פעילות הזירות של רשות החדשנות

רשות החדשנות פועלת כדי לתת מענה לאתגרים השונים הניצבים בפני אקו-סיסטם החדשנות הישראלי באמצעות שבע יחידות פעילות ויישומיות המכונות “זירות”. כל זירה מוכוונת משימה ולקוח ומציעה ארגז כלים ייחודי לאתגרים השונים במחזור החיים הטכנולוגי.

פרק זה מציג את עיקרי פעילות הזירות בשנת 2019, ואת האופן שבו הזירות תרגמו את מדיניות הרשות לפעולות ולכלי מדיניות פרטניים.

זירת תשתיות טכנולוגיות

המסלולים המרכזיים בזירת תשתיות טכנולוגיות: מאגדי מגנ”ט (מחקר ופיתוח גנרי טרום תחרותי), איגוד משתמשים תשתיתי, הכוונת והעברת ידע (קמין, נופר, יבוא ידע ומגנטון) ומימ”ד – מו”פ דואלי. כמו כן, אחראית הזירה על פעילות הרשות בפורום תשתיות לאומיות למחקר (פורום תל”ם).

הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

נבחנו ואושרו כ-300 פרויקטים של מו”פ בהיקף תמיכה כולל של כ-325 מיליוני ש”ח, מהם:

• 10 פרויקטים של מאגדי מגנ”ט חדשים וממשיכים בתמיכה תקציבית של כ-150 מיליוני ש”ח
• כ-170 פרויקטים של הכוונת ידע בתמיכה תקציבית של כ-65 מיליוני ש”ח
• כ-50 פרויקטים של העברת ידע (שת”פ אקדמיה ותעשייה) בתמיכה תקציבית של כ-55 מיליוני ש”ח
• 15 פרויקטים של מו”פ במכוני יישום תעשייתיים בתמיכה תקציבית של כ-7 מיליוני ש”ח
• 40 פרויקטים של מו”פ דואלי (אזרחי וביטחוני) בתמיכה תקציבית של כ-50 מיליוני ש”ח

פירוט פעילויות מרכזיות:

מאגדי מגנ”ט: במסגרת מסלול זה, שמטרתו קידום ופיתוח טכנולוגיות פורצות דרך שיקנו לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי מהותי, החלה פעילותם של שישה מאגדים חדשים:

1. מאגד גרפן – פיתוח יכולות ייצור ושילוב גרפן בתעשיית המעגלים המודפסים.
2. מאגד הדמאה (דימוּת) חכמה – זיהוי אירועים מהירים בשדה רחב ועיבוד ברמת החיישן (בשיתוף מפא”ת).
3. רובוטיקה לתעשייה – פיתוח טכנולוגיות רובוטיות להרכבת חלקים גמישים וליניאריים במנות ייצור קטנות.
4. מאגד אווטאר – טכנולוגיות המשמשות לקבלת החלטות ברכב האוטונומי (בשיתוף מנהלת תחליפי נפט ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה).
5. מאגד CIRCLE – שימוש בחומרים ממוחזרים למוצרי פלסטיק.
6. מאגד הדילוג הקוונטי – פיתוח טכנולוגיות חישה קוונטית (בשיתוף מפא”ת).

בנוסף, אושרו להתארגנות שלושה מאגדים חדשים נוספים – בינה מלאכותית לתקשורת אלחוטית בתקני הדור החמישי, שתילה חכמה – הגנה על חומרי ריבוי לצומח, וטכנולוגיות לטיוב ודיוק מערכות עריכה ותיקון גנטי (CRISPR).

במהלך השנה נעשו מספר עדכונים בהוראות מסלול מאגדי מגנ”ט ובאופן הפעלתו כדי לייעל, לפשט ולהתאים אותו לצרכים העכשוויים של התעשייה:

• הגמשת ההנחיות הנוגעות לשילוב כשותף של תאגיד זר מוביל בתחומו, בעל תרומה מהותית לחברי המאגד או האיגוד הישראליים.
• קיצור משך זמן ההתארגנות לקראת הקמת מאגדי מגנ”ט חדשים והנהגת שני קולות קוראים בשנה.
• שילוב מומחה טכנולוגי מטעם הרשות כיועץ מלווה להתארגנויות חדשות של מאגדים כדי לשפר את איכות ההצעות ואת הסיכויים לאישורן.
• פישוט הליך ההגשה והתפעול של מאגד באופן המאפשר התקשרות ישירה של כל אחד מחברי המאגד עם הרשות (אדמיניסטרטיבית ופיננסית), מבלי לפגום בעקרון השותפות של חברי המאגד.

מסלולי הכוונת והעברת ידע (קמין, נופר, יבוא ידע, מגנטון ומכוני יישום) שמטרתם קידום מו”פ יישומי באקדמיה והעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, עודכנו במהלך שנה זו:

תוכניות קמין ונופר אוחדו תחת מסלול הכוונת ידע אקדמי אחד ותחת ועדת מחקר אחת. זאת על מנת לאפשר גמישות, יעילות תפעולית והשוואתיות גבוהות יותר. בנוסף, ניתנה אפשרות לאישור מראש של תקצוב רב שנתי (באופן שמייתר הגשה נוספת של פרויקטי המשך), הוגדר מסלול מורחב בן 36 חודשים לפיתוח תרופות, ניתנה אפשרות לצרף תאגיד מלווה (המשתתף במימון ומשמש כגורם מכוון) בכל שלב של הפרויקט וללא מגבלה של שנה אחת בלבד.

מטרת השינויים האמורים (מעבר ליעילות התפעולית) היא סיוע לשיתוף פעולה אפקטיבי ויישומי של האקדמיה עם התעשייה, לקראת מסחור הידע המפותח.

מסלול העברת ידע (מהאקדמיה לתעשייה) הורחב ומאפשר תמיכה בשלושה מקרים שונים:

1. מגנטון – העברת ידע ממוסד/ות מחקר לתאגיד תעשייתי לצורך אשרור הידע שפותח באקדמיה והתאמתו לצורכי השוק.
2. ייבוא ידע – העברת ידע לתאגיד תעשייתי ישראלי ממוסד/ות מחקר מחו”ל לשם גישור על פער טכנולוגי שלא ניתן לו מענה באקדמיה הישראלית.
3. ממשיך מגנ”ט – שיתוף פעולה בין חברה ממאגד ומוסד מחקר שמעוניינים להמשיך פעילות מו”פ גנרי, שנעשתה במאגד וטרם הבשילה לידי פיתוח מוצר.

במסגרת המאמצים לשיפור יכולותיהם של מכוני היישום התעשייתיים, מומנו 12 פרויקטים והוחלט לאפשר למכונים להגיש פרויקטים של הכוונת ידע, כדי לעודד את התעשייה לעבוד מסלול מופ”ת של זירת ייצור מתקדם.

מסלולי מימ”ד: מטרת מסלולים אלה היא תמיכה במחקר ופיתוח דואלי – טכנולוגיות שיש להן שימוש מסחרי אזרחי לצד שימוש ביטחוני. זירת תשתיות טכנולוגיות החלה בעבודת מטה לבחינת הדרכים לשיפור המסלול, כדי לחזק את תרומתה של התעשייה הביטחונית כמנוע צמיחה לכלכלה הישראלית.

זירת הזנק

המסלולים המרכזיים בזירת ההזנק: תנופה, מעבדות חדשנות, תוכנית החממות, חברות מתחילות, קידום יזמות טכנולוגית בחיפה, תוכנית יזמות צעירה.

הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

• 340 פרויקטים בשלבים המוקדמים של חברות ההזנק זכו לתמיכה בהיקף כולל של כ-430 מיליון ש”ח. המענק הממוצע לחברות הזנק היה 1.3 מיליון ש”ח.
• ניתנה תמיכה להקמת 4 חממות חדשות לקידום יזמות טכנולוגית בפריפריה. אחת בתחום המזון בקריית שמונה, ושלוש נוספות באזורי פריפריה בצפון ובדרום.
• כ-120 מיזמים זכו לתמיכה במסגרת תוכנית תנופה שמטרתה לסייע ליזמים בראשית דרכם.
• 5 מעבדות חדשנות סייעו לכ-20 מיזמים לצמוח ולהגיע להוכחת היתכנות. בנוסף, נבחרה מעבדת חדשנות בתחומי הגנת הסביבה וקיימות (המעבדה תתחיל לפעול ב-2020), והחלו תהליכי ההכנה לקראת בחירת זכיין להפעלת של מעבדה נוספת בתחום הסייבר לפיננסים שתקום בעיר באר שבע.
• נבחר זכיין לקידום יזמות טכנולוגית בעיר חיפה כדי לחזק את הקהילה היזמית בעיר ולהגדיל את מספר חברות ההזנק הפועלות בה. המענק, בסך כולל של כ-25 מיליון ש”ח, יינתן לתקופה של עד ארבע שנים.
• כחלק מאסטרטגיית תוכנית ה-Bio-Convergence של רשות החדשנות, שתיושם בכל זירות הרשות, הוכפלה התמיכה למיזמי תנופה בתחום. כמו כן, ניתן דגש בכל תוכניות זירת הזנק לקידום יזמים וחברות בתחומים אלה.

פירוט פעילויות מרכזיות:

במהלך שנת 2019 הרחיבה זירת ההזנק את תמיכתה בחברות הזנק בתחילת דרכן במסגרת המסלולים השונים. כחלק מהתרחבות זו, הושק מסלול לעידוד יזמות בפריפריה, שנועד לקדם יזמות מקומית באמצעות חממות ייעודיות שיעודדו ויסייעו בהקמת חברות הזנק לביצוע פעילות מו”פ ומסחור. נבחרו שלוש חממות יזמות המתמקדות בתחומי תעשייה 4.0 – קלינטק, אגריטק, פלסטיק וקנאביס רפואי. החממות צפויות לקום בכרמיאל, במועצה האזורית בני שמעון ובירוחם.

במסגרת מאמצי הרשות לקידום חדשנות שאינה באזור מרכז הארץ, החלה בשנת 2019 תוכנית לקידום יזמות טכנולוגית בעיר חיפה. מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר חברות ההזנק והיזמות הטכנולוגיות בעיר. פעולות אלה נעשות באמצעות: יצירת סינרגיה ושיתופי פעולה בין עוגנים בעיר חיפה (עירייה, אקדמיה, תעשייה, מגזר עסקי ומגזר שלישי), חיזוק התשתיות העירוניות ושימוש בנכסים האסטרטגיים של העיר חיפה, עידוד לעצמאות של הגורמים היזמיים, חיזוק הקהילה היזמית החיפאית ושילוב אוכלוסיית המיעוטים, החרדים, נשים ויוצאי אתיופיה, וכן מיתוג ושיווק העיר חיפה כמרכז יזמות וחדשנות.

מטרת תוכנית המעבדות לחדשנות טכנולוגית היא ליצור אקו-סיסטמים טכנולוגיים חדשים, ולקדם חברות הזנק בתחילת דרכן באמצעות הנגשת תשתית טכנולוגית על ידי חברות רב-לאומיות ושיתופי פעולה חוצי-מגזרים. בהמשך לחמש המעבדות הפעילות, פורסמו בשנת 2019 הליכים תחרותיים להקמת שתי מעבדות חדשות: אחת בתחומי הגנת הסביבה והקיימות (בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה והתעשייה) שתוקם בחיפה. השנייה תוקם בבאר שבע ותתמקד בתחומי הגנת הסייבר והפינטק (בשיתוף מערך הסייבר הלאומי ומערך הסייבר במשרד האוצר). המעבדות יתחילו את פעילותן במהלך 2020.

מסלול חברות מתחילות מיועד לחברות הזנק המעוניינות לפתח ולקדם מיזם טכנולוגי חדשני ולחדור לשוק באמצעות גיוס השקעות מהשוק הפרטי. הזירה תמכה השנה בכ-160 חברות הזנק בהיקף מענק כולל בסך של כ-300 מיליון ש”ח. במקביל, המסלול הרחיב את תמיכתו לקהלים שונים:

1. בשיתוף עם הזירה החברתית ציבורית, הוחלט על מתן מענקים מוגדלים ליזמות נשים, כדי להגדיל את מספר היזמיות ושיעורן באקו-סיסטם החדשנות הישראלי.
2. בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נוצר שיתוף פעולה לתמיכה בטכנולוגיות חקלאיות שיש להן השפעה משמעותית על תחום החקלאות בארץ ובעולם. במסגרת שיתוף הפעולה החקלאי הגישו 18 חברות בקשות לתמיכה בטכנולוגיות חקלאיות, ומתוכן אושרה תמיכה ב-10 חברות במענק כולל בסך של כ-15.5 מיליון ש”ח.
3. בשיתוף עם זירת ייצור מתקדם, נקבעו כללים ייעודיים לתמיכה בחברות מתחילות מענפי תעשייה טכנולוגיה מסורתית או מעורבת-מסורתית, כדי לתת מענה טוב יותר לחברות יצרניות הפועלות בענפים אלה.

לקראת סוף השנה מסלול חברות מתחילות עבר לזירת צמיחה, במטרה לספק מענה אחיד לקהלי היעד השונים הפונים לרשות.

רשות החדשנות – הלכה למעשה: החברה הראשונה בעולם שהצליחה לגדל נתחי בשר מתאי בקר

החברה הראשונה בעולם שהצליחה לגדל נתחי בשר מתאי בקר במסגרת פעילות רשות החדשנות לאיתור תחומים בעלי פוטנציאל שנדרשת בהם מעורבות ממשלתית, זיהתה הרשות פוטנציאל בתחום הפוד-טק ופעלה לקדמו בערוצים שונים. בתוך כך, תמכה הרשות בהקמתה של חממה ייעודית בתחום – חממת The Kitchen באשדוד שהוקמה בינואר 2015. 

חברת ההזנק Aleph Farms (אלף פארמס), שהוקמה בשנת 2017 במסגרת החממה, מייצרת בשר מתורבת המבוסס על תאי בקר הדומים בטעם, במבנה ובמרקם לבשר מבעל חיים, וכל זאת בלי פגיעה פיזית בחיה. באמצעות תמיכת רשות החדשנות, הגיעה החברה לאבן דרך משמעותית שאיפשרה לה לגייס 11.7 מיליון דולר בשנת 2019.

הטכנולוגיה של החברה מתבססת על תהליך של חידוש ובניית רקמות שריר המתבצע בקרב פרות. החברה מגדלת את התאים מחוץ לחיה, כשהיא מבודדת את התאים האחראים לתהליך ויוצרת רקמות, שכוללות שומן, שריר ועצם, המרכיבות את הבשר עצמו.

החברה מעוניינת להחליף את השיטה המקובלת כיום לייצור בשר בשיטה ידידותית יותר שבמהלכה השימוש במשאבים הוא מינימלי. הבשר המתורבת ישמור על הערכים התזונתיים של הבשר, אך בשל אופן הייצור הייחודי שלו יוגדר VEGAN.

זירת צמיחה

המסלולים המרכזיים בזירת צמיחה: קרן המו”פ, מו”פ גנרי, תוכנית הפיילוטים.

הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

בשנת 2019 זירת צמיחה תמכה בחדשנות בהיקף תקציב כולל של כ-580 מיליון ש”ח בחלוקה הבאה:

• קרן המו”פ: כ-120 חברות בכ-150 פרויקטים קיבלו מענקים בהיקף כולל של כ-355 מיליון ש”ח.
• מו”פ גנרי: כ-21 חברות גדולות נתמכו במסלול מו”פ גנרי פורץ דרך בהיקף כולל של 100 מיליון ש”ח.
• תוכנית הפיילוטים: כ-75 חברות קיבלו כ-100 מיליון ש”ח לביצוע פיילוטים לטכנולוגיות חדשניות במגוון אתרי הרצה בישראל. פעילות זו נעשתה בשיתוף כ-13 גופי ממשל שסייעו במימון, במתן רגולציה תומכת ובהנגשת אתרי הרצה מתאימים.
• מרכזי מו”פ חברות רב-לאומיות: כ-30 מיליון ש”ח הושקעו בהקמת מרכזי מו”פ של חברות רב-לאומיות בתחומי מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית.

פירוט פעילויות מרכזיות:

במהלך שנת 2019 הרחיבה זירת צמיחה במספר ערוצים את הפעילות המשותפת עם רגולטורים וגופי ממשלה שונים כדי לקדם סביבה עסקית רגולטורית תומכת צמיחה וחדשנות.

במסגרת זו, הרחיבה זירת צמיחה בצורה ניכרת את הפעילות במסלול לתמיכה בתוכניות הרצה טכנולוגיות (פיילוטים) המתבצעות בישראל, שהחלה בשנת 2018. פעילות זו מבוססת על שיתופי פעולה עם גופי ממשלה נוספים. ההתרחבות משנת 2018 לשנת 2019 קיבלה ביטוי בכל היבטי התוכנית, ובפרט:

• תקציב התוכנית צמח מכ-70 מיליון ש”ח לכ-100 מיליון ש”ח.
• מספר החברות והפרויקטים הנתמכים צמח מ-60 ל-75.
• מספר הגופים הממשלתיים השותפים גדל מ-5 לכ-13.

פירוט הגופים הממשלתיים השותפים מופיע בתרשים 7.1

במסגרת תוכנית הפיילוטים נענתה זירת צמיחה לאתגר טכנולוגי וחדשני של משרד החקלאות: ייעול המסחר הסיטונאי בתוצרת חקלאות טרייה (ראה הרחבה בנפרד). שימור והרחבת תוכנית הפיילוטים מהווה משימה מרכזית בתוכנית העבודה של הזירה לשנת 2020.

ערוץ נוסף לקידום סביבה עסקית פיננסית תומכת חדשנות גובש בשיתוף עם הרשות לניירות ערך. במסגרת זו, השיקה זירת צמיחה בשנת 2019 מסלול חדש לתמיכה בבניית מומחיות ויכולות השקעה בתחום ההיי-טק בקרב המשקיעים המוסדיים הישראליים. מטרת מסלול זה היא לעודד את המשקיעים המוסדיים להפוך לשחקנים משמעותיים יותר בתחום ההשקעות בהיי-טק הישראלי, באופן שישפר בצורה משמעותית את מגוון והיקף יכולות המימון לחברות היי-טק בשלבי הצמיחה ויבנה יכולות השקעה מתקדמות בהיי-טק ובכלכלה הדיגיטלית בקרב המשקיעים המוסדיים בישראל.

בנוסף, בשנת 2019 פעלה זירת צמיחה בשיתוף עם מספר רגולטורים לאיתור תחומים בהם ניתן לשפר את הסביבה הרגולטורית עסקית התומכת חדשנות ולגיבוש המלצות לפעולה בתחום. במסגרת זו, גובשו המלצות להסרת חסמים ולעידוד צמיחה אורגנית ואנ-אורגנית. קידום ההמלצות שגובשו, והפעלת המסלול לעידוד השקעות הגופים המוסדיים, מהווים משימה מרכזית נוספת בתוכנית העבודה של הזירה לשנת 2020.

במסגרת העמקת שיתוף הפעולה עם הרגולטורים וגופי הממשל השונים וכדי לקדם רגולציה טכנולוגית, היוצרת ומטמיעה חדשנות טכנולוגית בהיי-טק ובכלכלה המקומית – הוקם המרכז הישראלי לקידום רגולציה טכנולוגית. מרכז זה, שהוקם בשנת 2019 בשיתוף עם ה-World Economic Forum, נקרא C4IR. הפעלת המרכז מהווה גם היא משימה מרכזית לתוכנית העבודה של הזירה לשנת 2020.

בנוסף, כחלק משינוי ארגוני ברשות החדשנות, הוחלט כי החל משנת 2020 מסלול התמיכה בחברות מתחילות יעבור מזירת הזנק לאחריות זירת צמיחה. פעולה זו נעשתה כדי לייצר רצף ואחידות בטיפול ובסיוע לחברות שמתחיל בשלב מוקדם יותר בצמיחתן. רשות החדשנות סבורה כי יצירת רצף כזה יחזק את יכולת הרשות לסייע לחברות לצמוח ולהפוך לחברות טכנולוגיה שלמות. הפעלתו של מסלול זה, שבמסגרתו ניתנים מענקים בהיקף של כ-300 מיליון ש”ח, מהווה אף היא משימה מרכזית בתוכנית העבודה של זירת צמיחה לשנת 2020.

רשות החדשנות – הלכה למעשה: הקמת זירות מסחר לתוצרת חקלאית טרייה

רשות החדשנות ומשרד החקלאות פועלים בשיתוף כדי לקדם חדשנות בתחומים שעליהם אחראי משרד החקלאות. בתחילת 2019 זיהו שני הגופים כי ההתנהלות הנוכחית של “השוק הסיטונאי” (המקטע הסיטונאי במסחר בתוצרת חקלאית טרייה) אינה אופטימלית, וכי לחדשנות טכנולוגית יש פוטנציאל משמעותי לשיפור היעילות של מקטע זה.

בתהליך של חשיבה משותפת, שלה היה שותף גם משרד האוצר, גובש מודל לפתרון טכנולוגי המבוסס על תמיכה בהקמה של זירות מסחר מקוונות לתוצרת חקלאית טרייה. זירות כאלה, אם יצליחו, יכולות לחולל מהפכה בדרכי הקנייה, התמחור, המכירה והאספקה של תוצרת חקלאית טרייה על ידי תהליכי אופטימיזציה, אוטומטיזציה ומיכון של פעולות הלוגיסטיקה, המסחר והתמחור הנדרשות להפעלתה.

מבחינת משרד החקלאות, תהליך מתקדם כזה נועד לגרום לקיצור וזירוז שרשרת האספקה, שיפור השקיפות במחירים, וייעול מנגנון המסחר. כתוצאה מתהליך זה יגדל התשלום לחקלאי, יקטן המחיר לצרכן הסופי ויצטמצם אובדן המזון.

מבחינת רשות החדשנות, תהליך זה נועד לקדם תחום טכנולוגי חדשני, שיש לו פוטנציאל עסקי משמעותי, הן בישראל והן בהתבסס על הפיילוט הישראלי – בעולם.

לאור מטרות אלה, הושק השנה קול קורא, במסגרת מסלול התמיכה בפיילוטים, שבו הוזמנו חברות טכנולוגיות להגיש הצעות להקמת זירת מסחר דיגיטלית מקוונת לתוצרת חקלאית טרייה.

לקול קורא זה ניגשו 18 מיזמים. לאחר שלושה חודשים של בדיקה מעמיקה, אישרו רשות החדשנות ומשרד החקלאות תמיכה בחמישה מיזמים שונים בהיקף כספי כולל של 20 מיליון ש”ח, שיינתנו במדורג (בהתאם לעמידה באבני דרך) על פני תקופה של 24 חודשים.

לתהליך זה, המבוסס על קול קורא ממוקד במסגרת מסלול התמיכה בפיילוטים, יש יתרונות רבים:

• חמשת המיזמים מציגים דרכים שונות ומגוונות לפתרון הבעיה. מסלול הפיילוטים מאפשר להניע את התהליך מבלי לבחור מראש “מנצח אחד”, ובכך לאפשר לכוחות השוק והחדשנות לפעול באופן חופשי.
• מסלול הפיילוטים מאפשר לחמשת המיזמים לקבל סיוע ותמיכה של הרגולטור (משרד החקלאות), באופן שיאפשר להן לשפר את המוצר שהם מפתחים ולקצר את הזמן והמאמץ הנדרשים לקבל את האישורים הרגולטוריים ולהתחיל בביצוע ההדגמה המעשית.
• הצלחת הפיילוט תפתח בפני החברות פוטנציאל עסקי עולמי. שכן, בדומה לישראל, גם במדינות אחרות מחפשים דרכים טכנולוגיות לשיפור תהליכי המסחר בתוצרת חקלאית טרייה, ולחברה ישראלית שתוכל להראות הצלחה בפיילוט ישראלי בהיקף משמעותי יהיה יתרון ניכר בחדירה לשווקים העולמיים.

פרויקט הקמת זירת מסחר מקוונת לתוצרת חקלאית טרייה מהווה דוגמה ליכולת של מסלול הפיילוטים לשמש ככלי מדיניות חדש וייחודי למתן מענה לאתגרים מערכתיים בישראל, בהתבסס על הטמעת טכנולוגיה חדשנית.

רשות החדשנות בודקת עם שותפים ממשלתיים נוספים את האפשרות להשתמש בכלי מדיניות זה לפתרון אתגרים מערכתיים נוספים. בפרט, אתגרים שיכול להימצא להם פתרון טכנולוגי בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי בישראל ובעולם.

הזירה החברתית-ציבורית

המסלולים מרכזיים בתחום ההון האנושי: סיירות תכנות, חוזרים להיי-טק, התמחות להיי-טק, סדנה ללימודי טכנולוגיה מתקדמת, חברות מתחילות – חרדים מיעוטים ונשים (בשיתוף עם זירת הזנק).

מסלולים מרכזיים בתחום המו”פ החברתי-ציבורי: ממשלטק, אתגר ועזרטק. הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

• 7 מסגרות הכשרה פעלו במסגרת מסלול סיירות תכנות והכשירו כ-250 בוגרים/ות לתעשיית ההיי-טק.
• למעלה מ-500 מומחים הגיעו לארץ באמצעות ויזת מומחה זר להיי-טק.
• 45 פרויקטים חדשניים נתמכו במסלול ממשלטק (חדשנות לאתגרי המגזר הציבורי) בהיקף כולל של 33.5 מיליון ש”ח.
• 12 פרויקטים חדשניים נתמכו במסלול עזרטק (תמיכה במו”פ של טכנולוגיות המסייעות לאנשים עם מוגבלות), בסכום כולל של 8.9 מיליון ש”ח.
• 14 פרויקטים חדשניים נתמכו במסגרת תוכנית אתגר (חדשנות לאתגרי בריאות גלובליים במדינות מתפתחות), בסכום כולל של 7.1 מיליון ש”ח.

פירוט פעילויות מרכזיות:

פיתוח הון אנושי מיומן להיי-טק: במסגרת פעילות רשות החדשנות להסרת חסמים לצמיחת ההיי-טק הישראלי, הזירה החברתית-ציבורית פועלת להגדלת היצע כוח האדם המוכשר למקצועות ההיי-טק. מאמצים אלה נעשים באמצעות פיתוח תשתיות וכלים ועבודה משותפת עם התעשייה, חברה אזרחית וגורמי ממשל אחרים.

שנת 2019 היתה שנת ההפעלה הראשונה המלאה של המסגרות שנבחרו במסגרת ההליך התחרותי במסלול סיירות תכנות (Coding Bootcamps) – מסגרות הכשרה חוץ-אקדמיות, המיועדות להכשרה של בעלי/ות מיומנויות גבוהות, כגון בוגרי תארים מדעיים, לתפקידי פיתוח בהיי-טק. המסלול נבנה כך שהתגמול לגופי ההכשרה הנתמכים במסגרתו מותנה בהצלחה בשילוב בוגרי ההכשרה בתעשייה בתפקידי פיתוח בשכר גבוה, ומתמרץ שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת- ייצוג בהיי-טק. במסגרת שנת הפיילוט הראשונה הוכשרו כ-250 בוגרים/ות במסגרות הנתמכות על ידי הרשות. מעבר לכך, שוק סיירות התכנות בארץ התרחב וכיום ישנם למעלה מ-1,000 בוגרים/ות בשנה.

בשנת 2019 הושק מסלול התמחות להיי-טק הנותן מענה לאתגר אי-מיצוי פוטנציאל ההון האנושי של “ג’וניורים”, המסיימים לימודים אקדמיים רלוונטיים אך מתקשים להשתלב בתעשייה בשל חוסר ניסיון מעשי. סקר שביצעה רשות החדשנות בשיתוף SNC מעלה כי כ-40% מחברות ההיי-טק לא קולטות מפתחים/ות ומהנדסים/ות שהם “ג’וניורים” ללא ניסיון. המסלול מעודד חברות לקלוט ג’וניורים באמצעות מתן תמיכה כספית לבניית תוכניות התמחות בתוך החברות, המותאמות לצרכיהן.

גם מסלול הסדנה – איגוד ללימודי טכנולוגיה מתקדמת הושק בשנת 2019 כדי להתמודד עם המחסור הגובר במומחים בתחומי טכנולוגיה מתקדמים ולתרום להובלה ישראלית בתחומים אלה. המסלול תומך ביצירת מסגרת משותפת לקבוצת חברות היי-טק לצורך הכשרה מתקדמת לעובדים ולעובדות שלהן במקביל לעבודה בתעשייה. בסוף שנת 2019 פורסם קול קורא ראשון במסגרת מסלול זה להצעות בתחום בינה מלאכותית (AI).

הרשות סייעה לרשות האוכלוסין בהפעלת ויזת מומחה זר להיי-טק. זוהי קטגוריה חדשה של ויזה שנוצרה ב-2018 בשיתוף פעולה של גורמי ממשלה שונים כדי לאפשר לחברות היי-טק בישראל להעסיק מומחים זרים בעלי ידע ייחודי. עד כה הגיעו בעזרתה לתעשייה מעל ל-500 מומחים זרים.

ניתן סיוע לתושבים חוזרים בעלי מקצועות טכנולוגיים לחזור ולהשתלב בתעשיית ההיי-טק בארץ על ידי הפעלת תוכנית חוזרים להיי-טק, המייצרת חיבורים למעסיקים ופלטפורמות מידע וקהילה.

הזירה השיקה, בשיתוף עם זירת הזנק,¹ מסלול ייעודי לתמיכה מוגדלת בחברות מתחילות בהובלה ובבעלות נשים שנועד להגדיל את מספר הנשים היזמות ולחזק את הצלחת המיזמים. המהלך זכה להיענות חיובית וניכרת כבר עלייה משמעותית בהגשת בקשות על ידי יזמיות. מסלול זה מצטרף למסלולים הנותנים תמיכה מוגדלת למיזמים בהובלת ערבים/ות וחרדים. במסגרת זו מעל ל-10 חברות נתמכו השנה בהיקף כולל של כ-25 מיליון ש”ח. כל המסלולים מלווים בתוכנית שיווק והנגשה אינטנסיבית, תוך דיאלוג עם בעלי עניין נוספים באקו-סיסטם.

הזירה פועלת גם להצגת נתונים ותובנות לגבי נושא ההון האנושי המיומן להיי-טק, בפרט על ידי שותפות עם Start up Nation Central לפרסום דוח ההון האנושי 2019 בהיי-טק.

בנוסף, הזירה פועלת בשותפות עם גורמי ממשל שונים, כגון השתתפות בוועדת ההיגוי של פרויקט SheCodes (שילוב נשים בהיי-טק) של זרוע העבודה במשרה העבודה והרווחה ובוועדת ההיגוי של פרויקט מסעטק (שילוב זכאי שבות בהיי-טק) של משרד ראש הממשלה.

הזירה מפעילה, יחד עם זרוע העבודה, המועצה הלאומית לכלכלה ואגף תקציבים במשרד האוצר, פורום מעסיקים רבעוני כדי ללמוד מהשטח ולקבל היזון חיוני על תוכניות הכשרה של משתתפי הפורום.

מו”פ טכנולוגי הנותן מענה לאתגרים חברתיים וציבוריים

הזירה מפעילה שלושה מסלולי תמיכה מרכזיים בתחום זה:

1. מסלול לעידוד חדשנות לאתגרי המגזר הציבורי (“ממשלטק”), הפועל בשיתוף עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי.
2. מסלול לעידוד פיתוח טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלויות (“עזרטק”), הפועל בשיתוף עם אגף הקרנות של המוסד לביטוח לאומי.
3. מסלול אתגר – חדשנות לאתגרי בריאות גלובליים במדינות מתפתחות, הפועל בשיתוף פעולה עם מש”ב במשרד החוץ.

השנה, הזירה השיקה לראשונה כנס Tech For Impact ביחד עם השותפים להפעלת המסלולים. בכנס הוצגה אסטרטגיית התמיכה בפרויקטים עם אימפקט חברתי וציבורי, הוצגו מסלולי התמיכה וסיפורי הצלחה, וניתנה הזדמנות לחיבור בין יזמים למשקיעים בתחום לבין נציגי ממשלה (“לקוחות” המגזר הציבורי). כמו כן, פורסמה רשימה מקיפה של מיזמים שקיבלו תמיכה במסלולי האימפקט, במטרה לעודד השקעות המשך על ידי משקיעים.

הזירה גם היתה שותפה לכתיבת דוח ראשון של Social Finance Israel לסקירת תעשיית האימפקט בישראל, שהושק בכנס OurCrowd, וכן היתה שותפה ל-Israel Impact Summit של TechForGood ו-ACTO, שמטרתו לחזק תחום זה בישראל, לרבות משיכת משקיעים מחו”ל.

לאורך השנה נעשו פעולות שיווק נרחבות יחד עם שותפים מגוונים, כולל עריכת יותר מ-12 מפגשים ציבוריים עם יזמים וסדרת וובינרים (Webinar). פעולות אלה נועדו להגדיל את היקף ואיכות המיזמים הפונים לתמיכה ולמקד את היזמים באתגרים המשמעותיים שהוגדרו בקולות הקוראים. כתוצאה מכך ניכרת עלייה באיכות וברלוונטיות של הבקשות. נרשמה עלייה של 25% בהגשות במסלול ממשל-טק. רוב ההגשות הן בתחומי הבריאות (כשליש מההגשות), החינוך, השלטון המקומי, המל”ג והרווחה.

ב-2019 בוצע פיילוט הערכת אימפקט במסלולי הזירה: נוספה אמת מידה חדשה של אימפקט חברתי להערכת הבקשות וניתנה הכשרה למגישים ולבודקים בתחום.

החברות שזכו בקול הקורא הראשון של מסלול אתגר (Grand Challenges Israel) ב-2019 הוצגו בכנס העולמי של Grand Challenges בהובלת קרן גייטס באתיופיה באוקטובר 2019. מטרת הכנס היא קידום חדשנות בתחום הבריאות והפיתוח הבר-קיימא במדינות מתפתחות². מסלול אתגר פעיל מאז 2014, הושק מחדש ב-2018, ותמך עד כה ב-27 פרויקטים.

רשות החדשנות – הלכה למעשה: חברת ההזנק Serenus.AI

חברת ההזנק הישראלית Serenus.AI קיבלה תמיכה במסגרת מסלול ממשלטק, כדי לפתח טכנולוגיה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית לשיפור תהליך קבלת ההחלטות לפני טיפולים רפואיים.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מגלים כי אחוז ניכר מהטיפולים ומהפרוצדורות הרפואיות הוא מיותר ומסכן חיי אדם. בארצות הברית לבדה, ההערכה היא כי כ-35% מהניתוחים הם בגדר ניתוחים מיותרים, 30% ממרשמי אנטיביוטיקה נרשמים ללא צורך ויותר משבעה מיליון אשפוזים אינם הכרחיים מבחינה רפואית. מצב זה גורם לפגיעה בבריאות החולים, יוצר עומס בבתי החולים ומבזבז משאבים יקרים למערכות הבריאות – משאבים שניתן היה לנתב להצלת חיים ולשיפור מערך הרפואה. מעבר לעלות הטיפולים עצמם, קיימות הוצאות נוספות שחלקן מושתות על החולים עצמם, לרבות אובדן ימי עבודה, מימון הטיפול בסיבוכים רפואיים ועוד.

המערכת, שפותחה בסיוע רשות החדשנות, היא מערכת ממוחשבת חדשנית פורצת דרך, המשלבת בינה מלאכותית ומשמשת ככלי עזר מקצועי לשיפור תהליך קבלת ההחלטות לפני טיפולים רפואיים. המערכת מבוססת על ההנחיות הרפואיות העדכניות ביותר, על מחקרים אחרונים בכל תחום ועל מודולים של למידת מכונה הנבנים בעזרת מומחים רפואיים מובילים במגוון התמחויות. מטרת המערכת היא לאפשר לבחון באופן ממוחשב כל מקרה רפואי נתון אל מול המידע העדכני ביותר בתחום הרלוונטי תוך בחינת הנתונים וההיסטוריה הרפואית הייחודית לכל מטופל הנבחן.

השימוש בכלים שמציעה המערכת מאפשר, הן למטפל והן למטופל, לקבל החלטה מושכלת האם לבצע טיפול נתון, אגב הבנה מלאה של הסיכונים הכרוכים בטיפול מחד ושל האלטרנטיבות הטיפוליות השמרניות מאידך. בדומה לספר הנחיות חכם, מערכת Serenus.AI משמשת ככלי עזר רב ערך, אולם שיקול הדעת הסופי אם אכן לבצע טיפול רפואי נותר בידי הגורם המטפל, המידע המוזן למערכת אודות המטופל אינו מזוהה ונשמרת פרטיותו.

החברה מתמקדת בשלב הראשון בהתוויות לניתוחים אלקטיביים חודרניים, המסכנים חיי אדם ומשיתים עלויות גבוהות על מערכות הבריאות.

זירת ייצור מתקדם

המסלולים המרכזיים בזירת ייצור מתקדם: המכינה למו”פ ומופ”ת (מו”פ בתעשייה).

הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

• חל גידול של 48% במספר ההגשות לתוכנית מופ”ת – מ-194 הגשות בשנת 2018 ל-288 הגשות של מפעלי ייצור בשנת 2019.
• 206 תוכניות אושרו לתמיכה במופ”ת בתקציב של 143 מיליון ש”ח המענק הממוצע עמד על 695,000 ש”ח.
• 90 חברות הגישו תוכנית בליווי מומחה טכנולוגי למכינה למו”פ. גובה המענקים ב-2019 עמד על 5.7 מיליון ש”ח.
• 213 הגשות נעשו על ידי חברות חדשות שלא הגישו בעבר (מופ”ת +מכינה). נתון זה מהווה כ-60% מכלל ההגשות.
• למעלה ממחצית המענקים המאושרים בתוכניות הזירה הוקצו לחברות הפועלות בפריפריה.
• פורסמו 8 קולות קוראים למופ”ת, מתוכם 2 נפתחו בשיתוף עם משרדי ממשלה, שהניבו 58 הגשות לתוכנית מופ”ת.

המכינה למו”פ: תומכת בליווי חברות יצרניות בהבניית יסודות המו”פ. בתוכנית זו חברת ייצור נעזרת במומחה טכנולוגי שנבחר על ידה ומלווה אותה בבניית תוכנית מו”פ. קיימים ארבעה מתווים בתוכנית ובהם:

1. היערכות להטמעת תהליכי מו”פ.
2. בדיקת היתכנות טכנולוגית.
3. פיתוח פתרונות לכשלים בתהליך הייצור.
4. מתווה שיפור תהליך הייצור ואימוץ טכנולוגיות תעשייה 4.0.

בשנת 2019, 90 חברות נוספות עשו שימוש בתוכנית המכינה למו”פ, בעקבות עבודת שטח מאומצת לחשיפת התוכנית, הכוללת כנסים וסיורים מקצועיים במפעלים ברחבי הארץ. במהלך השנה, 24 חברות, שנתמכו במסגרת המכינה למו”פ, הצליחו לגבש תוכנית מו”פ מקיפה וחדשנית שהוגשה לתוכנית מופ”ת.

מו”פת (מו”פ בתעשייה): תוכנית שנועדה לעודד מפעלי תעשייה מוטי-ייצור לקדם ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית, ובהם שיפור ופיתוח מוצרים חדשניים, מוצרים קיימים או תהליכי ייצור. בתוכנית זו מוגשות בקשות לביצוע תוכניות מו”פ על ידי חברות ייצור, לשם שיפור היתרון התחרותי שלהן בשוק המקומי והעולמי באמצעות חדשנות טכנולוגית.

206 חברות תעשייה נתמכו בשנת 2019 על ידי תוכנית מופ”ת. יותר ממחצית מהן הן חברות הפועלות בפריפריה. עידוד התעשייה להגשת בקשות נעשה במספר ערוצים, וביניהם הצגת תוכניות התמיכה בכ-60 כנסים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה, בשיתוף עם אקדמיה, משרד הכלכלה, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים. בנוסף, רשות החדשנות קיימה כנס ייעודי לתחום הייצור המתקדם, שבו נפגשו חברות תעשייה עם חברות טכנולוגיה בעלות פתרונות רלוונטיים בתחומי המפעל החכם והייצור המתקדם. בכנס השנה נכחו 150 משתתפים ונוצרו חיבורים רבים, שהובילו לתוכניות להטמעת פתרונות לקידום מפעלים חכמים.

בנוסף, מוציאה הזירה קולות קוראים ממוקדים להגשת בקשות לתמיכה בחדשנות טכנולוגית עבור ענפי תעשייה ספציפיים. במסגרת זו, פרסמה הזירה קולות קוראים בשיתוף עם התאחדות התעשיינים ומכוני יישום תעשייתיים לחברות תעשיית ייצור בענפי הרכב, תמרוקים, אריזות, תעופה ועוד. כמו כן, התמקדה הזירה בקולות קוראים ייחודיים בשיתוף משרדי ממשלה. בשיתוף עם משרד הבריאות פורסם קול קורא, שמטרתו לעודד מו”פ המכוון לשיפור הערך התזונתי של מזון תעשייתי, לשיפור הביטחון התזונתי של האוכלוסייה ולקידום בריאות הציבור, במסגרת התוכנית הלאומית “אפשרי בריא”. בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון פורסם קול קורא, שמטרתו לעודד הגשת תוכניות מו”פ והרצה לייעול ענף הבנייה, שיפור החומרים והגברת הבטיחות בענף.

במטרה לעודד הקמת מפעלים או קווי ייצור בטכנולוגיה מתקדמת בישראל, קיימה הזירה, זו השנה השנייה, את המתווה המשותף עם הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה במשרד הכלכלה. מטרת המסלול היא לגשר על “עמק המוות” שבין שלבי המו”פ לייצור ההתחלתי (Small Scale). מסלול זה מהווה חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר הבא לעודד פיתוח תהליכי ייצור חדשניים בקרב חברות המפתחות מוצרים מוחשיים, ויוצר רצף תמיכה ממשלתית משלב המו”פ ועד הקמת מפעל תעשייתי בישראל. 10 חברות נמצאו מתאימות למתווה. החברות אושרו והחלו פעילות להקמת מפעל/ קו ייצור. הרשות פועלת לייצר רצף תמיכה בחברות תעשייה החל משלב הייזום ועד להיותן חברת תעשיית ייצור. לדוגמה, בשנת 2019 הושק מתווה חברות מתחילות תעשייתיות בשיתוף עם זירת הזנק, שמטרתו לסייע לחברות הזנק המפתחות מוצר מוחשי בתחומי התעשייה המסורתית או המעורבת-מסורתית. במסגרת תמיכה זו, ניתנים תמריצים וסעיפי תקצוב ייחודיים לחברות הזנק בעלות חדשנות, המתעתדות להקים קו ייצור בישראל. כמו כן, חיזקנו את תמיכת הזירה בתוכניות הרצה בתחום המזון והבנייה במסגרת מסלול הפיילוטים בשיתוף עם זירת צמיחה. כמו כן, הזירה עודדה חברות תעשייה השותפות במסלול מגנ”ט ליצירת טכנולוגיה פורצת דרך בתחומן בשיתוף עם זירת תשתיות טכנולוגיות.

החטיבה הבינלאומית

המסלולים המרכזיים בחטיבה הבינלאומית: קרנות דו-לאומיות, תוכניות דו- לאומיות לתמיכה מקבילה ותוכניות לשיתופי פעולה עם תאגידים רב-לאומיים.

הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

• כ-75 חברות קיבלו מענקים במסגרת התוכניות הדו-לאומיות ושיתופי הפעולה עם תאגידים רב- לאומיים. המענק הממוצע לחברות אלו היה כ-650 אלף ש”ח לפרויקט.
• כ-39 חברות קיבלו מענקים במסגרת הקרנות הדו-לאומיות לביצוע פרויקטים בסך כולל של כ-70 מיליון ש”ח.
• חתימה על 12 הסכמים דו-לאומיים לשיתופי פעולה טכנולוגיים.שינוי במבנה ובכלי החטיבה – הקמת אגף שווקים מתפתחים, הקמת
• יחידת תכנון והרחבת מגוון סוגי שיתופי הפעולה הנתמכים.

הרחבת מגוון השותפים לשת”פ דו-לאומי הנתמך על ידי רשות החדשנות: במהלך שנת 2019 הורחב מגוון סוגי השותפים שחברות ישראליות יכולות לבצע, כדי לתמוך במטרות האסטרטגיות של רשות החדשנות ולקדם מגוון של שיתופי פעולה בין ההיי-טק הישראלי למוקדי חדשנות בעולם. כיום, חברות ישראליות יכולות להגיש בקשה לשיתוף פעולה נתמך עם כל סוגי השחקנים, לרבות גופים בינלאומיים, מוסדות מחקר, קרנות השקעה, חברות פרטיות זרות בכל הגדלים, רשויות מקומיות, בתי
חולים ועמותות בינלאומיות.

הסכמי שת”פ דו-לאומי חדשים המאפשרים פעילות מו”פ ופיילוטים: במסגרת שיתופי הפעולה הדו-לאומיים, בשנת 2019 נחתם הסכם עם עיריית פוקואוקה ביפן, המאפשר לחברות ישראליות לבצע בעיר זו פיילוטים טכנולוגיים בתחום הערים החכמות. ההסכם מהווה חידוש כפול. ראשית, נוצר שיתוף פעולה עם שותף מוניציפאלי שלו יכולת משמעותית לבצע הטמעה והרצה רחבת היקף של פתרונות טכנולוגיים. שנית, שיתוף פעולה זה מתמקד בפיילוטים עבור חברות שנמצאות בשלבים מתקדמים של פיתוח המוצר. הצלחה בתוכנית ההרצה תעניק להן חדירה מהירה וקלה יותר לשוק. בנוסף, במסגרת המאמץ לסייע לחברות ישראליות בביצוע פיילוטים (הדגמה והרצה של טכנולוגיות) בשוק הבינלאומי, נרקם שיתוף פעולה בין רשות החדשנות לבין מאיו קליניק ובית החולים האוניברסיטאי ג’פרסון בארצות הברית. מטרת שיתוף פעולה זה היא לאפשר לחברות ישראליות לקיים מו”פ ופעילות הרצה הבינלאומיות במתקני החברות כדי להגדיל את החשיפה ולעודד אימוץ של פתרונות טכנולוגיים ישראלים במערכת הבריאות האמריקאית. במסגרת שיתופי פעולה אלו, חברות ישראליות יכולות לקבל מרשות החדשנות תמיכה עבור הפרויקט, בשיעור תמיכה של עד 50%. מוסדות המחקר מצדן מספקות שירותים, תשתיות ומומחיות. יש לציין כי בשיתוף פעולה עם גופים משמעותיים אלה טמון פוטנציאל להגעה להסכמים מסחריים עם הגופים עצמם, כמו גם עם חברות מקומיות נוספות. במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2020, החטיבה מתכננת לאתר הזדמנויות להסכמים נוספים דומים, תוך מתן דגש להסכמים שיכולים לקדם חברות בתחום ה-Bio-Convergence, אשר נמצא במוקד תוכנית העבודה של הרשות.

שינוי ארגוני במבנה החטיבה – הקמת אגף שווקים מתפתחים: במהלך שנת 2019 שונה מבנה החטיבה הבינלאומית, ונוסף לו אגף ייעודי לשווקים מתפתחים שאחראי גם על תחום הפיתוח הבינלאומי כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי הנמצא בשווקים אלה. תפקידו של האגף החדש הוא להנגיש את השווקים המתפתחים לחברות ישראליות. במסגרת זו על האגף להגדיל את ההיכרות של חברות ישראליות עם שווקים אלה ועם השחקנים הפועלים בהם, לרבות חברות מקומיות, משקיעים ומוסדות פיננסיים ומוסדות פיתוח בינלאומיים. בנוסף, על האגף לזהות את החסמים העומדים בפני חברות ישראליות המבקשות לייצא חדשנות לשווקים אלה ולפעול להסרת חסמים אלו.

לצד התמיכה המימונית, החטיבה הבינלאומית מציעה לחברות מגוון כלים נוספים שיסייעו להן בקידום שיתופי פעולה ובחדירה לשווקים העולמיים. במסגרת זו, מוצעים סמינרים וירטואליים, הכשרות בארץ ובחו”ל, משלחות לקידום חדשנות ישראלית בחו”ל, אירועי (B2B (Business to Business וכלי פיתוח עסקי לחברות ישראליות. במהלך 2019 הרשות אירחה מעל 200 משלחות, תיווכה מעל לכ-1,000 פגישות עסקיות והשיקה משלחות לאזורים גיאוגרפיים חדשים כדוגמת אפריקה.

רשות החדשנות – הלכה למעשה: בינה מלאכותית לדיאגנוסטיקה של שחפת

בזכות תמיכת רשות החדשנות במסגרת קרן ישראל-הודו, חברת זברה מדיקל ויז’ן (Zebra Medical Vision) יצרה שיתוף פעולה אסטרטגי עם ספקית הבריאות הגדולה בהודו Apollo Hospitals, המחזיקה כ-10 אלפים מיטות ביותר מכ-70 בתי חולים. במסגרת זו, מפעילה זברה מדיקל ויז’ן כלי בינה מלאכותית לצילומי הדמיה המשמשים לאבחון אוטומטי מהיר, יעיל וזול של שחפת. כלי זה יכול לחולל מהפכה

באבחון ובטיפול בשחפת בקרב מיליוני אנשים בהודו ובעולם המתפתח כולו. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי 3.6 מיליון אנשים החולים בשחפת אינם מאובחנים על ידי מערכות בריאות מדי שנה ולא זוכים לטיפול הולם. בעוד שטיפול מיטבי בשחפת מתחיל דווקא בשלבים הראשונים של המחלה, נשאי שחפת בשלבים מוקדמים עשויים להגיע למרפאות עם תסמינים קלים או ללא תסמינים כלל, ולא להיות מאובחנים כנשאי המחלה. יתר על כן, התהליך הרגיל לבדיקת המחלה בשלביה הראשונים מצליח לזהות את המחלה רק ב-50% מהמקרים. חברת זברה מדיקל ויז’ן הישראלית קיבלה חשיפה בהודו לראשונה בתוכנית “גשר לחדשנות”, שהושקה על ידי רשות החדשנות ב-2017. במסגרת תוכנית זו התקיים בהודו מפגש של חברות ישראליות עם שותפים הודים פוטנציאליים. בתחילת 2019, בעזרת תמיכה מימונית משותפת של רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה בהודו דרך “קרן ישראל הודו i4f”, חתמה החברה על הסכם להטמעה רחבה של מערכת האבחון שלה בכל שירותי הבריאות שמעניקה Apollo Hospitals בדגש על אזורים כפריים ומרוחקים שכיום נותרים ללא מענה מספק. שיתוף פעולה זה מייצג את הטמעת הבינה המלאכותית הגדולה והנרחבת ביותר שנעשתה בהודו עד כה. יש לו פוטנציאל להיות פריצת דרך באבחון שחפת ולהוות קפיצה משמעותית באופן הטיפול במחלה ובמיליוני אנשים הלוקים בה בעולם.

בספטמבר 2019 הכריזה זברה מדיקל ויז׳ן על הסכם שיתוף פעולה חדש נוסף. מדובר ב-Medsynaptic Pvt Ltd – חברת PACS הודית, המתמחה במערכת הפצה והצגה הדמיות רפואיות ומפתחת פתרונות IT ייחודיים בתחום שירותי הבריאות. 

איסרד – מנהלת המו”פ מול האיחוד האירופי – תוכנית הורייזן 2020

המסלולים העיקריים: SME Instrument המיועד לתעשייה, ERC המיועד לאקדמיה ומאגדים רב-לאומיים עבור תעשייה ואקדמיה. תוכנית המחקר והפיתוח האירופית מורכבת מתוכניות המאפשרות לחברות ולחוקרים להגיש בקשה למענקים פרטניים או במאגדים, בקולות קוראים פתוחים או ממוקדי נושא. בנוסף, התוכנית מציעה מערך של כלים פיננסים המופעלים דרך הבנק האירופי להשקעות (EIB) וקרן ההשקעות האירופית (EIF).

הפעילויות המרכזיות בשנת 2019:

• 77 חברות ישראליות זכו בשנת 2019 ב-72 מענקים לחברות מצטיינות בהיקף מימון של כ-89 מיליון יורו.
• בשנה זו ניתנו לראשונה מענקים גם כהשקעה במניות בחברות ותשע חברות ישראליות קיבלו הצעות להשקעה במניות.
• במסגרת הכלים הפיננסיים המופעלים דרך הבנק האירופי להשקעות, בשנת 2019 קיבלו גופים פיננסיים ישראלים הקצאה נוספת של 483 מיליון דולר למתן הלוואות לחברות צמיחה ישראליות.
• שתי חברות ישראליות קיבלו הלוואות ישירות מהבנק האירופי בסך 37 מיליון יורו.
• שתי קרנות הון סיכון ישראליות קיבלו השקעה בסך של 35 מיליון דולר.

EIC ACCELERATOR (מסלול ה-SME Instrument לשעבר): זהו כלי מימון התומך בחברות קטנות ובינוניות הרוצות להשיק מוצר, שירות, טכנולוגיה או תהליך חדשני. כדי להגדיל את מספר החברות המצליחות לזכות במימון במסגרת כלי זה, החלה איסרד במהלך שנת 2019, לפעול לאיתור חברות בעלות פוטנציאל הצלחה מקרב מגוון החברות הפונות לקבלת מענקים מרשות החדשנות. בנוסף, מציעה איסרד מנגנון סיוע בהגשת הבקשה ובמעבר שלבי הסינון השונים, כולל סיוע בעלויות נדרשות, וכן מתן ייעוץ וביצוע “ראיונות דמה” מקדימים.

פעולות אלה היוו גורם משמעותי לקפיצה במספר החברות הזוכות ובהיקף המענקים שלהם זכו חברות ישראליות במסגרת התוכנית. כפי שניתן לראות בתרשים 7.4, בשנת 2019 המענקים לחברות בתוכנית גדלו פי 2.4 מהיקף של 39 מיליון יורו בשנת 2018 להיקף של 89 מיליון יורו. סיבה נוספת לגידול בהיקף המענקים הוא שינוי שבוצע בתוכנית, המאפשר קבלת מענק גדול יותר הכולל גם השקעות Equity.

*תוצאות 2019 אינן סופיות

ERC הוא מסלול נוסף שמטרתו לממן מחקרים פורצי דרך של מדענים מצטיינים. התוכנית תומכת בכל תחומי המחקר ומסייעת בשימור טובי החוקרים באירופה. תוכנית ה-ERC היא מרכיב מרכזי בתוכנית הורייזן 2020. בשנת 2019 חלה עלייה של כ-50% במתן מענקי מצוינות לחוקרים צעירים במסגרת תוכנית זו – מ-22 זוכים בכ-34 מיליון יורו ל-34 זוכים בכ-53 מיליון יורו.

מסלול מאגדים תומך בפרויקטי מו”פ רב-לאומיים (לפחות שלוש מדינות) בנושאים ייחודיים ומעודד שיתופי פעולה בין שחקנים מהתעשייה, מהאקדמיה ומגופים אחרים. משנת 2016 עד שנת 2018 חלה עלייה של כ-44% – מכ-90 מאגדים לכ-130 מאגדים בהשתתפות ישראלית.

בתרשים 7.5 מוצג סיכום תוצאות ההשתתפות הישראלית בתוכנית עד כה (משנת 2014 עד סוף 2019*):

רשות החדשנות – הלכה למעשה: הארכת חיי מדף המזון

סיפור הצלחה של מאגד NanoPack, המובל על ידי הטכניון, כולל 18 משתתפים ממספר גופים אקדמיים וחברות תעשייה מובילות בישראל ובמדינות באירופה. המאגד זכה למימון בסך 7.7 מיליון יורו מתוכנית הורייזן 2020 כדי לפתח פתרונות אריזה אנטי-מיקרוביאלית למזונות מתכלים על בסיס ננו-חומרים טבעיים. חומרים אלו ימנעו התפרצויות מחלות הנגרמות על ידי מזון ובנוסף יפחיתו בזבוז מזון שנגרם כתוצאה מקלקול מהיר.

חומרי האריזה של NanoPack יאריכו את חיי המדף של המזון ב-20%-25%, תוך שמירה על טעם, תזונה, צבע וגורמים נוספים. כתוצאה מכך, ניתן לשמור על מזון טרי יותר מבלי לשנות את הטעם, הארומה או להוסיף חומרים משמרים למזון עצמו. מטרת מאגד NanoPack היא לפתח ולהפעיל קווי ניסוי בסביבות תעשייתיות תפעוליות כדי לייצר שכבות פולימר אנטי-מיקרוביאלי באופן מסחרי, שיתקבלו על ידי קמעונאים וצרכנים כאחד.

הערך המוסף עבור ענף המזון מקבל ביטוי אצל הצרכנים שייהנו מהגדלת האטרקטיביות עקב הפחתת הפסולת והגברת הבטיחות במזון. שנית, תעשיית המזון תיהנה מחיי מדף ארוכים יותר שיאפשרו ליצרני המזון להיכנס לשווקים גלובליים חדשים שלא היו נגישים קודם לכן. בנוסף, יצרני אריזות מזון יוכלו לאמץ אריזות מזון חדשות תוך שימוש בפסי ייצור קיימים, ובכך יוכלו להציע ערך מוסף משמעותי ושולי רווח גבוהים יותר.

הזכייה בתמיכה לפרויקט במסגרת הורייזן 2020 היתה אבן דרך משמעותית בקידום הפרויקט. גם בזכות הבטחת מימון בהיקף משמעותי, אך גם הודות ליצירת הקשרים עם מגוון חברות תעשייה וקמעונאות מובילות באירופה. קשרים אלה יבחנו את התאמת המוצר ושילובו בשרשרת האספקה והרגולציה האירופית.

1 כאמור, כחלק משינוי ארגוני ברשות החדשנות, הוחלט כי החל משנת 2020 מסלול התמיכה בחברות מתחילות יעבור מזירת הזנק לאחריות זירת צמיחה

2 להרחבה