תכנית הורייזן 2020 של האיחוד האירופי היא תכנית הדגל עבור האקדמיה והתעשייה בישראל. כשחברה ישראלית זוכה במענק כספי של הורייזן 2020 היא מקבלת הרבה יותר ממימון מלא. תכנית המסגרת למו”פ של האיחוד האירופי הפכה למנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי, והזכייה בה מעניקה לגופים הישראליים גם ידע חדשני, שיתופי פעולה עם טובי החוקרים וקירבה לשוק האירופי

הפרק נכתב בשיתוף המינהלת הישראלית למו”פ האירופי (ISERD)​

הורייזן 2020 (Horizon 2020) היא תכנית המסגרת למו”פ של האיחוד האירופי. זוהי התכנית הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, והיא מהווה אלמנט פיננסי מרכזי של ה-ERA (המרחב האירופי למחקר European Research Area). התכנית מעניקה מימון ליצירת מאגד (קונסורציום) עם שותפים אירופיים לפעילות מחקר ופיתוח של התעשייה, האקדמיה, מכוני המחקר וארגונים ציבוריים ופרטיים. ישראל היא חברה נלווית ושוות זכויות בתכנית ומעמדה זהה ליתר מדינות האיחוד האירופי המשתתפות בה. עבור גופים ישראליים, ההשתתפות בתכנית מהווה שער להשתלבות אסטרטגית במסגרות המחקר, הפיתוח והשיווק של אירופה.

תכנית המסגרת מתחדשת אחת לכמה שנים. התכנית הנוכחית, הורייזן 2020, החלה בינואר 2014 ותימשך שבע שנים. תקציבה עומד על כ-77 מיליארד אירו וישראל עתידה להשקיע כמיליארד אירו בקופה המשותפת של התכנית. האיחוד האירופי החליט להשקיע סכום עתק זה בקידום המו”פ, למרות המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות בנוגע לעתידו של גוש האירו. עובדה זו מעידה על כך שקברניטי האיחוד האירופי מבינים את מה שכבר טבוע בדנ”א של ישראל – ההשקעה במו”פ היא כלי מרכזי לצמיחה ולחדשנות. היא מעצימה את כושר התחרות של כלכלת האיחוד האירופי ומגדילה את התועלת הכלכלית למשק כולו.

המחויבות התקציבית הגדולה הכרוכה בהשתתפותה של ישראל בתכנית מעידה על החשיבות האסטרטגית שהממשלה מייחסת לתכנית ולפוטנציאל הטמון בה לתעשייה ולאקדמיה בישראל. לשכת המדען הראשי רואה בהורייזן 2020 תכנית דגל לתעשייה עתירת הידע ותעודד חברות ישראליות לקחת חלק פעיל בתכנית הן כשותפות במאגדים והן כמובילות מאגדים כאלה.

מה בתכנית? מדע, תעשייה ואתגרי החברה

ההשתתפות בתכנית נעשית באמצעות פרסום “קולות קוראים” להגשת הצעות מחקר בכל התחומים בין היתר: ננו-טכנולוגיה, טכנולוגיית מידע ותקשורת, אנרגיה ובריאות. המחקר מתנהל במסגרת קבוצות מחקר, המגישות באופן קולקטיבי את הצעותיהן ישירות לאישור במטה התכנית בבריסל. בזכות המחקר המשותף והצמוד בקבוצות המחקר, המונות 12-6 שותפים, חברי הקבוצה נהנים מגילוי ומיצירה של ידע טכנולוגי, מעבודה משותפת עם ספקים ועם לקוחות אירופיים, מבניית מוניטין ומשימוש במתקנים ובמרכזי מו”פ ייחודיים של האיחוד האירופי. כל אלה ועוד הופכים את ההשקעה בתכנית לכדאית עבור כל החברות, גופי המחקר והממשלות התומכות. בנוסף, כדי לסייע ולקדם גם חברות קטנות ובינוניות, הורייזן 2020 מאפשרת לחברות אלה להתמודד ולבקש מענק בעצמן, שלא במסגרת קבוצת מחקר.

המודל הפיננסי של הורייזן 2020 מבוסס על 100% החזר של עלויות המו”פ ועל תקורה של 25%. התכנית מתמקדת בכל “שרשרת הערך” – משְלב המחקר הבסיסי ועד להגעת המוצר לשוק. ליבת תכניות המו”פ הקודמות הייתה המחקר הגנרי, אך בהורייזן 2020 הוכנסו שני שינויים משמעותיים: מצד אחד הוכפל התקצוב של מחקר בסיסי טהור Blue Sky)), ומצד שני התכניות הטכנולוגיות יהיו קרובות יותר לשוק. גישה זו מעודדת את החדשנות הן במחקר הבסיסי והן בפיתוח הטכנולוגי ועל כן התכנית הנוכחית מתאימה לקהילת המו”פ בישראל אף יותר מהתכניות הקודמות.

התכנית מפעילה שלושה מסלולי-אב עיקריים:

מה מקבלים? מימון, ידע, חשיפה והזדמנויות עסקיות

כבר בשנת 1996 הצטרפה ישראל לתכנית המסגרת הרביעית של האיחוד האירופי (FP4) כחברה נלווית שוות זכויות והיחידה מחוץ לאירופה. מאז ועד היום, שיתוף פעולה זה הוא ספינת הדגל של היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי, והוא מעניק לגופים ישראליים הזדמנויות ליצירת קשרים עסקיים ומחקריים עם גופים מובילים באירופה.

השתתפות מדינת ישראל בתכנית הורייזן 2020 מנוהלת על ידי ISERD – המינהלת הישראלית למו”פ האירופי, הפועלת מלשכת המדען הראשי ומהווה את הגוף הממלכתי המופקד על שילוב מדינת ישראל במרחב האירופי למחקר (ERA). המדען הראשי הוא יושב ראש ועדת ההיגוי שלISERD , אשר שותפים לה גם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה, משרד החוץ ומשרד האוצר.

התועלות מהן נהנים המצטרפים לתכנית לא מסתכמות רק בקבלת מענק כספי או גישה להלוואות מסובסדות מהבנק האירופי להשקעות (European Investment Bank–EIB). בזכות הפרויקטים המורכבים שעליהם הגופים הישראליים והאירופיים עובדים ביחד, מועבר לישראל ידע רב וחדשני. ערכו הכולל של הידע הנוצר בפרויקט כולו, בר-שימוש לכל השותפים מתוקף היותם חלק מהפרויקט, והוא רב לאין שיעור מהידע שהמענק הפרטני לחברה מאפשר לה לייצר. בנוסף, נהנות החברות הזוכות להשתתף בתכנית מתועלות רבות אחרות: מינוף המאפשר מימוש פרויקטים גדולים עתירי חזון וממון; מענקים כספיים ללא ויתור על זכויות יוצרים; מעורבות בקביעת סטנדרטים בינלאומיים והידברות עם מתווי מדיניות מו”פ אירופאיים; חשיפה ושותפות לטכנולוגיות חדישות; יצירה והעמקה של שיתופי פעולה הנובעים מגיבוש קבוצות מחקר (שיתופי הפעולה נמשכים לעיתים קרובות גם אם הפרויקט עצמו לא זוכה למימון). הן גם יוצרות לעצמן רשת עסקית המגדילה את הנגישות שלהן לשוק האירופי ופותחת בפניהן שווקים חדשים, ובתוך כך הן מעמיקות את ההכרות והמודיעין העסקי על לקוחות, ספקים ומתחרים. שיתופי פעולה אלו מסייעים גם לנרמול היחסים עם אירופה ולטיפוח התדמית הישראלית החיובית באירופה. 

מה היה? תכניות המו”פ תרמו למדע ולתעשייה בישראל

התרומה החשובה של תכנית המו”פ האירופית לתעשייה ולאקדמיה בישראל הפכה אותה לאחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. אין תכנית דומה המעניקה נגישות לתקציב של כ-77 מיליארד אירו ולממסד האירופי. ניסיון העבר מלמד כי ההשתתפות בתכנית המו”פ של האיחוד האירופי מסייעת למדע הישראלי לצעוד קדימה. היא הזרימה לישראל מענקים בגובה מאות מיליוני אירו, עזרה להגדלת התחרות בתעשייה, חיברה בין מדענים ישראלים לאירופים וסייעה בהשבת חוקרים ישראלים מהעולם לישראל, בעיקר מארצות הברית.

מאז הצטרפות ישראל לתכנית המסגרת ב-1996, כ-17,000 גופי מחקר ישראליים הגישו בקשות, ו-4,100 מהם זכו למימון. הערך הכולל של מענקים שקיבלו גופים ישראליים עומד על 1.25 מיליארד אירו. מדובר בשיעור הצלחה של כרבע מהבקשות המוגשות, מעט מעל שיעור ההצלחה של השותפים באירופה כולה. 

עבור האקדמיה בישראל, התכנית היא מקור המימון התחרותי הראשון בהיקפו ובסכום המענקים שהוא מציע. חוקרי האקדמיה הישראלית מתחרים מול חוקרים מהשורה הראשונה מאירופה והעולם והזכייה במענקי המחקר הללו מאפשרת Benchmarking ומהווה “תו איכות” עבור חוקרי האקדמיה הישראלית.

מידע נוסף לגבי תכניות ISERD נמצא באתר www.iserd.org.il