מהפיכת ה-Bio-Convergence

לתחום ה-Bio-Convergence יש פוטנציאל להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הבאים של ההיי-טק בישראל. רשות החדשנות פועלת להרחבת היריעה ובשיתוף גופים נוספים ליצירת אקו-סיסטם תחרותי שיתמוך בקידום תחום זה בישראל

בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה בתחום הרפואה והבריאות בעולם. בבסיס מהפכה זו שני גורמים: הראשון הוא משבר עולמי במערכות הבריאות ובתעשיית הביו-פארמה, המונע מגידול חד בהוצאה על בריאות ובעלויות פיתוח תרופות חדשות. הגורם השני מתייחס לפריצות דרך טכנולוגיות בתחומי ההנדסה, הביולוגיה והרפואה המתרחשות בעולם בשנים האחרונות. מהפכה זו מצמיחה תעשייה רב-תחומית חדשה, המתבססת על חיבור בין טכנולוגיות שונות מתחומי הביולוגיה וההנדסה ומכונה “Bio-Convergence”.

רשות החדשנות סבורה כי לאקו-סיסטם החדשנות בישראל פוטנציאל ממשי להפוך את המדינה למובילה עולמית בתעשייה מתפתחת זו. הרשות פועלת כדי לייצר את התנאים שיאפשרו את צמיחתה ושגשוגה של תעשיית ה-Bio-Convergence בישראל.

משבר עולמי של מערכת הבריאות

ההוצאה העולמית על בריאות ממשיכה לטפס בצורה דרמטית וצפויה להגיע ל-10 טריליון דולר עד 2022. הגורמים העיקריים לגידול זה הם עלייה בתוחלת החיים המובילה להזדקנות האוכלוסייה, לצד שכיחות עולה של מחלות כרוניות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת.¹ כיום כ-50% מכלל האוכלוסייה בארצות הברית נחשבים לחולים כרוניים, והם מהווים כ-85% מהעלות הכוללת של שירותי הבריאות².

התערבות ואבחון רפואי מוקדם ויעיל יכולים למנוע או לעכב את רוב המחלות הכרוניות. לכן, מערכת הבריאות עוברת בשנים האחרונות שינוי משמעותי, וכיום שמה דגש רב יותר על התערבות מוקדמת יעילה ורפואה מונעת.

פריצות דרך טכנולוגיות ושילוב של טכנולוגיות גנטיות ודיגיטליות חדשניות יכולות לסייע בזיהוי ובהתמודדות עם המורכבות של מחלות כרוניות. כמו כן, הן מסייעות בזיהוי השלב “השקט” של מחלות אלה לפני התפרצות הסימפטומים המאוחרים. בהתאמה, מערכת הבריאות ממשיכה לעבור ממודל שבו הצלחה נמדדת בכמות החולים המטופלים (Volume Based Model) למודל שבו הצלחה נמדדת על בסיס איכות ויעילות הטיפול (Value Based Model) המתבטאת גם ביכולת למנוע טיפולים רפואיים. מעבר זה, הנדרש הן על ידי ממשלות ונותני השירות והן על ידי המטופלים עצמם, מניע את הצורך בחדשנות טכנולוגית, שתענה על הצרכים והאתגרים החדשים של מערכת הבריאות.

ממשלות העולם המערבי משקיעות הון עתק לשיפור ולשכלול מערכות הבריאות שמכבידות על ההוצאה הציבורית. בתרשים 6.1 ניתן לראות השוואה בינלאומית של ההוצאה הלאומית על בריאות כאחוז מהתמ”ג בשנים 2018-1975. ההשוואה בין ישראל, ארצות הברית, בריטניה, קנדה, שוויץ ואוסטריה מראה כי הוצאות הבריאות כאחוז מהתמ”ג במדינות אלה כמעט מוכפלות, ואף מעבר לכך.

מקור: OECD STAT

תעשיית הביו-פארמה

תעשיית התרופות ניצבת כיום בפני אתגר משמעותי. בשנים האחרונות עלויות פיתוח של תרופה עלו בצורה משמעותית, ובהתאם החזר ההשקעה על פיתוח התרופה ירד בצורה ניכרת. תרשים 6.2 מראה כיצד בשנת 1970 עלות פיתוח תרופה הגיעה בממוצע ל-179 מיליון דולר וכמעט הכפילה עצמה מדי עשור. מדובר בקפיצה של פי 15, מכיוון שבתחילת שנות האלפיים העלות הממוצעת לפיתוח תרופה עמדה על כ-2.6 מיליארד דולר. בתרשים גם ניתן לראות כי למרות העלויות המאמירות, מספר התרופות שאושר לא גדל באופן משמעותי וברוב השנים הוא נשאר קבוע על עשרות בודדות של תרופות בשנה.

בהתאמה, גם ההחזר על עלות הפיתוח של תרופה חדשה ירד באופן ניכר בעשור האחרון. לפי דוח של דלויט שבחן 12 חברות ציבוריות גדולות, ההחזר על עלות הפיתוח בשנת 2010 עמד על כ-10%, בעוד בשנת 2018 החזר זה ירד לכ-³.2%

מקור: עיבוד רשות החדשנות לנתוני Biology-Inspired Microphysiological System Approaches to Solve the Prediction Dilemma of Substance Testing

אתגרים אלה מחייבים את מערכות הבריאות ואת תעשיית הביו-פארמה לעבור שינויים דרסטיים, לאתר ולפתח פתרונות רפואיים אפקטיביים, מדויקים ומותאמים אישית לחולה. הניסיון להתמודד עם אתגרים אלה מצמיח תעשייה רב-תחומית חדשה המכונה Bio-Convergence, המתבססת על חיבור בין מגוון טכנולוגיות מתחומי הביולוגיה וההנדסה. תעשייה זו צפויה להיות הבסיס לרפואת העתיד ולעצב מחדש את תעשיית הבריאות העולמית.⁴

מהפכת ה-Bio-Convergence

פריצות דרך טכנולוגיות שקרו בשנים האחרונות מאפשרות ליצור חיבורים ושילובים של תחומים שלא היו אפשריים בעבר. המהפכה הגנומית, הירידה הדרמטית בעלות ומהירות ריצוף ה-DNA לצד בינה מלאכותית ו-Big Data, מובילות היום לפיתוח טכנולוגיות דיאגנוסטיקה מתקדמות המבוססות על מידע קליני, גנומי וברמת החלבון.

תרשים 6.3 מציג את פריצות הדרך הטכנולוגיות הרב-תחומיות, שחלו בעשורים האחרונים בתחומי ההנדסה והתוכנה לצד תחומי הביו-טכנולוגיה. שילוב שני תחומים אלה יוצר את תחום ה-Bio-Convergence.

מקור: רשות החדשנות

בצד הביו-טכנולוגיה ניתן לראות כיום את צמיחתו של תחום התרפיה הגנטית, הנמצא בחוד החנית של הרפואה המותאמת אישית. במקביל, צומח תחום הביולוגיה הסינתטית, המתבססת על הנדסה גנטית של מערכות ביולוגיות לצרכים רפואיים. בתחומים אלה אפשר למצוא שילוב של טכנולוגיות חדשניות כמו ריצוף DNA, יצירה וכתיבת גנים חדשים, בין היתר על ידי שימוש בטכנולוגית קריספר,⁵ מידול התנהגות של גנים ספציפיים ומדידה מדויקת של התנהגות גנים.

בצד ההנדסה, רשות החדשנות עדה לשילובים רב-תחומיים המתבססים על פריצות דרך טכנולוגיות הנדסיות. טכנולוגיות אלה כוללות, לדוגמה, מזעור של רכיבים אלקטרונים עם חומרים “חיים” מהונדסים ורקמות, ביו-סנסורים חכמים, תקשורת והדפסות תלת מימד של רקמות. כל אלה הם הבסיס למנוע החדשנות הטכנולוגי שאותו מכנים Bio-Convergence.

בדוח החדשנות של שנת ⁶2019-2018 הוקדש פרק לנושא הרפואה המותאמת אישית והפוטנציאל הגלום בה. מהפכת ה-Bio-Convergence היא הצעד הבא במגמה זו, והיא מאפשרת רפואה מותאמת אישית, לא רק ברמת החולה אלא גם ברמה המולקולרית, כך שהתרופה תותאם לסוג המחלה ברמת התא.

כך, לדוגמה, טיפול פרטני מותאם אישית לא יתבסס רק על סמך בדיקות דיאגנוסטיות, אלא גם על שילוב של סנסורים ביולוגיים זעירים לניטור רציף של וירוסים, חיידקים ותאים סרטניים. תוצאות בדיקות אלה יאפשרו גילוי מוקדם של מחלות ומתן טיפול מונע. זאת ועוד, ננו-רובוטים חכמים יובילו תרופות בצורה מדויקת לתאים פגועים מבלי לפגוע בתאים בריאים.⁷

תרשים 6.4 מציג דוגמאות לטכנולוגיות רב-תחומיות תחת תחום ה-Bio-Convergence:

• ננו-רובוטיקה לשינוע תרופות (Drug Delivery): אחד האתגרים העיקריים היום בתחום התרופות הוא הצורך בהעברת התרופה בצורה יעילה ומדויקת יותר לאזור המחלה ולתאים ספציפיים. ננו-רובוטים המהונדסים ממערכות ביולוגיות (כמו DNA, תאים או חיידקים) לשינוע תרופות לתאי המטרה הם מערכות שינוע המסוגלות לאגור בתוכן תרופות וחומרים אחרים, להגיב לסביבה החיצונית כדי לזהות את האות לפריקת “מטען” התרופות, ולשחררו באופן מבוקר ברגע ובמיקום המתאימים.

• גילוי תרופות (Therapeutics Discovery): הצורך במודלים מחקריים חדשניים שיאפשרו חיזוי מדויק של התפתחות מחלות בקרב חולים הפך להכרחי כדי לשפר את דיוק ויעילות הטיפול. בנוסף, פתרונות הנדסיים חדשניים מאפשרים לייעל, להאיץ ואף להוזיל את פיתוחן של תרופות חדשות ולקדם רפואה מותאמת אישית בצורה מהירה ומדויקת. כך לדוגמה הטכנולוגיה של “איבר על שבב” מאפשרת לגדל רקמה אנושית בעלת פעילות מוגדרת של איבר מסוים (כליה – מסננת, לב – משאבה וכו’) בסביבה נפרדת (שבב פלסטיק לדוגמה). ניתן לבחון על איבר זה את השפעותיה של תרופה חדשה, ועל ידי כך להאיץ את תהליכי הבדיקה של תרופות חדשות ולהוזיל את עלויות הבדיקה.
מערכות מיקרו-פיזיולוגיות חדשניות אלה, המשלבות ידע עמוק בביולוגיה וביו-פארמה עם טכנולוגיות הנדסיות מתקדמות, מאפשרות לבצע ניסויים לתרופות חדשות. כבר מהשלבים הראשונים הניסויים מותאמים לרקמה אנושית, המדמה טוב יותר את תהליך התפתחות המחלה בבני אדם. תהליך זה משפר בצורה ניכרת את היכולת לאתר תרופות יעילות ולהפחית בצורה משמעותית את השימוש בחיות מעבדה. יכולת זו חשובה מכיוון שמרבית התרופות שעוברות בהצלחה ניסויים בבעלי חיים – נכשלות בשלב הניסויים על בני אדם.⁹^,⁸

• רפואה רגנרטיבית (Regenerative Medicine): בעידן ה-Bio-Convergence טכנולוגיות חדשניות בהנדסת רקמות ישנו את הטיפול באיברים פגועים. תחום זה יהיה מבוסס על טכנולוגיות הדפסת תלת מימד חדשניות (3D Tissues Bio Printing) שמאפשרות “לבנות” איברים חדשים ברזולוציה של תאים בודדים ובשילוב של ננו-חומרים חדשים. תחום זה משלב גם ייצור שתלים היברידים “חכמים”, הבנויים מחומרים ביולוגיים ומרכיבים אלקטרוניים (Cyborg Tissue) המשתלבים עם הרקמות. טכנולוגיות אלה יאפשרו בעתיד הלא רחוק להחליף רקמות ואיברים פגועים ברקמות חדשות עם תכונות משופרות. גם בתחום זה קיימים בישראל מחקר מוביל וחברות פורצות דרך.

• דיאגנוסטיקה וסנסורים ביולוגיים: אחד מאתגרי הבריאות הגדולים ביותר במאה ה-21 הוא צמצום השימוש באנטיביוטיקה, כדי להגביל את התפתחותם של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. צמצום זה מחייב שיפור ביכולות האבחון בין זיהום חיידקי לוויראלי. חישה ביולוגית היא טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, המשלבת ביו-טכנולוגיה עם ננו-טכנולוגיה. החישה הביולוגית משתמשת במולקולות ביולוגיות, כגון נוגדנים, אנזימים וחומצות גרעין ובחיידקים כדי לגלות ולזהות חומרים ספציפיים שונים. הביו-סנסורים הם מולקולות ביולוגיות מהונדסות גנטית שבהן נעשה איחוי בין חיישן לבין מערכת הדיווח. טכנולוגיה זו מאפשרת לייצר מרכיבי זיהוי עבור כל חומר כמעט, ופיתוחה מתקדם לכיוון סנסורים רגישים, ספציפיים, מהירים ויעילים יותר.

• אופטו-גנטיקה: טכנולוגיה חדשנית המשלבת הנדסה גנטית וטכנולוגיות מעולם הפיזיקה, כגון פולסים מהירים ומדויקים של אור ושימוש בסיבים אופטיים. מטרת האופטו-גנטיקה היא הפעלה ספציפית ומדויקת של רשתות נוירונים במוח באמצעות אור.

• חומרים “חיים” מהונדסים: חומרים מהונדסים המורכבים מתאים חיים היוצרים או מרכיבים את החומר עצמו או מווסתים את הביצועים התפקודיים של החומר. כך, לדוגמה, ניתן ליצור חומרים “חיים” (למכשור רפואי ולצרכים אחרים) שיש להם את מאפיינים של מערכות ביולוגיות: שכפול, ויסות וריפוי עצמי, היענות סביבתית וקיימות עצמית.

• ביו-אלקטרוניקה: מחקר רב-תחומי המשלב אלמנטים של כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, אלקטרוניקה, ננו-טכנולוגיה ומדע חומרים. תחום זה ממנף יכולות טכנולוגיות חדשות המאפשרות לשלב ביו- מולקולות עם אלקטרוניקה כדי לפתח מגוון רחב של מכשירים פונקציונליים.

התפתחות תחום ה-Bio-Convergence בעולם

מחקר רב-תחומי, המשלב הנדסה עם ביולוגיה, קיים כבר שנים רבות באקדמיה בעולם וגם בישראל. בשנים האחרונות ניכרת האצה בתחום המקבלת ביטוי בהקמת מוסדות מחקר ומודלים חדשים במרכזים שונים בעולם. דוגמאות אפשר למצוא בארצות הברית כמו מכון ¹⁰WYSS באוניברסיטת HARVARD, מכון KOCH באוניברסיטת ¹¹MIT, תוכניות ¹²BIO-X ו-¹³Bio-Design שהוקמו באוניברסיטת סטנפורד, ומכון Weill Neurohub בתחום הנוירולוגיה בסן פרנסיסקו.¹⁴ מכונים אלה משלבים חוקרים ביולוגיים מתחומי מחקר שונים ביחד עם חוקרים מתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, מדעי המחשב וההנדסה במטרה להאיץ פיתוח של טיפולים חדשניים.

גם מחוץ לארצות הברית, מדינות שונות משקיעות משאבים רבים בקידום מחקר רב-תחומי בתחום. לדוגמה, מכונים כמו ¹⁵KIST ו-¹⁶KAIST בדרום קוריאה, המשלבים את מדעי המוח, חומרים ומדעי החיים עם מכונים בתחומי ננו-רובוטיקה, ננו-אלקטרוניקה ודיאגנוסטיקה. גם מכון ¹⁷CRUK לחקר הסרטן באנגליה הוא דוגמה למודל אקדמי רב-תחומי שהוקם לאחרונה.

ה-Bio-Convergence נמצא עדיין בראשיתו בתעשייה, אולם לאחרונה חברות הפארמה הגדולות זיהו את הפוטנציאל הטמון בו. חברות אלה מתחילות לחפש פתרונות חדשניים המשלבים בין תחומי ההנדסה לביו-פארמה תוך יצירת שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה שונות. לדוגמה, ענקית התרופות הבריטית, GSK וחברת בת של גוגל, Verily, הקימו בשנת 2016 מיזם משותף בהשקעה של 715 מיליון דולר בתחום הביו-אלקטרוניקה לטיפול במחלות כרוניות.¹⁸ מיזם משותף זה שנקרא Galvani Bioelectronics עוסק בפיתוח וביישום מסחרי של טיפולים רפואיים המתבססים על גירוי עצבי חשמלי.

חברת ¹⁹SetPoint Medical גם היא חלוצה בתחום הביו-אלקטרוניקה לטיפול במחלות נוירולוגיות ומתבססת על שילוב של אימונולוגיה, מדעי המוח והנדסת אלקטרוניקה. בתחום הביולוגיה הסינתטית ניתן כיום למצוא כמה חברות המובילות את התחום בארצות הברית, ביניהן Zymergen ו-²⁰Ginkgo Bioworks.

הובלת ישראל בתחום ה-Bio-Convergence

תחום ה-Bio-Convergence מחייב בסיס ידע רב-תחומי, המשלב יכולות במחקר ובפיתוח לצד מובילות בתחומי ההנדסה, מדעי החיים ומכשור רפואי. מיפוי שעשתה רשות החדשנות מלמד שאקו- סיסטם החדשנות הישראלי ממוצב היטב על מנת להוביל את התחום. תרשים 6.5 מציג את החוזקות העיקריות של אקו-סיסטם החדשנות בישראל, המציבות את המדינה בעמדת זינוק מצוינת כדי להפוך למובילה עולמית בתחום.

• לישראל מחקר מוביל בתחום מדעי החיים ומדעים מדויקים, והיא מדורגת במקום הרביעי במחקר רב-תחומי, במדד העולמי למספר ציטוטים ממוצע למאמרים שפורסמו.²¹ ישראל נמצאת בחמישייה הראשונה במספר הפטנטים לנפש,²² ומכון ויצמן למדע דורג במקום השני בעולם בדירוג היוקרתי של ²³“100 Nature Index”. לישראל גם מרכזי מחקר קליניים מהמובילים בעולם.²⁴

• בישראל תעשיית מכשור רפואי מבוססת, הכוללת יותר מ-600 חברות,²⁵ ייצוא של כ-1.6 מיליארד דולר²⁶ ומרכזי מו”פ של חברות המכשור הרפואי המובילות בעולם (מדטרוניק, ג’נרל אלקטריק, פיליפס ועוד).

• ישראל מובילה בתחומי הבינה המלאכותית (ראה פרק חמישי בדוח זה), ובה תעשיית בריאות דיגיטלית משגשגת של יותר מכ-500 חברות, המבוססות ברובן על טכנולוגיות בינה מלאכותית.

שילוב חוזקות אלה עם מחקר ויכולות פיתוח רב-תחומיות מוכחות הופך את אקו-סיסטם החדשנות הישראלי לאחד האטרקטיבים בעולם לבניית תעשיית Bio-Convergence חדשנית. בישראל כבר ניתן למצוא חוקרים וחברות עם טכנולוגיות ייחודיות פורצות דרך בתחום זה. רשות החדשנות מזהה כיום בישראל כ-80 חברות חדשניות הפועלות בתחום ה-Bio-Convergence.

דוגמאות לחברות המתבססות על טכנולוגיות בתחום ה-Bio-Convergence:

• ננו רובוטיקה לשינוע תרופות (Drug Delivery): חברת ²⁷NanoGhost,טכנולוגיה שפותחה על ידי פרופ’ מרסל מחלוף מהטכניון, מפתחת מערכת הובלה ננומטרית של תרופות. מערכת זו, הנקראת Nano-Ghost, יודעת להתביית על גידולים סרטניים ולהביא את התרופה במדויק לתאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים.

• גילוי תרופות (Therapeutics Discovery): דוגמאות לחברות הפועלות בתחום זה הן חברת אנימה ביוטק ²⁸(Anima Biotech). חברה זו פיתחה פלטפורמה רב-תחומית ייחודית לגילוי תרופות חדשות, המשלבת אופטיקה מתקדמת, בינה מלאכותית וביולוגיה מולקולרית. בישראל יש גם מגוון פיתוחים בתחום ה”איבר על שבב”, דוגמת חברת Tissue Dynamics שפיתחה פלטפורמה מיקרו-פלואידית ייחודית, המחקה את הפיזיולוגיה התקינה של רקמות אנושיות, כמו רקמות כבד, מוח ורקמות אנושיות מהונדסות. פלטפורמה זו מאפשרת לחקור את מנגנון הפעולה של תרופה חדשה ולזהות את רמת הרעילות שלה.
• רפואה רגנרטיבית (Regenerative Medicine): חברת ²⁹Precise-Bio פיתחה טכנולוגיה פורצת דרך בתחום הדפסה והנדסת רקמות, המאפשרת הדפסה ברזולוציה של תא בודד. החברה נחשבת מהמובילות בתחום והיא הראשונה בעולם המשתילה קרנית מודפסת בניסוי פרה-קליני, ומראה פונקציונליות מלאה של האיבר המהונדס. החברה מורכבת מצוותים רב-תחומיים של מהנדסים וביולוגים בתחומים מגוונים, כגון ביולוגיה של התאים, הנדסת חומרים, פיזיקה, כימיה והדפסה תלת מימדית.

• דיאגנוסטיקה: חברת ³⁰MeMed פיתחה פלטפורמה ייחודית שיודעת להבדיל בדיוק רב בין זיהום חיידקי לוויראלי. הטכנולוגיה משלבת אלגוריתם חכם, למידת מכונה, הנדסת מערכות וביולוגיה מולקולרית לפענוח התגובה של מערכת החיסון. הפיתוח של MeMed מבוסס על יכולות טכנולוגיות מורכבות וכולל צוותים רב-תחומיים של מהנדסי תוכנה, מערכות ומדעי נתונים, בשילוב עם מומחים מתחומי הביולוגיה המולקולרית והביו-כימיה.

להפוך את ישראל למובילה עולמית ב-Bio-Convergence – בעשור הקרוב

רשות החדשנות מזהה את Bio-Convergence כתחום בעל פוטנציאל להפוך לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים הבאים של ההיי-טק בישראל. תעשייה זו יכולה לקדם הקמת חברות בעלות תרומה משמעותית למשק ולאפשר תעסוקה בפריון גבוה. בנוסף, היא יכולה להפוך למנוע חדשנות המייצר צמיחה כלכלית ומעצב את רפואת העתיד בישראל ובעולם כולו.

לישראל יש הזדמנות להפוך לשחקנית מובילה בתעשיית ה-Bio-Convergence הודות לבסיס הטכנולוגי החזק ולאבני הבניין הנדרשים, הכוללים חוזקות בפיזיקה, הנדסה, מדע הנתונים, מחקר מוביל במדעי החיים והיכולת לעשות אינטגרציה בין התחומים.

חברות פארמה גלובליות מגיעות היום לישראל בעיקר בזכות טכנולוגיות דיגיטליות ומתחילות לשקול לבסס בה פיתוחים בתחום ה-Bio-Convergence. בעולם כיום עדיין לא התגבשו מרכזי מו”פ המתמחים בפיתוח רב-תחומי בתחום זה, כך שלישראל יש הזדמנות ייחודית למצב את עצמה כמובילה בתחום ולמשוך לארץ השקעות ושחקנים גלובלים חדשים.

בנוסף, לחברות בתחום ה-Bio-Convergence יש סיכויים גבוהים להישאר ולהתפתח בישראל (בהשוואה לחברות פארמה קלאסיות). זאת, מכיוון שהן “דומות” יותר לחברות מכשור רפואי ולחברות היי-טק המשלבות מספר תחומים והן בעלות יכולות לבנות בסיס ידע ותשתיות ייחודיים לישראל.

לצד הפוטנציאל הגדול הגלום בתחום, בפני תעשיית ה-Bio-Convergence ניצבים גם אתגרים רבים מכיוון שהתחום מצוי בראשיתו ומאופיין בסיכונים רגולטוריים, קליניים ופיננסיים גבוהים.³¹ רשות החדשנות פועלת לרוחב היריעה בשיתוף גופים נוספים, הכוללים את מל”ג, מפא”ת, משרד הבריאות, משרד המדע, ישראל דיגיטלית ועוד. עבודה משותפת זו יוצרת אקו-סיסטם תחרותי שיתמוך בקידום תחום ה-Bio-Convergence בישראל. שיתוף פעולה זה עתיד להתמקד בתחומים הבאים:

עידוד מצוינות במחקר רב-תחומי באמצעות השקעה בתשתיות, מענקים ותוכניות לימוד ייעודיות.
תוכנית לאומית למחקר תרגומי ויצירת מנגנונים ומודלים חדשים לשיפור המחקר היישומי והמסחור להצמחת חברות בתחום.
תוכניות ייעודיות לתמיכה בהקמת חברות הזנק רב-תחומיות חדשות.
פיתוח תוכניות להכשרת הון אנושי בעל ידע רב תחומי במחקר ופיתוח והכשרות הון אנושי לניהול חברות שפועלות בתחום ה-Bio-Convergence.
יצירת מנגנוני מימון “סבלניים” (Patient Funds), שיאפשרו מימון מתמשך בשלבי הפיתוח הארוכים, המאפיינים את התעשייה. מנגנונים אלה יאפשרו לחברות לצלוח את “עמק המוות” (מאב-טיפוס למוצר) ולהגיע להכנסות משמעותיות.
עידוד וקידום שיתופי פעולה בינלאומיים באמצעות תוכניות בי-לטרליות ומשיכת חברות זרות להשקיע במחקר ופיתוח בישראל בתחום ה-Bio-Convergence.

לסיכום, רשות החדשנות סבורה כי תחום ה-Bio-Convergence צפוי לעצב מחדש את תחום הרפואה בעשור הקרוב. הרשות סבורה כי מובילות המחקר והפיתוח בישראל, לצד מצוינות מדעית ויכולות רב-תחומיות, ממצבות את אקו-סיסטם החדשנות הישראלי כבעל פוטנציאל להפוך את המדינה למובילה עולמית בתחום. הרשות סבורה כי בשל זמני ההבשלה הארוכים המאפיינים את התחום, תמיכה ממשלתית לקידום התחום הכרחית כדי לייצר את התנאים שיאפשרו את צמיחתו ושגשוגו.