נספח: פעילות זירות רשות החדשנות

נספח: פעילות זירות רשות החדשנות

זירות רשות החדשנות ביצעו בשנת 2021 מגוון רחב של פעולות במטרה לקדם את צמיחת אקו-סיסטם החדשנות הישראלי. פרק זה מציג את עיקרי פעילות הזירות בשנת 2021 ואת האופן שבו הזירות תרגמו את מדיניות הרשות לפעולות ולכלי מדיניות פרטניים

 

זירת הזנק ופיתוח עסקי תומכת ביזמים ובסטארט-אפים מתחילת דרכם, הנמצאים בשלב פיתוח הרעיון, ובתאגידים המעוניינים להיחשף לחדשנות פתוחה באמצעות שותפות בחממות ובמעבדות חדשנות. הזירה מסייעת בתהליך פיתוח רעיון טכנולוגי ראשוני עד להפיכתו למוצר ובקידום המיזם כדי לצאת לשלבי גיוס מתקדמים ולשלב המכירות. כמו כן, זירה זו מפעילה מסלולי תמיכה הרותמים את השוק להתגייס ולקדם את נושא ההון האנושי באמצעות פיתוח תוכניות ומיזמים חדשניים. לצורך זה, הזירה מהווה מקור ידע ממשלתי וציבורי בעולמות ההון האנושי בהיי-טק.

 

מסלולי הזירה:

מסלולי הזנק

מסלול תנופה: מסלול תנופה מיועד ליזמים/ות בראשית דרכם, המעוניינים לגבש ולקדם רעיון טכנולוגי חדשני באמצעות מענק לשלב המחקר והפיתוח הראשוני, לקראת שלב הוכחת היתכנות (POC) ו/או בניית אב טיפוס ראשוני. מטרת המסלול היא סיוע להוכחת היתכנות טכנולוגית וישימות עסקית של המיזם, במטרה לאפשר ליזם/ת לגייס הון פרטי ו/או למצוא שותף עסקי לצורך המשך פיתוח הרעיון. במסגרת המסלול יינתן מענק מקסימלי בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר ועד לתקרת מענק של 100,000 שקלים לתקופת פעילות ראשונה ו-100,000 שקלים נוספים לתקופת פעילות שנייה (ועד לתקרה בגובה כפול עבור פתרונות חדשניים בתחום ה-Bio Convergence).

מסלול סיד (Seed): המסלול מיועד לחברות הזנק בשלב הסיד, המפתחות טכנולוגיות בתחומים שבהם הרגולציה מורכבת ונדרש פרק זמן ארוך להטמעה, או טכנולוגיות שהן חלק משוק הנמצא בהתהוות. התמיכה תינתן לחברות שלא גייסו יותר מחמישה מיליון שקלים (עד מועד ההגשה למסלול) וכבר חתמו על מזכר הבנות עם משקיע הון סיכון מנוסה בהשקעות בסיכון גבוה, המעוניין להשקיע השקעת סיד בחברה. ראו פירוט נוסף בהמשך.

מסלול חממות טכנולוגיות: מטרת תוכנית זו היא לעודד השקעות בשלבים ראשונים של מיזמים טכנולוגיים באמצעות יצירת מערך סיוע ותמיכה שיזרז את הפיכתם של רעיונות טכנולוגיים חדשניים, הנמצאים בשלב פיתוח ראשוני, לחברות הזנק מתקדמות ומתאימות לגיוס השקעות המשך. בנוסף, מטרת התוכנית היא גם לעודד יזמות טכנולוגית ומסחור של טכנולוגיות פורצות דרך ממוסדות המחקר לתעשייה בתחומים מורכבים ובסיכון גבוה ולחזק את סביבת החדשנות הטכנולוגית של ישראל בתחום השקעות סיד (Seed Investment). כמו כן, התוכנית נועדה לסייע לחברות הזנק בתעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות בגיבוש ובדיקת מוצרים, הוכחת היתכנות טכנולוגית, ביצוע פיילוטים ועוד. החממות הטכנולוגיות, המספקות את הסיוע והתמיכה למיזמים בשלביהם הראשונים, מוקמות ומופעלות על ידי חברות מסחריות מקומיות ובינלאומיות ועל ידי משקיעי הון סיכון, שביכולתם להעניק ערך מוסף איכותי ולתמוך בחברות הזנק וביזמים מתחילים. מערך הסיוע המקיף של החממה כולל: הנחיה טכנולוגית ועסקית, חיבורים לשותפים אסטרטגיים, משקיעים נוספים ולקוחות פוטנציאליים, מקום פיזי ותשתיות, שירותים אדמיניסטרטיביים, ייעוץ משפטי וניהול פיננסי. במסגרת המסלול לא נדרשת השקעה כספית מצד היזם - 85% מהתקציב ממומנים על ידי הרשות (עד לתקרת תקציב של שלושה וחצי מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים, בהתאם לסוג הפרויקט והמיקום הגאוגרפי של החממה) ו-15% על ידי החממה.

מסלול חממות יזמות בפריפריה: התוכנית נועדה לעודד פיתוח וחיזוק מערכות חדשנות, יזמות טכנולוגית ותעסוקה באזורי הפריפריה על ידי שיתוף פעולה בין חממות ייעודיות ומוסדות להשכלה גבוהה, סטודנטים, יזמים וחברות הזנק. זאת, באמצעות פעילות מחקר, פיתוח ומסחור של חברות חממה המבוססות על מיזמים מקומיים. במסגרת התוכנית, מיזם מקומי, הפועל בסביבת החממה, יהיה זכאי למענק של 85% מרשות החדשנות ועד לגובה תקציב של מיליון שקלים לתקופת פעילות ראשונה ולמענק של 60% מרשות החדשנות ועד לגובה תקציב של מיליון שקלים לתקופת פעילות שנייה. במסגרת המסלול לא נדרשת השקעה כספית מצד היזם - המימון המשלים משולם על ידי החממה, שיכולה לסייע גם בגיוס מימון המשך. מערך הסיוע המקיף של החממה כולל הנחיה טכנולוגית ועסקית, חיבורים לשותפים אסטרטגיים, משקיעים נוספים ולקוחות פוטנציאליים, מקום פיזי ותשתיות, שירותים אדמיניסטרטיביים, ייעוץ משפטי וניהול פיננסי.

מסלול מעבדות לחדשנות טכנולוגית: התוכנית מיועדת ליזמים בראשית דרכם, הזקוקים לתשתיות ולמומחיות ייחודיים לצורך הוכחת היתכנות של רעיון טכנולוגי, וכן לתאגידים המעוניינים לשתף פעולה עם סטארט-אפים בישראל. הסיוע ליזמים ניתן באמצעות מעבדות לחדשנות המופעלות על ידי תאגידים מובילים בתחומם, במודל של חדשנות פתוחה. המסלול מאפשר לחברות הזנק גישה לתשתית טכנולוגית ייחודית, להבנת השוק ולערוצי שיווק ומומחיות ייחודיים, שאינם נגישים עבורם כיום, לשם הוכחת ההיתכנות בדרך להפיכת הרעיון הטכנולוגי למוצר עסקי. במסגרת המסלול יינתן מענק בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר ועד לתקרת תקציב של מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנה (עד שלושה מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים בתת-מסלול בריאות דיגיטלית). מענק בשיעור של עד 50% מהתקציב המאושר ועד לתקרת תקציב של מיליון שקלים לתקופת פעילות של שנה נוספת (עד שלושה מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים בתת-מסלול בריאות דיגיטלית).

מסלול קידום יזמות טכנולוגית בחיפה: תוכנית לקידום יזמות טכנולוגית בעיר חיפה המיועדת לחיזוק ולביסוס מעמדה של חיפה כמוקד תעשייה עתירת ידע באקו-סיסטם הישראלי. מטרת התוכנית היא להגדיל את מספר חברות ההזנק והיוזמות הטכנולוגיות בחיפה, בדגש על רובע העיר התחתית. התוכנית מעודדת סינרגיה ושיתוף פעולה בין עוגנים בעיר חיפה - עירייה, אקדמיה, תעשייה, מגזר עסקי ומגזר שלישי. זאת, במטרה לחזק את התשתיות העירוניות ואת השימוש בנכסים האסטרטגיים של חיפה, לעודד את הגורמים היזמיים לעצמאות ולחזק את הקהילה היזמית החיפאית תוך שילוב אוכלוסיית המיעוטים, החרדים, הנשים ויוצאי אתיופיה.

מסלול יזמות צעירה: רשות החדשנות מקדמת, בשיתוף משרד החינוך, תוכנית יזמות צעירה שתהווה כלי יעיל לעידוד ולחינוך נוער ליזמות עסקית, מדעית וטכנולוגית. במסגרת התוכנית בני הנוער מתנסים מעשית בפיתוח ידע ומוצרים, תוך שימוש בתשתיות מדעיות וטכנולוגיות של משרד החינוך, כגון אשכולות ותפוחי פיס למדעים ומוזיאוני המדע, בדרך להפיכת הרעיון הטכנולוגי למוצר בעל ערך כלכלי.

 

מסלולי הון אנושי

מסלול בוטקמפס/סיירות תכנות (34): כמענה למחסור בכוח אדם מיומן להיי-טק מפעילה רשות החדשנות משנת 2018 תוכנית תמיכה בהכשרות חוץ-אקדמיות (סיירות תכנות - Coding Bootcamps) במטרה להגדיל את היצע המתכנתים ובוגרי מדע הנתונים בישראל. סיירות תכנות הן מסגרות הכשרה אינטנסיביות ומעשיות להכשרת מתכנתים ומדעני נתונים לתקופה של שלוש שנים. מסגרות אלה מאתרות מועמדים בעלי פוטנציאל גבוה, מקנות להם יסודות תיאורטיים ומעשיים ומכשירות אותם, תוך פרק זמן קצר, לעבודה בהיי-טק. בהתאם לכך, בוגרי הסיירות יכולים לתרום תרומה אמיתית לחברה זמן קצר לאחר קליטתם בעבודה. מסלול זה נועד להגדיל את מספר הבוגרים הרוכשים הכשרה מעשית ורלוונטית ומושמים בחברות היי-טק בתפקידי פיתוח בשכר העולה על 14,000 שקלים (עד 15 חודשים מתום הקור). הסיירות נבחרו בהליכים תחרותיים לתקופה של שלוש שנים.

מסלול הסדנה - איגוד לימודי טכנולוגיה מתקדמת: הביקוש העצום למומחים במקצועות טכנולוגיים מתקדמים מצריך מודלים חדשניים להכשרת מומחים בתחום ולשדרוג אנשי מקצוע מיומנים הנמצאים כבר בתעשיית ההיי-טק. מסלול הסדנה ממוקד בתמיכה במסגרת משותפת להכשרה מתקדמת למהנדסים/ות בחברות היי-טק, בהובלת התעשייה, במקצועות פיתוח מתקדמים. בקיאות באלגוריתמיקה בתחום הבינה המלאכותית (AI) הפכה לחיונית ורלוונטית כמעט בכל פעילות טכנולוגית. יוזמת רשות החדשנות לסייע לחברות היי-טק להכשיר את עובדיהן נובעת מתוך הצורך בכוח אדם איכותי ומומחה, והיא נועדה להעצים את הפעילות החשובה שמתבצעת במוסדות האקדמיים ולהכשיר מקצועות AI נוספים הנדרשים על ידי התעשייה.

מסלול התמחות להיי-טק (42): כמענה לאתגר קליטת עובדים חסרי ניסיון בהיי-טק, מסלול התמחות בהיי-טק תומך בבניית תוכנית התמחות בחברות היי-טק באמצעות מענקים. במסגרת תוכנית ההתמחות של החברה, ייקלטו ויוכשרו מועמדים/ות בוגרי/ות טריים עם תואר אקדמי או הנדסאי של מקצועות טכנולוגיים (ג'וניורים), לעבודה ראשונה בתפקידי פיתוח. ניתן לקבל מענק של 50,000 שקלים עבור כל מועמד, המתקבל לחברה לתקופה מינימלית של שישה חודשים בשכר מעל 15,000 שקלים, המקבל הכשרה במסגרת התפקיד. מודל הכשרת הג'וניורים יהיה מותאם ספציפית לצורכי החברה והוא יכול להתבסס על משאבים פנימיים של החברה ו/או ארגונים ומדריכים חיצוניים.

קרן הון אנושי להיי-טק (44): מסלול ייחודי, שמטרתו לעודד יצירת פתרונות חדשניים העולים מהשטח להרחבת ערוצי הכניסה להיי-טק ולשדרוג או שיפור ההון האנושי הקיים בהיי-טק בתפקידי מחקר ופיתוח ובתפקידי צמיחה (מכירות, שיווק, כספים, משפטי ועוד) במעטפת ההיי-טק.

במסגרת הקרן ניתן לקבל מענקים כספיים עבור תקציב מבוקש לפי המדרגות הבאות:

  • מענק ביחס לתקציב מבוקש של עד 1,000,000 שקלים בשיעור של 50%, 60% או 70% מהתקציב המאושר.
  • מענק ביחס לתקציב מבוקש של 1,000,000 שקלים - 15,000,000 שקלים בשיעור של 30%, 40% או 50% מהתקציב המאושר – בהתאם להחלטת הוועדה.

מסלול הכשרות והשמות בתעשייה (45): כמענה למשבר התעסוקתי במשק, שפרץ בעקבות מגפת הקורונה - רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה יצאו במסלול חירום למימון הכשרות והשמות רחבות היקף בפרק זמן קצר למגוון תפקידים במקצועות ההיי-טק. המסלול נותן מענקים לגופי הכשרה ולחברות שיבצעו תהליך המשלב הכשרות והשמות לתפקידים טכנולוגיים ועסקיים בעלי ביקוש. הדגש בבחירת הבקשות היה על אחוזי השמה גבוהים, מעורבות של המעסיקים בהגדרת תוכנית ההכשרה ובביצוע התמחות מעשית.

 

פרויקטים חדשים:

תוכניות לעידוד הנבטה ויזמות: תוכניות אלה נועדו ליצירה של מעטפת תומכת להקמת וליווי יזמים ומיזמים חדשים משלב הרעיון, לבניית אקו-סיסטם חדשני תומך ביזמות והגדלת מספר המשקיעים בשלבי פרה-סיד וסיד. כמו כן, התוכניות מעודדות יזמות והגדלת מספר המיזמים והחברות החדשות משלב ההנבטה באמצעות שלושה מסלולי משנה:

  1. תוכנית להקמת מועדוני אנג'לים
  2. תוכנית להקמת מרכזי חדשנות טכנולוגית ואפשרות לכלול פעילות לקידום תעסוקה בהיי-טק
  3. תוכנית להקמת מאיצים טכנולוגיים

במסגרת התוכניות יינתנו מענקים של 900,000 שקלים לכל שנה, למשך שלוש שנות הזיכיון למועדון האנג'לים; 2,000,000 שקלים לכל שנה, למשך חמש שנות הזיכיון להקמת מרכז חדשנות טכנולוגית; ומיליון שקלים נוספים לכל שנת פעילות, אם ההצעה תכלול פעילות לקידום תעסוקה בהיי-טק ומיליון שקלים לכל שנה, למשך שנתיים-ארבע שנות הזיכיון להקמת מאיץ טכנולוגי.

מסלול קידום יזמות טכנולוגית בבאר שבע: תוכנית לקידום יזמות טכנולוגית בעיר באר שבע מיועדת ליצירת מטרופולין היי-טק בנגב. זאת, באמצעות קידום היזמות הטכנולוגית והגדלת מספר חברות ההזנק בעיר באר שבע, בדגש על תחומי הפעילות שבהם קיימים עוגנים תעשייתיים היכולים להיות מוקד משיכה לחברות: ICT (סייבר, תקשורת 5G, בינה מלאכותית, תוכנה ארגונית), תעשייה וקיימות ובריאות. התוכנית מעודדת יצירת סינרגיה ושיתוף פעולה בין הגורמים בעיר באר שבע (עירייה, אקדמיה, תעשייה ומגזר עסקי), חיזוק התשתיות העירוניות בדגש על תשתיות למחקר ופיתוח, הקמת מרכזי מו"פ וחדשנות של חברות גדולות, חיזוק הקהילה היזמית בעיר באר שבע ושילוב אוכלוסיית המיעוטים, החרדים, הנשים ויוצאי אתיופיה - כולל מיתוג ושיווק העיר באר שבע כמטרופולין היי-טק בנגב וכמרכז יזמות וחדשנות. כחלק ממסלול זה, רשות החדשנות מציעה מענק בסך 25 מיליון שקלים למשך תקופת פעילות של כארבע שנים.

מסלול מעבדות לחדשנות טכנולוגית: במסגרת מסלול מעבדות החלה פעילות מעבדה לחדשנות טכנולוגית בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות המעבדה יקבלו במסגרת מסלול המשנה מענק בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר ועד שלושה מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים, ומענק בשיעור של עד 50% מהתקציב המאושר ועד לתקרת תקציב של שלושה מיליון שקלים לתקופת פעילות של עד שנתיים נוספות.

קרן הון אנושי: במסגרת הקול הקורא הראשון והשני במסלול קרן הון אנושי (44) נבחרו 49 תוכניות שונות. רוב התוכניות מתמקדות בקידום אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשייה - נשים, חברה ערבית, חברה חרדית ופריפריה וכן בהכשרות טכנולוגיות מתקדמות כמו VLSI וקיימות. התוכניות זכו במענק כולל של כ-54.2 מיליון שקלים (מקורות ממשלתיים) וב-63.3 מיליון שקלים (מקורות פרטיים) ויכשירו כ-13,600 משתתפים בשנתיים הקרובות. בנוסף, נבחרו חמישה גופים מפעילים שמטרתם לשלב עולים ותושבים חוזרים בעלי ניסיון בתפקידי מחקר ופיתוח. הגופים יפעילו במהלך השנתיים הקרובות תוכניות לאיתור, מיון, הכשרה טכנולוגית, סדנאות Soft Skills והשמה של אוכלוסיות אלה בחברות היי-טק מקומיות.

 סוג תוכנית מספר תוכניות שאושרו סך הכול מוכשרים (בשנתיים)
 ג'וניורים והכשרות חוץ-אקדמיות 16 6,615
 הכשרות לאוכלוסיות בתת-ייצוג 19 3,200
 הבאת הון אנושי מחו"ל 5 1,016
 הכשרות בתחומי ידע מתקדמים 8 790
 פלטפורמות הכשרה 1 2,000
 סך הכול 49 13,621

 

 

נתונים: 

  • במסלולי החממות השונים התקבלו 99 בקשות. מתוכן אושרו 85 בקשות בסך מענקים כולל של 150 מיליון שקלים.
  • במסלול תנופה התקבלו 325 בקשות. מתוכן אושרו 108 בקשות בסך מענקים כולל של 12 מיליון שקלים.
  • במסלולי מעבדות לחדשנות התקבלו 28 בקשות. מתוכן אושרו 22 בקשות בסך מענקים כולל של 14 מיליון שקלים.
  • במסלול יזמות חיפה הוגשה בקשה אחת שאושרה במענק של 7,500,000 שקלים.
  • במסגרת תוכנית יזמות צעירה מפעילה עמותת יוניסטרים, באמצעות תקציב ייעודי בסך 1.25 מיליון שקלים המשותף לרשות החדשנות ומשרד החינוך, גם תוכניות הכשרה ליזמות טכנולוגית בקרב בני נוער בגילאי 18-14 בבתי הספר ובמרכזים ייעודיים ברחבי ישראל ובדגש על הפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
  • במסלול הסדנה פועלת קבוצה אחת של חברות מהמובילות במשק ומכשירה את עובדי החברות השותפות במקצועות הבינה המלאכותית. המרצים שמובילים את התוכניות הם גורמים בכירים בתעשייה מתוך חברות האיגוד בשילוב מדריכים מקצועיים, כאשר הסילבוסים שנבנו הוגשו ואושרו על ידי רשות החדשנות. במהלך שלוש שנים יוכשרו כ-600 עובדים בהיקף השקעה של כ-6 מיליון שקלים ובשיעור מימון של 66%.
  • במסלול הכשרות והשמות חירום (45) אושרו למעלה מ-6,300 הקצאות הנחלקות בין תפקידי פיתוח ותפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. ההכשרות המסובסדות ייערכו גם באזורי פריפריה ויותאמו לאוכלוסיות בתת-ייצוג, בדגש על המגזר החרדי והערבי, בתקציב של כ-16 מיליון שקלים. ההכשרות יבוצעו על ידי 29 גופי הכשרה ו-18 מעסיקים שיבצעו הכשרה והשמה של הבוגרים. כמו כן, בשנת 2021 במסגרת מסלול 45 הוכשרו בענף היי-טק כ-5,600 עובדים, כשליש מהם בתפקידי ליבה והיתר בתפקידים תומכי ליבה ועסקיים.

 

זירת צמיחה

זירת צמיחה תומכת בחברות הזנק ובחברות בשלבי צמיחה, בחברות בוגרות ובמרכזי מחקר ופיתוח הפועלים בארץ. הזירה מסייעת בקידום התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות במטרה להגדיל את קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן.

מסלולי הזירה:

קרן המו"פ: מסלול התומך בחברות מסחריות בתהליכי פיתוח של מוצרים חדשים או בשדרוג טכנולוגיה קיימת. המסלול מעניק את התמריץ הכספי הגדול ביותר מטעם ממשלת ישראל לפעילויות מחקר ופיתוח של תאגידים ישראליים. המסלול פונה לכלל התחומים, במטרה לחזק ולקדם את המשק הישראלי. פעילות הקרן כוללת גם ערוצים ייעודיים לתמיכה בתאגידי הזנק בבעלות יזמות מיעוטים ו/או חרדים ו/או נשים וערוץ ייעודי לתמיכה במו"פ גנרי פורץ דרך בחברות עתירות פעילות מחקר ופיתוח.

תמיכה בחדשנות טכנולוגית של התעשייה בשיתוף עם גורמי ממשל (פיילוטים): מסלול המאפשר לתאגידים הפועלים בתחום הטכנולוגיה לבצע מחקר ופיתוח, לרבות תוכניות להפעלת מתקני הרצה (פיילוטים) במגוון מערכות חדשנות. ביניהן גם מערכות העתירות ברגולציה ובהשפעה ממשלתית, תוך הגברת תפיסת הערך הכלכלי הנוצר בישראל. שיתוף גורמי הממשל במסלול ההטבה מגדיל את השפעתם על ביסוס מערכות החדשנות בתחומי אחריותם, מנגיש את הרגולציה, את נכסי המדינה ואת התשתיות הציבוריות עבור הציבור ומיטיב את רמת הידע והמקצועיות של רשות החדשנות ושל הממשלה בקידום מערכות חדשנות אלה. מסלול הטבה זה נועד לתמוך במחקר או בפיתוח ולתת מענה לכשלי שוק הקיימים במערכות חדשנות חדשות וצומחות, לרבות בשל רגולציה והשפעה ממשלתית. כשלי שוק אלה באים לידי ביטוי ברמות סיכון טכנולוגי ומורכבות ביצועית גבוהה, בגישה מוגבלת לאתרי הרצה או בקבלת אישורים רגולטוריים עבורם.

למסלול זה תתי-מסלולים ייעודיים בעולמות הבריאות, תחבורה, הגנת הסביבה, רשות החברות הממשלתיות, חקלאות, סייבר, אנרגיה, פנים, תקשוב, פיננסים וניירות ערך, תיירות, תקשורת, ביטחון פנים, חלל ועוד.

עזר טק (AssistiveTech): המסלול פועל משנת 2011 והינו פרי שיתוף פעולה בין רשות החדשנות לבין קרנות הביטוח הלאומי. מטרת המסלול היא לעודד מחקר ופיתוח של טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלות, וזאת על מנת לאפשר לאוכלוסייה זו להשתלב בחברה ובשוק התעסוקה. לטכנולוגיה מסייעת (Assistive Technology) יש פוטנציאל לחולל שינוי דרמטי בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובאפשרותם לנהל חיים בריאים, עצמאיים ומכובדים, כמו גם להשתלב ולתרום בכל מעגלי החיים: תעסוקה, חינוך, פנאי ועוד. מטרת מסלול זה היא לעודד מחקר ופיתוח של מוצרים תעשייתיים, המספקים פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיות עם מוגבלות, על מנת לאפשר לאוכלוסייה זו להשתלב בחברה ובשוק התעסוקה.

 

פרויקטים חדשים:

במהלך שנת 2021 הורחב ברשות החדשנות היקף המיזמים המתואמים, המתמקדים בתחומים בהם יש כשלי שוק מובחנים, ואשר בהיעדר תמיכה ממשלתית יסכנו את המשך המובילות של ההיי-טק הישראלי. המיזמים המתואמים הינם מאמץ ציבורי-פרטי ממוקד ומתוזמן הכולל מסה קריטית של פעילות הרצה רב-מגזרית המערבת גורמי ממשלה, חברות טכנולוגיה, רגולטורים, אתרי הרצה וגופי ביצוע בהתאם לצורך ובהובלת רשות החדשנות, המיועדים לחולל תמורה משנת-מציאות בתחום טכנולוגי מוגדר בישראל. זהו למעשה נדבך נוסף באמצעי המדיניות של רשות החדשנות, שמטרתו למקסם את הכלים והידע הקיימים בארגון ולהביאם להשפעה מקסימלית של תמיכת הרשות על קידום החדשנות הטכנולוגית הישראלית.

 

נתונים:

  • במסלולי השקעות מוסדיים הוגשו35 95 בקשות. מתוכן אושרו 93 בקשות תחת הגנת השקעה העומדת על כ-848.8 מיליון שקלים.36
  • במסלול קרן המו"פ הוגשו 639 בקשות. מתוכן אושרו 274 בקשות בסך מענקים כולל העומד על 533 מיליון שקלים.
  • במסלול הפיילוטים הוגשו 157 בקשות. מתוכן אושרו 67 בקשות בסך מענקים כולל של 69 מיליון שקלים.
  • במסלול 35 – מרכזי מו"פ ביוטכנולוגיה ורפואה הוגשו 3 בקשות. מתוכן אושרו 3 בקשות בסך מענקים כולל של 26 מיליון שקלים.
  • במסלול עזר טק הוגשו 49 בקשות. מתוכן אושרו 14 בקשות בסך מענקים כולל של 9 מיליון שקלים.

 

המערך הבינלאומי מסייע ביצירת יתרון תחרותי לחברות ישראליות באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המחקר והחדשנות. המערך פועל להנגשת ידע, שיתופי מחקר וחדשנות בינלאומיים ופיילוטים בשווקים, כמו גם שיתופי פעולה עם תאגידים רב-לאומיים, גופים ציבוריים ומוסדות מחקר מובילים ברחבי העולם. המערך הבינלאומי אמון על הקשרים הבינלאומיים של רשות החדשנות לקידום שיתופי פעולה בסוגיות אסטרטגיות בנושא מחקר וחדשנות. במסגרת המערך פועלת מנהלת איסרד (ISERD) - מנהלת המו"פ מול האיחוד האירופי, האמונה על הממשק לתוכניות המו"פ האירופיות בישראל.

מסלולי הזירה:

מסלול תמיכה במו"פ עם שותפים בינלאומיים: המסלול מספק תמיכה לחברות ישראליות העובדות עם שותפים בינלאומיים על פרויקטי מחקר ופיתוח (מו"פ) מוכווני מסחור של מוצרים טכנולוגיים חדשים או בשדרוג מהותי של טכנולוגיה קיימת. בנוסף, המסלול מעניק הזדמנות לחברות ישראליות לעבוד עם שותפים זרים על ידי תמריץ כספי, המאפשר לפזר את הסיכון הקיים במימון הפרויקט וכן סיוע במציאת שותפים טכנולוגיים בחו"ל.

מסלול תמיכה בפיילוטים עם שותפים בינלאומיים: המסלול תומך בתוכניות הרצה (פיילוטים) של חברות ישראליות בתחומים שונים, שיתבצעו אצל שותפים בחו"ל או יתבססו על יכולות, מידע או נתונים הנמצאים ברשותם. המסלול מעניק הזדמנות לחברות ישראליות לבחון את הטכנולוגיות שלהן בתנאי אמת על ידי תמריץ כספי המאפשר לפזר את הסיכון הקיים במימון הפרויקט וסיוע במציאת אתרי הרצה בחו"ל. על המוצרים המוגשים במסגרת מסלול זה, להיות בשלים להרצה (לאחר בחינת היתכנות ופיתוח של מרבית המוצר) וללא תכולות מו"פ משמעותיות.

מסלול קרנות דו-לאומיות: המסלול מספק תמיכה לחברות ישראליות שעובדות עם חברות זרות בארצות הברית, הודו, סינגפור וקוריאה על פרויקטי מו"פ של מוצרים טכנולוגיים חדשים או בשדרוג מהותי של טכנולוגיה קיימת. המסלול מעניק תמריץ כספי במימון הקרנות הדו-לאומיות, המאפשר לפזר את הסיכון הקיים במימון הפרויקט. בנוסף, המסלול מציע גם סיוע בחיפוש שותפים טכנולוגיים זרים.

כיום קיימות ארבע קרנות דו-לאומיות:

  • I4F – קרן ישראל - הודו לחדשנות טכנולוגית
  • BIRD – קרן ישראל - ארצות הברית
  • SIIRD – קרן ישראל - סינגפור
  • KORIL – קרן ישראל - קוריאה

מנהלת איסרד - התוכנית האירופית למחקר וחדשנות - Horizon Europe : תוכנית המסגרת האירופית למחקר ולחדשנות מהווה את הפלטפורמה הגדולה בעולם לשיתופי פעולה בתחום, עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד אירו לשבע שנים. ישראל שותפה לתוכנית כמדינת אסוציאציה, וגופים ישראלים רשאים להגיש בקשות לקבלת מענקים בכל חלקי התוכנית. ISERD, מִנהלת ישראל-אירופה למחקר ולחדשנות, אחראית על קידום הפעילות הישראלית במרחב המחקר האירופי ופועלת להנגיש את תוכנית המסגרת האירופית לגופים ישראלים. התוכנית מעניקה מימון ישיר למגוון רחב מאוד של סקטורים וגופים שונים על פי קולות קוראים, הן במענקים יחידניים לחוקרים מצטיינים ולחברות מצטיינות והן במענקים בצורת מאגדים בתחומים בעלי עדיפות לאירופה. המסלול מיועד לכל גוף או ישות משפטית שיפיקו תועלת משיתוף פעולה בתהליכי מחקר, פיתוח וחדשנות בינלאומיים: חברות, חברות הזנק, תאגידים, מוסדות מחקר ואקדמיה, משרדי ממשלה, בתי חולים, רשויות עירוניות, מלכ"רים ועוד. תוכנית Horizon Europe תממש את מדיניות ה-Green Deal שמהווה את "מפת הדרכים" של הנציבות האירופית לקידום מטרות האו"ם להגעה לעמידות לאקלים ב-2050. במסגרת זו מוגדרים אתגרים ספציפיים, הנוגעים לשינויי אקלים ולפגיעה בסביבה. האסטרטגיה המנוסחת ביוזמת ה-Green Deal מסמנת מסלול לשינויים מהותיים בכלכלה ובחברה האירופית, המקדמים שימוש יעיל במשאבים ומעבר לכלכלה מעגלית ונקייה, שימור מגוון ביולוגי, הפחתת זיהום סביבתי וניצול מחקר וחדשנות לאמץ שינוי חברתי, שוויוני ובר קיימא, שאינו מותיר אף אחד מאחור. במסגרת התוכנית כ-30% מהמענקים יוקצו למדיניות ה-Green Deal.

 

המסלולים העיקריים של התוכנית שמיועדים לחברות:

Accelerator EIC: עבור חברות קטנומסלול המאגדים: ת ובינוניות פורצות דרך, מסלול זה מאפשר קבלת מענק וגם הצעות השקעה באקוויטי.

מאפשר קבלת מענק עבור פרויקטים הנותנים מענה לקולות קוראים שמפורסמים בתחומים שונים. במאגד ישתתפו לפחות שלושה שותפים משלוש מדינות שונות, כאשר אחת מהן מדינה-חברה. במסגרת מאגד יכולות חברות לשתף פעולה עם חוקרים.

משימות: התוכנית הגדירה חמש משימות-על בתחומים של סרטן, ערים חכמות ומאוזנות אקלימית, אדפטציה לשינוי אקלים כולל טרנספורמציה חברתית, אוקיינוסים, ימים ואגמים בריאים ואדמה בריאה ומזון. במסגרת זו יבחרו פרויקטים שאפתניים ומולטי-דיספלינריים שיענו ליעדים שיקבעו במסגרת המשימות.

התוכנית מפעילה כמה תוכניות-משנה בתחומים מועדפים, שבהם הרשות לוקחת חלק:

  • תוכנית CHIPS בתחומי המיקרו-אלקטרוניקה
  • תוכנית Mera-Net בתחום החומרים
  • תוכנית ManuNet בתחום הייצור המתקדם
  • תוכנית PRIMA לשיתוף פעולה ים-תיכוני בתחומי מזון ואנרגיה
  • תוכנית קוונטרה לחקר בתחום הקוונטום
  • תוכנית גרפן לחקר בתחום הגרפן ולחקר בתחום המוח
  • תוכנית ICT AGRO – למחקר בתחום חקלאות מדייקת
  • תוכנית CHISTERA למחקר משותף בתחומי ICT

 

נתונים:

  • למסלולי התמיכה במו"פ ובפיילוטים עם שותפים בינלאומיים הוגשו 99 בקשות ואושרו 48 בקשות בסכום של כ-60 מיליון שקלים.
    • לתוכנית פיילוטים עם ארבעה מרכזי בריאות מובילים בעולם הוגשו 114 בקשות בשלב הראשון ו-20 בקשות עברו לשלב השני. מתוכן אושרו 14 פרויקטים בסך כולל של 8.6 מיליון שקלים. הפרויקטים שאושרו כוללים טכנולוגיות חדשניות לניטור ומעקב אחר מטופלים מרחוק, שימוש במערכות AI להמלצה ותמיכה בהחלטות רפואיות וכלי תוכנה לייעול טיפולי סרטן.
  • לקרנות הדו-לאומיות הוגשו 51 בקשות. מתוכן אושרו 22 בקשות בסכום של 47.3 מיליון שקלים.
  • בתוכנית המו"פ האירופית Horizon 2020 הוגשו, מאז 2014 ועד 2020, 13,000 בקשות ישראליות. מתוכן אושרו 1,666 מענקים בסכום כולל של כ-1.27 מיליארד אירו (נתונים לא סופיים). 37 כמו כן בתוכנית ECSEL, הנלוות לתוכנית המסגרת האירופית בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, אושרו בשנת 2021 חמש בקשות ישראליות בסך מענקים כולל של כ-20 מיליון שקלים.
    • בשנת 2021 בתוכנית ה-EIC Accelerator לחברות מצטיינות, הגישו 209 חברות ישראליות בקשות למענקים. מתוכן זכו 16 חברות ישראליות במענקים בהיקף של 37 מיליון אירו ו-101.6 מיליון אירו בהצעות אקוויטי.

 

זירת תשתיות טכנולוגיות אמונה על קידום מחקר טכנולוגי טרום-מוצרי פורץ דרך, מסחור והעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, הקמה של תשתיות מו"פ ועידוד מחקר טכנולוגי בשימוש דואלי-אזרחי וביטחוני. מסלולי הזירה פתוחים עבור יזמים, חברות ומוסדות מחקר למחקר יחידני או בשיתוף פעולה.

מסלולי הזירה:

מסלול מאגדי מגנ"ט: התארגנות של חברות מהתעשייה הישראלית וקבוצות מחקר אקדמיות להגשמת חזון משותף למחקר טכנולוגי טרום-מוצרי פורץ דרך. הטכנולוגיה מתמקדת בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי, שלתעשייה הישראלית יש או עשוי להיות יתרון יחסי בהם. המסלול מאפשר חלוקת ידע ושיתוף פעולה בין שותפי המאגד שקשה היה לקיימם בדרך אחרת. המסלול מאפשר התארגנויות של מאגדים שונים לתקופת פעילות של כשלוש שנים, בשותפות רחבה של התעשייה. מדובר במאגדים ממוקדים במספר מצומצם של חברות, או כאלה שמטרתם בניית תשתית ידע על ידי מוסדות מחקר המוכוונים על ידי התעשייה.

מסלול מחקר יישומי באקדמיה: המסלול מתמרץ מחקר יישומי דו-שנתי, בעל היתכנות טכנולוגית חדשנית שמקורו באקדמיה והבאתו לשלב שבו חברה ישראלית תאמץ אותו במטרה לפתח מוצר. מטרת המסלול היא גישור על פער הידע הנמצא באקדמיה לבין צורכי התעשייה, עם אפשרות להביא את הפרויקט לשלב התעניינות של גורמים עסקיים עד להסכם מסחור עם מוסד המחקר. המסלול מאפשר ליווי מחקר על ידי תאגיד תומך, הצופה פוטנציאל עסקי רלוונטי של הפרויקט. הוספת תאגיד מלווה תתאפשר למוסד/ות המחקר, בכל שלב בפרויקט, במטרה להגדיל את סיכויי מסחורו בתעשייה הישראלית. מסלול זה כולל שלושה תתי-מסלולים: מחקר יישומי באקדמיה עם תאגיד מלווה; מחקר יישומי באקדמיה ללא תאגיד; ומחקר תרופות מועדף המאפשר פעילות תלת-שנתית.

בנוסף לאמור לעיל, תינתן הטבת מומחה טכנולוגי-עסקי לפרויקטים מאושרים בהתקשרות חיצונית של הרשות מול אותם מומחים, וזאת על מנת לעזור לחוקרים לדייק את פעילותם המדעית והעסקית ולהתאימה לדרישות השוק. הטבה זו תינתן למוסדות שיבחרו להוסיף מומחה זה (בין אם מתוך מאגר שתעמיד הרשות לטובת פעילות זו ובין אם מדובר במומחה שיציע המוסד).

לפרויקטים מאושרים בתוכנית זו, שעמדו ביעדים הטכנולוגים וביעדים שהציבה בפניהם הוועדה, תינתן האפשרות במסגרת התוכנית לבקש סיוע נוסף ל"מעבדת היתכנות מכלילה". פעילות זו תאפשר מימון במעבדת שירות חיצונית למוסד המחקרי, תדגים את הפיתוח הטכנולוגי ותשיא ערך לתעשייה שיאפשר בסיכומו מסחור הפרויקט והעברת הידע לתעשייה.

מסלול מסחור ידע: מסלול לשיתוף פעולה בין קבוצת מחקר אקדמית לבין חברה תעשייתית ישראלית, שמטרתו תיקוף טכנולוגי של הישגי המחקר האקדמי המקדים. המסלול נועד גם לאפשר לחברה לקלוט את הידע שפותח במוסד המחקר ולהתאימו לצרכיה, לטובת פיתוח מוצרים פורצי דרך. תוכנית המימון כוללת חזרה על תוצאות המחקר, תיקוף התוצאות, התאמות לתנאי התעשייה והטמעה בה. מסלול זה כולל שלושה תתי-מסלולים דו-שנתיים: מגנטון, ייבוא ידע והמשך מגנט:

  • מגנטון וייבוא ידע - תוכנית המו"פ כוללת פעילות מסחור ידע ממוסדות מחקר, אחד או יותר (ישראלי או זר בהתאמה) לתאגיד תעשייתי ישראלי בעיקר על ידי חזרה על תוצאות המחקר, תיקוף התוצאות, התאמות לתנאי התעשייה והטמעה בה.
  • המשך מגנ"ט - המשך פעילות מחקר בשיתוף פעולה בין תאגיד תעשייתי חבר מאגד למוסד מחקר בפרויקט נבחר שבוצע במאגד.

מסלול מימ"ד: מו"פ דואלי (צבאי, ביטחוני ואזרחי). מימ"ד הוא מסלול תמיכה משותף של רשות החדשנות ומפא"ת במשרד הביטחון. המסלול תומך בפיתוח פתרונות יצירתיים לצרכים צבאיים ולשווקים מסחריים הנמצאים בשלב טרום-מוצרי. מטרת המסלול היא לקדם מחקר ופיתוח בשלב טרום-מוצרי בעל יישומים דואליים, התורמים מצד אחד לביטחון המדינה ומהצד השני בעלי פוטנציאל מסחרי. מסלול זה כולל שלושה תתי-מסלולים: מימ"ד אקדמיה (ראו מחקר יישומי באקדמיה לעיל); מימ"ד מסחור ידע (ראו מסחור ידע לעיל); ומימ"ד מחקר יישומי בתעשייה - פיתוח טכנולוגי טרום-מוצרי פורץ דרך בעל פוטנציאל דואלי (משך הפרויקט הוא עד שנתיים וחצי).

מסלול תשתית וציוד למו"פ: המסלול מאפשר הקמה של תשתיות מו"פ הנדרשות לתעשייה לטובת מו"פ חדשני ופורץ דרך. הקמת תשתית בסיוע ממשלתי נדרשת, כאשר יש צורך משמעותי של התעשייה בתשתית זו וקיים חוסר צידוק כלכלי להקמת תשתית זו ללא תמיכה ממשלתית מהסיבות הבאות:

  1. אין תשתית מסוג זה בישראל ונדרש ידע רב ומימון שאינו כלכלי לחברה מסוימת בישראל.
  2. הנגישות לתשתית הקיימת בעולם היא בעלויות גבוהות או שאינה תואמת את צורכי משתמשים מהתעשייה בארץ.
  3. התשתית והנגשתה תיצור קרקע פוריה לבנייה של אקו-סיסטם בתחום זה בישראל. הקמת התשתית יכולה להיעשות על ידי קבוצת משתמשים, או על ידי תאגיד תעשייתי, ברכישת ציוד תשתית לצורך מתן שירותי מו"פ עבור תאגידים תעשייתיים כדי לקדם את התעשייה בישראל.

מסלול מחקר יישומי בתעשייה: מסלול זה תומך בחברות המשקיעות תקציבים משמעותיים במחקר / תהליכי פיתוח התחלתיים של טכנולוגיה פורצת דרך. דגשי המסלול:

  • מו"פ חדשני בסיכון גבוה. עיסוק במחקר בעל סיכון גבוה ופיתוח טכנולוגיות חדשניות מקנים לחברה יתרון ומאפשרים חדירה לשווקים חדשים והשפעה על צמיחת המשק הישראלי.
  • מודל מימון אטרקטיבי. המסלול מציע השתתפות בסיכונים שיש בתהליך פיתוח של טכנולוגיה, בלי קשר לרווחים או להצלחות עתידיות. גובה המענק הינו 55% מסך התקציב של התוכנית שאושרה על ידי ועדת המחקר.
  • תמיכה שהיא תו איכות. תמיכת רשות החדשנות, הניתנת רק לאחר בדיקה והערכה מקצועית מקיפה של הפרויקט, מהווה תו איכות לחברות בתעשייה. תו איכות זה עוזר לגיוס משקיעים בהמשך הדרך.

 

פרויקטים חדשים:

מאגד IGBT (טכנולוגיות ביו צ'יפ): מאגד IGBTC) Israel Generic Biochip Technology) הינו מאגד של חברות וחוקרים מובילים מתחום השבבים האלקטרוניים והביו-שבבים. מטרת המאגד היא פיתוח אבני בניין טכנולוגיות ליצירת יתרון טכנולוגי תחרותי בישראל, בתחום החישה הרציפה והמולטי סנסורית של גוף האדם (בהקשר הרפואי). המאגד משתלב היטב במאמצי רשות החדשנות לקידום תחום הביו קונברג'נס כמנוע צמיחה משמעותי של הכלכלה הישראלית.

מחקר יישומי בתעשייה: נובה (NOVA) היא חברה בת 28 שנים עם הכנסות של מעל 400 מיליון דולרים ועם מצבת עובדים של מעל 800 איש, מתוכם כ-400 בישראל. החברה הגישה בקשת תמיכה לפיתוח טכנולוגיה חדשה למטרולוגיה, שתאפשר אפיון חשמלי מוקדם של הרכיבים הנבנים בקו הייצור בתעשיית המוליכים למחצה. המוצר שיבנה על בסיס הטכנולוגיה יהיה חדשני ויאפשר עריכת בדיקה חשמלית מוקדם משמעותית מהמקובל היום. היום אין מוצרים מתחרים דומים בשוק המטרולוגיה שהולך וגדל.

מסחור ידע: סיוה (CEVA) היא חברה המפתחת ומוכרת פתרונות מתקדמים בעולם הסאונד, לשיפור תקשורת אדם-מכונה ותקשורת בין-אישית. החברה הגישה בקשה למסלול מסחור ידע מאוניברסיטת בר אילן בנושא המתמקד במימוש אלגוריתמי בטכנולוגיות DL/ML. הפרויקט עוסק בשילוב מנגנונים חדשים במוצרים בהיבטי חומרה ותוכנה (מעבר ה-bx, תוכנית סינון הרעשים ClearVox) להפחתת רעשים ושיפור השמע. המוצרים העתידיים, שבהם תשולב הטכנולוגיה שתפותח בתוכנית זו, כוללים מכשירי תקשורת, מולטימדיה ועוד.

מחקר יישומי באקדמיה: מחקר של פרופ' מלאכי נוקד מבר אילן בנושא טיפולי פני שטח ליצירת שכבות הגנה חדשניות לשיפור פעילות סוללות ליתיום נטענות. המחקר הממומן יעזור בפיתוח ציפוי ננו-מטרי חדשני על אנודת סיליקון בתא ליתיום-יון של הדור הבא, שתסייע לשפר את ביצועי סוללת ליתיום-יון בכ-30%. לטכנולוגיה זו אפשרויות מסחור עם חברות שונות בתעשייה הישראלית, שלהן צורכי שוק מקומי ועולמי גבוהים ויכולת לתרום משמעותית בהיבטי קיימות.

מימ"ד מחקר יישומי בתעשייה: חברת לוריא הגנה וחלל הגישה הצעה לפיתוח קסדה בליסטית וקסדה לשימושים אזרחיים. הקסדה משלבת מיגון קשה ומיגון רך, המחוברים דרך קפיצים הדרוכים בלחיצה, לקבלת קסדה בעלת ביצועים משופרים בהגנה מקליעי ח"ש ופגיעות טראומה. החדשנות הפונקציונלית והטכנולוגית שבבסיס הרעיון גבוהות ברמה העולמית. בנוסף, החברה מעוניינת לפתח תהליך להדפסה תלת-מימדית של בורון קרביד (Boron carbide).

 

נתונים:

  • במסלול מאגדים אושרו תוכניות עבודה של 11 מאגדים בסך מענקים כולל של 175 מיליון שקלים  (47 מיליוני שקלים למאגדים חדשים ו-128 מיליוני שקלים לתוכניות המשך). כמו כן, במהלך שנת 2021 הוגשו חמש יוזמות להקמת מאגדים חדשים שאושרו עקרונית, וההחלטה הסופית בגינם תתקבל במהלך שנת 2022.
  • למסלול מימ"ד הוגשו 21 בקשות חדשות ובקשות המשך. מתוכן אושרו 17 בקשות בסך מענקים של 12.5 מיליון שקלים. <במסלול תשתיות מו"פ אושרה תקופת המשך למאגד NLP ולמאגד תחבורה חכמה בהיקף של 8.5 מיליון שקלים. כמו כן, אושרה הקמת תשתית מו"פ לביולוגיה סינתטית בסך מענקים של 9.7 מיליון שקלים לשנת הפעילות הראשונה.
  • במסלול מחקר יישומי בתעשייה דנה ועדת המחקר של הרשות ב-22 בקשות בתקציב מבוקש כולל של 82 מיליון שקלים. אושרו שש בקשות חדשות והוענקו מענקים לבקשות אלו בסך כולל של 15.4 מיליון שקלים ולבקשות המשך מענקים של 26.7 מיליון שקלים.
  • למסלול מסחור ידע הוגשו 85 בקשות. מתוכן אושרו 58 בקשות בסך מענקים של 48 מיליון שקלים. <למסלול מחקר יישומי באקדמיה בליווי תאגיד או ללא תאגיד (כולל גם את מימ"ד אקדמיה), הוגשו 388 תיקים (205 תיקים חדשים שמהם אושרו 132) בסך מענקים של 107 מיליון שקלים.

 

זירת ייצור מתקדם מעודדת חברות ייצור ומפעלים לפתח מוצרים ולהטמיע טכנולוגיות חדשניות. הזירה פועלת לחיזוק התעשייה היצרנית וכושר התחרות שלה באמצעות יישום תהליכי מו"פ וחדשנות.

מסלולי הזירה:

המכינה למו"פ: יצירת שינוי ממוקד חדשנות בחברות מענפי תעשיית הייצור, במטרה להעצים את כושר התחרות של החברות המשתתפות. מסלול זה מופעל ככלי משלים לתעשיית הייצור ונועד לסייע לחברות בצעדיהן הראשונים במו"פ. חברות שטרם התנסו במו"פ ובהובלת תהליכי חדשנות, או חברות שפעילויות המו"פ שלהן זקוקות למיקוד ולהכוונה, יכולות להיעזר במומחים טכנולוגיים לביסוס תוכניות המו"פ. המסלול כולל כלי תמיכה שונים: מיפוי ובחינת כיווני מו"פ אפשריים, בחינת היתכנות טכנולוגית, פתרון כשלים הנדסיים, שיפור תהליך הייצור והכנה לייצור עבור חברות מתחילות.

מופ"ת (מו"פ בתעשייה): הובלת תוכניות מחקר ופיתוח טכנולוגי שבכוחן לתרום לשיפור הפריון של החברה או המפעל, לצד יצירת בידול טכנולוגי שיוביל להשגת יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי. מסלול מופ"ת פונה למפעלי תעשייה המעוניינים להטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית באמצעות פיתוח מוצרים חדשניים או שיפור ופיתוח מוצרים ותהליכי ייצור קיימים. המסלול מיועד לחברות מוטות-ייצור או לחברות הנערכות לייצור העומדות בתנאי הסף. במסגרת מסלול זה, ניתן להגיש תוכניות מחקר ופיתוח ממוקדות, ובהן: פיתוח מוצר חדש, שימוש בחומרים מתקדמים, ופיתוח תהליך ייצור חדשני.

מעבר מפיתוח לייצור: המסלול נועד לעודד חברות לצלוח את שלב המעבר מפיתוח לייצור, במטרה להקים קווי ייצור ומפעלים בישראל בטכנולוגיה מתקדמת. מסלול זה מהווה קפיצת מדרגה עבור החברה בפיתוח תהליך ייצור למוצרים מתקדמים, מאפשר תמיכה תקציבית, ליווי והסרת חסמים במעבר של חברה מתחילה משלב פיתוח המוצר לשלב הייצור הסדרתי. במסגרת מסלול זה יתקבלו בקשות שלפחות שני שלישים מתקציבן יוקצו לפיתוח תהליכי ייצור. המסלול מיועד לחברות ולמפעלים שמייצרים או נערכים לייצור בישראל, המעוניינים לפתח תהליכי ייצור עבור מוצרים חדשניים ברמה העולמית.

 

פרויקטים חדשים:

שבירת פרדיגמה וכניסה למו"פ בתעשיית הייצור: תעשיית הייצור נכנסת לעולם המו"פ. ולראייה - ישנו גידול של כ-30% בהגשת תוכניות מו"פ והמענקים המאושרים משנה לשנה. כ-50% מההגשות בשנת 2021 הוגשו מתעשייה שלא עסקה במו"פ בעבר (פלסטיק, מתכת, מזון כיו"ב). למעלה מ-50% מהחברות נמצאות באזור פיתוח א'. כ-180 חברות הגישו לראשונה בקשות למסלולי רשות החדשנות במסלולי מכינה למו"פ ומופ"ת.

הקמת מפעלים בטכנולוגיה מתקדמת בישראל: בשנת 2021 נפתחו שני קולות קוראים נוספים במסלול "מעבר מפיתוח לייצור", המאפשר לחברות לפתח תהליכי ייצור בשלבי הקמת המפעל וביסוס הפעילות הייצורית בישראל. מסלול זה מהווה רצף תמיכה בחברות שסיימו שלבי פיתוח מוצר ומפתחות את תהליכי הייצור, בתחומים כגון: מכשור רפואי, תרופות, אנרגיה, חלבונים אלטרנטיביים ועוד. עד היום במסלול זה, כ-70 חברות הגישו בקשות, כ-50 בקשות מהן אושרו במענק של כ-85 מיליון שקלים. מתוכן, כ-70% מההגשות הן בתחום המכשור הרפואי, תרופות ואנרגיה. כ-85% מהחברות הן חברות מתחילות (עד 10 מיליון דולר מכירות) עם פוטנציאל צמיחה משמעותי בישראל.

שיתופי פעולה עם גורמי ממשל וגופים מקדמים חדשנות: לראשונה, בשנת 2021 זירת ייצור מתקדם יצאה לשיתוף פעולה עם מפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הבטחון לקידום תוכניות מו"פ דואלי בתעשיית הייצור. 22 בקשות הוגשו במסלול זה לפיתוח מוצרים ופיתוח תהליכי ייצור למוצרים מתקדמים טכנולוגית, המבטאים חדשנות בשוק הביטחוני וגם האזרחי, ומאפשרים תחרות עולמית לחברות יצרניות בישראל. בנוסף, גובשו והמשיכו שיתופי הפעולה עם משרד הכלכלה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות, משרד האנרגיה ומשרד הבריאות, לקידום תוכניות מו"פ בחברות יצרניות בענפים השונים.

 

נתונים:

  • למסלול מופ"ת הוגשו 213 בקשות. מתוכן אושרו 145 בקשות בסך מענקים כולל של 108 מיליון שקלים.
  • במסלול מכינת מו"פ הוגשו 90 בקשות. כולן אושרו בסך מענקים כולל של 6 מיליון שקלים.
  • במסלול מעבר מפיתוח לייצור הוגשו 42 בקשות. מתוכן אושרו 33 בקשות בסך מענקים כולל של 57.5 מיליון שקלים.

 


35. הכוונה לבקשות שהוגשו ונדונו בוועדת מחקר.
36. לשם השלמת התמונה נציין כי בדצמבר 2020 הוגשה בקשה אחת ובינואר 2022 הוגשו 6 בקשות, כולן אושרו. היקף ההגנה של בקשות אלה עומד על 6.68 מיליון שקלים ו-103.96 מיליון שקלים בהתאמה.