כיסא ומכונית העשויים מפסולת, מגשיות מזון מחומר גלם ממוחזר ומוצרים מזינים וטעימים מן הצומח כתחליפי מוצרי חלב. שלוש חברות ישראליות המפתחות בסיוע רשות החדשנות תהליכי ייצור חדשניים ופועלות להגשמת החזון האקולוגי

דמיינו עולם נקי יותר שבו כל הפסולת הביתית שלנו הופכת למשאב יקר ערך וידידותי לסביבה. זה החזון של חברת יו-בי-קיו (UBQ Materials) שהופכת את הפסולת הביתית כולה למשאב מתחדש באמצעות תהליך מהפכני. בשונה מתעשיית המחזור, שמפרידה בין החומרים השונים המרכיבים את הפסולת, בתהליך של יו-בי-קיו מתייחסים לפסולת הביתית ההטרוגנית כמכלול. כל הפסולת העירונית המוצקה המיועדת במקור להטמנה – פסולת מזון, קרטון מלוכלך, נייר ופלסטיק מעורב – הופכת באמצעותם לחומר גלם חדש, הקרוי אף הוא יו-בי-קיו (פטנט רשום) – משאב תרמו-פלסטי מתחדש. ולא זאת בלבד, גם כל המוצרים שייוצרו מחומר הגלם החדש יוכלו להפוך אליו שוב ושוב ושוב. 

 

הופכים את האשפה הביתית לחומר גלם תעשייתי 

ג’ק (טאטו) ביג’יו, מייסד שותף של יו-בי-קיו והמנכ”ל שלה בישראל, התאהב ברעיון להפוך אשפה ביתית בתהליך יעיל לחומר גלם חדש ושמיש לתעשייה, ובתוך כך למנוע מראש מהפסולת להגיע לאתר ההטמנה. “ב-2012 הקמנו את החברה והתחלנו בפיתוח הטכנולוגיה”, הוא מספר. משמעות השם יו-בי-קיו היא קיצור למילה האנגלית Ubiquitous, שפירושה בעל יכולת להימצא בכל מקום בו-זמנית. האשפה נמצאת בכל מקום שבו יש אנשים – והפתרון שהחברה מיישמת מתאים לכל מקום שיש בו אשפה. כך גם הבעיה וגם הפתרון הם Ubiquitous.

“פיתחנו את הטכנולוגיה בעזרת תמיכה של רשות החדשנות”, מספר ביג’יו. הטכנולוגיה מבוססת על הרעיון שלכל האלמנטים האורגניים, בין אם מדובר על שאריות עוף או עוגה ובין אם מדובר על קליפת בננה או קרטון נייר, יש הרכב דומה. האלמנטים האורגניים מתפרקים לחומרים הבסיסיים שמהם הם עשויים. בתהליך של יו-בי-קיו, מפרקים את האלמנטים האלה ובהמשך מחברים אותם ביחד למטריצה אחידה. הפלסטיק שאינו אורגני מותך לתוך המטריצה והופך לחלק ממנה. 

 

אלטרנטיבה ירוקה לתעשיית הפלסטיק 

הפיתוח נעשה במפעל של יו-בי-קיו בקיבוץ צאלים שבדרום, שכבר היום מספק את החומר ליצרנים מקומיים. המפעל גם מתהדר במעבדות מתקדמות המהוות בסיס לפעילות מו”פ. משאית האשפה מגיעה למפעל יו-בי-קיו במקום לאתר ההטמנה דודאים, הנמצא במרחק 20 דקות נסיעה, ושופכת שם את האשפה. במפעל מוצבות מכונות המפרידות את האשפה הביתית – שאריות המזון, כלי האוכל מפלסטיק, הקרטון, הנייר, המתכות, הבקבוקים וכדומה. המתכות והזכוכיות אינן משתתפות בתהליך זה, אלא מועברות לתהליכי מחזור קונבנציונליים. האשפה הביתית הופכת בתהליך הייחודי ליו-בי-קיו – לחומר שהוא בעל תכונות של פלסטיק: כשהוא חם הוא נוזל, כשהוא קר הוא מתקשה, ובכך יכול להחליף את הפלסטיק הקונבנציונלי העשוי מנפט. “למעשה, המצאנו חומר חדש לתעשיית הפלסטיקה שכולו עשוי מזבל”, אומר ביג’יו. 

“כיום המפעל מקבל כ-7,000 טונה של אשפה ביתית, שהופכת לכ-5,000 טונה של חומר גלם שנמכר לתעשיית הפלסטיק ולייצור מוצרים, ביניהם כיסאות, שולחנות, קולבים, חלקים מפלסטיק לרכב וצינורות. החומר יו-בי-קיו יכול לשמש חומר גלם לכל מוצר פלסטי קונבנציונלי. למעשה, אנחנו מהווים אלטרנטיבה ירוקה ופחות יקרה לתעשיית הפלסטיק”, הוא מסביר.

 

בעולם שמודע לנזקים הסביבתיים של מוצרי הפלסטיק, אין פלא שהיו-בי-קיו מתגלה כחומר גלם אטרקטיבי. “זכינו בהרבה מאוד פרסים עולמיים, ויש לנו גם לקוחות-ענק. מקדונלד’ס ומרצדס-בנץ ביניהם”, מספר ביג’יו. “כיום אנו קרובים להשקת המפעל הראשון שלנו מעבר לים, במטרה להגיע לקיבולת שנתית של 100,000 טונה של חומר יו-בי-קיו המיועד לשוק בצפון אמריקה. החזון שלנו הוא להיות שחקן ראשי בעולם בתחום החומרים האלטרנטיביים ברי הקיימא. באמצעות שותפויות מקומיות, החברה שואפת להתרחב לשוק הגלובלי, להרחיב את היקף הייצור ולהגשים את החזון האקולוגי – עולם עם משאבים מתחדשים אינסופיים”. 

 

ביקוש עולה לחומר גלם ממוחזר

“כ-350,000 טונות של פסולת מסוכנת נוצרים מדי שנה בישראל, כמעט בכל ענפי התעשייה המוכרים”, מציין ד”ר עמי אפלבאום, המדען הראשי במשרד הכלכלה ויו”ר רשות החדשנות. “לרשות החדשנות תפקיד ביצירת פתרונות טכנולוגיים התורמים לשיפור איכות הסביבה והמעבר לשימוש בחומרים טבעיים או ממוחזרים. הרשות פועלת לעידוד התעשייה הישראלית לקידום תוכניות מו”פ שיובילו להתייעלות במשאבים ומעבר לתחליפים טבעיים. החיבור בין סטארט-אפים לתעשייה הוא מהותי לקידום כלכלה מעגלית וסביבה ירוקה”.

המודעות הגוברת לשמירה על איכות הסביבה ולנזקים שגורם השימוש בפלסטיק, הביאה לעלייה גם בביקוש למוצרים העשויים מחומרים ממוחזרים. “במקביל לדרישה של השוק, הנושא גם גוּבה ברגולציה, בעיקר באירופה”, אומר נתן וילנר, המכהן למעלה משנה כמנכ”ל חברת MCP הוותיקה, המתמחה בייצור מגשיות לתעשיית המזון, ויו”ר איגוד יצרני הפלסטיק והגומי. “משנת 2023 לא ניתן יהיה למכור מגשיות שאין בהן מרכיב של לפחות 35% חומר ממוחזר, שהיה כבר בשימוש בשוק ועבר תהליך חזרתי למצב של חומר גלם. לנוכח דרישות אלה, התחלנו לפעול לייצור מגשי פלסטיק למזון המכילים 80% חומר ממוחזר, דבר שחייב אותנו להיערך לפיתוח סדרת מוצרים שלמה. כדי לצלוח את האתגר, נעזרנו במענקי התמיכה של רשות החדשנות”.

וילנר אמנם עבד בעבר עם רשות החדשנות על מיזמים שונים, אך עבור MCP היה זה מפגש ראשון עם הרשות. לאחר קבלת האישורים הנדרשים, החלה החברה בתהליך הפיתוח. המפעל של MCP בקיבוץ המעפיל מייצר מגשיות מחומר שנקרא סיפט (CPET), המאפשר הקפאה וחימום במיקרוגל ובתנור אפייה, בהם החמגשיות המוכרות לנו ממטוסים. 

החדשנות של MCP באה לידי ביטוי עד היום בעיקר במגוון הרחב של המגשים ובגמישות הייצור. הצורך הנוכחי היווה קפיצה גדולה עבורם מבחינת תהליך הפיתוח. “תהליך כזה יכול להתבצע על ידי טכנולוגיה, שגם גורסת את חומר הגלם, אך גם מחזירה אותו למצב שאפשר להשתמש בו שוב למזון”, מסביר וילנר. “עד כה השתמשנו בחומר גרוס רק במעגל הפנימי של המפעל, או בחומר חדש. במצב החדש היינו צריכים לבדוק כיצד מתנהגים חומרים אחרים בתהליך ייצור המגשית, כך שעדיין אפשר יהיה לשמור על ייעודה ושתתאים למיקרוגל וגם לתנור. זהו תהליך מורכב מאוד, שדרש פיתוח טכנולוגי מלא של משפחת מוצרים שלמה”. 

מגשיות מזון ידידותיות לסביבה

לדברי וילנר, קיימות ומיחזור נמצאים בראש סדר העדיפויות של MCP ומוכתבים לא מעט על ידי הלקוחות. חברות המזון הבינו שהן חייבות להתאים את עצמן לדרישות השוק ולרגולציה ולצמצם את היקף השימוש בפלסטיק, אך הן גם יודעות שאי אפשר להימנע לגמרי משימוש במגשי פלסטיק. “בשנתיים האחרונות צוות המו”פ של MCP עבד באופן אינטנסיבי על פיתוח מגשיות CPET המכילות ממוצע של 80 אחוזים חומר ממוחזר. מגשיות אלה, המכונות RePET, ממקסמות את מחזור החיים של הפלסטיק. הביקוש הגדול לחומר הממוחזר מייקר את הייצור באופן משמעותי – מחירו בימים אלו כמעט פי שניים ממחיר חומר גלם חדש. בנוסף, התברר שאין בארץ אף מפעל שיודע ויכול לבצע את התהליך הזה, והחברות שנדרשות לחומר הגלם הזה מתקשות להשיגו. במרבית המקרים ייבוא הוא הפתרון פשוט, אך תקופת הקורונה הוכיחה את חיוניות התעשייה המקומית. כשנסגרו השמים נוצר מחסור גדול בעולם למגשיות מזון, ובין לילה, הפנינו את כושר הייצור שלנו לסייע בפרויקטים שונים כמו הזנת קשישים בישראל וברחבי העולם”, הוא מתאר.

“על אף שתעשיית ה-CEPT היא נישתית, הפיתוח הזה מבחינתנו הוא פריצת דרך”, מסכם וילנר. “הצלחנו להגיע לייצור של מגשיות עם 80-75 אחוזים חומר ממוחזר, כשכל תהליך הייצור נעשה במפעל בארץ. התמיכה התקציבית של רשות החדשנות אפשרה לנו את פריצת הדרך הזו. הפרסום הראשוני לקו מוצרי ה-RePET יוצא בימים אלה. הפיתוח עדיין בשיאו ולא פתרנו את כל האתגרים, אך החזון שלנו הוא להיות בצמרת החברות היצרניות של מוצרים אלה בעולם”. 

 

תחליפי חלב מחומרי גלם טבעיים 

המגמה הירוקה והבריאה לא פוסחת גם על תחום הפודטק, הפועל לתת מענה לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של צרכנים המבקשים להימנע או לצמצם את צריכת מוצרי החלב והסויה. יופיקס (Yofix) היא חברת סטארט-אפ המפתחת ומייצרת תחליפי חלב על בסיס חומרים טבעיים מהצומח בלבד. החברה החלה את דרכה בחממת The Kitchen של חברת שטראוס, הנתמכת על ידי רשות החדשנות.

בתום תהליך פיתוח, שנמשך כשלוש שנים, הצליחה יופיקס לייצר את מותג ONLY שכבר נמכר ברשתות השיווק. מדובר במעדן פרוביוטי ייחודי – ללא חלב – המכיל חיידקים פרוביוטיים המותססים על מצע צמחי, ומבוסס על חומרי גלם עשירים מהטבע כגון שיבולת שועל, קטניות, זרעים ופירות.

“החברה מפתחת ומייצרת תחליפי חלב מן הצומח מחומרי גלם טבעיים לחלוטין”, מסביר סטיב גרין, מנכ”ל יופיקס, יליד בלגיה העוסק בתחום המזון יותר מעשרים שנה באירופה ובישראל. “חומר הגלם הבסיסי במוצרים מן הצומח הוא לרוב סויה, אך אנשים רבים לא אוהבים את טעמה. בנוסף לכך, לעתים, כחלק מתהליך העבודה עם הסויה, מוציאים ממנה את המים ואת החומר היבש ומוסיפים חומרים משמרים ואחרים, כך שהסויה הופכת למרכיב קטן מאוד במוצר”. 

ההבנה שמי שמחפש היום תחליפי חלב כבר לא מתפשר על הטעם, על הערכים התזונתיים ועל המרכיבים – הובילה את רונן לביא, היזם של יופיקס, לחפש מרכיבים מן הטבע שיאפשרו פיתוח מוצר שכל כולו מבוסס על הצומח. לביא, הרגיש ללקטוז, הוא מהנדס מכונות חקלאיות שעבד כמה שנים באסיה, שבה החל בייצור חלב ויוגורטים ללא חלב במטבח הפרטי שלו. כאשר שב לארץ וראה את היצע תחליפי החלב שיש בשוק, החל לחפש חומרי גלם נוספים מהטבע. הוא לקח קינואה, שיבולת שועל, שומשום וקוקוס, התסיס אותם בבית עם חומרים פרוביוטיים והגיע לטעמים שונים. לאחר מכן יצר שילובים תזונתיים ייחודיים עד שהגיע למוצר יציב שלא צריך להוסיף לו חומרים מייצבים – תקינים או מלאכותיים. כך נולד מותג ONLY – תחליף יוגורט העשוי ממרכיבים פשוטים שיש בכל מטבח – שיבולת שועל, עדשים, קוקוס, שומשום, פירות וסוכר.

 

מעדן העתיד: תחליף טבעוני ליוגורט פרוביוטי 

יופיקס ערכה פיילוט עם המוצרים והשיגה השקעות מחברות גדולות, שזיהו את הפוטנציאל בשימוש בחומרי גלם מהטבע. “בתחום המוצרים מהצומח נהוג לעשות שימוש בסויה, בשקדים או בקשיו, ולאחרונה גם בשיבולת שועל”, אומר גרין. “גם ביופיקס אנו משתמשים בשיבולת שועל, אך מוסיפים לה עדשים, שומשום וקוקוס. ארבעת המרכיבים האלה הם הבסיס של המוצר שלנו, וכל אחד מהם תורם ליציבות המעדן שלנו. התוצאה היא מוצר בעל ערכים תזונתיים גבוהים, טעים וגם מספק תחושת שובע”. 

כיום יופיקס מציעה מעדן פרוביוטי בסגנון יוגורט בכפית ומעדן דמוי יוגורט לשתייה. “העבודה עם רשות החדשנות סייעה לנו רבות בתהליך הפיתוח”, מפרט גרין. “הרשות סייעה לנו להתמודד עם הרגולציה והביורוקרטיה שיש בתחום הפודטק, וכן בפיתוח האבטיפוס של המוצר. יצאנו עם המוצרים שלנו לראשונה לשוק לפני שנתיים, ובקרוב נשיק גם מותג חדש באנגליה בשםThe Real Foodists . מותג זה כולל יורידג’ (YO’RIDGE) – מוצר חדש וייחודי, שהוא חצי יוגורט חצי דייסה עם חתיכות שיבולת שועל, שפותח ויוצר כאן”.

בשנת 2018 זכתה יופיקס בתוכנית החדשנות האירופית של חברת הענק פפסיקו – תאגיד רב-לאומי אמריקאי המייצר ומשווק מוצרי מזון ושתייה – וקיבלה מענק של 100 אלף אירו. הנימוקים לזכייה היו ההשקה האסטרטגית של המוצר והצמיחה הקמעונאית המשמעותית במהלך התוכנית. “השתתפנו גם ב- ANUGA- תערוכה גדולה בתחום המזון בקלן, גרמניה, ונבחרנו לאחת מחמישים החברות החדשניות ביותר מבין עשרת אלפים מציגים”, מסכם גרין. “החזון שלנו הוא להיות חברה בינלאומית שמשנה את העולם ומוכרת מוצרים שהם תחליפי חלב איכותיים ובריאים יותר. המפעל שלנו ממוקם בנתיבות ואנו גאים לתרום להתפתחות העיר ולספק מקומות עבודה למשפחות בפריפריה ורואים בכך ציונות”.