אחרי למעלה מעשור של צמיחה ושגשוג בהיי-טק הישראלי, השנה מתפרסם הדו״ח השנתי של רשות החדשנות בתקופה מאתגרת, המאופיינת בחוסר ודאות עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית. ברבעונים האחרונים, המגמה החיובית שאפיינה את הענף בשנים האחרונות התחלפה בירידה במדדים מרכזיים, כולל האטה בגיוסי הון של סטארט-אפים ופיטורים בחברות היי-טק, שהובילו לירידה במספר המועסקים בענף. כעת השאלה המרכזית המרחפת מעל הענף היא האם הוא יעקוב אחרי סימני ההתאוששות שכבר מתגלים בארצות הברית, או שיש סיבה לדאגה ממשבר עמוק ומתמשך בעל סממנים ייחודיים לישראל.
אחרי שנת שיא להיי-טק העולמי ב-2021, בשנה לאחר מכן החלה התקררות. בהאבים של חדשנות ברחבי העולם חלה ירידה בגיוסי הון של של סטארט-אפים ב-2022 בהשוואה לשנה שקדמה לה. רבעון השיא בגיוסים להיי-טק הישראלי היה הרבעון הרביעי ב-2021, שבו חברות טכנולוגיה מקומיות – בעיקר חברות הצמיחה שבהן – גייסו מעל ל-9 מיליארד דולר. המגמה החיובית המשיכה לתוך 2022, ושני הרבעונים הראשונים של השנה היו דומים לרבעונים הראשונים של 2021 מבחינת נפח ההשקעות. אבל במחצית השנייה המגמה השתנתה, וסך ההשקעות הרבעוניות נחתך ביותר מחצי. בסך הכול, בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארט-אפים בישראל כמעט במחצית, בהשוואה לשנה שקדמה לה, והסתכמו בכ-16 מיליארד דולר. עם זאת, מדובר בסכום הגבוה ביותר מ-30% בהשוואה לגיוסי סטארט-אפים בשנת 2020 – שנחשבה בשעתה לשנת שיא בגיוסי סטארט-אפים.
לפי נתונים ראשוניים שהתפרסמו בנוגע לגיוסי סטארט-אפים בשנת 2023, נראה כי ברבעון הראשון והשני של השנה נמשכת מגמת הירידה (הנתונים עוד צפויים להתעדכן). אלא אם יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן כי בשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה.
כפי שיוצג בהמשך הדו”ח, עיקר הירידה בגיוסי ההון בשנת 2022 נבעה מירידה בגיוסים גדולים – של מעל ל 50- מיליון דולר – שנועדו לתמוך בהמשך הצמיחה של סטארט-אפים בוגרים בישראל. חשוב לשים לב לירידה במימון חברות המשתייכות לקבוצה זו ומאפשרות גיוון של התפקידים בהיי-טק: מניתוח שביצעה רשות החדשנות עולה כי חברות תוכנה שלמות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא-טכנולוגיים, על כל עובד או עובדת בתפקיד טכנולוגי כמו הנדסה או פיתוח. כלומר לחברות אלה יש תרומה חשובה לתעסוקה של עובדים בשכר ופריון גבוהים לא רק בתפקידים טכנולוגיים. חברות אלה מהוות עוגן משמעותי של ההיי-טק הישראלי, ותרומתן לכלכלה גבוהה. לכן חשוב להמשיך לעקוב אחר ההתמודדות שלהן עם התקופה הנוכחית ולשקול להציע פתרונות בהתאם.
יחד עם זאת, יש להמשיך ולעקוב גם אחר המגמות הקשורות לחברות צעירות בשלבים מוקדמים שמהוות את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי, ואחר הקשיים עימם הן מתמודדות בתקופה זו. זאת בייחוד על רקע מגמה רב-שנתית מתמשכת של ירידה בהקמת סטארט-אפים חדשים. בפרק “הירידה בהקמת סטארט-אפים” בדו״ח אנו מנתחים תופעה זו שאינה ייחודית לישראל, אך בהחלט משפיעה על עתיד הענף.
חשוב לציין בהקשר זה כי משברים הם תקופות טובות להנבטת סטארט-אפים, וישנן חברות מצליחות שהוקמו דווקא בתקופות משבר – כמו למשל JFrog ו-IronSource שהוקמו ב-2009 ו-2008 בהתאמה. כמו כן, בטווח הארוך השפעות המשבר העולמי של 2008 על ההיי-טק הישראלי היו חיוביות והיו בין הגורמים שחוללו את התבגרות התעשייה שראינו בשנים האחרונות עם צמיחת היוניקורנים והחברות השלמות בישראל.
האם ההיי-טק הישראלי מתנתק מהמגמה העולמית?
ברקע מצב ההיי-טק הישראלי עומדים, ראשית כל, גורמים מאקרו-כלכליים עולמיים ומקומיים המשפיעים על התעשייה. בין היתר, ניתן לציין את המלחמה המתמשכת באוקראינה, הטלטלה בשוקי ההון והאינפלציה הגואה. כמו כן, העלאות הריבית תרמו לכך שלאחר שנים ארוכות של ריבית אפסית, כעת למשקיעים יש תשואה על הפקדונות שלהם מבלי לסכן את ההון שלהם בהשקעות עתירות סיכון בסטארט-אפים. כך שהתמריץ שלהם להשקיע בסטארט-אפים נמוך יותר, בהשוואה לשנים קודמות יותר בהן היו פחות אלטרנטיבות להשקעה.
יחד עם זאת, ישנם גם גורמים מקומיים ייחודיים לישראל שעשויים להשפיע על ההיי-טק, וכתוצאה מכך על המשק הישראלי כולו. בחודשים האחרונים בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית התריעו מפני השלכות הרפורמה המשפטית שמנסה הממשלה להוביל על התעשייה, והזהירו בין היתר מחשש של משקיעים זרים להמשיך ולהשקיע בישראל.1
בנייר עמדה שפרסמה רשות החדשנות באפריל השנה הודגשו שתי תופעות מרכזיות שזוהו בהיי-טק הישראלי מאז תחילת השנה: הראשונה, ירידה ברישום חברות סטארט-אפ חדשות בישראל שכבר נצפית בנתונים – שיעור חברות הסטארט-אפ החדשות שנרשמות בחו״ל עלה ל-80%-50%, בהשוואה לכ-20% קודם לכן. ביטוי זה מסמן ירידה באמון היזמים ביציבות הסביבה העסקית בישראל המעדיפים לרשום חברות בחו״ל, וזאת למרות היתרון המיסויי הקיים לחברות הנרשמות בישראל.2 התופעה השנייה – חשש להתנתקות של ישראל בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות וירידה של חלקו של ההיי-טק הישראל בעוגת השקעות הון הסיכון העולמיות. חשש זה נובע מהימשכות הירידה בהשקעות בישראל, בעוד באזורים אחרים כבר חל היפוך מגמה.
תופעות אלה ואחרות מחזקות עוד יותר את הצורך בצמצום אי הוודאות המשפטית השורר בישראל, במקביל להרחבת כלי התמיכה לחברות סטארט-אפ הקמות בימים אלה לצורך רישומן בישראל. בתקופה הקרובה חשוב שהממשלה תפעל על מנת לצמצם את תופעת רישום סטארט-אפים ישראלים חדשים בחו״ל. זאת משום שענף ההיי-טק הישראלי אחראי לכ-30% מהצמיחה בתוצר מדינת ישראל בחמש השנים האחרונות (2022-2018).3 גידול זה נובע מהצלחתן של חברות הסטארט-אפ שקמו במהלך העשור הקודם להפוך לחברות צמיחה הפועלות מישראל, מחזיקות את קניינן הרוחני בישראל, רושמות את מכירותיהן בישראל ומעסיקות בשכר גבוה מגוון רחב של עובדים, טכנולוגיים ואחרים.
בעת הזו עוד מוקדם לקבוע שסוגיות פנים ישראליות הן אלו שמובילות להבדלים בין תוצאות ענף ההיי-טק הישראלי לאלו שנצפו בהאבים נוספים של חדשנות בעולם. אולם, ללא תלות במקור הפער, ישנם מספר מדדים מטרידים המצביעים על פערים בין המצב בישראל לבין האבים אחרים בחודשים האחרונים.
הפער הראשון נוגע לתשואות חסר של חברות הטכנולוגיה שנסחרות בבורסה בתל אביב: ברבעון הראשון של השנה (מתחילת השנה ועד תחילת אפריל), התשואה של מדד מאה חברות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בנאסד״ק הייתה קרוב ל-24%. לעומת זאת, מדד תל אביב טכנולוגיה ירד באותה תקופה באחוז אחד.4 כלומר, בעוד בנאסד״ק כבר החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה התחילו לעלות, בתל אביב אין מגמה דומה. בבדיקה נוספת שנערכה עבור הדו״ח נבדקה התשואה של חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנאסד״ק.5 מהבדיקה עלה כי תשואת המניות של החברות הישראליות בנאסד״ק ברבעון הראשון הייתה 10.8%. מדובר בתשואה גבוהה מזו של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בתל אביב, אך נמוכה מזו של מדד נאסד״ק טכנולוגיה 100. לפי בדיקה זו, נראה כי מתחילת השנה חברות ישראליות מציגות תשואת חסר, כאשר חברות הנסחרות בישראל “נענשות״ על ידי השוק בתשואות נמוכות במיוחד. לשם השוואה, מתחילת 2019 ועד סוף 2022, תשואת חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנאסד”ק גבוהה מזו של מדד נאסד”ק 100.
מדד נוסף מעורר דאגה הוא גיוסי ההון של סטארט-אפים בישראל ברבעון הראשון של השנה. בזמן שבחלק מהמקומות בעולם החלה התאוששות איטית ואף היפוך מגמה – בישראל ההשקעות ירדו ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.6 זוהי ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו ומאזורים שישראל משווה את עצמה אליהם. בהשוואה לרבעון הקודם, הירידה בהשקעות בישראל הייתה מתונה יותר – ירידה של 14%. אך שיעור זה עודנו מעיד על ירידה חדה יותר מאשר המצב שנרשם בארצות הברית באותה תקופה.
מבחינת גיוסי עובדים לחברות ההיי-טק בישראל בתקופה זו, מתחילת השנה נצפה שינוי מגמה המתבטא בפיטורי עובדים, שעשוי להשפיע על המשק הישראלי כולו – אחרי שנים של צמיחה. ניתוח השינויים במספר המועסקים בענפי שירות ההיי-טק (הכוללים בעיקרם את חברות התוכנה בישראל, שהן החלק העיקרי והצומח בהיי-טק הישראלי) בשנים האחרונות מלמד על הצמיחה הגדולה בתעסוקה בהיי-טק: ברוב הרבעונים בשנים 2018-2017 חלה עלייה של אלף ועד כ-8,000 מועסקים בענפי שירותי ההיי-טק בכל רבעון. בשנת 2019 הואצה העלייה הגדולה בגיוסי העובדים והעובדות, וקצב גיוס העובדים עלה עד שהגיע לגידול של כ-9,700 מועסקים ומועסקות ברבעון הרביעי של השנה. במחצית הראשונה של 2020, עם חוסר הוודאות בפרוץ משבר הקורונה, נצפה גל פיטורים בחברות ההיי-טק ומספר המועסקים בענפי שירותי ההיי-טק הצטמצם ביותר מ-10,000 עובדים. כמו כן, החברות האטו את הגיוסים שלהן וברבעון הראשון של השנה ירד בחדות מספר המשרות הפנויות. עם זאת, במחצית השנייה של השנה, לאחר שמצב העניינים התבהר חברות ההיי-טק חזרו לגייס ולצמוח.
העלייה בגיוסי העובדים וצמיחת הענף הגיעה לשיא, כשבכל רבעון מספר המועסקים שהצטרפו להיי-טק גדל באופן משמעותי, עד שברבעון השני של 2022 לבדו גדל מספר המועסקים בענף בכ-15 אלף. זמן קצר לאחר מכן חלה נקודת המפנה: במחצית השנייה של 2022, החברות האטו את הגיוסים שלהן ומספר המשרות הפנויות הלך וקטן בכל רבעון. עם תחילת 2023 העמיק המשבר. הנתונים מלמדים על כך שלא רק שנפתחו פחות משרות שהחברות מגייסות אליהן, כפי שהיה במחצית השנייה של 2022 – אלא גם שגל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם. כלומר קודם נעצרו הגיוסים החדשים לענף, ואז החלו הצמצומים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההיי- טק ירד ב-2,250, ובחודש אפריל ירד בעוד כ-3,400 איש.
במבט קדימה, יש להמשיך ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בתעסוקה בהיי-טק שיש להן משמעויות עבור המשק הישראלי כולו. ירידה במספר המועסקים בענף צפויה להביא לירידה בגביית מס הכנסה בישראל ולירידה בהוצאות של חברות הטכנולוגיה על רכישת שירותים נלווים כמו נדל״ן, מסעדנות, נותני שירותים כמו עורכי דין ואחרים. בשילוב עם הנתון שהוצג בנוגע לירידה בגיוסי ההון של חברות ההיי-טק, ניתן להניח כי בסטארט-אפים יגייסו פחות עובדים ושהם ייאלצו גם כן לערוך פיטורים, שכן חלק ניכר מגיוסי ההון מופנה לגיוס עובדים ותשלום משכורות.
החודשים הקרובים יהיו קריטיים להיי-טק הישראלי. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד נאסד״ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי.7 לאור העלייה בנאסד״ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההיי-טק הישראלי למגמות העולמיות.
המגמות הללו מדאיגות, בייחוד לאור נתונים המובאים בדו״ח זה המצביעים על התלות הגדולה שנוצרה בישראל בענף ההיי-טק כענף מרכזי וצומח שתורם לכלכלה, ולאור התלות הגבוהה של הענף במשקיעים זרים – יותר מאשר בהאבים אחרים של חדשנות. שילוב התופעות מסביר את הפגיעה האפשרית בכלכלה הישראלית אם יתברר שממשיכה מגמת הירידה בהשקעות בהיי-טק הישראלי ובגיוסי עובדים. כלומר, אם יש נסיבות מקומיות ייחודיות הגורמות לכך שגיוסי ההון לחברות היי-טק ישראליות ממשיכים לרדת, למרות מגמת התאוששות שהחלה בעולם, יש סיבה ממשית לדאגה.
בשנת 2022 ההיי-טק הישראלי היה אחראי לכ-18% מהתוצר הישראלי ול-48% מהייצוא מהמדינה. תוצר ההיי-טק צמח יותר מפי שניים בגודלו תוך עשור. כעת חלקו היחסי של ההיי-טק מהתמ״ג בישראל גדול באופן יחסי כמעט פי שניים מאשר בארצות הברית. נתונים אלה מעידים על המרכזיות של ההיי-טק בכלכלה הישראלית – שהלכה וגברה בעשור האחרון.
במקביל, הנתונים שאנו מביאים בדו״ח ממחישים את התלות הגבוהה והייחודית של ההיי-טק הישראלי בהשקעות זרות. ראשית, בישראל 91% מהמו״פ (מחקר ופיתוח) מבוצע על ידי המגזר הפרטי – השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. מנגד, כפי שהצגנו ב”דו”ח מצב ההיי-טק 2022” בשנה שעברה, בישראל שיעור המימון הממשלתי למו״פ הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD ועומד על 9% בלבד.
מאפיין ייחודי נוסף של ישראל, שאין לו אח ורע באף מדינה ב-OECD, הוא שיעור המימון הגבוה של המו״פ שנעשה על ידי גורמים זרים לעומת השוק הפרטי המקומי. הדבר מעיד, מצד אחד, על האטרקטיביות הגבוהה של ההיי-טק בישראל לחברות טכנולוגיה ומשקיעים בינלאומיים ועל איכות כוח האדם והמצוינות הטכנולוגית. מצד שני, המשמעות היא גם תלות גבוהה בגורמים חיצוניים וחשיפה של השוק הישראלי לטלטלות הנובעות משינוי בהעדפות של אותם גורמים חיצוניים.
עיקרי הדו”ח השנתי לשנת 2023
בנוסף לאתגרים הקשורים לתקופה הנוכחית בהיי-טק הישראלי על רקע ההאטה, הדו״ח מביא גם בשנה זו ניתוחים חדשים ומאיר מגמות חשובות המשפיעות על ענף ההיי-טק. בין היתר, השנה אנו מציגים ניתוח חדש בנוגע לעובדי ההיי-טק בישראל, הכולל לראשונה גם התייחסות לעובדים ולעובדות בתפקידים טכנולוגיים מחוץ לענף בהיי-טק. לדוגמה, מתכנתת ברשת סופרמרקטים או מהנדס בבנק. מספר המועסקים בענף ההיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים במשק עמד בשנת 2022 על 508.4 אלף שכירים ושכירות. סך אלו מהווים 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל – עלייה מ-10.6% ב-2014. עוד על נושא זה בפרק “כמה ישראלים באמת עובדים בהיי-טק”.
על רקע הצמיחה המואצת במספר העובדים בענף ההיי-טק לא ניתן להתעלם מכך שלמרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בתחום הגיוון, בהסתכלות רב-שנתית נשמרים הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בהיי-טק. על פני תקופה קרובה לעשור חלו תנודות מזעריות מבחינת הרכב האוכלוסייה בהיי-טק . כך, נשים – הקבוצה הגדולה ביותר שנמצאת בתת ייצוג בהיי-טק – שומרת על חלקה היחסי של כשליש מהשכירים והשכירות בענף ההיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים במשק. גם ההתקדמות בשילוב ערבים וחרדים בהיי-טק איטית מאוד. בשנת 2022 השתייכו 2% מהשכירים והשכירות בהיי-טק לחברה הערבית ו-3% לחברה החרדית.
פער חברתי משמעותי נוסף נוגע לשכר בהיי-טק. בשנת 2022 השכר החודשי הממוצע בהיי-טק – שעמד על 28,385 שקלים – היה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). בעשור האחרון, עם ההשקעות הגדלות והביקוש העולמי הגובר לפתרונות טכנולוגיים, עלה השכר בהיי-טק וגם הפער בינו לבין השכר הממוצע בישראל. כך, השכר של עובדי ועובדות ההיי-טק עלה ב-9,465 שקלים מאז ועד 2022, לעומת עובד או עובדת בשאר ענפי המשק שהשכר שלהם עלה באותה תקופה ב-2,290 שקלים. כמו כן, ערכנו השוואה של ההיי-טק לענפים אחרים במשק תוך ניתוח מגמות שונות ואומדן תרומתן למשק: הצמיחה המואצת הפכה את ההיי-טק לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר. פירוט נוסף בנוגע ליתר הענפים בפרק “מבט מאקרו על ההיי-טק הישראלי”.
ניתוח הפריון של עובדי ההיי-טק מראה כי התוצר לשעת עבודה של עובדי ועובדות ההיי-טק עמד ב-2022 על 337 שקלים לשעה – כמעט פי שניים מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 שקלים). על אף שהפריון בהיי-טק גבוה ב-90% מזה של כלל המשק – הוא לא הגבוה ביותר מבין הענפים בישראל, ולפניו נמצאים ענף שירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב וענף הפיננסים והביטוח.
במקביל לאתגרים עימם מתמודד ההיי-טק הישראלי, בתקופה זו ישנה עלייה של גל טכנולוגי שיש בכוחו להשפיע על הענף, ובכלל, כאירוע מחולל. בתקופה האחרונה טכנולוגיות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) הגיעו לשימוש נרחב, וההטמעה של כלים שהושקו לשימוש הציבור מתקדמת בקצב מהיר. פריצת הדרך המשמעותית בכלים בתחום צפויה להשפיע בתקופה הקרובה על הפעילות והיעילות של חברות ישראליות, שיכניסו לשימוש את הטכנולוגיה במגוון תהליכים. בנוסף, הביקוש לפתרונות בתחום מהווה גם הזדמנות עסקית לסטארט-אפים ישראלים המפתחים טכנולוגיות בתחום.
הזדמנות נוספת שאנו מזהים היא בפיתוח ובהטמעה של טכנולוגיות ישראליות להתמודדות עם משבר האקלים. לפי ניתוח המוצג בהרחבה בדו״ח זה, בפרק העוסק בתחום האקלים-טק בישראל, ישראל ממוצבת במקום מבטיח, כשחקנית המפתחת פתרונות פורצי דרך בתחום האקלים-טק. ההתמודדות ארוכת השנים של ישראל עם אתגרים בתחומי המים והחקלאות והידע הנרחב במוסדות המחקר תורמים למוניטין ולניסיון הישראלי ומהווים יתרון יחסי של האקוסיסטם הישראלי בתחום. לפי ניתוח המוצג בדו״ח, בישראל פועלות מעל ל-500 חברות בתחום האקלים-טק, כשתחומי הפעילות הבולטים הם אנרגיה, פודטק ומים.
בנוסף להזדמנות הצומחת בתחום האקלים-טק, אנו מציגים כיצד שלושה תחומים מרכזיים הפכו לראש החץ של ההיי-טק הישראלי: תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר. לפי ניתוח שמובא בדו״ח, למעלה מ-40% מהסטארט-אפים החדשים הקמים בכל שנה פועלים בתחומים אלה, למעלה ממחצית ההשקעות זורמות לתחומים אלה, ומרבית הקרנות המתמחות, שביצעו מעל לעשר השקעות בתחום ספציפי, פועלות בתחומים אלה.
בחינת תמהיל ההשקעות בישראל ובארצות הברית מלמדת על מספר הבדלים בין השווקים. בהשוואה לארצות הברית ניכר כי ההשקעות בישראל בחברות טכנולוגיה בתחום הבריאות והביוטכנולוגיה הן נמוכות באופן יחסי, כפי שיוצג בהמשך, בייחוד השקעות השוק הפרטי. מעניין לבדוק מדוע ישראל לא ממצה את הפוטנציאל היזמי והטכנולוגי בתחום חשוב זה. בנוסף, באופן יחסי לשוק האמריקאי, בולטות ההשקעות בישראל בתחומי התוכנה והסייבר – תחום שלישראל יתרון יחסי בו שמבוסס בין היתר על הידע היוצא מן הצבא. רשות החדשנות עוקבת באופן תדיר אחר מגמות השקעה בעולם בין הסקטורים המרכיבים את ענף ההיי-טק על מנת לזהות שינויי מגמה עולמיים ולבסס את המוכנות של ישראל אליהם.
יחד עם זאת, אסור לישראל לשקוע בשאננות. בהשוואות להאבים אחרים של חדשנות בעולם, ישראל בולטת כאקוסיסטם השלישי בגודלו מבחינת כמות סטארט-אפים – מעל ל-9,000 – ומבחינת גיוסי הון של סטארט-אפים, שהסתכמו ב-95 מיליארד דולרים בשנים 2022-2013 וממקמים את ישראל במקום השישי מבין ההאבים הגדולים במונחי גיוס הון. נתונים נוספים מובאים בהרחבה בפרק העוסק בהשוואה בינלאומית. למרות שכיום ישראל בולטת ברמה עולמית – חשוב לציין כי מדינות ואזורים רבים בעולם משקיעים בפיתוח חדשנות ויזמות ומגיעים להישגים משמעותיים (לונדון ופריז הן דוגמאות בולטות לכך) – כך שגוברת התחרות עבור ישראל. המשמעות היא כי חשוב להמשיך ולהשקיע בחינוך איכותי החל מגיל צעיר שיאפשר לצעירים להצטרף לתעשיית ההיי-טק הגלובלית. בנוסף, בתקופה הקרובה תמשיך רשות החדשנות לעקוב מקרוב אחר המגמות שהוצגו בענף ההיי-טק ובמידת הצורך להציע פתרונות בהתאם. בתור ענף צומח ומשמעותי מאוד לכלכלה הישראלית – על ישראל להמשיך ולטפח את המשאב הלאומי הזה לטובת המשק והחברה הישראליים.
