פלטפורמה חישובית חדשנית מפענחת את החלבונים של חלב אם ומבססת עליו סדרת תוספים שנועדה לשחזר את פעולתם בגוף בוגר. עם שלושה מוצרים מסחריים, מפעל פעיל ותמיכה מרשות החדשנות – Maolac נמצאת בדרך ליצירת קטגוריית תזונה חדשה
מדפי תוספי התזונה עמוסים בקפסולות של סוגי אומגה, חומצות אמינו, אבקות סופר-פוד ותרכובות שמבטיחות לשפר ריכוז, זיכרון, עיכול, מצב רוח, שינה ואת המערכת החיסונית. הבעיה? רובן לא הוכחו מחקרית, תהליכי הפיתוח ארוכים ויקרים וההצלחה לעיתים מקרית – מה שעובד על קבוצה אחת, לא תמיד משפיע על אחרת.
Maolac מציעה מהלך הפוך: להתחיל דווקא ממה שהגוף כבר יודע לעשות – ומה שעבד בשלב שבו כל מערכות החיים התחילו לפעול. במקום להמציא תוסף חדש, היא מבקשת לפצח את הפעולה הביולוגית של חלב אם – ולהרכיב אותה מחדש, בהתאמה למבוגרים.
לא מדובר בחלב אנושי, הבסיס הוא קולוסטרום של בקר – אותו נוזל עתיר יתרונות שמופרש בחלב ביומיים הראשונים לאחר ההמלטה וכולל מאות חלבונים פעילים בעלי השפעה מוכחת.
מאחורי החברה עומדת המייסדת והמנכ"לית מאיה אשכנזי אוטמזגין. עם צוות הנהלה שמורכב ברובו מנשים, שלושה מוצרים שכבר נמכרים וטכנולוגיה שמבקשת להגדיר מחדש מהו תוסף תזונה, ואיך לתכנן אותו לא לפי תחושת בטן, אלא לפי מדע.
Maolac לא מנסה לחקות חלב אם, אלא להבין את מהות היתרונות הביולוגיים שלו. בעזרת פלטפורמת AI ייעודית, החברה סורקת מאגרי מידע הכוללים אלפי חלבונים, מזהה את אלה שיש להם תפקוד ביולוגי משמעותי ובונה מהם תמהילים מדויקים המותאמים לצרכים בריאותיים שונים.
המערכת שפיתחה Maolac מחליפה תהליכי מחקר ופיתוח עתירי משאבים ומאפשרת לה להרכיב מוצרים שפועלים בהתאם למנגנוני הגוף, תוך הקפדה על זמינות ביולוגית, יציבות ובטיחות. תהליך שבעבר הצריך מעבדות יקרות וצוותים גדולים מתבצע כאן באופן ממוקד ומהיר, בתוך סביבת פיתוח אחת.
מהרפת אל המעבדה
קולוסטרום, החלב הראשוני שנוצר לאחר הלידה נחשב למרכיב קריטי בפיתוח מערכת החיסון של יונקים: הוא מכיל ריכוז גבוה במיוחד של נוגדנים, גורמי גדילה וחלבונים פעילים שנועדו להגן על הגוף מפני איומים חיצוניים. בשנים האחרונות התברר שאותם רכיבים עשויים לסייע גם למבוגרים, במצבי עקה חיסונית, תהליכי החלמה ולחיזוק כולל של מערכת ההגנה הטבעית של הגוף.
אשכנזי אוטמזגין, מהנדסת ביו-פארמה בהכשרתה, הקימה את Maolac בראשית 2021 במסגרת תוכנית החממות של רשות החדשנות. מאז גייסה החברה מיליונים, הקימה מפעל פעיל, הובילה רגולציה חדשה בישראל סביב קולוסטרום ושלושת מוצרי הדגל שלה כבר משווקים דרך מותגי-על לחיזוק מערכת החיסון, לשיפור התאוששות שריר ולבריאות מערכת העיכול. המוצר הבא כבר בתכנון.
כל אחד משלושת מוצרי הליבה של החברה, שכבר משווקים בפועל בשווקים בין-לאומיים, פונה לאוכלוסייה שונה. האחד מיועד לתמיכה במערכת העיכול ובונה בסביבת הרקמה פרופיל אנטי דלקתי המאפשר למיקרוביום הקיים לשגשג. השני מיועד להתאוששות ולשמירה על מסת שריר, ומתאים במיוחד לספורטאים ולבני הגיל השלישי שיש להם אורח חיים פעיל ודרישות תזונתיות מורכבות. המוצר השלישי הוא אלטרנטיבה מדויקת יותר לקולוסטרום הגנרי שמוביל היום שוק עולמי של כ-5 מיליארד דולר, באמצעות פורמולה מרוכזת, נקייה ויציבה, שעומדת בתקני איכות מחמירים.
Maolac, שמחברת בין למידת מכונה, פרמקולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, חקלאות ועוד, מבקשת להגדיר מחדש איך נראית תעשיית תוספי התזונה ואיך חדשנות ישראלית נראית כשהיא יוצאת מהמעבדה, מהחממה ומהרפת לשווקים גלובליים.
את חומרי הגלם היא אומנם שואבת מהטבע, אך השימוש שהיא עושה בהם לא שגרתי. הקולוסטרום שמהווה את בסיס המוצרים מגיע ממחלבות ישראליות, לאחר שהעגלים קיבלו את חלקם. הוא עובר תהליך מיצוי וניקוי לפי פרופיל חלבוני ממוקד, ובהמשך מותאם לעמידות בחום ובחומציות, כך שהאבקה הסופית שומרת על פעילותה גם לאחר ייצור תעשייתי ואינה דורשת חומרי טעם וריח. התוצאה היא רכיב תזונתי שמתאים למגוון פורמטים: ממשקאות ואבקות ועד ג'לים וסוכריות גומי.
כל תוסף מתחיל מהבנה עמוקה של מה שהטבע פתר מזמן – הקשר ההדוק בין קולוסטרום לבין בנייה מואצת של רקמות, חידוש תאים וחיזוק חיסוני. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מתמקדת בפענוח מדויק של הדרך שבה חלבונים פועלים בתוך מערכות ביולוגיות אנושיות. בשלב הראשון נבנתה ספרייה ייחודית של יותר מ-1,500 חלבונים פעילים מתוך חלב אם אנושי, מכיוון שהקומפוזיציה – ולא חלבון בודד, היא המפתח להבשלת מערכות החיסון, העיכול והשריר.
פלטפורמת ה-AI של החברה נשענת על ספרייה זו, ומייצרת "מפות תפקודיות" של חלבונים בגוף האדם, תוך שימוש בכריית מידע, למידת מכונה וסימולציות. כל חלבון מנותח לפי רצף חומצות האמינו, מבנה ותפקוד, והתוצאה היא מודל חכם להרכבת תמהילים מותאמים לאינדיקציות בריאותיות שונות.
המהפכה אינה רק בזיהוי החלבונים – אלא בהפיכתם למוצרים ממשיים. הודות להבנה המבנית של כל רכיב, מסוגלת המערכת לזהות מקבילים טבעיים – למשל פטריות או צמחים, ולחזות אילו מהם יוכלו לחקות בהצלחה את פעילותם של חלבונים מחלב אם. כך נוצרים תוספי תזונה ביולוגיים, ממקורות זמינים ובטוחים, שפועלים בגוף באופן טבעי ומוכר.
מהרעיון עד לתעשייה, מהחממה אל השוק
רשות החדשנות, מציינת אשכנזי אוטמזגין, היא מהגורמים המרכזיים שאִפשרו את הצמיחה המהירה של החברה. הרשות תמכה ב-Maolac בשלושה מסלולים שונים לאורך הדרך: תחילה במסגרת חממת The Kitchen של שטראוס, לאחר מכן במסלול מופ"ת, וכיום במסגרת מסלול Round A, המיועד לחברות המגייסות סבב משמעותי ראשון.
"מדובר ביותר ממענק כספי", מסבירה אשכנזי אוטמזגין. "רשות החדשנות מלווה את החברה לאורך כל שלבי החיים שלה. זה מאפשר לנו לעבור בצורה מדורגת מהרעיון למוצר, מהמעבדה לשוק, בלי לחשוש שבכל שלושה חודשים נגמר התקציב. ההשקעה של רשות החדשנות חיונית במיוחד בפודטק ובביוטק – תחומים שמלווים בסיכון רגולטורי גבוה, זמני פיתוח ארוכים וחסמים כלכליים רבים.
בנוסף לחמצן פיננסי שהיא מספקת, רשות החדשנות גם מהווה חותמת איכות משמעותית, במיוחד כשמדברים עם משקיעים בחו"ל", היא מוסיפה. "יש לזה משמעות רבה מתמיד בעידן של האטה בהשקעות בין-לאומיות כמו ההחלטה המצערת מאוד לאחרונה של האיחוד האירופי לצמצם מימון לסטארטאפים. חשוב שלמדינה תהיה תשתית תמיכה יציבה ושהיא תסייע לבנות תעשייה ולא רק לפתח רעיונות".
כך הפכה Maolac לחלק ממערך תעשייתי פעיל: החברה פיתחה מוצר, הקימה מפעל, יצרה רגולציה חדשה סביב קולוסטרום וחברה לרפתות ישראליות כדי להקים ערוץ הכנסה חדש לחקלאים. כלומר, כבר מעבר לחדשנות התזונתית, יש נוצר כאן מודל שלם של תעשייה חקלאית טכנולוגית חדשה.
המטרה: לעמוד בביקוש
למרות שמטה החברה שוכן בטירת הכרמל, עיקר פעילותה מכוון לשווקים בארצות הברית, סינגפור, דרום קוריאה ויפן. בישראל, לעומת זאת, הדרך לא הייתה פשוטה. לא מחוסר עניין, אלא בשל היעדר רגולציה. עד לאחרונה קולוסטרום כלל לא הוגדר כחומר גלם מותר לשיווק, ו-Maolac נדרשה ליזום תהליך הסדרה רגולטורי מול משרדי הבריאות והחקלאות.
"במשך שלוש שנים פעלנו להסדיר רגולציה שבכלל לא הייתה קיימת", מספרת אשכנזי אוטמזגין. "בנינו קטגוריה חדשה, פתחנו לרפתות מקור הכנסה שלא היה קודם, והתחלנו לייצא רכיבים פעילים לשווקים גלובליים".
המהלך כלל גם עמידה ברגולציות בין-לאומיות, כולל אישור FDA, תקני ייצוא אירופיים, ובדיקות ניקיון מחמירות של WADA לעולם הספורט. "הקולוסטרום שלנו הוא היחיד שעובר את כל הבדיקות האלה", היא אומרת. "אין בו הורמונים, אנטיביוטיקה או שאריות תרופות – וזה חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו". היעד הבא: הרחבת הייצור וההפצה למערב אירופה ומדינות נוספות באסיה.
עם תארים בהנדסה פרמצבטית ובהנדסה ביו-רפואית, המסלול של אשכנזי אוטמזגין לא כוון לעולמות של AI ביולוגיה חישובית או תוספי תזונה. אבל לידת בתה הבכורה עוררה שאלה פשוטה: למה חלב אם מיועד רק לתינוקות? למה לא ללמוד ממנו, לפרק אותו למרכיביו ולבנות משהו שיוכל לשרת גם את המבוגרים?
הרעיון, שנשמע אז כמעט פרובוקטיבי, הפך לנקודת הזנקה לחברה שנולדה בלי גב כלכלי ובלי רשת קשרים מובנית.
היום, פחות מחמש שנים אחרי ההקמה, אשכנזי אוטמזגין עומדת בראש חברה בין-לאומית עם מפעל ייצור פעיל, פטנטים רשומים, שיתופי פעולה עם מותגים גלובליים ומלאי שכבר אזל בעקבות ביקוש הולך וגדל.
התוכניות לעתיד כוללות הקמת מפעל נוסף בדרום רמת הגולן, שיחלוש על כלל הרפתות הישראליות ויאפשר ייצור תעשייתי של קולוסטרום איכותי, בקנה מידה המתאים ליצוא עולמי. "השוק בשל", היא אומרת. "אנחנו רק צריכים להדביק את הקצב".
Maolac לא מתכוונת לעצור בקולוסטרום. במעבדות החברה כבר פועלים צוותים המפתחים רכיבים מקבילים ממקורות צמחיים – כמו פטריות, אצות וקטניות – במטרה ליצור פורמולות טבעוניות בעלות פעילות ביולוגית הזהה לזו של רכיבים מחלב אם.
החזון, לדבריה, הוא לפתח מערכת סדורה, מעין אלפבית ביולוגי, שממנה ניתן להרכיב תוספים ותכשירים מדויקים למגוון יישומים: חיזוק מערכת החיסון, שיקום העור, תמיכה הורמונלית, ואף פתרונות בתחום הנוירולוגיה, הקוסמטיקה והרפואה המונעת.
בשנים הקרובות צפויה Maolac להקים מרכז פיתוח נוסף מחוץ לישראל – במוקד שיאפשר שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות וחברות פארמה, כדי להאיץ את המחקר והחדירה לשווקים חדשים.
"בהייטק הישראלי, שמתמודד עם לא מעט אתגרים, קרן ההזנק חייבת להיות שותפה מלאה במסע הזה ולוודא שלחדשנות יש גב, תקציב ואופק לצמוח אליו"
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות