תפקידה של ישראל כשחקנית גלובלית בתחום האקלים-טק נבחן והוערך על-פי מספר מדדים.
דו”ח השקעות בתחום שנערך לאחרונה זיהה ודירג את עשרת המרכזים הטכנולוגיים המובילים בעולם בתחום האקלים-טק, על-פי אזורים גיאוגרפיים ועל-פי סך המימון שהחברות באותו איזור גייסו14. עמק הסיליקון, בוסטון וברלין הובילו את הדירוג. ישראל כלל לא הופיעה בו.
מדד אחר – מדד החדשנות העולמי של תחום ה- CleanTech – מסתמך על 15 אינדיקטורים הבוחנים היכן סביר להניח שיופיעו חברות ויזמיות של טכנולוגיות נקיות. הגרסה העדכנית ביותר של המדד, משנת 2017 , דירגה את ישראל במקום השישי מבין 40 המדינות שהשתתפו בו.15
אינדיקטור גלובלי נוסף הוא רמת ההשתתפות בתוכנית המימון האירופית – Horizon Green Deal. נתונים שנאספו מ-20 קולות קוראים במסגרת התוכנית האירופית 2020, מצביעים על כך שישראל נמצאת מתחת לממוצע הן ברמת ההשתתפות הכוללת והן בשיעורי ההצלחה. השוואה בין אחוזי ההצלחה של ההצעות הישראליות המוגשות לתוכנית Horizon Green Deal לבין כל ההצעות שהוגשו לתוכנית בכלל התחומים, מצביעה על כך שישראל רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה בתוכנית מימון האקלים הגדולה באירופה (איור 13). עם-זאת, יש צורך בניתוח נוסף בכדי להעריך את השתתפות התעשייה הישראלית לעומת השתתפות האקדמיה ואת רמות ההצלחה שלהן.
כדי להעריך את הדומיננטיות הגלובלית של ישראל בפיתרון אתגרי אקלים ספציפיים, ובהיעדר ניתוח כזה שפורסם, השתמשנו בבינה מלאכותית, ולשם-כך שיתפנו פעולה עם ©SparkBeyond – חברת סטארט-אפ ישראלית שפיתחה פלטפורמת פיתרון בעיות המונעת על ידי בינה מלאכותית. הדומיננטיות הטכנולוגית נקבעה על-ידי מדידת ידע מדעי (לפי מספר הפרסומים המדעיים) והטמעת הידע הזה בתעשייה (לפי כמות החדשות הרלוונטיות בנושא עסקים, מימון, אבני דרך, מו”פ וכדומה) בכל מדינה. לאחר בחירת הטכנולוגיות להערכה, נערך ניתוח AI של יותר מ-50 אלף מקורות נתונים ובוצעה השוואה בין ישראל למדינות ה-G20.
סכום התפוקות עבור כל טכנולוגיה מוערכת בכל מדינה נתונה הוגדר כתוצאות “גולמיות” וציין את רמת ההובלה של כל מדינה בטכנולוגיה הספציפית. כל מדינה דורגה בסולם בין 16 (המדינה המובילה ביותר) ל-1 (המדינה המצליחה פחות). תוצאות גולמיות אלו מספקות “דירוג אבסולוטי”, המעריך את הצלחותיה של כל מדינה, תוך התעלמות מגודל המדינה או מרמת ההשקעה שלה במו”פ. לכן אין זה מפתיע שמדינות גדולות ומשגשגות, כמו ארה”ב וסין, מופיעות בראש הרשימה ברוב הטכנולוגיות. בכדי לשקף את נושא הגודל והמשאבים של המדינה בדירוג, נירמלנו את התוצאות הגולמיות על-ידי התחשבות בהוצאות המו”פ מסך התוצר המקומי הגולמי בכל מדינה. תוצאות אלו מספקות “דירוג מנורמל”.
הניתוח נערך הן עבור טכנולוגיות ספציפיות והן עבור קבוצות טכנולוגיות המקובצות לקטגוריות רחבות יותר.
- הוצאות מחקר ופיתוח – נירמול בהוצאות המו”פ מסך התוצר המקומי הגולמי (הדירוג המנורמל), גרם לעלייה בדירוג ישראל בהשוואה למדינות האחרות. דבר זה עשוי להצביע על תוצאותיה המועילות של רמת ההשקעה הגבוהה של ישראל במו”פ עבור אקלים-טק.
- בין 11 תחומי הטכנולוגיה המוערכים במונחים אבסולוטיים, ישראל דורגה פעם אחת (חקלאות מדייקת) בחמישייה הראשונה, ובמונחים “מנורמלים” היא מדורגת שש פעמים בחמישייה הראשונה (אשכול אנרגיה סולארית, חלבונים אלטרנטיביים, ניידות, הדמיות אקלים ומזג אוויר, טכנולוגיית מים וחקלאות מדייקת) (איור 15).
- מבין 58 הטכנולוגיות שנבדקו, במונחים גולמיים, ישראל דורגה ארבע פעמים בחמישייה הראשונה (בשר מתורבת, התפלת מים, מערכות השקיה, תוספי קרקע), ובמונחים “מנורמלים” – ישראל דורגה 20 פעמים בחמישייה הראשונה.
- חקלאות מדייקת – ישראל מדורגת במקום החמישי במונחים גולמיים והיא ראשונה כשהיא מנורמלת, בשל נקודות החוזקה היחסיות שלה במיפוי קרקע, מערכות השקיה ולוויינים לחקלאות מדייקת.
- ישראל מדורגת במקום הרביעי בתחום הדמיית אקלים ומזג אוויר במדד מנורמל, בשל יתרונה היחסי בתחום המל”טים וטכנולוגיות הלוויינים. המומחיות הטכנולוגית והידע שמקורם הן מהתעשייה האזרחית והן מהתעשייה הביטחונית ניתנים לניצול נוסף לפתרונות אקלים.
- ישראל הינה פורצת דרך עולמית בתחום טכנולוגיות מים במשך עשורים. כוחה נובע במידה רבה מתרומתה לתחום טכנולוגיית ההתפלה (מדורגת במקום השני בדירוג אבסולוטי ובמקום הראשון לאחר נירמול). התפלה היא דוגמה מצוינת לסינרגיות ושקלול תמורות אפשריות בין טכנולוגיות הפחתת פליטות וכאלו המסייעות להתמודד עם השפעות משבר האקלים. התפלה מגבירה את אספקת המים המתוקים בעולם, המושפע מהתחממות כדור הארץ וסובל ממחסור במים. לעומת זאת – זהו תהליך עתיר אנרגיה היוצר מליחות מרוכזת בים. חדשנות, המבוססת על הידע והניסיון הרב של תעשיות ההתפלה, בחומרים, בבתהליכים ובמקורות אנרגיה, יכולה לטייב את ההתפלה לאספקת מים נגישה וחסכונית-לסביבה בקנה מידה עולמי, ולהפוך את ישראל ממובילת קלינטק בתחום ספציפי זה, למובילת אקלים- טק בתחום.
PwC, 2020, The State of Climate Tech 2020: The Next Frontier for Venture Capital 14
Global Climate Innovation index 2017 at: https://i3connect.com/gcii/country_rank 15