למעלה מ-20% מחולי הסרטן מתים מקכקסיה – רזון קיצוני שמחליש את הגוף ופוגע קשות ביעילות הטיפולים. טכנולוגיה פורצת דרך שמפתחת MetaboCure מנסה להחזיר לחולים את האיזון שהופר בגופם ולהפוך את המטבוליזם לנשק רפואי עוצמתי
הרזון הקיצוני שמאפיין חולי סרטן רבים בשלבים מתקדמים שנקרא קכקסיה (ובעברית: כיחשון) אינו תופעת לוואי אסתטית בלבד, אלא גורם ישיר למוות . מדובר במצב רפואי קשה, שכיום אין לו פתרון ממשי ומוביל ליותר מחמישית ממקרי המוות בקרב חולי סרטן.
רונן סרוסי ודרור מלמד, שניהם בעלי ניסיון ארוך בתעשייה הפרמצבטית וביזמות בתחום מדעי החיים, החליטו להתמודד עם הבעיה הזו בכוחות משותפים. דרכיהם הצטלבו במסגרת פעילות המשותפת בין שתי החברות Tarom Innovative ו-NatureIM שהובילה בשנת 2024 להקמת חברת הבת MetaboCure.
"כ-30% מחולי הסרטן חווים את הרזון הקיצוני הזה וכ-20% מתים בגללו", מסביר סרוסי. "זה נתון מזעזע שלא נמצא מספיק על סדר היום החדשותי". מלמד מפרט: "בעבר חשבו שהרזון הוא תוצאה משנית של המחלה המביאה לירידה בצריכת המזון, אבל קבוצת המחקר גילתה שזו למעשה הפרעה מטבולית אקטיבית: רקמות בגוף החולה מפורקות כדי להזין את הגידול הסרטני. הגידול מתנהג כמו טפיל שגוזל את חומרי המזון של הגוף".
פריצת הדרך הגיעה מצוות חוקרים במכון ויצמן, בהובלת פרופ' איילת ארז והדוקטורנט עומר גולדמן, שזיהו לראשונה את המנגנון המולקולרי שמוביל לקכקסיה. הם גילו שהגידול הסרטני שולח סיגנלים ספציפיים שמושכים תאי חיסון לתוך הכבד, שם הם משתיקים את החלבון המרכזי שאחראי על ויסות המטבוליזם התקין – פקטור שיעתוק בשם HNF4a. התוצאה: פירוק שרירים ושומן, פגיעה קשה במערכת החיסון והיחלשות החולה עד למצב של חוסר יכולת לקבל טיפולים אפקטיביים לסרטן.
המימון הוא הדלק הראשוני
הטיפול שמפתחת חברת MetaboCure מבוסס על טכנולוגיית mRNA המוכרת מחיסוני הקורונה. הפורמולה כוללת mRNA עטוף בחלקיקים שומניים Li (LNP) שמגיעים ישירות אל הכבד ומחדשים את ייצור החלבון HNF4a החיוני. עם הביטוי המחודש של החלבון החסר מתחיל שיקום המטבוליזם והמטרה היא להביא לשיפור משמעותי במצבו הגופני של החולה ועלייה ביכולת הגוף להתמודד עם המחלה.
MetaboCure זכתה לדברי השניים להשקעה ראשונית חיונית מרשות החדשנות דרך קרן ההזנק במסלול פרה סיד, שסייעה לה למשוך משקיעים נוספים ולהתקדם במהירות עם המחקר והפיתוח, השקעה זאת, מעניקה ל- MetaboCure לדבריהם גם תוקף מקצועי.
סרוסי מסביר כי התמיכה שקיבלו מקרן ההזנק של הרשות הייתה חיונית להתנעת הפרויקט. "להרים חברה בתחום כמו שלנו דורש משאבים משמעותיים", הוא מסביר. "חברות גדולות יכולות להרשות לעצמן להשקיע סכומים עצומים כבר בהתחלה, אבל לחברות בתחילת דרכן המימון מרשות החדשנות הוא בדיוק ה'דלק' הראשוני שצריך כדי להתחיל את המסע. התמיכה של הרשות עוזרת לפרויקטים כמו שלנו בתחום הדיפ-טק שנמצאים בחזית המדע והטכנולוגיה להתקדם לשלב הבא".
כיום, שנה בלבד לאחר הקמתה, MetaboCure נמצאת כבר בשלבים מתקדמים של ניסויים פרה-קליניים, ובחברה מאמינים כי הטכנולוגיה שבפיתוח עשויה בעתיד לשמש גם לטיפול במחלות מטבוליות נוספות, ולא רק בקכקסיה.
מלמד מרחיב על נקודת החיבור בין MetaboCure ובין מומחים בתחום, ובראשם פרופ' איילת ארז, דיקנית הפקולטה לרפואה המוקמת במכון וייצמן, אשר הובילה את התגליות עליהן מבוסס הקניין הרוחני של החברה, פרופ' איגור אוליצקי, מומחה מוביל בתחום הRNA-, ופרופ' אבי שרודר מהטכניון, אחד המומחים המובילים בעולם בהולכת mRNA לאיברים ספציפיים בגוף. "הוא עוזר לנו להבטיח שהטיפול שלנו מגיע בדיוק לאן שאנחנו רוצים – אל הכבד", מדגיש מלמד.
היקף התופעה של קכקסיה סרטנית הוא רחב: "כמעט שני מיליון איש מתים כל שנה בעולם מקכקסיה", אומר סרוסי. "בסוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן הלבלב, הקיבה והריאות, התופעה הזו אחראית ל-60 עד 85 אחוזים ממקרי המוות. אנחנו מדברים פה על שוק עולמי גדול, של מיליארדי דולרים, שאין לו פתרון אמיתי כיום".
לגבי תהליך הפיתוח עצמו, מלמד מציין שכרגע הטיפול נמצא בשלב שבו גובשה הפורמולציה הראשונית של החלקיקים עם ה-mRNA, וכעת מתקדמים לניסויים מתקדמים יותר בבעלי חיים. "אנחנו מאמינים מאוד בגישה שלנו, בין היתר כי אנחנו לא מכניסים לגוף חומר זר לחלוטין – אלא בעזרת החדרת ה-mRNA, המקודד ליצירת החלבון החסר, לתאי הכבד אנו גורמים לכבד לחזור ולייצר את החלבון הטבעי HNF4a אותו הגידול הסרטני השתיק. לכן אנחנו אופטימיים לגבי בטיחות הטיפול והיכולת להתקדם במהירות", הוא מסביר.
"הסביבה הרגולטורית תומכת מאוד בטיפולים כמו שלנו, כיוון שמדובר בצורך רפואי דחוף ללא מענה הולם", מוסיף סרוסי, "ואנחנו מעריכים שבעתיד נוכל לקבל מסלול אישורים מזורז מה-FDA, שיקדם את הטיפול לחולים במהירות".
בתוך שנתיים מתכוונים סרוסי ומלמד להיות בשלב מתקדם של ניסויים בבני אדם. "אנחנו נמצאים בתחום שדורש זמן רב ופיתוח קפדני, אבל אם נצליח להתקדם כמתוכנן, נגיע להישגים משמעותיים מאוד, גם רפואית וגם עסקית, הם מדגישים.
תקווה לצד תחושת אחריות
מאחורי המספרים והפוטנציאל הכלכלי העצום, עומדים גם סיפורים אנושיים קשים שמלווים אותם לאורך כל הדרך. "לעתים קרובות אנחנו מקבלים פניות מבני משפחות של חולים סופניים שמבקשים לקבל את הטיפול שלנו כטיפול חמלה", מספר מלמד. "הפניות מחדדות עבורנו את תחושת השליחות ומדגישות את הדחיפות בפיתוח התרופה".
עם זאת, הוא מדגיש שיש לנהוג באחריות ובזהירות רבה לגבי הציפיות מהטיפול. "הטיפול שלנו עדיין נמצא בשלבי פיתוח מוקדמים יחסית, וייקח זמן – עד שנוכל להעניק אותו לחולים בפועל".
הפרויקט ממחיש היטב את חשיבות תחום המטבוליזם כתחום מוביל בעולם הרפואה. ״רפואה מטבולית צפויה להיות אחת מהזירות המשמעותיות הבאות בעולם הרפואה, מאחר וסרטן, השמנה, כבד שומני מחלות לב וכלי דם ומחלות נוירולוגיות – כולן מושפעות מתפקוד מטבולי״ טוען סרוסי ומציין שתי חברות בתחום ההפרעות המטבוליות, Akero ו-Metsera, שנרכשו בספטמבר 2025 בסכומים של 5.2 ו-4.9 מיליארד דולר, בהיותן בשלב הקליני.
הטכנולוגיה פורצת הדרך של MetaboCure עשויה לעצור את הקכקסיה – ועל הדרך לפתוח דרכים לטיפול חדשני במגוון מחלות מטבוליות אחרות. אחרי שהטיפול יוכיח את עצמו כבטוח ויעיל לקכקסיה סרטנית, הוא יוכל לשמש בסיס לטיפול במחלות מטבוליות נוספות, ואף להוביל לשינוי דרמטי בתחום הרפואה.
סרוסי ומלמד מביטים לעתיד בתקווה ובתחושת שליחות עמוקה: "מצבם הקשה של החולים הוא המנוע המרכזי שלנו. מעבר להצלחה עסקית, יש כאן הזדמנות אמיתית להאריך ולשפר את חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם – וזאת השליחות האמיתית שלנו", הם מסכמים.
"בחברות צעירות אנחנו בוחנים לא רק את איכות הטכנולוגיה, אלא גם את פוטנציאל ההשפעה הרחבה – מיזמים שמסוגלים לשנות את כללי המשחק ברפואה ובתחומים נוספים. תפקידנו הוא לזהות את החדשנות הזו בזמן הנכון, ולהשקיע בה כשהיא יכולה לייצר את מירב הערך למשק ולחברה."
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות