השקעות הון

כפי שתואר לעיל, תחום האקלים-טק מקיף מגוון רחב של פתרונות המתמודדים, במישרין או בעקיפין, עם אתגרי האקלים העולמיים. פתרונות אלה מבוססים על מגוון פלטפורמות טכנולוגיות, והם קשורים למגזרים רבים בתעשייה. בשל כך, לעתים, קיימת מורכבות באיפיון גיוסי השקעות כפי שמדווחות, לאקלים-טק. בנוסף, המידע הקיים בנושא הוא חלקי בלבד, ולכן הנתונים המצוינים ביחס למקורות ההשקעה הפרטית בתחום הינם ראשוניים ויש להתייחס אליהם בזהירות המתבקשת.

השקעות באקלים-טק:

• בשנים 2018-2020 הסתכמו ההשקעות במיזמי אקלים ב-2.97 מיליארד דולר. הנתון מעיד על צמיחה שנתית משולבת של 14%. מנתונים נוספים עולה כי ההון שהושקע בחברות אקלים-טק במהלך המחצית הראשונה של 2021 עמד על כמעט 40% יותר מהסכום הכולל שהושקע בחברות בתחום במהלך שלוש השנים 2018-2020.
• שני אתגרי האקלים שגייסו את המימון הרב ביותר בשנים הללו היו מערכות אנרגיה נקיות וניידות ותחבורה בת-קיימא. בנוסף, תחום החלבונים האלטרנטיביים הציג גידול מרשים בגיוסי ההון.
• בשנת 2020 נרשמה עלייה בהנפקות ראשונות לציבור (IPOs) של חברות האקלים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. חמש חברות, בעיקר מתחום האנרגיה, ביצעו הנפקה ציבורית (25% מסך ההנפקות הראשונות בשנת 2020), ו-11 חברות אקלים-טק הגישו בקשה להנפקה ראשונה במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2021.

משקיעי האקלים-טק:

• תעשיית האקלים-טק הישראלית מושכת אליה כמעט 570 קבוצות השקעה ומספר לא מבוטל של משקיעים פרטיים נוספים (שלא נכללים בניתוח זה).
• מתוך 20 קבוצות המשקיעים שהשקיעו את סכומי ההון הגבוהים ביותר באקלים-טק הישראלי, אפילו קרן אחת אינה מתמחה באקלים. יתרה מכך, נכון להיום לא קיימות בישראל קרנות המתמחות באקלים.
• מתוך 10 קבוצות המשקיעים הפעילות ביותר בתחום בישראל, ארבע מפעילות חממה טכנולוגית הנתמכת על-ידי הממשלה, נתון זה מדגיש את חשיבות התמיכה הממשלתית בתחום פתרונות האקלים.
• ארבע מקבוצות ההשקעה הפעילות ביותר בתחום האקלים-טק העולמי (הן במספר העסקאות והן בסכומים שהושקעו),¹² השקיעו במיזמי אקלים-טק ישראליים (SOSV Khosla Ventures and Techstars ,Sequoia).
• פחות מ-20% מ-570 קבוצות המשקיעים הן קרנות הון סיכון תאגידיות. הקרנות היעודיות לחברות בשלב מתקדם (חברות שכבר הוכיחו רווחיות), השקיעו פחות מאחוז מההשקעות. נתון זה משקף את רמת הגיוון הנמוכה הזמינה למיזמי אקלים-טק.

תמיכה ממשלתית:

• ממשלת ישראל השקיעה יותר מ-280 מיליון דולר במהלך השנים 2018-2020 בקידום מו”פ בחברות אקלים-טק (כל הנתונים להלן מתייחסים למסגרת זמן זו) (איור 12).
• רשות החדשנות השקיעה במהלך השנים 2018-2020 ב-290 מיזמים בתקציב כולל של 250 מיליון דולר (16% מהתקציב השנתי שלה). שיעור התמיכה הממוצע בפרוייקטים בתחום האקלים היה גבוה משיעור התמיכה הממוצע של רשות החדשנות, והוא מעיד על איכותם הגבוהה של מיזמי האקלים-טק שפנו לתמיכת הרשות.
• הרשות תמכה במיזמים בשלבים מוקדמים באמצעות שבע חממות ומעבדות חדשנות וקידמה מחקרים פורצי דרך באמצעות ארבעה מאגדי “מגנט”.¹³
• הרשות השקיעה בתוכנית התמיכה בפיילוטים 60 מיליון דולר בשיתוף עם שבעה משרדים וגופים ממשלתיים, בכדי לתמוך במיזמים הנמצאים בשלבי מו”פ מתקדמים, כמענה לצורך באתר הרצה והטמעה לטכנולוגיה שפיתחו.
• בנוסף, הרשות סיפקה תמיכה לחברות אקלים-טק בהטמעה במתקנים מסחריים.

תמיכה נוספת ממשרדי ממשלה:

• במקביל לשיתוף הפעולה עם רשות החדשנות בתוכנית הפיילוט, המשרד להגנת הסביבה פעל בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והתעשייה ותומך במיזמים מוקדמים באמצעות הקמת חממות חדשנות כשיתוף ציבורי-פרטי.
• משרד הכלכלה והתעשייה ממקד את תמיכתו בתחומי הכלכלה המעגלית באמצעות תוכנית פיילוט ל”סימביוזה תעשייתית” והמרכז להתייעלות במשאבים (IREC).  
• במקביל לשיתוף הפעולה עם רשות החדשנות בתוכנית תמיכת הפיילוטים, משרד האנרגיה מקדם חדשנות אקלים-טק בתוכניות תמיכה ייעודיות לאורך שרשרת הערך של החדשנות, החל ממחקר אקדמי ועד לפרויקטי פיילוט (בסך של 30 מיליון דולר).
• משרדי ממשלה אחרים מפעילים פרויקטים של תמיכה בפתרונות אקלים באמצעות מחלקות המדען הראשי שלהם.

12 מקור הנתונים: PwC, The State of Climate Tech 2020: The next frontier for venture capital
13 מגנט – תוכנית תמרוץ של רשות החדשנות המחלקת מענקים לשיתוף פעולה בתחום המו״פ בין חברות מסחריות למוסדות מחקר, המפתחים טכנולוגיות במשותף