דבר היו”ר והמנכ”ל

שנת 2022 ותחילת שנת 2023 הן תקופה מורכבת ומאתגרת עבור הכלכלה העולמית, הכלכלה הישראלית, וכתוצאה מכך עבור ההיי-טק הישראלי. עם תחילתה, “נעלמו” הכספים הזולים שהזרימו הממשלות בעולם להתמודדות עם משבר הקורונה, פרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה – שבגינה הופעלו סנקציות כלכליות נרחבות על רוסיה – שרשרות האספקה התעכבו, התגברו הלחצים האינפלציוניים ובנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו בתהליך של העלאת הריבית במקביל לירידות חדות בשוקי המניות בעולם. כתוצאה מכך, החל תהליך של ירידה ניכרת בהיקף השקעות ההון סיכון בעולם ובישראל. לקראת סיומה של שנת 2022 , ועם כניסתנו לשנת 2023 , התווספה למשבר העולמי גם אי ודאות מקומית בשל הנסיבות הפוליטיות בישראל.

המשבר העולמי ואי הוודאות המקומית מעוררים דאגה בנוגע לתעשיית החדשנות הישראלית ולהמשך מיצובה כמובילה עולמית. הדו”ח שלפניכם – אשר מתייחס לנתוני שנת 2022 ולנתונים ראשוניים בנוגע לרבעון הראשון של שנת 2023 – מנסה לשרטט תמונת מצב עדכנית של תעשיית החדשנות.

פרקו הראשון מתייחס לחשיבות ההיי-טק לכלכלת ישראל – כמעט חמישית מהתוצר של ישראל (18%), הענף הצומח ביותר בעשור האחרון ובפער גדול לעומת יתר הענפים, סך הייצוא שלו הוכפל בעשור האחרון, פריונו גבוה בכ-90% מהממוצע במשק ומספר המועסקים בו גדל משמעותית (בשנת 2022 הועסקו 401.9 אלף שכירות ושכירים בהיי-טק והוא צומח בקצב שנתי גדול פי שלושה מאשר בכלל המשק). המסקנה הברורה מנתונים אלו, ומהנתונים הנוספים שמובאים בדו”ח, היא כי ביצועי חסר של ההיי-טק הישראלי יביאו לפגיעה קשה בכלכלת ישראל.

בהסתכלות גלובלית, האב החדשנות הישראלי מתחרה באופן ישיר בהאבים אחרים של חדשנות (Tech Hubs) בעולם על השקעות, הון אנושי וידע – ולמעשה על המקום שבו יימצאו הפתרונות לבעיות הגלובליות הקשות ביותר. לאור זאת, הדו”ח בוחן את ביצועיו של ענף ההיי-טק הישראלי ביחס להאבים אחרים של חדשנות, שישראל משווה את עצמה אליהם, בנוסף להשוואה עם ענפי המשק המקומי האחרים.

מהנתונים המובאים בפרק זה ניתן ללמוד שבעוד שבעשור האחרון ישראל מתחרה ראש בראש עם ההאבים הגדולים בעולם בהשקעות בסטארט-אפים (95 מיליארד דולר בעשור האחרון, מקום שישי בעולם) ובפתיחת חברות סטארט-אפ (9,093 חברות, מקום שלישי בעולם) – התחרות בשנתיים האחרונות התגברה משמעותית. זאת הודות להתעצמות התחרות מאירופה כדוגמת ההאבים בפריז ובלונדון, אשר מהווים מתחרים ישירים על השקעות וטאלנטים.

עניין נוסף שהדו”ח עוסק בו הוא אבני היסוד עליהן נשען ההיי-טק הישראלי. הנתונים שמובאים בדו”ח מלמדים כי ההיי-טק הישראלי נסמך כמעט כולו על השוק הפרטי ועל המשקיעים הזרים. למעשה, בישראל תמונת מצב ייחודית יחסית לשאר מדינות העולם, מבחינת חלוקת ההשקעות במחקר ופיתוח בין גופים זרים ומקומיים. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מכלל המו”פ שמבוצע במגזר הפרטי. יתר על כן, חלקה הקטן של הממשלה בהשקעה במו”פ בולט במיוחד, כאשר רק 9% מההוצאה הלאומית למו”פ ממומנים על ידי הממשלה, השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD.

בנוסף, בחינת תחום ההון הסיכון בישראל שמממן את חלקו הארי של ההיי-טק מגלה כי משקל המשקיעים הזרים בשנים 2022-2018 הוא לפחות כ-75%-80%. זאת לפי הערכה שביצעה רשות החדשנות על בסיס נתוני IVC. הדו”ח עוסק גם בחשש לכך שההיי-טק מתנתק מהמגמה העולמית (חשש שהובא בהרחבה בנייר עמדה שפרסמה הרשות), בריכוזיות התמטית של ההיי-טק (התמקדות בשלושה תחומים מרכזיים: תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר), בירידה במספר הסטארט-אפים שקמו ובירידה בהיקף הגיוסים שלהם, בתמורות בשוק העבודה, בהשלכות השינויים הטכנולוגיים, כמו פריחת הבינה המלאכותית היוצרת, ועוד.

לאור הניתוח לעיל, מדינת ישראל חייבת לבנות תוכנית אסטרטגית הנשענת על ארבעה מוקדי פעילות, על מנת להישאר מובילת חדשנות עולמית ולהרחיב את השפעת החדשנות על הכלכלה הישראלית.

ראשית, היא נדרשת לזהות את גלי החדשנות העתידיים שעשויים להוות מנועי צמיחה חדשים. לשם כך, על ישראל לתמרץ את הגיוון של ההיי-טק מבחינה תמטית. במילים אחרות, עליה לנתב משאבים אל שווקים חדשים שבהם עתיד להיות ביקוש לטכנולוגיות חדשות. אחד מאותם תחומים הוא ה-Climate-Tech. פרק האקלים בדו”ח מספק הצצה לפוטנציאל הרב שיש לישראל להפוך ליצואנית פתרונות עולמיים בתחום זה. חשוב לציין, כי ההשקעה בתחומים אלו אינה מסתכמת רק בהשקעה כספית, אלא גם בפעולות שיכולות להקל על אותם תחומים להתפתח בין היתר על ידי הסרת חסמים רגולטוריים.

שנית, ישראל צריכה לפעול ולגוון את ההיי-טק גם מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית. ההיי-טק לא יכול להישאר רק בתחומי אזור המרכז ולהתבסס על הון אנושי הומוגני, שאין עוד הרבה לאן להרחיבו. עליו לפרוץ גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל, שבהם יש לישראל יתרונות יחסיים שהיא יכולה לנצל (למשל בתחומי האקלים והחקלאות), ועליו לשלב עוד יותר את אותן אוכלוסיות שכיום חלקן בהיי- טק קטן מדי.

שלישית, ישראל צריכה לייצר תמריצים שיעודדו עוד יזמות, פתיחה של חברות נוספות עם פוטנציאל חדשנות גבוה וסיכון גבוה ומתן מעטפת לאותן חברות שתאפשר להן לצמוח כחברות ישראליות ולהצליח גלובלית.

רביעית, ישראל חייבת לפתח גישת רגולציה מאפשרת, שתביא להטמעת חדשנות במגזרים הציבוריים והפרטיים בשוק המקומי לטובת הפריון בכלל ענפי המשק מחד, ויצירת “ארגזי חול” אשר יקנו יתרון תחרותי להיי-טק המקומי מאידך.

אנו שמחים לציין כי המהלכים שעליהם הצבענו אינם תיאורטיים. רשות החדשנות כבר מקדמת מהלכים אלה בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, האקדמיה ומערכת הביטחון. הרשות מובילה כיום ארבע תוכניות לאומיות בתחומים שעשויים להיות “תחומי העתיד” – בינה מלאכותית, ביו-קונברג’נס (טכנולוגיה המשלבת ביולוגיה והנדסה), קוונטים ואקלים-טק. הרשות גם פועלת, ותפעל בשנה הקרובה ביתר שאת, להנבטת סטארט-אפים ולעודד יזמות וגיוון של ההיי-טק, הן מבחינה תמטית והן מבחינה גאוגרפית ודמוגרפית.

ברצוננו להודות לאגף כלכלה ומחקר ברשות החדשנות על הכנת הדו”ח, המציג באופן מרשים את תמונת המצב המורכבת של תעשיית החדשנות בימים אלו. אנו רוצים להודות לכלל עובדי רשות החדשנות על עשייתם האיכותית והמאומצת במהלך השנה, לצוות הבודקים המקצועיים ולחברי ועדות המחקר בכלל, ולנציגי הציבור בפרט, על מסירותם ועבודתם המקצועית. אנו מודים גם לחברי מועצת רשות החדשנות על עבודתם החשובה בהתוויית המדיניות ולכלל שותפי הרשות הרבים, מהממשלה ומחוצה לה, על פעילותם למען קידום החדשנות בישראל.

ד”ר עמירם אפלבום
המדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
יו”ר מועצת המנהלים של רשות החדשנות

דרור בין
מנכ”ל רשות החדשנות