תהליך המיפוי שתואר לעיל חשף כ-1,200 חברות ישראליות, המספקות פתרונות לאתגרי אקלים. במסגרת המיפוי נעשתה אבחנה בין 637 חברות הזנק וצמיחה ובין חברות אחרות. הקטגוריה של קבוצת חברות ההזנק והצמיחה כללה את כל החברות שהוקמו לאחר שנת 2000 ואשר גייסו השקעות, לצד חברות צעירות – שהוקמו בחמש השנים האחרונות וטרם גייסו מימון. אנו מניחים שמתחת לרדאר קיימות חברות הזנק צעירות רבות נוספות, אשר מטבע הדברים, אינן מיוצגות בבסיסי הנתונים. בדיונים להלן, מצוין האם הניתוח מתייחס לכל חברות האקלים-טק, או רק לקבוצת חברות הסטארט-אפ הנמצאות בתהליכי הקמה וצמיחה.
התפלגות 1,200 החברות בין אתגרי האקלים השונים מתוארת באיור 7. האתגרים מוצגים בסדר יורד, על-פי מספר חברות הסטארט-אפ המתמודדות עם כל אתגר נתון. קבוצת החברות הגדולה ביותר עוסקת בהתמודדות עם האתגרים: חקלאות חכמה-אקלימית, מערכות אנרגיה נקיות וכן תחבורה בת-קיימא – עם 130, 119 ו-74 חברות הזנק וצמיחה בהתאמה. האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלים-טק מתאפיין בתמהיל של תחומים ותיקים ומבוססים, בעיקר בחברות בוגרות, כמו תשתיות מים יעילות-סביבתית, לצד תחומים צעירים וצומחים, כמו חלבונים אלטרנטיביים; תחומים בהם מתמקדות בעיקר חברות הסטארט-אפ.
האקוסיסטם המקומי היה עד לזינוק במספר חברות האקלים-טק החדשות שהוקמו בשבע השנים האחרונות. משנת 2014 הוקם מדי שנה מספר יציב יחסית של חברות הזנק העוסקות בתחום, ושיעורן בכלל חברות ההזנק הישראליות הולך וגדל מדי שנה (איור 8). מגמה זו בולטת בעיקר בהתחשב בירידה הכללית בכמות חברות ההזנק החדשות שהוקמו בישראל, במיוחד במהלך משבר הקורונה.
ניתוח קצב הצמיחה של חברות הזנק לכל אתגר אקלימי נתון מוצג באיור 9. האיור מתאר את הגידול באחוזים במספר חברות ההזנק שהוקמו במהלך שלוש השנים האחרונות (2018-2020), מתוך מספר הכולל של חברות הזנק הפעילות באתגר, ואת סך כל ההשקעות המוכרות11 לכל אתגר.
אתגרי האקלים מקובצים למספר אשכולות לפי מאפיינים דומים:
אשכול 1 מורכב מתחומים מבוססים: תחבורה בת-קיימא ומערכות אנרגיה נקיות, שגייסו את סכומי המימון הגדולים ביותר לאורך זמן. בשלוש השנים האחרונות הצמיחה היחסית של חברות הסטארט-אפ באשכול זה מתונה (20% עד 30%) ומרבית החברות באשכול מבוססות ובוגרות (ראו איור 7).
אשכול 2 מאופיין בצמיחה מהירה. הוא כולל אתגרים שמספר החברות העוסקות בהם צמח במהירות, והן צפויות לגייס הון גדול יותר בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למובילה בתחום החלבונים האלטרנטיביים )כפי שמתואר בהמשך הדו”ח(, וניכרת צמיחה של חברות הזנק בתחום הבניה הירוקה, אשר על ידי בחירת חומרים וניהול של אתרי בניה, יש ביכולתן להפחית בשימוש במשאבים ובייצור פסולת ולהביא לצמצום משמעותי בפליטות פחמן.
אשכול 3 מאופיין בתחומים צעירים והוא כולל קבוצת אתגרים שמספר החברות הנותנות להם מענה נמצא בהאצה ראשונית. אתגרים אלו קשורים זה בזה, כגון חומרים חדשים התומכים במעגליות, ומעגליות התומכת בהפחתת אובדן מזון ובזבוז. בכל תחום באשכול פועלות כ-30-40 חברות הזנק ושיעור הצמיחה שלהן הוא 30%-40%.
פרט לאשכולות הללו יש לציין את התחום חקלאות חכמה-אקלימית (CSA), הכולל מספר רב של חברות, ושיעור הקמה עקבי וגבוה של חברות הזנק; התחום של מערכות ייצור נקיות, בסמיכות לתחום ה-CSA; המורכב ממגוון פלטפורמות של תוכנה וחומרה, שתפקידן לשפר ולייצר אופטימיזציה של תהליכי ייצור תעשייתיים, אשר ממזערים את צריכת האנרגיה והמשאבים ומפחיתים הפקת פסולת. ההשקעות הגבוהות יחסית בתחום זה מתרכזות במספר מצומצם של חברות. חברות הזנק המציעות פתרונות בתחום שרשראות האספקה הראו שיעור צמיחה משמעותי של 44%. מעקב אחר שרשרת האספקה מהווה מרכיב מכריע במאבק בפליטות הפחמן, בהתייעלות צריכת האנרגיה ובמזעור פסולת לאורך שרשרת הערך, והוא גם מהווה תחום נוסף הראוי לתשומת לב.
מהווה מרכיב מכריע במאבק בפליבעוד תחומי האקלים-טק הישראלי נמצאים בשלבי צמיחה שונים, מרבית חברות הסטארט-אפ (74%) הן צעירות, בנות פחות משבע שנים – כמחציתן בנות ארבע עד שבע שנים, ומחציתן בנות שנה עד שלוש שנים (איור 10). העובדה שרוב החברות (62%) קטנות ומעסיקות פחות מעשרה עובדים (בשני שלישים מחברות הסטארט-אפ בנות ארבע עד שבע שנים יש פחות מעשרה עובדים) מדגישה את ייחודו של אקוסיסטם האקלים-טק הישראלי ואף את אתגריו העיקריים – תקופת פיתוח ארוכה, סיכון גבוה ותחילת צמיחה מאוחרת.טות הפחמן, בהתייעלות צריכת האנרגיה ובמזעור פסולת לאורך שרשרת הערך, והוא גם מהווה תחום נוסף הראוי לתשומת לב.
11 ראו The “Capital Investments” section for information on limitations of investment data