- שנת 2019 היתה שנה של צמיחה ושגשוג לאקו-סיסטם החדשנות הישראלי. בשנה זו נרשמו שיאים בהיקף גיוסי ההון, ביצוא, בתוצר ובכמות המועסקים בתעשיית ההיי-טק. היקף סך גיוסי ההון גדל בכ-15% לכ-9 מיליארד דולר1 ויצוא ההיי-טק גדל בכ-1.2% והגיע לשיא של 45.8 מיליארד דולר. חל גידול מואץ במספר העובדים בענפי ההיי-טק, ולראשונה מזה 15 שנה, עלה אחוז עובדי ההיי-טק מעל רף ה-9% מכלל העובדים במשק.2 איתנות האקו-סיסטם הישראלי באה לידי ביטוי גם במדד ההיי-טק של רשות החדשנות, שמצביע על המשך הצמיחה.3
- בהשוואות בינלאומיות ממשיך אקו-סיסטם החדשנות הישראלי להיות מהמובילים בעולם. ישראל שיפרה את מקומה במדדי חדשנות בינלאומיים שונים, והיא ממוקמת בעשיריה הפותחת במדדים דוגמת מדד החדשנות של בלומברג4 וה-5Global Innovation Index. ישראל נותרה במקום השני בקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאה על מו”פ מהתמ”ג, שמקורה בהון פרטי,6 והיא מובילה עולמית במספר חברות ההזנק לנפש.7
- הנתונים מראים כי בשנת 2019 נמשכה המגמה המבורכת של התבגרות ההיי-טק הישראלי ונרשמה עלייה במספר החברות שנמצאות בשלבי צמיחה. נתונים המופיעים לראשונה בדוח זה מראים כי מספר החברות היי-טק בצמיחה, שיש להן מכירות, עומד על כ-4,500 חברות.8 מגמה זו משתקפת גם במספר הרב של “חדי הקרן” (חברות הזנק ששווין מעל מיליארד דולר) שהוקמו על ידי יזמים ישראלים – בשנת 2019 היו כ-30 “חדי קרן” כאלו.
- בשנת 2019 נרשמו הישגים משמעותיים בפעילות הממשלתית התומכת בהיי-טק. בשנה זו, תמכה רשות החדשנות ב-1,650 פרויקטי מו”פ בסכום כולל של כ-1.73 מיליארד ש”ח. בנוסף, בסיועה של רשות החדשנות, זכו חברות ישראליות במענקי מו”פ מהאיחוד האירופי (במסלול SMEs) בסך כולל של 89 מיליון יורו (340 מיליון ש”ח), כאשר ישראל מדורגת כמדינה המובילה, הן במספר ההגשות והן באחוזי ההצלחה בקבלת המענקים. בין הישגי הפעילות הממשלתית שנרשמו בשנת 2019, אפשר למנות גם את ההתרחבות של “תוכנית הפיילוטים”, המסייעת לצמיחה של חברות הזנק בעלות טכנולוגיות חדשניות שלא נוסו בסביבה מסחרית.9 הרשות היתה שותפה בהשקת התוכנית הלאומית בתחום הקוונטים, שתסייע לישראל לשמור על הובלה עתידית בתחום. בנוסף, תמכה הרשות בהקמת מעבדות חדשנות וחממות יזמות בפריפריה, המעודדות הנבטה של פעילויות חדשנות בתחומים ובאזורים גאוגרפיים חדשים. במסגרת השקעות רשות החדשנות בפרויקטים לקידום ההון האנושי, נמשך הגידול בכוח אדם המוכשר למקצועות ההיי-טק במסלולים האקדמיים ובמסלולים חוץ-אקדמיים, הנתמכים על ידה ובהתאם לחזונה:
“לבסס את ישראל כמובילה עולמית בחדשנות וביזמות, המצמיחה באופן תדיר חברות מוטות חדשנות, המספקות תעסוקה רחבת היקף בפריון גבוה לכלל קבוצות האוכלוסייה ובכלל אזורי הארץ”
לצד נתונים חיוביים אלו, מזהה רשות החדשנות גם מגמות מדאיגות, המעידות על קשיים וחסמים, שעלולים לעכב את התפתחותו ושגשוגו של ההיי-טק הישראלי:
- ניתוח של תוצר ההיי-טק ושל יצוא ההיי-טק מראה כי לצד הצמיחה של ענפי התוכנה והמו”פ,10 ענפי הסחורות חוו ירידה בהיקף היצוא והתוצר. מגמת הירידה במשקלם של ענפי הסחורות ביצוא ובתוצר ההיי-טק היא מגמה מדאיגה. לענפי סחורות ההיי-טק חשיבות למשק הישראלי בתרומתם לתוצר וליצוא, בפריסה הכלל-ארצית שלהם ובהעסקת עובדים במגוון משרות – לצד אנשי מחקר ופיתוח. חלק ניכר מהחברות בתחום זה הן “חברות שלמות”, המפעילות מרכזי יצור בכל רחבי הארץ. זאת ועוד, לענף זה חלק מרכזי ביצירה ובשימור נכסים ותשתיות החדשנות של ישראל. צמצום ענפי סחורות ההיי-טק מחד, ומאידך הישענות על תוכנה, ובכלל זה על מתן שירותים עבור מרכזי מו”פ רב-לאומיים (נושא שנסקר בהרחבה בדוח החדשנות הקודם), מפחיתים את רב-גוניותו של אקו-סיסטם החדשנות הישראלי. מגמה זו עלולה לפגוע ביכולתה של ישראל להתחרות בסביבה הבינלאומית וביכולתה להמשיך להיות מובילה בזיהוי ובפיתוח “גלי הטכנולוגיה” הבאים.
- זרם חברות ההזנק החדשות של היום הוא הבסיס להתחזקות חברות הצמיחה ולביסוס תוצרי ההיי-טק של המחר. אך ניתוח הנתונים המתייחסים לחברות הזנק בתחילת דרכן מעלה כי בשנים האחרונות חלה מגמה של ירידה בקצב יצירת חברות הזנק חדשות ונרשמה ירידה במספר הגיוסים של חברות בשלב ה-Seed. רשות החדשנות סבורה כי תופעות אלו מחייבות פעולה.
מגמות אלו נובעות ממספר סיבות: התבגרות אקו-סיסטם החדשנות הישראלי, מגמות מימוניות וטכנולוגיות עולמיות המובילות לאלטרנטיבות מימון אטרקטיביות יותר, משיכת יזמים יצירתיים ומוכשרים על ידי חברות רב-לאומיות גדולות (Innovating-In-House). כתוצאה מכך, נרשם צמצום במקורות המימון בשלבי הגיוס הראשונים. סקר שביצעה רשות החדשנות בקרב 275 אנג’לים ישראליים, לצד מחקר לגבי השתתפות סוגי המשקיעים, מעלה כי בשנים האחרונות יש פחות “כסף חכם”11 זמין לשלבי ה-Seed.
- נתוני חברות בצמיחה מעידים על קושי בהשגת מימון באמצעות חוב שמקורו בישראל, הנדרש להמשך צמיחתן של חברות אלו. חוב הוא כלי מימון חשוב לחברות בצמיחה, הנזקקות להיקפי הון משמעותיים לצורך מימון עלויות השיווק והייצור להמשך צמיחתן, ללא פגיעה במבנה הבעלות של החברה. נתוני מדגם רשות החדשנות מראים כי יחס המינוף המימוני (Debt to Equity) בקרב חברות צמיחה ישראליות, נמוך בצורה משמעותית מחברות דומות להן בעולם. קושי זה מהווה חסם אפשרי להמשך צמיחתן בישראל, ודוחף אותן להעביר חלקים מרכזיים מפעילותן לחו”ל, שם קל יותר לגייס חוב.
- על אף הגידול בהיקף כוח האדם המוכשר למקצועות ההיי-טק, עדיין קיים מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן הנדרש לחברות ההיי-טק הפעילות בישראל. הנתונים מצביעים על כך כי גם בשנת 2019, מתוך כלל מקצועות המו”פ, מספר המשרות הפנויות לעובדים מיומנים בהיי-טק היה הגבוה ביותר ועמד על כ-12.5 אלף לפי נתוני הלמ”ס,12 וכ-18.5 אלף לפי דוח SNC ורשות החדשנות שפורסם בפברואר 13.2020 מחסור זה ממשיך לדחוף ולהאיץ את השכר הממוצע בתחום, השוחק את יתרונה היחסי של ישראל בהיי-טק.
- חוסר היציבות הפוליטית בישראל מקשה על גיבוש ויישום מהירים של מדיניות ממשלתית יציבה וארוכת טווח. קיומה של ממשלת מעבר במהלך שנת 2019 האט את מנגנוני התקציב הממשלתיים ואילץ את רשות החדשנות לעכב תשלומים לחברות. בנוסף, קיומה של ממשלת מעבר מגביל את היכולת לקדם תהליכי מדיניות וחקיקה חדשים הדרושים לצורך קידום ארוך טווח של החדשנות בישראל. יתר על כן, שנת 2020 צפויה להתנהל תחת “תקציב המשכי”,14 העלול ליצור האטה נוספת במנגנונים הממשלתיים. רשות החדשנות פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתהליכי העבודה ובחברות המקבלות את סיועה.
התמונה המורכבת, המשתקפת בדוח זה, משלבת צמיחה ושגשוג לצד קשיים וחסמים. ניתן לראות כי ההיי-טק הישראלי ניצב בפני אתגרים מורכבים העלולים למנוע ממנו לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו, עד כדי איום על המשך שגשוגו.
רשות החדשנות נותנת מענה לכשלי שוק. מקורות המימון הפרטיים לא תמיד מושקעים באופן יעיל במשק הישראלי ולעתים נדרשת התערבות ממשלתית על מנת למצות את פוטנציאל הצמיחה הגבוה ואת תרומתו לחברה הישראלית.
דוח זה מציג בהרחבה תהליכים ומגמות אלו:
פרק ראשון: ההיי-טק הישראלי ב-2019 – צמיחה ושגשוג לצד קשיים וחסמים. פרק זה מציג את הנתונים המרכזיים של אקו-סיסטם החדשנות לשנת 2019. נתונים אלה משתקפים במדד ההיי-טק של רשות החדשנות,15 בנתוני התוצר, בנתוני הייצוא ובנתונים נוספים בהיי-טק.
פרק שני: הישגי רשות החדשנות ב-2019. פרק זה מציג את הצעדים המרכזיים שביצעה רשות החדשנות בשנה זו, סוקר את מבנה ותקציב הרשות ואת התוכנית האסטרטגית של הרשות. בפרק זה מוצג ניתוח המראה כי מענקי רשות החדשנות ממוקדים במתן מענה ל”כשלי שוק” שלהם אין מענה מספק בשוק ההון הפרטי.
פרק שלישי: התבגרות אקו-סיסטם החדשנות הישראלי. פרק זה מציג נתונים על חברות ההיי-טק בצמיחה בישראל, המשקפים את מצבן וצרכיהן. הפרק מציג נתונים חדשים, בעקבות ניתוח שנעשה ברשות החדשנות, בנוגע ליחס מינוף הנמוך Debt to Equity בקרב חברות צמיחה בישראל, בהשוואה לחברות דומות בעולם. בנוסף, הפרק דן בחסמים לגיוס חוב בישראל ובתוצאותיהם.
פרק רביעי: מזניקים את היזמות בישראל. פרק זה מציג בהרחבה את הנתונים המעידים על ירידה במספר חברות ההזנק החדשות בישראל ובהיקף גיוסי ה-Seed. הפרק מנתח את הסיבות הגורמות לירידה זו, בין היתר, בהתבסס על נתוני סקר, שביצעה רשות החדשנות בקרב משקיעי
אנג’ל ישראלים, המעיד על מחסור ב”כסף חכם”.
פרק חמישי: בינה מלאכותית – מרוץ העוצמה הטכנולוגית ממשיך. פרק זה נכתב בהמשך לפרק “מרוץ העוצמה הטכנולוגית – עידן המכונות החכמות בפתח”, שהוצג בדוח החדשנות הקודם וקרא לגיבוש אסטרטגיה לקידום התחום בישראל. הפרק מציג את עיקרי העבודה שנעשתה בתחום זה, לצד נתונים עדכניים אודות החברות הישראליות הפעילות בתחום הבינה המלאכותית, וסוקר את מיקומה היחסי הנוכחי של ישראל ביחס לעולם. הפרק גם מרחיב על החסמים שזוהו להמשך התפתחות התחום ועל הפעולות השונות הנעשות להסרתם.
פרק שישי: מהפכת ה-Bio-Convergence. פרק זה מובא בהמשך לדוח החדשנות הקודם, שקרא לחדשנות הישראלית לפרוץ את גבולותיה ולזהות סביבות אקו- סיסטם חדשות שיש לפתח. הפרק מציג את עיקריה של עבודה אסטרטגית שנעשתה ב-2019 ברשות החדשנות, שזיהתה פוטנציאל משמעותי בתחום ה-Bio Convergence, ומפורט בו הפוטנציאל הגלום בתחום ואת הנדרש כדי לפתח תחום זה בישראל.
פרק שביעי: פעילות הזירות של רשות החדשנות. פרק זה סוקר את עיקרי הישגיה של כל אחת מזירות הפעולה של הרשות בשנת 2019. זירות אלה נותנות מענה לאתגרים הניצבים בפני ההיי-טק הישראלי.