מדע בלי עבודה:
איך פותרים את הבעיה של בוגרי ביולוגיה באמצעות חדשנות?
איך פותרים את הבעיה של בוגרי ביולוגיה באמצעות חדשנות?
בכל שנה כ-1,500 סטודנטים לביולוגיה בישראל מסיימים את לימודיהם, מתוכם כ-75% ממשיכים לתואר שני בביולוגיה. כשליש מהסטודנטים לתואר ראשון ממשיך לדוקטורט בתחום, ואלה מהווים רבע מכלל הדוקטורנטים בישראל.1 העובדה כי חלק משמעותי מהסטודנטים לביולוגיה בוחרים להמשיך לתארים מתקדמים נובעת בעיקר מהיעדר תעסוקה מתאימה לבוגרי ביולוגיה. על אף שבוגרים אלו מאופיינים בהון אנושי גבוה, רק כשליש מבעלי ההכשרה בביולוגיה עובדים בתחום בישראל, וגם זאת בפריון נמוך בהשוואה לעובדים במקצועות אחרים בעלי ניסיון דומה - פערי השכר הממוצע בין בוגרי ביולוגיה לבוגרי מקצועות המאופיינים בציון פסיכומטרי דומה, כגון כלכלה, משפטים והנדסה, נעים בין 30%-80%.2 כתוצאה מהיעדר אפשרויות תעסוקה מקומיות, חלק ניכר מבוגרי הביולוגיה פונים להוראה (כ-12%) או בוחרים לעבור לחו"ל שכן קיימים פערי שכר משמעותיים של כ-30% במקצועות הביולוגיה בין ישראל לארצות הברית.3
לכן, תחום ה-Bio Convergence, מחקר רב תחומי המשלב הנדסה עם ביולוגיה, מהווה הזדמנות תעסוקתית מעניינת ביולוגים רבים. אמנם התחום קיים כבר שנים רבות באקדמיה בעולם ובישראל, אך בשנים האחרונות ניכרת בו האצה הבאה לידי ביטוי בהקמת מוסדות מחקר ופיתוח מודלים חדשים במרכזים שונים בעולם, כגון ארצות הברית, דרום קוריאה ואנגליה.4 עבודה שנעשתה ברשות החדשנות בשנת 2019 זיהתה כי מכיוון שמדובר בתעשייה צעירה יחסית, שעדיין לא נוצר לה מרכז הובלה עולמי מובחן, קיימת הזדמנות ממשית עבור ישראל להפוך למובילה עולמית בתעשייה מתפתחת זו. החיבור בין ביולוגיה להנדסה מהווה יתרון יחסי של ישראל ביחס למרכזי הביו-טק העולמיים האחרים והוא יאפשר, בטווח הזמן הבינוני של שנים ספורות, העסקה של כוח אדם איכותי וזמין של כעשרים אלף מדענים בתחומי מדעי החיים בחברות היי-טק משמעותיות המאופיינות בפריון גבוה. יתרה מכך, מכיוון שה- Bio-Convergence הוא למעשה שילוב של דיסציפלינות, ענף זה צפוי לקלוט מגוון רחב של בוגרי מקצועות ובכך יסייע בהרחבת מעגלי התעסוקה בהיי-טק, מבחינת מקצועות הליבה ומקצועות המעטפת כאחד.
משבר הקורונה יצר “סערה מושלמת": התחזקות ההיי-טק, התעצמות מהפיכת הבריאות העולמית והבשלת המהלכים הממשלתיים המשלימים את תוכנית ה- Bio-Convergence, כגון השקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ביצוע מבצע החיסונים, איכות וזמינות המידע הרפואי, יצרו תנאים שבהם תחום ה- Bio-Convergence יכול להפוך לקטר הצמיחה הכלכלי הבא של מדינת ישראל. בהתאם לכך, הקצתה הרשות במהלך שנת 2020 כ 150- מיליון שקלים מתקציבה לתמיכה בחברות בתחום. כמו כן, הרשות פועלת בימים אלה במסגרת פורום תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח (תל"ם) לבניית תוכנית לאומית מקיפה במטרה לפתח בישראל אקו-סיסטם תחרותי, שיכלול גם בניית תשתיות ויחזק את הקשר שבין האקדמיה לתעשייה בתחום.
