בחלק זה של הדו”ח אנו משקפים את נקודות החוזקה הקיימות והפוטנציאליות של האקוסיסטם הישראלי ואת השפעתן הגלובלית של טכנולוגיות האקלים המגוונות בישראל; תוך שימת דגש על מספר טכנולוגיות, בהן ישראל מובילה, אשר מספקות פתרונות לאתגרי האקלים הגלובליים.
רשימה זו אינה ממצה כלל ועיקר. בישראל פותחו טכנולוגיות נוספות שניתן, ראוי וצריך לקדמן. לדוגמה, מימן ירוק. זמינותו של המימן הירוק, אחסונו, הפצתו והטמעתו מהווים מרכיב מכריע בתמורות הנוכחיות והצפויות בתחומי האנרגיה והתחבורה, מכיוון שהוא מאפשר ביצוע תהליכים בטמפרטורה גבוהה, אחסון אנרגיה לפרק זמן ממושך ופתרונות הובלה ירוקים.
ישראל פועלת קהילה אקדמית פורה ופעילה, המתמקדת, בין השאר, בתחום האלקטרוליזרים ותאי דלק, ומתוכה יצאו כמה חברות הזנק. מחקר ופיתוח משותף ושיתופי פעולה עם שחקנים בינלאומיים (מהאקדמיה ומהתעשייה) יכולים לקדם תחום זה אף יותר.
לכידת פחמן, אחסונו וניצולו (CCUS). תחום נוסף הנחשב כהכרחי במטרה להגיע ליעד גלובלי של אפס פליטות נטו, להפחית את כמות הפחמן שכבר נפלט לאטמוספירה ולמגר את הפחמן הנפלט מהתעשייה הכבדה, במהלך המעבר לתהליכים דלי פחמן. CCUS דורש לכידת פחמן ממקורות נקודתיים, וגם לכידת פחמן היישר מהאטמוספרה (Direct Air Capture). כיום קיימים ברחבי העולם 15 מפעלי “לכידת אוויר ישירה” בלבד.16 חדשנות בתחום ה-CCUS שתקדם טכנולוגיות לכידה יעילות, הניתנות ליישום בהיקף רחב, הינה הכרחית. בתחום זה, נקודת המוצא של ישראל דומה לזו של רוב המדינות בעולם, ולהצלחתה תהיה השפעה גלובלית עצומה.
בוקסה > האתגר: חלבונים אלטרנטיביים
בינה מלאכותית כמניע טכנולוגי
בינה מלאכותית (AI) תורמת למאבק בשינוי האקלים במגוון רחב של סקטורים, כגון: חשמל, תחבורה, תעשייה, בנייה, ייעור, שימושי קרקע ועוד רבים. חדשנות מבוססת AI תורמת להפחתה בפליטת גזי חממה ובצריכת משאבים וכן לאדפטציה לשינוי אקלים בשל תמיכתה ברשתות אנרגיה מבוזרות, בחקלאות מדייקת, בשרשראות אספקה, בניטור סביבתי, ובבניית מבנים חסכוניים באנרגיה. הבינה המלאכותית פועלת כמניע טכנולוגי עיקרי בתחומים רבים, באמצעות האצת הגילוי המדעי ושיפור הסימולציות החישוביות, והיא מהווה כר פורה לצמיחת חידושים גם בתחום האקלים.
לישראל יש יכולות מוכחות בתחום ה-AI. למעשה, ישראל היא ביתן של חברות הזנק AI מצליחות במגוון ענפים והיא מדורגת במקום השישי במדד ה-AI העולמי לשנת 17.2020 מומחיות ייחודית זו יכולה לשמש פלטפורמה להאצת חברות הזנק של טכנולוגיות אקלים ולספק הזדמנויות לחברות AI להפנות את הטכנולוגיה שפיתחו לכיוון של פתרונות מתקדמים למאבק בשינויי האקלים.
בוקסה> האתגר: מערכות אנרגיה נקיות
חסמים באקלים-טק הישראלי
אתגר הפחתת פליטות פחמן מקיף את כל תחומי המשק ועל מנת להתמודד איתו נדרשת חדשנות טכנולוגית לצד דרכי התמודדות עם מורכבות הפריסה וההטמעה. יזמי טכנולוגיית אקלים חייבים לנווט את דרכם במבוך סבוך של רגולטורים ותאגידים, של תשתיות, תהליכי ייצור ושרשראות אספקה קיימות. בעת פיתוח מוצר נדרש לתת מענה מיטבי לאספקטים של מפרט, תקנים, עלות-תועלת ולדרישות המערכת המשולבת. במקרים רבים יש להיערך גם לנוף תעשייתי משתנה ולשרשרת ערך חדשה. הצלחתו של המוצר דורשת את שיתוף הפעולה של קבוצת בעלי ענין ומשקיעים רחבה.
קרוב ל-200 חברות ישראליות העוסקות באקלים-טק השתתפו בסקר אשר חשף את האתגרים העיקריים העומדים בפני החברות הללו במהלך שלבי הפיתוח והצמיחה שלהן (איור 15)
שלושת האתגרים המהותיים ביותר הם:
גישה להון
חברות סטארט-אפ העוסקות באקלים-טק מתמודדות עם קשיים בהשקעות הון סיכון. למרות הסכומים המשמעותיים שהושקעו באקלים טק על ידי משקיעים, אקוסיסטם האקלים-טק עדיין סובל מחוסר גיוון בסוגי ומוקדי גופי ההשקעות. 85% מהנשאלים בסקר ציינו כי ליבת החדשנות של מוצריהם מבוססת על חומרה. ההון הדרוש עבור פיתוח חומרה רב יותר מזה הדרוש עבור פיתוח תוכנה בכל שלב, כגון: פיתוח המוצר, הוכחת קונספט (POC) ופרויקטי פיילוט. בנוסף, פיתוח המוצר והמרה של מערכות פיזיות בפרויקטים מבוססי חומרה, נמשכים זמן רב יותר והם מורכבים יותר מפרויקטים מבוססי תוכנה. בחלק מהמקרים נדרשות השקעות גדולות לפני שלב הוכחת ההיתכנות של המוצר ולעתים קרובות על החברות לשרוד זמן רב בעודן סופגות הפסדים כספיים, בטרם הגעתן לשלב הרווחיות. כיוון שבפרויקטים מסוג זה המשקיעים צריכים לשקול תשואות במונחי זמן של עשרות שנים, ולא בשנים בודדות, וגם הדרך לאקזיט לא תמיד ברורה – השותף בקרן הון הסיכון מתקשה לעתים קרובות לחתום על ההשקעה.
בוקסה> האתגר: חקלאות חכמה-אקלימית
מכשולים רגולטוריים
רגולציה יכולה להיות מורכבת מדי ולא-פעם אף לעכב חדשנות. שירותים ותשתיות ציבוריים הם הלקוחות הבולטים בענפי טכנולוגיית אקלים כמו אנרגיה ומים. מטבע הדברים, כשהלקוחות הם גופים ציבוריים, הם מאוסדרים היטב – מה שמקשה על חברות הסטארט-אפ לנווט את דרכן ברשימת הדרישות. בישראל, למשל, נדרשים יותר מעשרה אישורים רגולטוריים על-מנת שחברת סטארט-אפ בתחום האנרגיה תציג את הפתרון שלה. בנוסף, הגופים הרגולטוריים מבוזרים ושונים בין מדינות, והדבר מקשה על התרחבות מהירה של החברה ושל פעילותה.
התרחבות ופריסה
הצורך בשרשרת ערך בוגרת הוא המכשול העיקרי להטמעה ולהרחבת פיתרון האקלים-טק. חברת סטארט-אפ צריכה להתחשב בבעלי העניין ובשחקנים השונים בשוק בכדי להשיק מוצר בהצלחה. יתרה מזו, הרחבת טכנולוגיית אקלים דורשת לעתים קרובות הון רב. בדרך-כלל, הדבר מתאפשר במימון באמצעות השקעות בפרוייקטים, מימון נכסים שמקורו בהשקעות מבוססות חוב, או באמצעות משקיעים יעודיים של אקלים טק המממנים פרויקטים רחבי היקף. בנוסף, המכשולים העומדים בפני התרחבות החברות עלולים להתקיים גם לאחר פיילוט מוצלח, כשהסיכונים הטכניים כבר מאחוריהן וההבטחה הכלכלית לפניהן.
https://www.iea.org/reports/direct-air-capture, retrieved September 2021 16