השקל מתחזק – ההיי-טק נחלש | Israel Innovation Authority

במקביל למשבר הקורונה, ההיי-טק הישראלי מתמודד בעידן הנוכחי עם אתגר כלכלי חדש-ישן שמתעורר מדי כמה שנים - התחזקות שער השקל מול הדולר. במהלך שנת 2020 הדולר ירד מרמה של 3.5 שקלים לדולר והגיע לרמה של 3.2 שקלים לדולר - הנמוכה ביותר מאז 2008 , ומאז נותר בה כמעט ללא שינוי. מבחינת התעשייה כשהשקל מתחזק, ההיי-טק נחלש. המשמעות של התחזקות השקל היא הכבדה על העלויות של חברות ההיי-טק: באופן טיפוסי, החברות מוכרות ומגייסות הון בדולרים, ואילו ההוצאות שלהן על משכורות, שכירות וסעיפים אחרים הן, בחלקן הגדול, שקליות. לכן, כענף מוטה ייצוא, התחזקות השקל, גורמת להגדלת הוצאות החברות מבלי שהייתה צמיחה בפעילות אלא כתוצאה משינוי שערי מט"ח בלבד.

מבחינת חברות ההיי-טק בישראל, התחזקות השקל אכן פוגעת ברווחיות שלהן ולכן מחלישה את התחרותיות הגלובלית שלהן. מנהלים ובכירים רבים בחברות הביעו דאגה מהפגיעה בתחרותיות הענף בהתבטאויות שונות בתקופה האחרונה. ואולם, בחינה רב שנתית של שער השקל-דולר מראה שישנה התנהגות מחזורית ובעשור האחרון שער השקל נחלש והתחזק לסירוגין, בעוד שתוצר ההיי-טק הפגין עלייה עקבית בשנים אלו. גם בתקופות קודמות שבהן התחזק השקל, התבטאו בכירי ההיי-טק והביעו חשש מהיכולת שלו לשמור על יתרונו. ואולם, הנתונים שהצגנו בדו"ח זה מראים כי ההיי-טק הישראלי התחזק וצמח למרות האזהרות והחששות ושבר שיאים בגיוסי הון ובמדדים אחרים.

אחת המשמעויות העיקריות של התחזקות השקל היא התייקרות עלויות ההעסקה של המהנדסים הישראלים - שכבר כעת הן גבוהות בהשוואה בינלאומית. סקירה שביצעה חברת דלויט עבור המועצה הלאומית לכלכלה בשנת 2018 מצאה כי שכר עובדי המו”פ הישראלים בחברות היי-טק רב-לאומיות הפועלות בישראל דומה לממוצע שכר עובדי המו”פ בארצות הברית (מלבד סיליקון-ואלי) וגבוה בכ-20% מהשכר בקנדה.16 אם השקל ימשיך להתחזק אל מול הדולר, ייתכן כי חברות, ובפרט אלה שיש להן מרכזי פיתוח גם מחוץ לישראל, יוציאו משרות מישראל ליעדים בהם המשכורות נמוכות יותר. בטווח הארוך נשאלת השאלה האם המחסור הכרוני במהנדסים ישראלים והתייקרות עלויות ההעסקה שלהם יגרמו לכך שחברות יעזבו את ישראל. האם סביר יותר שחברות יעזבו או שמבחינתן אין תחליף לטאלנט המקומי?

תרשים - שער שקל-דולר יציג