תוצר ההיי-טק: הקטר הפך לקרון

ההיי-טק הישראלי מכונה “קטר הצמיחה” של המשק הישראלי. ואכן, בעבר תוצר ההיי-טק צמח בשיעור גבוה משמעותית מתוצר המשק ומשך מעלה את צמיחת התוצר של כלל המשק הישראלי.

לבקשת רשות החדשנות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חישבה נתונים עדכניים אודות תוצר ההיי-טק (נתוני 2019 עשויים להתעדכן), אשר מוצגים בתרשים 1.3. הנתונים מראים כי בשנים האחרונות צמיחת תוצר ההיי-טק דומה לצמיחת התמ”ג. המשמעות היא כי ההיי-טק הישראלי הפסיק להיות “קטר הצמיחה”, והפך להיות “קרון” נוסף שצומח בקצב דומה לסקטורים האחרים במשק.

הלמ”ס מחלק את תוצר ההיי-טק לשני סוגים מרכזיים: תוכנה ומו”פ מול סחורות.1 תרשים 1.4 מציג את ניתוח נתוני תוצר ההיי-טק לפי חלוקה זו. מהתרשים עולה כי ענפי הסחורות הם המקור העיקרי להאטה בקצב צמיחת תוצר ההיי-טק. כפי שניתן לראות בתרשים 1.4, בעוד ענפי התוכנה והמו”פ ממשיכים לצמוח בקצב מהיר יותר מהתמ”ג, החל משנת 2013 תוצר הסחורות מצטמצם או צומח בקצב איטי מהתמ”ג.

1 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את ענפי ההיי-טק לשני תחומים מרכזיים: ענפי השירותים עתירי הידע (הכוללים תקשורת, שירותי מחשוב, ומחקר ופיתוח), אשר לצורך הפשטות נקראים בדוח זה “ענפי התוכנה והמו״פ״, וענפי התעשייה בטכנולוגיה עילית (הכוללים תעשיית תרופות, רכיבים אלקטרוניים, ציוד תקשורת, ציוד תעשייתי ומכונות וכלי טיס). אשר נקראים בדוח זה “ענפי הסחורות״