היי-טק בזמן קורונה – דו”ח רשות החדשנות 2020-2021
בדו”ח “ההיי-טק בזמן קורונה” של רשות החדשנות (להלן “הרשות”) לשנת 2020-2021 אנו מציגים את האתגרים העיקריים של ענף ההיי-טק בעולמות המימון והמשאב האנושי. כמו גם את ההזדמנויות של הענף לתרום להתאוששות המשק ממשבר הקורונה באמצעות חיבור בינו לבין מגזרי המשק )העסקיים והציבוריים (כדי להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת הטמעת הקידמה הטכנולוגית בישראל.הקורונה הדגישה את הפערים הקיימים בין ההיי-טק לשאר מדינת ישראל בכל הקשור להתמודדות עם משברים, מעבר מהיר לעבודה מהבית, התאמת סביבת העבודה וניצול ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרו.
רוב מובטלי ההיי-טק בקורונה הם עובדים המשתכרים משכורות נמוכות באופן יחסי לענף ההיי-טק, דהיינו מתחת לשכר חודשי של 15 אלף שקלים בחודש. לפיכך, ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק מתרכזת בעובדים צעירים (“ג’וניורים”) ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעמד על 25.3 אלף שקלים, נכון לשנת 2020. עובדים ותיקים במקצועות הליבה הטכנולוגיים בהיי-טק נפגעו תעסוקתית בצורה מועטה באופן יחסי לחומרת המשבר הכלכלי והשפעתו על כלל המשק.
הסממן המרכזי המאפיין את התקופה הנוכחית בהיי-טק הישראלי הוא התבגרות התעשייה. יותר סטארט-אפים ישראלים, בהשוואה לעבר, בוחרים לשמור על עצמאות ולצמוח כחברות שלמות המעסיקות מספר עובדים גדול ומובילות פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם. ההון שגייסו סטארט-אפים ישראלים צמח יותר מפי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019 – כאשר היקף סבב גיוס ההון הממוצע של סטארט-אפ עלה ב-10% ביחס לשנת 2019. עיקר הצמיחה בהשקעות היא בסכומים שמגייסים סטארט-אפים בשלבים המתקדמים – חלקם בסכומים חסרי תקדים של מאות מיליוני דולרים בכל סבב השקעה. בתוך חמש שנים בלבד, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה, משלוש השקעות ב-2015 עד 20 השקעות ב-2020. יתר על כן, ברבעון הראשון בלבד של 2021 נסגרו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר. 1
התחומים המובילים להשקעות בסטארט-אפים ישראלים הם סייבר ופינטק, שמשכו את כמות ההון הגדולה ביותר בשנת 2020. על רקע שנת הקורונה כמות סבבי הגיוס הגדולה ביותר, אחרי ענף הסייבר, הייתה בסטארט-אפים העוסקים בבריאות דיגיטלית – תחום שהביקוש העולמי לו גדל. בנוסף, חברות העושות שימוש בטכנולוגיות בתחום ה-AI גייסו בשנת 2020 למעלה מ-4 מיליארד דולר. ייצוא ההיי-טק גדל גם הוא בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא מישראל. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע בשנת 2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ו-וול סטריט. בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. החברות הישראליות מנצלות את פתיחת חלון ההנפקות בעולם וכמה חברות ישראליות נוספות נמצאות בצינור ההנפקות ונערכות לקראת רישום וגיוס הון בבורסות, כך שנראה כי מגמה זו תמשיך בעתיד הנראה לעין לאור 23 הנפקות שבוצעו ברבעון הראשון של 2.2021 יחד עם מגמה זו, מאז השיא ב-2015 ממשיכה ההתמתנות בקצב הפתיחה של מרכזי פיתוח חדשים של חברות רב-לאומית, שלרוב מקימות את הפעילות שלהן בישראל עקב רכישה ומיזוג של סטארט-אפ. בשנת 2020 נפתחו ארבעה מרכזי פיתוח חדשים בלבד. בצד המיזוגים והרכישות, כמות העסקאות ירדה מ-148 עסקאות ב-2019 ל-109 עסקאות ב-3.2020
עם זאת, יש מספר מדדים מדאיגים שחשוב להמשיך לעקוב אחריהם ולהידרש למשמעויות ארוכות הטווח שלהם. לאחר פריחה וצמיחה בפעילות היזמית בישראל לפני כעשור, בשנים האחרונות חלה ירידהמשמעותית במדד החשוב הבודק את מספר הסטארט-אפים החדשים שקמים בכל שנה. ירידה זו מעלה את השאלה האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן בישראל: בתוך חמש שנים צנח מספר הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל – מכ-1,400 סטארט-אפים חדשים שהוקמו ב-2014 לכמות שנאמדת ב-850 חברות בשנת 2019 ועומדת על כ-520 בשנת 4.2020 מספר הסטארט-אפים החדשים שקמו בשנתיים האחרונות דומה לרמות שהיו קיימות בישראל לפני כעשור – למרות הצמיחה וההתפתחות שחלה מאז באקו-סיסטם החדשנות המקומי. למספר הסטארט-אפים החדשים המוקמים בכל שנה תהיה השפעה על ההיי-טק הישראלי בעתיד, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו יש סכנה לעתיד ישראל כאומת סטארט-אפ. לפי שעה, מספר ההשקעות ב-Seed – השקעות המוכוונות לסטארט-אפים חדשים – לא הצטמצם ושומר על גודלו בזמן שחלה עלייה משמעותית בהשקעות שמושכים סטארט-אפים צומחים בשלבים גיוס הון מתקדמים יותר. מספר המשקיעים הלוקחים חלק בסבבי השקעה בשלבים המוקדמים בחיי הסטארט-אפים נמצא בירידה בשנתיים האחרונות, ובפרט בשלבי ה-Seed הפרק בראשון של הדו”ח – האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן בישראל? – עוסק בתחום המימון ומפרט בהרחבה בנוגע לסוגיות שתוארו לעיל.
כאמור, התחרות על המשאב האנושי בהיי-טק המשיכה גם במהלך תקופת הקורונה, כאשר למרות העלייה בשיעור האבטלה של מקבלי משכורות נמוכות בענף נמשך המחסור בעובדים מנוסים שחברות ההיי-טק מעוניינות לגייס. סכומי הכסף הגדולים שמגייסים הסטארט-אפים הישראלים מיועדים גם הם במידה רבה להגדלת מצבת כוח האדם בחברות במגוון תפקידים. להיי-טקיסטים תרומה משמעותית לשיקום הכלכלה, שצריכה להתאושש מהמשבר הכלכלי-חברתי-בריאותי ולייצר מקורות הכנסה חדשים כדי לצמצם את הגירעון התקציבי. העובדים בענף, שמקבלים שכר יותר מכפול מהממוצע במשק ומהווים פחות מ-10% מהמועסקים בישראל, אחראים לרבע מתקבולי מס ההכנסה של שכירים בישראל. עובדי מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות אחראים באופן יחסי לתשלומי מיסים הגדולים פי שישה מחלקם בקרב המועסקים בישראל.
יש כמה מגמות ארוכות טווח נוספות הקשורות למשאב האנושי בהיי-טק הנידונות בהרחבה בדו”ח. הראשונה היא עלייה בגיל העובדים בהיי-טק והיא משקפת את התבגרות התעשייה. בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: הגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק בשנת 2019 עמד על 40.1, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6. מגמה שנייה היא עלייה בקצב בוגרי האוניברסיטאות הנכנסים לענף שאמורים לצמצם את המחסור בעובדים. מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת הלימודים הנוכחית הוא תואר ראשון בהנדסה, שבו לומדים מעל ל-18% מכלל הסטודנטים בישראל. בסך הכל, אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות ה- STEM (מקצועות המדעים וההיי-טק), מתוכם 64% באוניברסיטאות, והוא מסתכם כיום בכ-55 אלף סטודנטים. בתוך כך, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב.
מצד אחד, זוהי בשורה מצוינת עבור הענף שמשווע לידיים עובדות וסובל ממחסור כרוני בעובדים. מנגד, זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג’וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום. בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהיי-טק עשרות אלפי עובדים חדשים שרכשו הכשרה אקדמית טכנולוגית, אך בעלי ניסיון מוגבל, אם בכלל. אם שליש מהסטודנטים בישראל ימשיכו לפנות למקצועות מדעיים, בשנת 2030 יצטרפו לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל. על מנת להתמודד עם הבעיה, כך שהבוגרים הטריים לא יישארו מחוסרי עבודה, המעסיקים בהיי-טק, ובהם גם הסטארט-אפים הישראלים הבוגרים, יידרשו לפתח ערוצים לקליטת והכשרת עובדים ללא ניסיון. כיום החברות מעוניינות בעובדים מנוסים וחלק גדול מהן לא ערוך להכשרת עובדים צעירים. ברקע לבעיה נמצאות גם המשכורות הגבוהות בהיי-טק, שמאמירות עם התחזקות שער השקל ביחס לדולר. משכורות אלה הופכות את העובדים הישראלים ליקרים, בהשוואה לפתרונות של מיקור חוץ המאפשרים להעסיק עובדים מנוסים בעלויות נמוכות, ומגדילות את ההוצאות של החברות. בכל הנוגע להרכב המועסקים בענף, ההיי-טק הישראלי ממשיך לשמור על מעמדו כמעגל הומוגני וסגור יחסית ומתבסס בעיקר על גברים יהודים שאינם חרדים, המהווים כשני שלישים מהמועסקים בענף. חלקן של האוכלוסיות החרדית והערבית בענף נשאר נמוך ועומד על כ-3% ו-2% בהתאמה. בכל הנוגע לנשים, ראוי לציין כי אמנם מספר הסטודנטיות הפונות ללימודי מדעי המחשב צמח משנת 2010 בכ-130% ואלו הפונות להנדסה צמח בכ-50%, אך הן עדיין מהוות כשליש בלבד מכלל הסטודנטים לתארים מדעיים, בדומה לשיעורן המועסק בענף ההיי-טק. כתוצאה מכך, שיעור הנשים בתפקידים הטכנולוגיים בענף ההיי-טק צפוי להישאר יציב בשיעור של כשליש גם בשנים הקרובות.
התייחסות נרחבת למשאב האנושי בענף ההיי-טק, לרבות החשיבות בהצמחת חברות היי-טק ישראליות שלמות המעסיקות עובדים ממגוון תפקידים, מובאת בפרק 2 – איך ייראה דור העתיד של ההיי-טקיסטים?
איך מבטיחים את המשך הצלחת ההיי-טק?
הממשלה הניחה את התשתיות שאיפשרו את צמיחת ההיי-טק מאז שנות השבעים, וביתר שאת בתחילת שנות התשעים. מאז ההיי-טק צמח והתהווה כענף משמעותי בכלכלה, ובשנים האחרונות הצמיחה מתרחשת כמעט ללא מעורבות ממשלתית. חלקו של ההיי-טק מתוך התמ”ג עלה מרמה של 10% בשנת 2000 ל-15% ב-2020, כאשר עיקר העלייה הייתה בשלוש השנים האחרונות. בדו”ח בנק ישראל האחרון צוין כי חלקו הניכר של ענף ההיי-טק במשק הישראלי הוא אחד הגורמים לפגיעה הכלכלית המתונה של משבר הקורונה בישראל, ביחס לפגיעתו במדינות מפותחות אחרות. דרך נוספת להסתכלות היא בדיקה שנערכה ברשות החדשנות, המגלה כי אם חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בבורסות בחו”ל היו מצטרפות לבורסה בתל אביב, הרי שסך ערך החברות הנסחרות במדד תל אביב-35 היה מזנק ביותר מ-70% ומשקל חברות ההיי-טק בו היה עומד על כ-70%, לעומת כ-40% כיום. לכן, על אף שנראה שההיי-טק מצליח ומשגשג, תפקיד הממשלה הוא לוודא שהחוסן והיציבות של הענף לא יפגעו. נשאלת השאלה מהם התחומים שבהם נדרשת המעורבות הממשלתית, מכיוון שעתיד הכלכלה הישראלית תלוי במידה רבה בעתיד ההיי-טק.
כיום, ישראל ממשיכה לשמור על הובלה עולמית במדד ההשקעות במו”פ כאחוז מהתמ”ג. עם זאת, ההיי-טק מתמודד כיום עם כמה אתגרים העלולים להשפיע על התחרותיות הגלובלית שלו. מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כאומת ה-“סטארט-אפ ניישן” הולך ונשחק, ובשנים האחרונות ישראל נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים. לדוגמה, במדד Global Innovation Index, המפורסם על ידי אוניברסיטת קורנל, World Intellectual Property Organization ובית הספר לעסקים INSEAD, זו השנה השנייה שישראל יורדת בדירוג; בשנת 2018 דורגה ישראל במקום 10, בשנת 2019 במקום 11 ובשנת 2020 במקום 13. מבחינת התמיכה הממשלתית בענף, תקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום. תמיכה זו שקולה לכ-0.15% תוצר, זאת בשעה שהיקף התמיכה הממשלתית בחדשנות באיחוד האירופי ובמדינות אחרות, דוגמת קוריאה, ארצות הברית והאיחוד האירופי, עומד על 0.6%-1% מהתוצר. המחסור בכוח אדם והשקל החזק מקשים על המעסיקים בענף, וגם בתחומים אלה הממשלה יכולה לשחק תפקיד חשוב.
הקורונה פגעה בענפים רבים במשק שפעילותם הושבתה או צומצמה מאוד, דוגמת תחומי התיירותוהתעופה עקב מגבלות התנועה בעולם. עם זאת, המשבר גם יצר הזדמנויות חדשות למשק הישראלי וחיזק מגמות שהתחילו טרום המשבר. דוגמה לקפיצת מדרגה כזו ברמה הלאומית היא המעבר לכלכלה דיגיטלית ולמסחר מקוון. סגירת החנויות גרמה לעסקים רבים להציע לראשונה את מרכולתם באופן מקוון, ומצד הצרכנים נעשה מעבר לשימוש גדול יותר בערוץ זה. כעת נוצרה נקודת שיווי משקל חדשה, כשכמות המשתמשים באתרי מסחר מקוון גבוהה מזו שהייתה טרום הקורונה. על המדינה לנצל את ההזדמנות הנובעת ממגמה זו שהקורונה האיצה לצורך הגדלת פריון העסקים ולתמוך בהזדמנויות העסקיות שהמסחר המקוון מאפשר, לרבות פתיחה של עסקים ישראלים, שהתמקדו עד כה בשוק המקומי, למסחר בינלאומי. הצמיחה של העסקים הישראלים מהותית להתאוששות המשק לאחר הקורונה, ליצירת מקומות עבודה חדשים ולשיפור השירותים שהצרכנים הישראלים נהנים מהם.
דוגמה נוספת לקפיצת מדרגה לאומית, שלא הייתה מתאפשרת אלמלא הקורונה והמדינה מרוויחה ממנה, היא מעבר של ארגונים מכל ענפי המשק לעבודה מהבית. בעקבות הקורונה ארגונים שכלל לא היו שוקלים את האפשרות, ואף מתנגדים אליה, התנסו בסביבת עבודה חדשה. כעת, רבים מהם שוקלים או כבר קיבלו החלטה לעבור למודל עבודה היברידי – המשלב עבודה מהמשרד ועבודה מרחוק – גם לאחר הקורונה. איתות חיובי ראשון לרגולציה מעודדת לנושא הגיע מכיוונם של האגף הממונה על השכר במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה שמאפשרים עבודה מהבית בהיקף של כיום בשבוע במגזר הציבורי. מודל העבודה ההיברידי משמר כמה מהיתרונות למשק, שהובלטו בתקופת הקורונה, הטמונים בעבודה מהבית. כך למשל, הוא מאפשר הפחתת העומס בכבישים ומגורים של העובדים הרחק ממרכזי התעסוקה. אימוץ מודל עבודה היברידי דורש הנחת תשתית אינטרנט מהירה ואיכותית בכל רחבי הארץ שהמדינה אחראית לפרישתה, טיפול בסוגיות בתחום אבטחת מידע, הסדרת סוגיות מיסוי ויחסי עבודה הקשורות לעבודה מהבית ובחינה של ההתאמות וההכשרות הנדרשות לכוח האדם כדי לאפשר את השינוי לטווח ארוך.
אנו מזמינים אתכם לקרוא את הדיון המעמיק בדו”ח בסוגיות אלה ונוספות, הצפויות לעצב ולהשפיע על מדיניות ופעילות הרשות.
1. עיבוד רשות החדשנות לנתוני 2021 IVC, The Israeli Tech Review Q1.
2. עיבוד רשות החדשנות לנתוני .Startup Nation Central
3. עיבוד רשות החדשנות לנתוני .IVC, The Israeli Tech Review Q1 2021