האם הממשלה לוקחת יותר סיכון בהשקעות בסטארט-אפים מאשר השוק הפרטי?
הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל בשנים האחרונות בתחומים כמו מכשור רפואי ואנרגיה נובעת, בין היתר, מהיותם תחומים המאופיינים בתהליכי פיתוח ארוכים ויקרים עד שלב יציאת המוצרים או השירותים לשוק וברמות סיכון גבוהות. על מנת להמשיך ולתמוך בפיתוח טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך גם בתחומים מסוכנים יותר, רשות החדשנות שמה לה למטרה להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך ובפרויקטים מסוכנים, שהמשקיעים בשוק הפרטי נרתעים מלהשקיע בהם.
סיכון גבוה בפרויקט או בחברה יכול לנבוע מכך שאופק ההשקעה ארוך מדי ולא מתאים למשקיעים המחפשים תשואה מהירה, כפי שקורה בחלק מענפי החומרה בהם היזמים נדרשים לפתח מוצרים מוחשיים; או למשל במקומות בהם רגולציה מאריכה את זמן ההגעה לשוק, כמו ענף התרופות, או לחילופין מקשה על פיתוח התחום בשל היעדר סטנדרטים ברורים, כמו למשל בתחומי הפודטק. במקרה האחרון רשות החדשנות פועלת גם מול הרגולטורים לצורך אימוץ רגולציות מתקדמות התומכות בהתפתחות הענף בישראל. דוגמה בולטת לכך היא תחום החלבונים האלטרנטיביים, בו ישראל הייתה המדינה השלישית (לאחר סינגפור וארצות הברית) שאישרה תחליף חלבון המיוצר בתהליך של פרמנטציה.
מבדיקה שנערכה עולה כי השקעות הרשות אכן זורמות לתחומים בעלי הסיכון הגבוה שבהם המגזר הפרטי ממעט להשקיע.37 דוגמה בולטת לכך היא תחומי מדעי החיים, הכוללים את תחומי הפארמה, המכשור הרפואי והביו-טכנולוגיה, שאליהם מופנים 7.5% בלבד מההשקעות במגזר הפרטי. לשם השוואה, בהאבים המובילים בארצות הברית (סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון) מופנים כ-15% להשקעות בתחומים אלה. רשות החדשנות מפנה חלק ניכר ממשאביה להשקעה בחברות בתחומים אלה, בהם כאמור השוק הפרטי ממעט להשקיע, במטרה לסייע ליצירת מובילות עולמית של ההאב הישראלי. השקעות הרשות מאפשרות להביא לידי ביטוי את הניסיון הנרחב בישראל בתחומים אלה, בין היתר, במכוני המחקר ובבתי החולים. עוד ניתן לציין את ההשקעה הגבוהה של הרשות בתחומי הייצור המתקדם, אגריטק, פודטק ומים, תחבורה חכמה ואנרגיה. חלקם של תחומים אלה בעוגת ההשקעות של הרשות כפול, משולש ואף מחומש, ביחס לחלקם בעוגת ההשקעות של המגזר הפרטי.37
במקביל, השקעות הרשות בתחומי סייבר ותוכנה ארגונית עומדות על 10.5% לעומת 37.1% מהשקעות המגזר הפרטי.38 תחומים האלה מאופיינים כאמור בשוק הון משוכלל ובריבוי של קרנות הון סיכון המתמחות בהשקעה בהם. אם כך, מדוע בכלל משקיעה בהם הרשות? כאן המקום לציין כי המציאות, כמו תמיד, מורכבת. הסתכלות צרה על תחום פעילות החברה לרוב אינה מספרת את כל הסיפור, ועשויות להיות חברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות ובסיכון גבוה דווקא בתחומים עתירי מימון. כך למשל עשויות להגיע אל הרשות חברות סייבר המפתחות פתרונות הגנה מבוססי טכנולוגיית קוואנטים – תחום חדש ועתיר סיכון. כמו כן, סטארט-אפים המפתחים טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, המופנית למשל לתחום התוכנה הארגונית, פועלים אמנם בתחום אהוד על ידי משקיעים, אך הטכנולוגיה המשבשת שהם מפתחים עודנה עתירת סיכון. במצב זה, בו טכנולוגיה חדשה נמצאת על סף פריצה, יש חשיבות לשימור יתרונה היחסי של ישראל בתחומי התוכנה.
