שתי חברות ישראליות הפועלות בתמיכת רשות החדשנות בתחום הרפואה המותאמת אישית, משנות את תהליך קבלת ההחלטות באמצעות AI. האחת מביאה לרופאי המשפחה מידע קליני מנומק ומחברת אותו להקשר הרפואי הרלוונטי והשנייה הופכת מידע גנומי לכלי טיפולי מהפכני
אחרי קריירה מאתגרת ב-8200, פרש רונן לביא מצה”ל בדרגת סגן אלוף. את מה שהתרחש בעולם המודיעין מאז תחילת עידן הסייבר ועד לפרישתו בכל הקשור לקבלת מידע הוא מתאר כ”תהליך דרמטי, אולי אפילו טראומטי”. לביא מתאר כיצד אנשי המודיעין נתקלו בשפע של מידע מגוון, הרבה יותר ממה שבני אדם יכולים להתמודד איתו: “הבנו שמרוב מידע אנחנו לא מצליחים להוציא את המוץ מהתבן ולהביא למקבלי ההחלטות בשטח את המידע שעבורו נועדה כל העשייה”.
לפני כעשר שנים ולאחר הקמת צוות חשיבה שנדרש לסוגיה, הוקמה יחידה חדשה שמטרתה להקים מערכות תומכות החלטה על כל סוגי המידע. לביא מונה לרע”ן המו”פ: “הבנו שאם רוצים לעמוד עם המידע בקצב של ההחלטות, חייבים להוציא את הגורם האנושי מהתהליך – ולהכניס את המכונה”. המערכות יוצאות הדופן שפיתחה היחידה זכו בפרס ביטחון ישראל. “עברנו מלהיות ציידים של ידע למלקטי מידע במטרה לשפר את תהליך קבלת ההחלטות”, אומר לביא.
כשהגיע לגיל פרישה החליט לביא לגייס את חברו ושותפו הוותיק מהיחידה – שי פררה, מומחה ה-AI. ההחלטה של השניים הייתה ברורה: לעבור מעולם הסייבר אל עשייה שמבוססת על הידע שצברו ויש לה השפעה אמיתית על בני אדם. עד מהרה הגיעו לביא ופררה אל תחום ה-Health Care. הסטארט-אפ שלהם, נבינה (Navina), הוקם ב-2018 על ידי לביא, שמשמש כמנכ”ל ושי פררה, סמנכ”ל הטכנולוגיות.
מה שמייחד את עולם הרפואה, מסביר לביא, הוא שזה עולם שבו כמות המידע מתעצמת ללא הרף, אבל בקבלת ההחלטות שום דבר לא השתנה כבר עשרות שנים.
מתוך מחקר שביצעו השניים בשטח, הם הבינו שמצד אחד, הרפואה צריכה להיות יותר פרואקטיבית, נגישה ויעילה כדי להיות Cost Effective. ומצד שני, המקום שבו הכי נכון וחשוב לעשות את השינוי הוא בתחום רפואת המשפחה – דווקא התחום שנחשב בתחתית שרשרת המזון מבחינה כלכלית. זאת משום שרפואת משפחה, אם מייעלים את העבודה והתהליכים, אפשר להוריד את העלויות של המערכת בצורה דרמטית דרך חיסכון בזמן ובאשפוזים.
גם בשוק האמריקאי, מסביר לביא, הבינו שהמפתח הוא רפואה מניעתית. במצב שבו לרופא משפחה יש רק עשר דקות לדבר עם מטופל ובזמן הקצוב הזה עליו להכיר את ההיסטוריה שלו, לאבחן ולטפל בו, זה בדיוק המקום להכניס את הטכנולוגיה לתמונה.
“בניגוד לרופא שלא תמיד זוכר אחרי חצי שנה”, מספר לביא, “הטכנולוגיה זוכרת. נבינה אומרת למעשה: אני אתן לך כלי להכיר את המטופל, את ההיסטוריה הרפואית שלו ואת הבדיקות העדכניות. המערכת לוקחת את כל המידע שיש בתיק של המטופל ומציפה לרופא את כל הדברים החשובים בצורה של תעודת זהות קלינית נוחה להבנה.
“באופן זה כל הביקור יהפוך להיות מדויק ואפקטיבי – ורמת הטיפול תעלה. ככה אני מקבל מצב שבו המטופל מרוצה – וכך גם הרופא, מערכת הבריאות וחברת הביטוח. נבינה עוזרת לרופאים לתת רפואה טובה יותר.
“האתגר הגדול והחזון שלנו”, ממשיך לביא, “הוא להביא לרופאים כלי שהם לא יכולים בלעדיו. לביא מספר שפיתוח המוצר מובל על ידי צוות רופאים גדול שעובד כבר מהרגע הראשון באופן צמוד עם רופאים שותפים מקרב קליניקות בארצות הברית כדי להתאים את הפתרון ל”כאבים” שלהם. התוצאה היא פתרון שרופאים רואים בו ערך יומיומי.
את הרופאים שהצטרפו לבניית נבינה לביא מתאר כשותפים אמיתיים שהיו “בשוחות” מהרגע הראשון. בזכות ההבנה האמיתית של הצרכים והקשיים של לקוחות הקצה, הרופאים, אחד ממקורות העוצמה של החברה הוא שרמת השימושיות שלה גבוהה במיוחד לעומת המתחרים. כיום משתמשים בנבינה אלפי רופאים בארצות הברית.
אחת הבעיות שמאפיינת את שוק הבריאות האמריקאי היא שיש חוסר סדר גדול בכל המידע שיושב במערכות הרפואה המקומיות. באמצעות טכנולוגיה של AI, המערכת של נבינה מצליחה לזהות מסמכים, לקרוא טקסט סרוק, לחלק את הקודים הרלוונטיים של תרופות וכו’ – ומחברת אותם לתמונה ברורה: מה המדדים של המטופל, אילו תרופות הוא לוקח ומה תוצאות המעבדה שקיבל.
“המוצר שלנו מאוד actionable”, מסביר לביא. “אנחנו יודעים להביא לרופא מידע קליני מנומק ולשים אותו בהקשר הרפואי הרלוונטי. לא מספיק להראות לו שהגלוקוז גבוה – צריך גם להגיד לו באיזה קונטקסט. זאת הסיבה שאנחנו מאוד חזקים מול המתחרים, שמביאים א המידע בצורה סיכומית ולא עדכנית”.
במילים אחרות, נבינה לוקחת את כל המידע שיש בתיק הרפואי ומציפה רק את הדברים החשובים ואפילו מראה הצעות לאבחנות שהגיעו מכמה נקודות מידע. “אנחנו לא אומרים מה הבעיה עצמה”, מדגיש לביא. בפועל, נבינה קוראת את התוצאות במהירות, אפילו עשר שנים אחורה, ומציגה לרופא תובנות והמלצות. הרופא עצמו יכול לקבל את האבחנה או לדחות אותה. מתוך קבלה ודחייה של האבחנות, נבינה לומדת ומשתפרת. נכון להיום, מתגאה לביא, שיעור קבלת האבחנות עומד על 80% – “מה שמוכיח שנבינה היא אמצעי עזר ולא תחליף לרופא, לידע ולאמפתיה שלו”.
עד היום גייסה נבינה 44 מיליון דולר, המושקעים בפיתוח של טכנולוגיית ה-AI ואלגוריתמים קליניים ובהאצה של שיווק הפתרון למרפאות ברחבי ארצות הברית. למרות שקהל היעד הנוכחי שלה הוא רופאים בארצות ברית, החברה יושבת בישראל, וכאן נמצא מרכז הפיתוח.
“אנחנו עובדים עם רשות החדשנות משלב הסיד והם תמיד מאוד האמינו בנו. שיתוף הפעולה איתם היה מדהים. בזמן הקורונה, ההתנהלות של רשות החדשנות הייתה מאוד מרשימה. הם הצליחו גם להביא כסף לפני כולם וגם להאיץ תהליכים. זה אפשר לנו לעבוד עם ראש שקט והרבה יותר טוב.
ומה קדימה? לדברי לביא, היום נבינה מתמקדת במתן מענה ל-60 מיליון מבוטחים שיהיו תחת המודל הביטוחי של value-based care עד שנת 2030. החזון הוא שכל אחד מ-340 מיליון המטופלים בארצות הברית יקבל שירות שמבוסס על המערכת בכל ביקור אצל רופא המשפחה. “אנחנו רוצים לפרוץ מעבר לעולמות הקיימים – שרופא יגיד שבלי נבינה הוא לא יכול להתחיל את היום”, הוא מסכם.
מהפכת הגנומיקה מתחילה כאן
גם משה אינהורן, סמנכ”ל טכנולוגיות ג’ינוקס (Genoox), ואמיר טרבלסי, מנכ”ל החברה, הכירו במסגרת הצבא, בקורס תכנות בממר”ם. אחרי השירות הצבאי נכנסו השניים בנפרד לעולם הסייבר בחברות שונות – אינהורן בתחומי אבטחת המידע ופיתוח תוכנה וטרבלסי בתפקידי ניהול מוצר ומכירות.
“באיזשהו שלב רציתי לעשות שינוי מקצועי והלכתי ללמוד תואר שני בביולוגיה חישובית באוניברסיטת תל אביב”, מספר אינהורן. “זה פתח לי את הראש לעולם מופלא שלא הכרתי קודם. בנקודה הזאת החלטנו שאנחנו מקימים יחד את ג’ינוקס. לשנינו היה רקע מעולמות התוכנה והביג דאטה, כל אחד מהתחום ומהרקע שלו, וביחד עם הרקע האקדמי זה נתן לנו את הדחיפה לתחום הרפואה המותאמת אישית, ובאופן ספציפי – גנומיקה”.
מהפכת הגנומיקה, מספר אינהורן, התרחשה לפני עשרים שנה כשהושלם לראשונה מיפוי הגנום האנושי. המיזם עלה מיליארדים, ונמשך למעלה מעשר שנים, אבל בסופו התגלתה המפה של הגנום האנושי. כעת אנחנו יודעים לקרוא את המידע של הרצף הגנטי – אבל עדיין לא לפענח אותו במלואו. כולנו אומנם זהים בכ-99% מבחינה גנטית אבל יש מיליוני וריאנטים שמייצרים את השונות בינינו.
היכולת לבדוק את ה-DNA של כל מטופל מאפשרת סוג חדש של רפואה: רפואה גנומית. אם בעבר, חולים במחלה מסוימת היו מקבלים כולם את אותם טיפולים ותרופות, בלי קשר למבנה הגנטי האישי שלהם, היום רפואה גנטית מותאמת אישית היא משהו שקורה בקליניקות בצורה שוטפת במגוון אזורים קליניים.
רפואה גנומית תאפשר לרופאים להסיק מה-DNA אילו תרופות וטיפולים יסייעו לכל מטופל ומטופלת, איך אפשר להקטין את תופעות הלוואי שלהם ולהפוך אותם ליעילים ובטוחים יותר.
כאן נכנסת לתמונה ג’ינוקס. הפלטפורמה שפיתחה החברה מאפשרת לשפר את הטיפול במטופלים על ידי הפיכה של מידע גנטי למידע מעשי ובעל ערך. כל אחד יוכל למעשה לקבל טיפול מותאם לפי הרקע הקליני שלו בהתאם לפרופיל הגנטי. דבר זה יכול לסייע במגוון רחב מאוד של יישומיים קליניים היום עבור מחלות נדירות, אונקולוגיה ובדיקות סקר, ובהמשך במחלות מורכבות כמו סוכרת, אלצהיימר ועוד.
ניקח לדוגמה ילד שבשנותיו הראשונות מופיעים אצלו סימפטומים נוירולוגיים, עיכוב חמור בהתפתחות או סימפטומים אחרים שיכולים להצביע על מחלה נדירה עם רקע גנטי. במקרה כזה ישלחו את הילד למעבדה לריצוף גנטי במטרה לזהות את המוטציה הגורמת למחלה.
טכנולוגיית הריצוף הגנטי מאפשרת להפיק DNA מדגימת דם או רוק ולהוציא את הרצף הגנטי הגולמי. המעבדה שמבצעת את הריצוף של הדגימה צריכה לנתח אותה, כלומר למצוא את הווריאנט שגורם לבעיה הקלינית, כשהמקבילה היא למצוא מחט בערמה של שחת.
המידע הגנטי הגולמי מכיל מיליוני וריאנטים ופענוח של מידע זה על ידי גנטיקאי או קלינאי הוא תהליך סיזיפי שגוזל זמן וכן מועד לטעויות ופספוסים.
המערכת של ג’ינוקס – שהמרכיב העיקרי בה הוא מנוע AI – יודעת לקבל את המידע הגנטי יחד עם הרקע הקליני, לתעדף את כל הממצאים ולהציג אותם בצורה מסודרת ומובנת תוך דקות בודדות. בכך היא מאפשרת לאנשי המקצוע לעשות דיאגנוזה יותר מהירה ויותר מדויקת ולהשתמש באנליזות גנטיות ככלי יומיומי, זול ופשוט.
מעבר לרווח האנושי, בדיקות גנטיות יכולות לחסוך הרבה מאוד זמן וכסף למערכת הבריאות, כי הן מאפשרות לאבחן את הבעיה, לחסוך טיפולים יקרים ומיותרים – וכמובן, להציל חיים.
תחום נוסף בו גנומיקה היא כלי פורץ דרך הוא סרטן. היום המעבדה יכולה לקחת ביופסיה מהגידול, לרצף את ה-DNA של הגידול ולבחון את הפרופיל הגנטי שלו. האנליזה של הפרופיל הגנטי באמצעות המערכת של ג’ינוקס מאפשרת לאונקולוג להמליץ על טיפולים תרופתיים שיעזרו למטופל ולהימנע מכאלה שדווקא יחמירו את מצבו. טיפולים אלה נכנסו לאחרונה לסל ומשרד הבריאות מממן בדיקות אלה לסוגי סרטן מסוימים.
כל אחד – והפרופיל שלו
“כשהתחלנו בפיתוח המערכת, הדגש שלנו היה מאוד על הבינה המלאכותית”, מספר אינהורן, “אבל אז שמנו לב שהמעבדות הגנטיות עובדות בצורה מאוד מבודדת זו מזו. אחת מנקודות הייחוד של הפתרון שלנו הוא שאנחנו פלטפורמה מבוססת קהילה”.
אנשי ג’ינוקס בנו רשת שמקשרת בין המעבדות שעובדות עם הפלטפורמה ומקשרת בין המידע שמתגלה בכל מעבדה לבין מידע שנמצא במעבדות אחרות. המשמעות היא שאנשי המקצוע מקבלים מידע רב יותר ולא כזה שמוגבל למטופלים האישיים שלהם.
אם נמשיך את דוגמת הילד עם הבעיה הגנטית, הגנטיקאי שמטפל במקרה יכול להיתקל במוטציה, אבל לא יכול להיות משוכנע אם זו היא שגורמת למחלה או לא. “מה שיכול מאוד לעזור לו זה אם הוא רואה שמישהו נתקל במוטציה דומה או זהה אצל מטופל עם סימפטומים דומים – או לחלופין נתקל במישהו בריא שיש לו את המוטציה הזו, אז כנראה שזה לא הגורם למחלה.
“אנחנו הקהילה הגנטית הגדולה והיחידה שקיימת בתחום”, מתגאה אינהורן. “זה נותן כוח אדיר ומחזק את העבודה של הגנטיקאים”. כמובן, הוא מדגיש, שכל שיתוף המידע נעשה בצורה ששומרת על פרטיות המטופל בהתאם לדרישות הרגולטוריות. ייחוד נוסף של ג’ינוקס הוא שמדובר בפלטפורמה היחידה כיום שמאפשרת גם לעשות את האנליזות האלו על כל פלטפורמת ריצוף וגם לכל בדיקה גנטית.
קהלי היעד של ג’ינוקס הם קלינאים בתחום הגנטיקה – מעבדות גנטיות שיש בהן רופא גנטיקאי או ביו-אינפורמטיקאי, מעבדות פתולוגיה שעושות את האנליזות לסרטן, רופאים מומחים כמו אונקולוגים ונוירולוגים, חוקרים באקדמיה וחברות תרופות. החברה עובדת כיום במודל Freemium – כאשר חלק מהיכולות חינמיות וחלקן אפשריות רק במסגרת גרסה בתשלום, שמתאימה לארגונים גדולים עם צרכים מתקדמים.
המערכת של ג’ינוקס עובדת כיום ביותר מאלפיים ארגונים בכל העולם. “אנחנו רואים גידול אקספוננציאלי גם בכמות המשתמשים – יותר משלושים אלף משתמשים חודשיים – וגם בכמות האנליזות שמתבצעות. זה קורה בין היתר משום שהעלויות של ביצוע אנליזה גנטית הולכות ויורדות, וככל שיותר בדיקות נכנסות לסלי הבריאות.
עד היום גייסה החברה קרוב לעשרים מיליון דולר מכמה קרנות הון סיכון מובילות בארץ ובעולם. “אנחנו עובדים עם הרשות וקיבלנו כמה מענקים”, מספר אינהורן. “מענק המו”פ הוא מה שאיפשר לנו לבנות את הקהילה ולבנות הרבה מהיכולות שלנו”.
אחד האתגרים הבאים שמסמנת ג’ינוקס הוא שילוב המידע הגנטי כחלק אינהרנטי בפיתוח תרופות. “הפוקוס הנוכחי שלנו כחברה הוא להרחיב את העבודה עם חברות פארמה – שיכולות לקחת מידע אגרגטיבי ואנונימי שנגזר מהקהילה ולהסתייע במידע זה בפיתוח דור התרופות הבא. אם למשל חברה פיתחה תרופה שמתאימה לפרופיל גנטי מסוים של מטופלים ועכשיו רוצה לגייס משתתפים לניסוי בטיפול, ג’ינוקס יכולה לעזור להם בזיהוי חולים עם פרופיל גנטי מתאים.
“הכיוון של התחום שלנו ברור”, מסכם אינהורן: “כמו שהיום בדיקת דם היא בדיקה מאוד שגרתית, לשם יגיע גם הריצוף הגנטי. אנחנו מאמינים שכשלכל אחד יהיה את הפרופיל הגנטי שלו, שלא משתנה עם הזמן, אפשר יהיה לאורך החיים לתת לו המלצות בריאותיות וטיפולים רפואיים לפי זה. כשהבדיקות יהיו סטנדרטיות ונגישות, נוכל להפוך מידע גנטי למידע מעשי וזמין, ולשפר בעזרתו הטיפול בכל אחד ואחת”.
“הבינה המלאכותית היא טכנולוגיה משבשת שנוגעת בכל תחומי חיינו ומשנה מן היסוד ענפי תעשייה רבים. רשות החדשנות תומכת במגוון רחב של חברות המיישמות טכנולוגיות של בינה מלאכותית בתוך מוצריהן – החל ברמת היזמים הבודדים, דרך שלבי ההנבטה המוקדמים, והמשך בצמיחתן והתבססותן של החברות.
אנחנו נרגשים לראות חברות שנתמכו על ידי הרשות ממש בתחילת דרכן וכיום נמצאות בשלבים מתקדמים מאוד, לאחר פריצות דרך טכנולוגיות וגיוסי הון גדולים. אנחנו שמחים לראות את האופן שבו מסייעת הבינה המלאכותית לגיוון ההייטק הישראלי ומסייעת ביצירת תעשייה נרחבת ומשגשגת בישראל”.
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות