגי שבכוחן לתרום לשיפור הפריון של החברה או המפעל, לצד יצירת בידול טכנולוגי שיוביל להשגת יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי. מסלול מופ”ת פונה למפעלי תעשייה המעוניינים להטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית באמצעות פיתוח מוצרים חדשנים, שיפור ופיתוח מוצרים קיימים, או פיתוח ושיפור תהליכי ייצור. המסלול מיועד עבור חברות מוטות ייצור או חברות הנערכות לייצור העומדות בתנאי הסף. במסגרת מסלול זה, ניתן להגיש תוכניות מחקר ופיתוח ממוקדות, ובהן: פיתוח מוצר חדש, שימוש בחומרים מתקדמים, פיתוח תהליך ייצור
חדשני או הטמעה של שיטות ייצור מתקדמות.

מעבר מפיתוח לייצור: המסלול נועד לסייע לחברה לצלוח את שלב המעבר מפיתוח לייצור, במטרה להקים קווי ייצור ומפעלים בישראל בטכנולוגיה מתקדמת. מסלול זה מהווה קפיצת מדרגה עבור החברה בפיתוח תהליך ייצור למוצרים מתקדמים, מאפשר תמיכה תקציבית, ליווי והסרת חסמים במעבר חברה
מתחילה משלב פיתוח המוצר לשלב הייצור הסדרתי.

במסגרת מסלול זה יתקבלו בקשות שלפחות שני שלישים מתקציבן יוקצו לפיתוח תהליכי ייצור. המסלול מיועד לחברות ולמפעלים שמייצרים או נערכים לייצור בישראל, המעוניינים לפתח תהליכי ייצור חדשניים או תהליכי ייצור עבור מוצרים מתקדמים.

פרויקטים חדשים:

שבירת פרדיגמה וכניסה למו”פ בתעשיית הייצור: תעשיית הייצור נכנסת לעולם המו”פ. ולראייה – ישנו גידול של כ-30% בהגשת תוכניות מו”פ והמענקים המאושרים משנה לשנה. כ-50% מההגשות בשנת 2020 הוגשו מתעשייה שלא עסקה במו”פ בעבר )פלסטיק, מתכת, מזון כיו”ב(. מסקרים שנערכו בקרב
חברות ישראליות שהטמיעו פתרונות תעשייה 4.0: כ-80%- דיווחו על עלייה בפריון; כ-70% דיווחו על צמצום פסולת בייצור; כ-60% דיווחו על חיסכון בעלויות אנרגיה.

הקמת מפעלים בטכנולוגיה מתקדמת בישראל: בשנת 2020 הושקו שני מסלולים חדשים המסייעים לחברות עם מוצר מוחשי לצלוח את המעבר מפיתוח לייצור. מתווה “הכנה לייצור” במסלול המכינה למו”פ מאפשר לחברות מתחילות, ללא הכנסות, לקבל ליווי של מומחה טכנולוגי בתוכניות אופטימיזציה של המוצר ובניית תיק ייצור. מסלול “מעבר מפיתוח לייצור” מאפשר לחברות לפתח תהליכי ייצור בשלבי הקמת המפעל וביסוס הפעילות הייצורית בישראל. מסלול זה מהווה רצף תמיכה בחברות שסיימו שלבי פיתוח מוצר ומפתחות את תהליכי הייצור, בתחומים כגון: מכשור רפואי, תרופות, אנרגיה, חלבונים אלטרנטיביים ועוד. כ-80% מההגשות פגשו את הענפים עם הפריון הגבוה ביותר במשק (מעל 450,000 שקלים לשנה ערך גולמי מוסף למשרה).

סקר מסע לקוח והערכת תוכניות מופ”ת: בשנת 2020 בוצעו שני תהליכים שמטרתם לדייק את התמיכה הממשלתית בחדשנות בתעשיית הייצור ולהעריך את ההשפעה של תמיכה זו על צמיחת החברות. מספר מסקנות מרכזיות שעלו הן:

• התמיכה בחדשנות בתעשיית הייצור הגדילה פי שלושה את הסיכוי שהחברה תבצע את תוכנית המו”פ באופן מלא.
• 40% מהחברות שאושרו לתוכנית מו”פ דיווחו על גידול במכירות ובתעסוקה.
• כ 30%- מהחברות דיווחו על גידול בייצוא.
• החברות העידו כי לאחר ביצוע תוכנית המו”פ הייתה להן הצלחה גבוהה יותר בפיתוח מוצרים חדשים וכי הן הגבירו את השימוש בספקי משנה ישראלים וביצעו שיתופי פעולה עם חברות ישראליות אחרות.

נתונים >>