פעילות החדשנות בישראל מרוכזת כיום בעיקר במטרופולין תל אביב ואינה ממצה את משאבי החדשנות בפריפריה. רשות החדשנות מובילה אסטרטגיה לקידום כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה, שתיטיב הן עם הכלכלה האזורית והן עם מערכת החדשנות הלאומית כולה
האם מדינת ישראל ראויה לתואר “מדינת הסטרטאפים”? התשובה הראשונית היא בוודאי שכן – ישראל נמצאת בחזית העולמית במספר ובאיכות הסטרטאפים הפועלים בה. אך שאלה נוספת עולה – האם ישראל היא מדינת הסטרטאפים או שמא מטרופולין תל אביב לבדו יכול להתהדר בתואר זה, ולא ישראל בכללותה?
פרק זה מבקש לבחון שאלה זו – לא רק ביחס לחברות הזנק אלא לגבי כלל מערכת החדשנות הישראלית – ולהציע אג’נדה מעשית, עם מטרה כפולה: ניצול מיטבי של משאבי החדשנות הקיימים מחוץ למטרופולין תל אביב עבור מערכת החדשנות הישראלית, וצמיחה כלכלית מוטת חדשנות בכל רחבי הארץ. אנו סבורים כי ישנה תכנית פעולה שתועיל הן למערכת החדשנות הישראלית והן לאזורי הפריפריה, אך היא דורשת פתרונות ישימים שמתחשבים בכוחות השוק הפועלים על מערכות חדשנות לאומיות ואשר מותאמים לכל אזור בנפרד. כך למשל נסיון לשכפל את פעילות ההייטק של רחוב רוטשילד בגליל או בנגב, עלול להיכשל, וחמור מכך, לבוא על חשבון פתרונות ריאליים מוצלחים המותאמים יותר לאזורים אלה.
התמחות גאוגרפית בישראל והשלכותיה
בבואנו לבחון את החלוקה הענפית-גיאוגרפית בישראל, עלינו להפריד בין תוצאות הנגזרות מהכוחות הכלכליים הפועלים במדינה, לבין משאלות הלב. הנחת היסוד שעלינו לקבל היא שחברות הייטק נוטות להתרכז באזורים גאוגרפיים מסוימים, ולעיתים קרובות בערי מטרופולין. הדוגמה המובהקת לכך היא סן פרנסיסקו, ואליה נוספים בשנים האחרונות מרכזים כגון לונדון, בייג’ינג וברלין. לתופעה זו יתרונות רבים, הן עבור החברות והן עבור הכלכלה האזורית. החברות מפרות זו את זו בידע טכנולוגי, מחליפות ביניהן הון אנושי מיומן ומושכות אליהן משקיעים. תופעה זו התגברה בעשור האחרון, בין היתר בשל מורכבות טכנולוגית הולכת וגדלה הדורשת שיתופי פעולה, ובשל המשיכה הגוברת של עובדים לאזורים אורבניים תוססים.1 למעשה, כיום למעלה מ-50% מהשקעות ההון סיכון בעולם מרוכזות בעשר ערי מטרופולין בלבד.2
צדו השני של המטבע הוא שהאזור בו הן מרוכזות זוכה לצמיחה מואצת ולתעסוקה איכותית. ככל שאזורים אלו צומחים, הם הופכים למגנט רב-עוצמה שמושך אליו את מרבית ה”טאלנטים”, המשקיעים והיזמים. בעוד שהם משמשים מנוע צמיחה משקי, משיכת משאבי החדשנות עלולה לפגוע בפוטנציאל הצמיחה והתעסוקה האיכותית באזורים אחרים. לדינמיקה זו יכולות להיות השלכות שליליות גם על הכלכלה הלאומית, שכן היא עלולה להגדיל פערים ולגרום לניצול חסר של עובדים מיומנים, שמסיבות שונות אינן יכולים לעבוד במרכזים אלה.
גם גם בישראל מגמת ה”התמרכזות” של ההייטק דומה: למעלה מ-60 אחוזים מכלל משרות ההייטק בישראל ממוקמות באזור תל אביב והמרכז, וכפי שמראה תרשים מס’ 1 כ-77 אחוזים מחברות ההזנק הפועלות באזור זה. תרשים מס’ 2 מלמד שמגמה זו אף מתחזקת בשנים האחרונות, כשהגידול בתעסוקה בהייטק בתל אביב מהווה כ-70 אחוזים מסך הגידול בתעסוקה בסקטור זה בארץ.3
מקור: Startup Nation Central ונתוני למ”ס, סקר כוח אדם (לא כולל ענף תקשורת)
כאמור מגמה זו איננה מפתיעה. עבור חברות הייטק הנגישות להון אנושי מיומן היא בעלת חשיבות מכרעת, ולכן הן נוטות להתמקם במרכז פעילות החדשנות. שיקולים אחרים כגון העלות הגבוהה של המשרדים בליבת המטרופולין הינם משניים עבורן – בין היתר כיוון ששטח המשרדים הדרוש לעובד קטן יחסית. זאת בניגוד לענפים אחרים כמו ייצור וחקלאות הדורשים לרוב שטחים גדולים, ולעתים אף מרוחקים מריכוזי אוכלוסייה.
אין זה מפתיע לכן, שכמחצית המשרות בתעשיית הייצור וכ-80% מכלל השטחים החקלאיים המעובדים, ממוקמים בצפון הארץ ובדרומה.4 זמינות גבוהה ועלות נמוכה של קרקע מובילות באזורים אלה להתמחות בייצור ובחקלאות ומזון, וכפי שנציג בהמשך, אנו סבורים כי יש למנף יתרונות אלה ולחזקם על ידי חיבורם למערכת החדשנות המתקדמת בישראל.
אף שהחלוקה הגאוגרפית המתוארת מבוססת על היגיון כלכלי ויתרונות יחסיים אזוריים, היא מייצרת מספר אתגרים כלכליים וחברתיים עבור המשק הישראלי. האתגר הראשון הוא פער פריון משמעותי בין הפריפריה ובין המרכז, המשתקף בשכר נמוך בכ-30 אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.5 גורם מרכזי לפער זה הוא השוני הענפי, כלומר, העובדה שענפי ההייטק (וענף הפיננסים) המאופיינים ברמות שכר גבוהות יחסית מרוכזים במרכז, בעוד שענפי הייצור והחקלאות המאופיינים ברמות שכר נמוכות יותר מרוכזים בפריפריה.6
אתגר נוסף מתעורר נוכח המחסור בהון אנושי מיומן להייטק. כפי שציינו בפרק “הייטק בישראל 2018 – צמיחה בצל סדר עולמי חדש”, ההערכות הן כי ישנן 15,000 משרות פנויות בתעשיית ההייטק. בשל ריכוז ההייטק במרכז הארץ, נגישותם של עובדים מיומנים המתגוררים באזורי הפריפריה לתעסוקה בהייטק נמוכה. כתוצאה מכך, תעשיית ההייטק בישראל אינה ממצה את פוטנציאל ההון האנושי בפריפריה.7
אסטרטגיה לכלכלה מוטת חדשנות באזורי הפריפריה
האתגרים המתוארים עומדים בבסיס אסטרטגיה שגיבשה רשות החדשנות לקידום כלכלה מוטת חדשנות באזורי הפריפריה. הם מציבים עבור הרשות כוכב צפון ברור: מדיניות מוצלחת היא זו שתיטיב, הן עם הכלכלה המקומית בפריפריה, והן עם מערכת החדשנות הלאומית כולה.
מדיניות זו לא נוצרה מחלל ריק. לאורך השנים, לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, ממנה נולדה רשות החדשנות, פעלה לקידום חדשנות טכנולוגית בפריפריה במספר דרכים. ראשית, חברות מכל התחומים אשר מקום מושבן בפריפריה8 קיבלו מענקים מוגדלים. שנית, במסגרת תכנית החממות הטכנולוגית פעלו, ופועלות גם כיום, חממות במגוון אזורים פריפריאליים. בנוסף, חברות הייטק גדולות אשר הקימו מרכזי פיתוח בפריפריה קיבלו הטבות מיוחדות. כשליש מתקציב המענקים השנתי של הרשות הוקצה בשנים האחרונות לפעילות מחקר ופיתוח בפריפריה – בהיקף של כחצי מיליארד ₪ בשנה.
הצורך לגבש אסטרטגיה עדכנית ומקיפה לגבי חדשנות בפריפריה, התעורר מיום היווסדה של רשות החדשנות. הכנסת, בחקיקה שהקימה את הרשות, שמה דגש מפורש על קידום חדשנות טכנולוגית בפריפריה כמטרת מדיניות מרכזית של הרשות.9 בהתאם, לאורך שנת 2018, ערכנו בחינה מעמיקה של חלופות מדיניות לקידום חדשנות טכנולוגית באזורי הפריפריה, בהתבסס על ניסיון העבר, ניסיונן של מדינות אחרות ותמונת המצב הנוכחית. כמו כן, ביצענו עבודת שטח מקיפה בקרב גורמים מקומיים מגוונים: מועצות מקומיות, מרכזי חדשנות, מוסדות השכלה גבוהה, יזמים וחברות.
מעבודה זו עלה באופן ברור כי אסטרטגיה לקידום כלכלה מוטת חדשנות באזורי הפריפריה צריכה בראש ובראשונה להתבסס על יתרונות תחרותיים אזוריים. פירוש הדבר הוא שיש לפעול לחיזוק מרכז הכובד המקומי של הפעילות הכלכלית בפריפריה – ובפרט ייצור, חקלאות ומזון – באמצעות עידוד חדשנות ויזמות טכנולוגית. בנוסף, עלה כי יש להגדיל את זמינות התעסוקה האיכותית בהייטק לתושבי הפריפריה – הן כדי להעלות את הפריון והשכר בפריפריה והן כמענה על המחסור בהון אנושי בתעשיית ההייטק. בהתאם לכך, אסטרטגיית רשות החדשנות לקידום חדשנות טכנולוגית בפריפריה נשענת על ארבעה יעדים מרכזיים:
1. קידום חדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור ובענפי החקלאות והמזון בפריפריה
תעשיית הייצור בישראל בכללותה סובלת זה שנים רבות מהשקעת חסר בחדשנות טכנולוגית. למצב זה גורמים מגוונים, ובהם מחסור בפתרונות מימוניים, קשרים חלשים לגורמי טכנולוגיה ומחקר, מחסור בהון אנושי טכנולוגי, קושי בהקצאת משאבים ניהוליים, והיעדר תשתית ידע מספקת להטמעת טכנולוגיות חדשניות.10
מנגד, ענף החקלאות וגידול המזון בישראל התאפיין לאורך שנות פעילותו בפיתוח ואימוץ של טכנולוגיות מתקדמות.11 אולם האתגרים שעומדים לפתחו כיום, ובפרט פריון נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, גידול צפוי באוכלוסייה וצורך בייעול השימוש במים – דורשים השקעה מוגברת בחדשנות ובהטמעה שלה בייצור החקלאי. ארגון ה-OECD מציין בסקירתו את מדיניות החקלאות בישראל כי גידול עתידי בפריון ענף זה יובטח באמצעות השקעה נרחבת במחקר ופיתוח והעברת ידע בין גורמי המו”פ ובין החקלאים.12
אזורים פריפריאליים בכל העולם מאופיינים בנגישות נמוכה לכוח אדם מיומן, למימון ולרשתות ידע. הדבר פוגע ביכולתן של חברות הפועלות באזורים אלו להטמיע חדשנות13 ובכך מעצים את החסמים להשקעה בחדשנות בענפי הייצור, החקלאות והמזון בישראל. הסרת החסמים לחדשנות טכנולוגית בענפים אלו היא מפתח לקידום כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה.
רשות החדשנות תומכת כבר כיום בחדשנות טכנולוגית בתעשיית הייצור בהיקף של כ-400 מיליון ש”ח בשנה. כדי למקד מאמצים בחברות הממוקמות בפריפריה, הרשות תפעל בראש ובראשונה להגדלת השתתפותן במסלולי התמיכה השונים. בפרט, הרשות תפעיל את מסלול המכינה למו”פ – אשר נועד לסייע לחברות שמעולם לא התנסו בתהליכי חדשנות טכנולוגית ולחברות שזקוקות למיקוד והכוונה בפעילות המו”פ שלהן – במספר מוקדים ברחבי הפריפריה. כמו כן, הרשות תשתף פעולה עם אשכולות הרשויות המקומיות המתגבשים בנגב ובגליל לשיווק והנגשת מסלולי התמיכה בתעשיית הייצור לחברות בפריפריה.
במקביל, הרשות תפעל לעודד שיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות תעשייה, חקלאות ומזון ובין חברות הייטק, יזמים טכנולוגיים ומוסדות מחקר יישומי. הרשות תקדם באופן אקטיבי את מסלולי ההטבה השונים המתאימים לכך ותסייע ליצירת החיבורים בין הגורמים.
2. עידוד יזמות מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים
מרבית היזמות הטכנולוגית בישראל מרוכזת במרכז הארץ: רובן המוחלט של קרנות ההון סיכון בישראל ממוקמות במרכז הארץ, ו-77% מחברות ההזנק ממוקמות באזור תל אביב והמרכז (ראה תרשים מס’ 1).
עקב הנוכחות הנמוכה של יזמות טכנולוגית באזורי הפריפריה, האפשרויות העומדות בפני יזמים טכנולוגיים המתגוררים בפריפריה פחותות. התפתחות קהילות יזמות טכנולוגית בפריפריה תסייע ליזמים מקומיים לממש את הפוטנציאל שלהם, תחזק את החיבור של חברות תעשייה, חקלאות ומזון באזור לחדשנות טכנולוגית, תתרום להתפתחות תעסוקה איכותית מקומית ותשפר את מעטפת החיים.
יתר על כן, מחקרים מראים שישנו קשר חיובי בין חשיפה ישירה לעיסוק בחדשנות טכנולוגית באזור המגורים בילדות ובין ההסתברות לעסוק בחדשנות14. לפיכך הגברת החשיפה ליזמות טכנולוגית בקרב בני נוער וצעירים בפריפריה תסייע למימוש הפוטנציאל היזמי והתעסוקתי שלהם בהייטק בעתיד. כמובן, במקביל יש לעודד צעירים בפריפריה לרכוש מיומנויות במדעים, הנדסה ומתמטיקה במהלך התיכון ובאוניברסיטה – מטרה אשר מספר משרדי ממשלה פועלים להשגתה.15
לפיכך, רשות החדשנות תפעל לעידוד יזמות מקומית בפריפריה, ובפרט בזיקה לעוגנים אזוריים דוגמת מוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, חקלאות ומזון, באמצעות תמיכה ב”חממות יזמות” מקומיות. חממות אלו יקדמו הקמת חברות הזנק מקומיות, על ידי יזמים מקומיים, תוך חיבורם לצורכי חברות תעשייה, חקלאות ומזון מקומיות ולמרכזי מחקר יישומי אזוריים. באופן זה, החממות אף יתרמו להתפתחות אקוסיסטם חדשנות מקומי.
3. חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות
בשנים האחרונות סובלת תעשיית ההייטק בישראל ממחסור במהנדסים ובמתכנתים שמאיים להאט את קצב הצמיחה שלה. במקביל למאמצים ממשלתיים להגדלת היצע ההון האנושי להייטק, על התעשייה לגוון את מקורות ההון האנושי אליהם היא פונה בישראל. בדוחות החדשנות הקודמים עסקנו בהרחבה בפוטנציאל ההון האנושי בקרב נשים, ערבים, חרדים ועובדים וותיקים. נוסף על קבוצות אלו, גם פוטנציאל ההון האנושי להייטק בקרב תושבי הפריפריה אינו ממומש, עקב ריכוזה של תעשיית ההייטק במרכז הארץ.
רבים המחזיקים בהשכלה אקדמית במקצועות ההייטק מעוניינים להתגורר בגליל או בנגב מטעמי איכות חיים וקרבה למשפחה, או מטעמים אחרים. מנתונים שנאספו באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עלה שלמעלה ממחצית בוגרי מקצועות המדעים וההנדסה נשארים לגור בבגרותם באזור בו גדלו (ראה תרשים מס’ 3). יתרה מכך – רק כרבע מבוגרי מקצועות המדעים וההנדסה שגדלו מחוץ לאזור המרכז עוברים לגור באזור המרכז בבגרותם.16 לציין כי בקרב האוכלוסייה הערבית הנטייה להישאר באותו אזור במהלך החיים חזקה במיוחד.
מקור: עיבוד אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר לנתונים מינהליים17
עקב ריכוז פעילות ההייטק במרכז, בוגרי מקצועות המדעים וההנדסה המתגוררים בפריפריה עשויים להתקשות למצוא תעסוקה שהולמת את המיומנויות שלהם. אמנם ישנם מספר מוקדי פעילות הייטק בצפון ובדרום, אך שוק העבודה סביב מוקדים אלו הוא שוק “רזה”. שוק רזה מאופיין במספר נמוך של “קונים ומוכרים” – במקרה זה מעסיקים ועובדים – ובהתאמה במספר נמוך של עסקאות העסקה. עובדה זו גוררת קושי במציאת עובדים מתאימים מצד המעסיקים, וקושי במציאת מקום עבודה מתאים או בקידום מקצועי מצד העובדים. במילים אחרות, התוצאה היא אי-מיצוי פוטנציאל ההון האנושי מצד התעשייה, ופשרה בנוגע לאיכות התעסוקה מצד העובדים.
מכאן שישנה חשיבות רבה בפיתוח ושכלול שוק התעסוקה בהייטק באזורי הפריפריה. כדי להגשים יעד זה, הרשות תתמרץ חברות הייטק חדשניות המעוניינות להגדיל את מעגלי החיפוש לעובדים פוטנציאליים לפתוח שלוחות בפריפריה, תוך תמיכה בהכשרות והתאמות נדרשות, באמצעות מסלול ייעודי.18 כיוון שהניסיון מלמד שמצוינות וחדשנות הן מפתח לצמיחת פעילות בת-קיימא בפריפריה, המסלול ישים דגש על הקמת עוגנים מקומיים של מצוינות טכנולוגית, המבוססים על “טאלנטים” מקומיים, בשאיפה שאלו יצמחו ויהפכו למרכזי פעילות בולטים של החברות המתקיימים באופן עצמאי.
4. חיזוק אקוסיסטם ההייטק בערים הגדולות: חיפה, ירושלים ובאר שבע
בישראל, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע מתקיימים תנאי פתיחה חשובים לאקוסיסטם הייטק, שטרם מומש במלואו הפוטנציאל שלהם: אוניברסיטאות מחקר עם חוזקות במדעים מדויקים והנדסה (הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית), בתי חולים אוניברסיטאיים ומחקריים (רמב”ם, הדסה וסורוקה), יזמות טכנולוגית ומרכזי מו”פ של חברות גדולות ורב-לאומיות. בפרט, חיפה מאופיינת בפעילות רבה של מרכזי מו”פ של חברות רב-לאומיות, האחראיים לכרבע מסך הוצאות המו”פ של חברות רב-לאומיות בישראל,19 בירושלים צמחו חברות הייטק מובילות כמובילאי ואורקם, ובבאר שבע פועלים כבר עשרות חברות הזנק והוקם בה לאחרונה ה-CERT הלאומי (מרכז לטיפול באירועי סייבר ואבטחת מידע אזרחיים).
בשלוש הערים ישנה גם מסה קריטית של פעילות ממשלתית ומוניציפלית לאספקת מעטפת תומכת לפעילות הייטק, כגון הקצאת מתחמים, התחדשות עירונית, השקעה בחינוך והסעת המונים. בנוסף, מרבית אזורי הארץ נמצאים ברדיוס של עד 50 ק”מ מהן,20 הן מחוברות או יהיו מחוברות בקרוב ברכבת מהירה לתל אביב, והן משמשות כבר כיום כמרכזי תעסוקה אזוריים.21
עם זאת, באף אחת משלוש הערים לא מתקיים אקוסיסטם הייטק שלם. כדי לממש את הפוטנציאל של חיפה, ירושלים ובאר שבע כמרכזי תעסוקת הייטק לאזורי הפריפריה, רשות החדשנות תפעל לפיתוח אקוסיסטם ההייטק בשלוש הערים. במסגרת זו, הרשות תקדם יזמות טכנולוגית, תחזק את שיתוף הפעולה בין שחקנים באקדמיה, ביחידות הצבא הטכנולוגיות ובתעשייה, ותפתח תשתיות מו”פ חיוניות עבור התעשייה הישראלית כולה בערים אלו – תוך עבודה משותפת עם העיריות בשלוש הערים. כל זאת, כמובן, לצד תמיכה שוטפת בפרויקטי מו”פ של חברות הפועלות בהן.
כבר בשנת 2018 אושר במועצת רשות החדשנות מסלול חדש לעידוד יזמות טכנולוגית בעיר חיפה. מטרת המסלול היא לקדם יזמות טכנולוגית ולהגדיל את מספר חברות הזנק בעיר, בדגש על רובע העיר התחתית, והוא יכלול הקמת האבים ואקסלרטורים והפעלת תכניות לעידוד יזמות ולחיבור בין השחקנים השונים באקוסיסטם העירוני. את ביצוע המסלול ינהל גורם שייבחר בהליך תחרותי, ויקבל מימון מרשות החדשנות בהיקף של 25 מיליון ₪ לתקופת פעילות של ארבע שנים. כמו כן, במהלך שנת 2019 תיפתח מעבדת חדשנות בתחום ה-FinSec (סייבר-פינטק) בבאר שבע, בשיתוף פעולה עם רשות הלאומית להגנת סייבר ומשרד האוצר, במטרה למנף את נכסי הסייבר בבאר שבע, כגון ה-CERT, לפיתוח אקוסיסטם. במקביל, הרשות תערוך במהלך השנה בחינה מעמיקה של נכסי החדשנות והחסמים לפיתוח אקוסיסטם שלם בירושלים ובאר שבע, ותגבש תכניות פעולה רחבות בהתאם.
הערות שוליים:
1 Katz, B. and Wagner, J. (2014). The Rise of Innovation Districts: A New Geography of Innovation in America
2 Florida, R. (Oct 3, 2017). Venture Capital Remains Highly Concentrated in Just Few Cities. Citylab
3 נתוני למ”ס, סקר כוח אדם, ענפי ההייטק לא כולל ענף תקשורת (61)
4 נתוני למ”ס, שנתון סטטיסטי 2017, לוח 20.12, לא כולל תעשייה עילית, ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (2015) מסמך מדיניות תכנון החקלאות והכפר בישראל
5 נתוני המוסד לביטוח לאומי, שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים, 2016, לוח מס’ 4. נציין שרק חלק קטן מפער זה מתקזז נוכח עלויות מחיה נמוכות יותר בפריפריה – לפי ניתוח המועצה הלאומית לכלכלה, ההוצאות בפריפריה נמוכות בכ-300-1000 ₪ בחודש מההוצאות במרכז
6 המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. (2018). לקראת 2040 – פיתוח כלכלי בראייה מטרופולינית
7 נסייג כי השערה זו נשענת על ההנחה שישנם בעלי מיומנויות הייטק המתגוררים בפריפריה ואינם מוצאים תעסוקה איכותית בתחום העיסוק שלהם – הנחה אשר טעונה אישוש אמפירי. בהמשך הפרק מובאת אינדיקציה לכך
8 באזור פיתוח א’ כהגדרת משרד הכלכלה, באזור עוטף עזה ובירושלים
9 חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, תשמ”ד-1984, סעיף מס’ 1
10 משרד הכלכלה והתעשייה. (2018). תכנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם בתעשייה
11 כך, למשל, ישראל היא המובילה העולמית לפי ארגון ה-OECD במחזור מי קולחין לשימוש חקלאי ובייצור חקלאי בר-קיימא באזורים צחיחים. (מקור: OECD. (2010). Review of Agricultural Policy: Israel)
12 שם
13 שם
14 Chetty, R. (2017). Lost Einsteins – Innovation and Opportunity in America
15 בפרט, ות”ת, משרד החינוך, והמשרד לפיתוח הנגב והגליל
16 אוניברסיטאות ומכללות ביחד
17 מבוסס על מדגם של ילידי 1975-1985. ייתכן שמדובר בהערכת חסר, כיוון שישנם אנשים שלא משנים את כתובת המגורים שלהם
18 תיקון למסלול הטבה מס’ 15 – מסלול סיוע למרכזי מחקר ופיתוח של חברות גדולות בפריפריה
19 נתוני למ”ס, סקר המו”פ, 2015
20 (להוציא אצבע הגליל והגולן, והנגב הדרומי)
21 שלוש הערים משמשות כבר כיום כמרכז תעסוקתי אזורי: 350,000 שכירים עובדים במחוז ירושלים, 240,000 בנפת חיפה, 200,000 בנפת באר שבע (2017)