חידושים טכנולוגיים ממלאים תפקיד מכריע באתגר הגלובלי של ההתמודדות עם שינויי האקלים. ישראל ידועה כמובילה עולמית בתחום החדשנות הטכנולוגית, ודו”ח זה בוחן לראשונה, את תחום האקלים-טק הישראלי ואת הפוטנציאל של היזמים המקומיים לספק פיתרונות לאתגר הגדול ביותר העומד בפני האנושות
חברות אקלים-טק ישראליות המפתחות טכנולוגיות אשר תורמות להורדת השימוש בפחמן, להפחתת פליטות גזי חממה ולהערכות לנזקי משבר האקלים, מופו בהתבסס על מפת אתגרי האקלים של PLANETech . מבין החברות שמופו, 637 הן חברות הזנק וחברות צמיחה, אשר רובן הוקמו לפני פחות משבע שנים, ומרביתן מעסיקות פחות מעשרה עובדים. נתון זה משקף תקופת פיתוח ארוכה ותהליך צמיחה ממושך של חברות האקלים-טק, אשר ליבת החדשנות של רובן מבוססת על חומרה.
מספר חברות ההזנק החדשות העוסקות באקלים-טק זינק בשנת 2014, ומאז חלקן מתוך כלל חברות ההזנק הישראליות הנפתחות מדי שנה גדל והגיע בשנת 2020 לתשעה אחוזים. תחומי הפיתוח העיקריים של חברות האקלים-טק הם: חקלאות חכמה – אקלימית, מערכות אנרגיה נקיות ותחבורה בת-קיימא, כאשר תמהיל החברות מגוון ומכיל חברות בוגרות לצד חברות הזנק.
הצמיחה המהירה ביותר בשלוש השנים האחרונות של חברות הזנק העוסקות באקלים-טק נרשמה בתחומי החלבונים האלטרנטיביים והבנייה הירוקה. התחומים המתפתחים הנמצאים בעלייה משמעותית במספר חברות ההזנק החדשות הם: שרשראות אספקה גמישות ושקופות, חומרים חדשים, מעגליות ואובדן ובזבוז מזון.
חברות ההזנק העוסקות באקלים-טק גייסו השקעות מיותר מ-560 קבוצות השקעה, שני שלישים מתוכן הן קבוצות זרות. בשנים 2018-2020 הגיע סך ההשקעות באקלים- טק הישראלי ל-2.97 מיליארד דולר. פחות מאחוז מסך ההשקעות הגיע ממקורות מימון ייעודיים לחברות בשלב מתקדם. על-אף שהתחום מושך אליו קבוצות הון והשקעות, האקוסיסטם הישראלי סובל מחוסר הגיוון הנחוץ, הן בסוג ההשקעות והן במיקוד של קבוצות השקעה אלו. ממשלת ישראל מספקת תמיכה משלימה משמעותית בשלבי פיתוח המוצר השונים. תמיכה זו הסתכמה ב-280 מיליון דולר בשנים 2018-2020.
הדומיננטיות הגלובלית של ישראל בטכנולוגיות אקלים שונות נבדקה באמצעות פלטפורמת הבינה המלאכותית של SparkBeyond© . מן הניתוח עולה כי ישראל מובילה באופן אבסולוטי בתחומי בשר מתורבת, מערכות ההשקיה והתפלת המים. כאשר מנרמלים את התוצאות (על-פי סך ההשקעה הלאומית במו”פ) – ישראל מתגלה כמובילה גלובלית גם בתחומי חלבונים האלטרנטיביים, חקלאות המדייקת, תחבורה בת-הקיימא והאנרגיה הסולארית.
עם זאת, השוואה בין שיעור ההצלחה של ההצעות הישראליות שהוגשו לתוכנית ה- Green Deal של תוכנית המימון האירופאית – Horizon לבין כלל ההצעות שהוגשו לתוכנית, מצביעה על כך שישראל רחוקה ממימוש הפוטנציאל הגלובלי שלה בתוכנית מימון פתרונות האקלים הגדולה באירופה. חרף הצמיחה המתמדת באקוסיסטם, ישראל טרם מיצתה את פוטנציאל החדשנות וההתרחבות הטכנולוגית שלה בתחום האקלים.
סקר שנערך בקרב חברות אקלים-טק ישראליות גילה כי האתגרים העיקריים המקשים על תהליכי הצמיחה הם גישה להון, מכשולים רגולטוריים וקשיים בחדירה לשווקים ויצירת הזדמנויות עסקיות. הדו”ח מציג המלצות כיצד ניתן להתגבר על אתגרים אלה ולאפשר את המשך צמיחת האקלים-טק בישראל. המלצות אלו כוללות הנגשה של ההון הפרטי והציבורי, הגברת המחויבות של הממשלה והרגולטורים, שיתוף פעולה בין בעלי עניין מגוונים באקוסיסטם והפגנת מנהיגות באמצעות אימוץ חזון כולל של ישראל כמדינה דלת פחמן.
ליוזמה ממשלתית המגדירה סדרי עדיפויות יש חשיבות מכרעת ביצירת תנופת עשייה ובהפיכת ישראל למובילה עולמית בחדשנות אקלימית.
