שוק העבודה החדש -

אחד השינויים המשמעותיים שהכניסה הקורונה לשוק העבודה הוא מעבר של ארגונים לעבודה מהבית, בייחוד בתקופות הסגרים. טרום הקורונה, רוב החברות והמעסיקים לא איפשרו לעובדים שלהם לעבוד מהבית - באופן מלא או חלקי. אך לאחר תקופה של כשנה במהלכה הארגונים נדרשו להתנסות בצורת עבודה זו, רבים מהם שוקלים או כבר קיבלו החלטה לעבור למודל עבודה היברידי - המשלב עבודה מהמשרד ועבודה מרחוק - גם לאחר הקורונה. איתות חיובי בנושא הגיע מכיוונם של האגף הממונה על השכר במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה אשר מאפשרים עבודה מהבית בהיקף של כיום בשבוע במגזר הציבורי.¹

מודל העבודה ההיברידי משמר כמה מהיתרונות למשק הטמונים בעבודה מהבית שהובלטו בתקופת הקורונה. כך למשל, הוא מאפשר הפחתה של העומס בכבישים ומצמצם את זיהום האוויר, מאפשר לעובדים להתגורר רחוק ממרכזי התעסוקה והוא מאפשר גמישות הנדרשת להורים בשוק העבודה באופן התומך בהגדלת השוויון המגדרי. מעבר למודל עבודה היברידי יכול ליצור הזדמנויות תעסוקה חדשות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לצמצם פערים כלכליים וחברתיים ולאפשר שילוב בעלי מוגבלויות. בפרט, דו"ח ועדת מומחים, שנכתב בתמיכת משרדי התחבורה והגנת הסביבה טרם פרוץ מגיפת הקורונה בנוגע ליישום עבודה מרחוק בישראל, מצא כי מעבר לעבודה מהבית במגזר הציבורי בהיקף שעות של כ-15% צפוי להוביל לתועלת משקית בהיקף של כ-850 מיליון שקלים בשנה.² עם זאת, יש לזכור כי לא כל הענפים מותאמים לעבודה מהבית.³

מבחינת הארגונים והמדינה, מודל ההפעלה ההיברידי מייצר מספר אתגרים ניהוליים הכרוכים ביצירת מדיניות חדשה. אימוץ מודל עבודה היברידי דורש הנחת תשתית שהמדינה אחראית לפרישתה כדי לאפשר ולעודד את המעבר. כך למשל, יש לשפר את תשתית האינטרנט בפריפריה, ובכללה לכ-700 אלף אזרחים ערבים, מכיוון שליותר משליש מהאוכלוסייה הערבית בישראל אין גישה לתשתית אינטרנט של הוט. סוגיה נוספת שיש לטפל בה כדי להמשיך ולאפשר המשכיות של עסקים בעבודה מהבית, ובכלל זה לספק שירותים דיגיטליים, היא מהירות הגלישה באינטרנט בישראל. לפי נתוני חברת Speedtest, ישראל ממוקמת במקום 19 מתוך 37 מדינות ה-OECD במהירות גלישה באינטרנט הקווי. לפי הנתונים, מהירות הגלישה הממוצעת באינטרנט הקווי בישראל בחודש יוני 2020 הייתה כ-Mbps 100, בהשוואה למהירויות העולות על Mbps 140 במדינות כגון ספרד, ארצות הברית, צרפת, קוריאה ועוד.⁴

בהקשר זה ניתן לציין כי במסגרת מסלול הפיילוטים של רשות החדשנות⁵ הופעלה תוכנית משותפת של משרד התקשורת ורשות החדשנות להטמעה של יישומי תקשורת מתקדמים, במטרה לתמוך בהרחבת השימוש ברשת 5G בישראל. המסלול מעניק תמיכה פיננסית ורגולטורית לחברות טכנולוגיה המבצעות תוכניות הרצה (פיילוטים) בסביבות עבודה מבצעיות ובאתרי ניסוי של משרד התקשורת. בפרט, משרד התקשורת איפשר לחברות הטכנולוגיות מסלול רגולציה ייעודי, שבו ניתן לקבל בזמן קצר היתרים לניסוי למשתמשים ותדרים לצורך הניסויים. במסגרת התוכנית מבוצעים חמישה פיילוטים באתרי הרצה עם תשתיות קריטיות, כגון בתי חולים ועיריות, המסתייעים במאפיינים הייחודיים של הטכנולוגיה - אספקת קצב הנתונים המהיר וזמני השהייה הקצרים.

בנוסף לטיפול בתשתית האינטרנט כתנאי לאימוץ מודל עבודה היברידי ושימור מעמדה התחרותי של ישראל בעולם, יש צורך לוודא שמודל העבודה החדש לא יוצר פרצות אבטחת מידע. כמו כן, יש גם סוגיות מיסוי הקשורות לעבודה מהבית שיש להסדיר על מנת לאפשר לארגונים בישראל לאמץ מודל עבודה היברידי.
למשל, הטבות מס לעבודה באזור עדיפות או שאלות הנוגעות להכרה בהוצאות של עובדים הקשורות לעבודה מהבית. כל אלו מעלים את השאלה מהי רמת המוכנות של הרגולציה הממשלתית לתמוך באימוץ נרחב של מודל עבודה היברידי הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. לבסוף, יש לבחון האם נדרשות התאמות או הכשרות של כוח האדם כדי לאפשר את השינוי לטווח ארוך.

1 הנחיית נציב שירות המדינה תקפה לשנה בכפוף לבקרת והערכת ביצועים. הוראת הממונה על השכר תקפה לחצי שנה ומאפשרת עוד שני ימי עבודה משולבים בחודש.
2 ראו: יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל, סיכום ותובנות של ועדת מומחים, 2020 .
3 מקור: היכולת לעבוד מהבית בקרב העובדים בישראל, דו"ח מרכז טאוב, 2020 .
4 מקור: תשתיות אינטרנט נייח ומהירות הגלישה באינטרנט וביישובי פריפריה.
5 מסלול הפיילוטים מאפשר לחברות פרטיות להפעיל מתקני הרצה )פיילוטים( במגוון מערכות חדשנות, לרבות אלו העתירות ברגולציה ובהשפעה ממשלתית, תוך שיתוף גורמי הממשל הרלוונטיים. זאת במטרה להגדיל את השפעתם של האחרונים על ביסוס מערכות החדשנות בתחומי אחריותם, להנגיש את הרגולציה למגזר הפרטי, את נכסי המדינה ואת התשתיות הציבוריות עבור הציבור ולהיטיב את רמת הידע והמקצועיות של רשות החדשנות ושל הממשלה בקידום מערכות חדשנות אלו.