לישראל יש את היכולת לתרום באופן משמעותי להפחתת פליטות גזי החממה. כבר היום, קיימות טכנולוגיות המפותחות בישראל התורמות להפחתת שיעורי הפליטות ברחבי העולם; שיעורי ההפחתה, הנובעים מפיתוחים טכנולוגיים ישראליים, עשויים להיות גבוהים יותר מכמות הפליטות המיוצרת בישראל עצמה. אימוץ מוגבר של טכנולוגיות אלו בקנה מידה ארצי לצד הגברת הפריסה העולמית של אותן טכנולוגיות – יגדילו משמעותית את תרומתה של ישראל להפחתת הפליטות במישור הארצי והגלובלי כאחד.
עם זאת, ישראל טרם מיצתה את הפוטנציאל הטמון בה לחדשנות, פריסה ומסחור של טכנולוגיית אקלים.
מימוש מלא של הפוטנציאל הטכנולוגי הישראלי יגוון את תעשיית ההיי-טק המקומית וימצב את ישראל כמרכז עולמי מוביל בתחום האקלים-טק – עם כל היתרונות הכלכליים הטמונים בכך. כך שבמקביל לקידום המאמצים הגלובליים להתמודדות עם משבר האקלים באמצעות תעשיית אקלים-טק בת-קיימא, ישראל תתקדם לקראת עמידה ביעדי האקלים הלאומיים שלה. בנוסף, היא תשפר את התעסוקה והכלכלה ואת רמת החיים במדינה, תפחית את זיהום האוויר, תעצים את ביטחון האנרגיה והמים ותשפר את הביטחון התזונתי.
הטמעת טכנולוגיות אקלים, במיוחד בכל הכרוך בתשתיות, תלויה מאוד בממשלה, הן כרגולטור והן כלקוח מרכזי. לממשלה מצידה יש תמריץ ברור לאפשר פיתוח פתרונות טכנולוגיים מקומיים ולסייע למדינה להגיע ליעדי האקלים הלאומיים שלה, ועל-כן עליה ליטול תפקיד משמעותי ופעיל בהנעת מערכת החדשנות האקלימית קדימה.
בכדי להגיע ליעדים אלה, יש לנקוט בכמה פעולות:
הנגשת ההון הפרטי והציבורי
יצירת “ארגז חול” מקומי – יש לפעול להפיכת התשתית הלאומית לאתר ניסיונות טכנולוגי. תהליך זה, לצד הקלות רגולטוריות, יאפשר לחברות הסטארט-אפ ללמוד, להתייעץ, לבדוק ולהציג מוצרים מוצלחים שייושמו לראשונה בישראל, ויגדיל את סיכויי חברות ההזנק להשיג השקעה פרטית, או שוק למוצר שלהן.
הנגשת שיתופי פעולה ותוכניות מימון בינלאומיות – יש לחשוף את חברות הסטארט-אפ והטכנולוגיות הישראליות לתוכניות מימון בינלאומיות רחבות היקף, כמו, למשל, ה-Green Deal של תוכנית Horizon האירופאית, ולספק את התמיכה הנדרשת על-מנת להגדיל את סיכוייהן לזכות במענקים. בנוסף, יש לנצל את ההסכמים הבינלאומיים של ישראל (למשל, עם הממשל האמריקני) במטרה ליצור חיבורים בין יזמים מקומיים, לתאגידים עתירי ידע ומנוסים המבקשים להטמיע חדשנות פתוחה, ובכך לסייע בהאצת התפתחות החברות.
התאמת הקריטריונים הממשלתיים למימון לאלה הקיימים בגופים הפרטיים יש ליישם קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים (ESG) ולהעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של הטכנולוגיות השונות על שינויי האקלים, במסגרת תהליך בחינת ההגשות אל רשות החדשנות. במקרים רבים, המענקים הממשלתיים מהווים השקעה ראשונה בחברת סטארט-אפ ומגדילים את סיכויי החברות להשקעות ממקורות פרטיים, כולל קרנות הון סיכון, העוסקות באופן ייעודי בתחום האקלים הגלובלי.
שיתוף הממשלה בעשייה
יישום תקנות המקילות על כניסת חברות האקלים-טק לשוק, לצד תקנות מחמירות נגד חברות בעלות “התנהגויות שליליות בתחום האקלים” ישראל צריכה להתקין תקנות בהתאם לאמות מידה בינלאומיות, כדוגמת הכלים למדיניות אקלימית של האיחוד האירופי. תקנות חדשות אלו יעודדו את החברות במשק לקבוע לעצמן מטרות להפחתת פליטות הפחמן הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, וליישם טכנולוגיות אקלים.
שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה על-מנת ליצור יוזמות אקלים-טק משותפות ולתמרץ רעיונות לפתרונות חדשים – על כל משרדי הממשלה להעריך כיצד פעולותיהם משפיעות על האקלים וההפך, להעריך את סיכוני שינוי האקלים על הפעילות שלהם, על מנת שייצרו פתרונות לאתגרים אלה. בנוסף ניתן להציע תמריצים כספיים למען אימוץ, פריסה והטמעה של הפתרונות האקלימיים.
האקוסיסטם לחדשנות בישראל מסייע לממשלה בעתות משבר – החודשים הראשונים של משבר הקורונה מהווים דוגמה מצוינת לכך. משרדי הממשלה צריכים לאחד כוחות, להגדיר אתגרים לאומיים הקשורים לאקלים ולקרוא לחברות להגיב ולהציע פתרונות כתגובה לצורך לאומי.
חיבור מרכיבי האקוסיסטם
שיפור “אפקט האקוסיסטם” באמצעות יצירת זרם קבוע של ידע, מידע וחדשנות בין כל הגופים העוסקים בתחום – יש לחבר בין הצרכים העולים מהתעשייה המקומית ומהגופים הממשלתיים, ובין פתרונות חדשים המוצעים על-ידי האקדמיה ויזמים שמסוגלים להפוך אותם למוצר בר-קיימא.
לרתום את ההיי-טק הישראלי לטיפול במשבר האקלים ולהשתתפות במאמצים הלאומיים להפחתת הפליטות – יש לחשוף את החברות והיזמים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, המובילה בעולם, לצרכים שמכתיב משבר האקלים, ולספק להם הכשרה וידע נדרשים בכדי שיוכלו להסב טכנולוגיות קיימות כך שיתנו מענה גם לאתגרי האקלים, ואף ליצור הזדמנויות חדשות ומודלים עסקיים חדשים.
שיפור היתרונות המגוונים הגלומים בשותפויות בין תאגידים גדולים, חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים – יישום מוצלח של טכנולוגיות חדשניות בתאגידים גדולים יכול להעניק “אמינות” לסטארט-אפ שפיתח את הטכנולוגיה ולמוצריו בעיני משקיעים ולקוחות אחרים. שותפויות אלו יכולות לסייע לחברות סטארט-אפ להתקדם לשלב מכירת המוצר הן על ידי תמיכה כלכלית והן באמצעות ידע וניסיון, והן יכולות לפתוח עבור הסטארט-אפ דלתות ללקוחות חדשים, לערוצי הפצה ולשווקים גיאוגרפיים חדשים.
מנהיגות וחזון
יצירת חזון כולל של ישראל כמדינה נייטרלית פחמנית כחלק מתוכנית פעולה שאפתנית, הוליסטית ומשולבת פוטנציאל הצמיחה של החדשנות בתחום האקלים-טק עשוי להתממש באמצעות הטמעת החדשנות בחזון הכולל והרחב של ישראל כמדינה כמדינה נייטרלית פחמנית בתוך מסגרת זמן ייעודית. תוכנית לאומית כזו אף תעפיל על תוכנית ה-NDC המתוקנת (Nationally Determined Contributions)20. תוכנית כזו, לא רק תתווה מסלולים לצמצום פליטות, אלא גם תפתח אפשרויות מדיניות, אסטרטגיות, תמריצים כספיים ופתרונות. מספר גדל והולך של מדינות אימצו חקיקה המציינת יעד של אפס פליטות נטו עד שנת 2050 או קודם לכן. פעולה דומה תאפשר לישראל לממש את מחויבותה הלאומית לפי הסכם פריז ואף להתעלות עליה.
Nationally Determined Contribution submitted to the UN Framework Convention on Climate Change, August 2021 20