שינויי אקלים – כיצד נמנע אסון אקלימי
שינויי האקלים מהווים איום מיידי ואף בלתי הפיך על האנושות ועל כדור הארץ. הדו״ח השישי של IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים), מדגים את ההשפעה המובהקת של בני האדם על תהליך התחממות האטמוספירה, האוקיינוסים והיבשות, אשר מוביל לשינויים במערכת האקלים בכללותה, כמו-גם לתדירותם ולעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים (איור 1).
על-מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית נדרשת הפחתה משמעותית, מהירה ומתמשכת בריכוזי הפחמן הדו-חמצני(CO2), המתאן וגזי החממה הנוספים (GHGs) באטמוספירה. 1
מטרתו העיקרית של הסכם פריז משנת 2015 , אשר אושרר על-די 191 מדינות, היא להפחית את פליטת גזי החממה, כך שהעלייה הממוצעת בטמפרטורה הגלובלית תופחת מ-2 מעלות צלזיוס; בשאיפה להגיע ל-1.5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לרמות ההתחממות שקדמו לעידן התעשייתי.
יעד זה כרוך בהפחתת הפליטות בכ-50% עד שנת 2030 , ביחס לרמת הפליטות בשנת 2019 – אשר עמדה על 52.4 ג’יגה טון של פליטת פחמן דו-חמצני (52.4Gt CO2e) – והשגת אפס פליטות נטו עד שנת 2050.
הפוטנציאל הטכנולוגי להיערכות לשינויי האקלים ולמיתונם
על-מנת לעמוד בהתחייבותנו למזער את כמות פליטות הפחמן ולהגיע ליעד של אפס פליטות נטו, עלינו לעשות שימוש בחדשנות טכנולוגית, המהווה מרכיב ליבה חיוני בהתמודדות עם שינויי האקלים. פריסה רחבת היקף של טכנולוגיות קיימות, לצד הרחבה ואימוץ של טכנולוגיות חדשות, עשויות להפחית את הפליטות הגלובליות בכשני שלישים (מסלול P4 המוגדר ב- IPCC , איור 2). על הפער שנותר בהפחתת הפליטות יש לגשר על-ידי מציאת פתרונות טכנולוגיים חדשים. שני המסלולים מחייבים נקיטת צעדים להתמודדות עם חסמים חברתיים ומוסדיים, בכדי לאמץ שינויים במדיניות, וליצור מודלים עסקיים חדשים ותמריצים כספיים שיאפשרו ליישם טכנולוגיות אקלים באופן כדאי כלכלית ובהיקף נרחב.
טכנולוגיות אקלים מתמקדות בשני מסלולים: (1) מיטיגציה (אִפְחותּ, מיתון)– הפחתת מקורות הפליטות בסקטורים השונים, כגון: אנרגיה, תעשייה, בנייה, תחבורה, מזון ושימוש בקרקע, לצד סילוק פחמן מהאטמוספרה. (2) אדפטציה (התאמה, הסתגלות) – הגברת החוסן לסיכוני האקלים ולמצבים אקלימיים קיצוניים, על- מנת למזער את ההשפעות השליליות של שינויי האקלים, הצפויים להחריף בעתיד.
מקור: Boston Consulting Group2
השקעות גלובליות באקלים-טק
ככל שנוקף הזמן, המשקיעים עורכים את ההתאמות הנדרשות בין אג’נדות ההשקעות שלהם לבין הגורמים המניעים.
במחצית הראשונה של 2021 , הושקעו באקלים-טק יותר מ-14 מיליארד דולר (איור 4).4 בחישוב שנתי, הדבר עשוי להוביל בקלות לשיא השקעות חדש.
מקור: 8Pitchbook
בין השנים 2013-2019 חלה עלייה של 3,750% בהשקעות באקלים-טק. העלייה מתבטאת במספרן המוחלט של חברות הסטארט-אפ העוסקות באקלים-טק, בקצב הקמתן ובסכומים הממוצעים שהושקעו בכל סבב גיוס. 5
בד בבד עם המשך גיוסי ההון בקצב חסר תקדים, הוקמו קרנות ייעודיות במיליארדי דולרים. ביולי 2021 בלבד, גויסו 18.5 מיליארד דולרים לארבע קרנות ייעודיות. 6 ההערכה היא כי יש צורך בהשקעות של שלושה עד חמישה טריליוני דולר בשנה במהלך 30 השנים הבאות (100-150 טריליון דולר בסך הכל) כדי להשיג יעד גלובלי של אפס פליטות נטו.7
הגופים הללו עשויים למלא תפקיד חשוב בהתגברות על כמה מהחסמים הנפוצים בדרך לאימוצן ולהפצתן של טכנולוגיות אקלים, כגון (א) השקעות “סבלניות” ארוכות טווח; (ב) השקעות הון גדולות; (ג) היעדר שרשראות ערך ותשתיות תומכות.
טכנולוגיה ישראלית – אקוסיסטם משגשג של חדשנות
ישראל זוכה מזה זמן בהערכה רבה הודות לאקוסיסטם החדשנות המשגשג שלה וליכולותיה היזמיות המדורגות במיקום גבוה (איור 5). בין הגורמים התורמים למעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית נמנים בעיקר ריבוי חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה, בשילוב עם מחקר אקדמי פורץ דרך, ידע ומומחיות של מרכזי מו”פ בארץ, ותמיכה ממשלתית נרחבת.
כתוצאה מכך, לטכנולוגיה הישראלית יש תפקיד מרכזי ומכריע במאבקים במגוון אתגרים גלובליים. לדוגמה, חברות אבטחת הסייבר הישראליות נמצאות בחוד החנית של הלוחמה בטרור הסייבר: 41% מהמימון העולמי בתחום הסייבר מושקע בחברות ישראליות, ואחד מכל שלושה חדי קרן בתחום הסייבר בעולם הוא ישראלי. 9
האם לחדשנות הישראלית יש תפקיד מרכזי ומכריע גם במשבר האקלים הגלובלי?
1 IPCC, 2021: Climate Change 2021: The Physical Science Basis. Contribution of Working Group I to the Sixth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Masson-Delmotte, V., P. Zhai, A. Pirani, S. L. Connors, C. Péan, S. Berger, N. Caud, Y. Chen, L.Goldfarb, M. I. Gomis, M. Huang, K. Leitzell, E. Lonnoy, J. B. R. Matthews, T. K. Maycock, T. Waterfield, O. Yelekçi, R. Yu and B. Zhou (eds.)]..Cambridge University Press. Currently in Press.
2 https://media-publications.bcg.com/BCG-Executive-Perspectives-Time-for-Climate-Action.pdf
https://climateactiontracker.org/global/cat-emissions-gaps/ 3
https://pitchbook.com/news/articles/climate-tech-startups-and-investors-fundraising 4
PwC, 2020, The State of Climate Tech 2020 5 : הגבול הבא עבור הון הסיכון,
https://www.pwc.com/gx/en/services/sustainability/publications/state-of-climate-tech-2020.html
6 החברות Atlantic, Generate Capital General ומנהלי הנכסים TPG ו-Brookfield עם גיוסי הון של 4 מיליארד, 2 מיליארד, 5.4 מיליארד ו-7 מיליארד דולר בהתאמה
BCG perspectives, The Time for Climate Action is Now, April 2021, https://media-publications.bcg.com/BCG-Executive-Perspectives-Time-for- 7
Climate-Action.pdf
https://pitchbook.com/news/articles/climate-tech-startups-and-investors-fundraising 8
9 דו”ח מערך הסייבר הלאומי לשנת 202