חדשנות בצל הקורונה

כשמגפת הקורונה החלה להתפשט בארץ, זיהו ברשות החדשנות כמה מהאתגרים המידיים שיש למצוא להם מענה כדי להתמודד עם הנגיף. הראשון, חסרונם של מוצרים רפואיים, כדוגמת המטושים הדרושים לבדיקת קורונה, שאינם מיוצרים בישראל וקשה להשיגם כשהביקוש העולמי גובר. האתגר השני הוא הפגיעה ברציפות שרשרת האספקה בשל עצירת הייבוא של חומרי גלם, המיוצרים רק בחו”ל ומשמשים מפעלים בארץ. כאשר האספקה נעצרת – התעשייה לא יכולה להמשיך לעבוד ולייצר. גם האתגר השלישי קשור בעצירת הייבוא, היוצרת בארץ מחסור לאומי בתרופות, במזון לתינוקות ולמוצרים בסיסיים, שחלקם מיוצרים בחו”ל.

בראייה חדשנית ויצירתית, אתגרים אלה עשויים להפוך להזדמנות לצמיחה מהירה עבור חברות שונות בתעשייה הישראלית. למעשה, הודות למשבר הקורונה, יש חברות שקפצו על ההזדמנות והאיצו תוכניות הרצה (פיילוטים) לפיתוח מוצרים טכנולוגיים מתקדמים. גם רשות החדשנות לא קפאה על השמרים ומיהרה להציע מסלולי תמיכה ומענקים כספיים לחברות ישראליות שמעוניינות להירתם למשימה. “עם פרוץ המגיפה, הבינה הרשות את פוטנציאל הנזק האפשרי לתעשייה המקומית, ואיתו גם את ההזדמנויות החדשות שנוצרו”, מציינת רונית אשל, מנהלת אסטרטגיה בזירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות. “מדינת ישראל נדרשה לייצור מקומי של מוצרים רפואיים ומוצרי צריכה בסיסיים – חברות שיצליחו לפתח מוצרים נדרשים בזמן קצר ימלאו את כושר הייצור ויצלחו את המשבר. יצאנו בקול קורא לחברות להפוך את המשבר להזדמנות, פנינו באופן יזום לתעשיינים רבים ושמחנו למצוא אוזן קשבת ותגובה מהירה לביצוע של פיתוחים טכנולוגיים, התואמים את הצרכים. בתוך כחודש הצלחנו להביא 75 מפעלים להגיש בקשות לפיתוח מוצר או פיתוח תהליך ייצור שיסייע בהתמודדות עם המשבר”.

מטושים כחול-לבן

המחסור במטושים, המהווים חלק בלתי נפרד מערכת בדיקת הקורונה, היה אחד האתגרים הראשונים שזוהו עם פרוץ המגפה בישראל. האחראים על הרכש במשרד הבריאות ובוועדה של משרד הביטחון פנו לחברות רלוונטיות כדי שייצרו את הפריטים החסרים בערכה. אחת מהן היא 3BY – חברה המייצרת מכשור רפואי וממוקמת בפארק התעשייה תפן. החברה נענתה לאתגר, זיהתה את ההזדמנות ונכנסה לתהליך פיתוח וייצור מהיר. בתוך שלושה חודשים עברה 3BY לייצר מיליוני מטושים.

אלחנדרו וולנסקי, מנכ”ל 3BY, ורפי אלצ’ק, סמנכ”ל התפעול, מובילים יחד את המפעל, שבימים כתיקונם עוסק בייצור מוצרים רפואיים בטכנולוגיות הזרקה. “במרץ 2020 קיבלנו פנייה ממשרד הבריאות והמל”ל לסייע ביצירת המטושים המפורסמים לבדיקות קורונה, שעד אז יובאו מחו”ל ולא הייתה אף חברה ישראלית שייצרה אותם בארץ”, אומר וולנסקי. “הודות למומחיות וליכולות הייצור שלנו, שהתאימו ליצירת מטושים – התגייסנו לפרויקט פיתוח משותף עם משרד הבריאות ועם אגף הטכנולוגיה בצבא. בשלב זה נענינו לקול קורא של רשות החדשנות והגשנו תוכנית לייצור המטושים בארץ, עם עזרה מאנגליה. ההצעה שלנו התקבלה, ובתוך פחות מחודש הקמנו קו ייצור אוטומטי שמספק כ-60 אלף ערכות מטושים מדי יום”.

מיומנות ותיקה עם תהליכי פיתוח חדשים

מנהלי 3BY נתקלו לראשונה במטוש הנדרש לבדיקה רק עם תחילת העבודה. לדברי וולנסקי, “תוך חמישה ימים הצלחנו לפתח תבנית שתייצר את מקל המטוש העשוי פלסטיק. החלק המורכב היה להכניס לראש המקל שערות, מסיבי ניילון או דקרון בעובי הנכון, שיוכלו לספוח את הבדיקה עצמה ברמה טובה. עשינו זאת באמצעות תהליך, שנקרא Flocking, המוכר בתעשיית הטקסטיל. בדיקות משרד הבריאות, שנערכו על חולים מאומתים, העלו כי המטוש שלנו איכותי ויעיל, ולכן הייצור שלנו קיבל את האישורים הנדרשים”. 

וולנסקי ואלצ’ק מסבירים כי החברה הצליחה לחדש ולהתפתח, דווקא בעת משבר הקורונה, משום שהשכילה לפתח תהליכים חדשניים ולחברם עם מיומנויות הייצור מתעשיית הפלסטיקה. “התאמנו את עצמנו במהירות שיא לייצור מטושים והדבר מילא את כושר הייצור שלנו מעל ומעבר”.

חברת 3BY ממוקמת באזור הירוק והיפה של פארק התעשייה תפן, המספק תעסוקה למשפחות רבות מכרמיאל, ממעלות, מנהריה ומהכפרים הדרוזים שבסביבה. “הגעתי לתעשייה כשהשתחררתי מהצבא ב-1988, ומאז אני כאן”, מספר אלצ’ק. “באחד המפעלים עבדתי כתף אל כתף עם סטף ורטהיימר, שהחדיר בנו ציונות שנשארה טבועה בי. חשוב לי להעביר את הערכים האלה גם לדור ההמשך, ואני שמח לקלוט אלינו עובדים צעירים מהאזור. כעת, המטרה שלנו היא להמשיך ולהתפתח – להכניס טכנולוגיות חדשות, המשלבות רובוטיקה ומערכות ראייה ממוחשבת לבקרת איכות, ולייצר מקומות עבודה נוספים לאוכלוסייה המקומית”.

רובוט אוטונומי שעוזר לרופא ולמטופל

חברה נוספת שהצליחה להסב במהירות מוצר ראשוני – שמלכתחילה נועד לצרכים אחרים לגמרי – ולתת מענה לצורך רפואי שנוצר בעקבות הקורונה היא RoboTiCan. חברה זו, הממוקמת בגן התעשייה עומר, מספקת פלטפורמות אוטונומיות רובוטיות ניידות. רובוטיכאן הוקמה ב-2013, וכיום מועסקים בה כ-35 עובדים בתחומים שונים – הנדסת מכונות, חשמל ותוכנה. צוותי המו”פ מתמקדים בעיקר בפיתוח מוצרי רובוטיקה אוטונומית שיגיעו בהיקף גדול לשוק, ויש לחברה פרויקטים משותפים עם משרד הביטחון.

עם תחילת מגפת הקורונה, יצרה רובוטיכאן קשר עם המרכז הרפואי סורוקה והחלה פיילוט עם רובוט אוטונומי שיוצר קשר בין המטופל לרופא, מודד מדדים שונים, ואף יוצר ביניהם תקשורת וירטואלית. כל זאת בצורה אוטונומית לחלוטין – כך שהרופא לא צריך להיות חשוף למטופל ולנגיף. 

חגי בלשאי, מנכ”ל רובוטיכאן ואחד ממקימיה, מציין כי מכיוון שהחברה עוסקת בעיקר בפיתוח, משבר הקורונה לא פגע בה והיא לא נאלצה לפטר עובדים. “יחד עם זאת, לא יכולנו להישאר אדישים למצב ופנינו לסורוקה כדי לבדוק איך המערכות הרובוטיות שלנו יכולות לסייע למלחמה בנגיף. כאשר הוצף הצורך הגדול בתקשורת של הרופא עם המטופל, על אף המרחק הפיזי ביניהם, הצענו לגשר על הפער באמצעות פלטפורמות רובוטיות. הרעיון התקבל בשמחה, רשות החדשנות הרימה את הכפפה ונרתמה לסייע לנו בבדיקות ובאישורים מהירים, וכן במימון המחקר”.

אבחנה למטופל שנמצא בבית חולים מרוחק 

לקראת סוף מרץ, רובוטיכאן כבר נכנסה לעבודה. “הגמישות של הרובוט וההתאמה שלו לצרכים הרפואיים הייתה תלויה לא רק בפלטפורמה, אלא גם בצוות שלנו שעשה לילות כימים, במשך כמה שבועות, כדי לעמוד במשימה”, מתאר בלשאי. “בגל הקורונה הראשון הרובוטים נועדו ליצור קשר ושיח בין המטפל למטופל ולאפשר שליטה מרחבית של הצוות הרפואי במטופלים. לדוגמה, כאשר יש צורך שצוות של פיזיותרפיסטים יגיע למחלקת הקורונה – רק אחד מהם נכנס בפועל אל המחלקה. המטפלים שנשארו בחוץ ראו, בעזרת הרובוט, מה מצב המטופלים, קיבלו הנחיות ועשו את עבודתם. הרובוט מאפשר לעבוד מרחוק. הוא מקבל את הפידבקים מהמטופל ומאפשר לצוות הרפואי לתפעל את המחלקה באופן שוטף ומיטיב”. 

מבחינת החברה, השלב הבא הוא גיוס הרובוטיקה לביצוע משימות לוגיסטיות פנים-מחלקתיות, כדי לחסוך בכוח אדם מקצועי, מיומן ונדרש. “לצד המשבר, הקורונה הביאה עמה גם הזדמנות לעשות מהפכה מהירה בתחומי הטיפול המסייע בתפעול מרחוק”, מציין בלשאי. “אפשר לרתום יכולות אלו גם לטיפול במקרים רפואיים אחרים, כאשר, לדוגמה, רופא מומחה ממרכז הארץ מתבקש לתת אבחנה למטופל שנמצא בבית חולים פריפריאלי או במרפאה פרטית. באמצעות הרובוט, הרופא יכול לעשות זאת מרחוק ולהמשיך להעניק טיפול מיטבי למטופלים שלו. מבחינתנו, הרובוטיקה עוד לא השלימה את יעדה”.

זכות קיום לייצור הישראלי המקומי

כבר ב-2013, כאשר נוסדה שיאון מדיקל ממיזוג של שתי חברות תעשייה ישראליות, הופתע דניאל לב, הבעלים והסמנכ”ל, לגלות שאחת החברות שרכש היא יצרנית חומרי החבישה היחידה בישראל. “באותה עת היו פחות מעשרה יצרנים בכל אירופה – ואלפי יצרנים סיניים”, מספר לב. “ב-2016 נותרנו שלושה יצרנים באירופה בלבד, וכל היתר עברו לייצר בסין. האתגר שלנו היה ליצור לעצמנו זכות קיום בשוק כאוטי ומוטה מחיר, על אף מגמת המעבר לייצור הסיני. עשינו את זה באמצעות שירות ללא פשרות ואספקת מוצרים מהירה שהתאפשרה הודות למלאי הגדול שאנו מחזיקים באופן קבוע. תפיסה זו הוכיחה את עצמה מעל לכל ספק בעת משבר הקורונה. נוסף על כך, אימצנו חשיבה חדשנית ואנחנו מחפשים כל העת דרכים שונות לחדש ולשנות, גם מוצרים שכיחים שמשרתים אותנו כבר עשרות שנים”. 

אחד הפיתוחים של שיאון מדיקל קשור לגאזה המשמשת לניתוחים אורתוסקופיים. במשך שנים השתמשו בגאזה בעלת חוט זיהוי שזור, המאפשר לאתר אותה בקלות בחלל הבטן ולשלוף בסוף הניתוח. את החוט השזור תפסו בפינצטה זעירה, אך לעתים הגאזה לא נשלפה בעקבותיו. הטכנולוגיה שפיתחה החברה היא הלחמת החוט אל תוך הגאזה, במקום שזירתו. דוגמה נוספת לתהליכי החדשנות של החברה היא פיתוח מוצר ייחודי ויעודי שמבוסס על הידרוג’ל עם דבש רפואי לטיפול בזיהום המתפתח בחתך, בעיקר בניתוחי חזה עמוקים. פיתוח זה נעשה בעזרת תמיכה של רשות החדשנות, לאחר ששיאון מדיקל רכשה את חברת מסיפרל ההולנדית המייצרת ומשווקת מוצרי דבש רפואי לטיפול בבעיות עור שונות – מכוויות, דרך פצעים קשיי ריפוי ועד חתכים וגירויים. 

מסכות ישראליות שמדברות סינית

במשך שנים רבות הייתה שיאון מדיקל שחקנית מובילה בתחום ה-PPE (Personal Protective Equipment) – ציון למיגון לצוותים רפואיים. “אנחנו היצרן המוביל בישראל של ערכות מיגון לחדרי ניתוח, הכוללות חלוקים ומסכות, כשהמטרה היא לקצר את זמן ההמתנה בין ניתוח אחד לשני ולצמצם את פוטנציאל הזיהום”, מציין לב. 

“ב-15 בינואר, כשהחלו הדיווחים על מגפת הקורונה – הבנו שהדברים עלולים להסתבך והבאנו מהמפעל שלנו במקסיקו כשני מיליון מסכות לישראל. בנוסף, במהלך חודש פברואר הגשתי נייר עבודה למשרד הבריאות, שעניינו הקמת קווי ייצור למסכות בישראל. לאחר שזכינו במשרד הבריאות במכרז הראשון להקמת קו ייצור ליצירת מסכות N95, זכינו גם במכרז לייצור מסכות כירורגיות – ואז התחלנו במרוץ מטורף של הבאת מכונות הייצור לישראל. במהלך מרץ 2020 הזמנו לארץ שני קווים לייצור של מסכות N95 ועוד שמונה קווים לייצור מסכות שלוש שכבות”, הוא מסכם. 

כדי להמחיש במעט את אתגר ייצור המסכות שעמו התמודדה שיאון מדיקל, חשוב להבין שהמכונות הגיעו עם הנחיות תפעול בסינית, אך ללא צוות מהנדסים או מדריכים שיכולים להסביר לחברה איך עובדים איתן. “הצוות שלנו עבד יומם ולילה, סביב השעון, כדי ללמוד להפעיל את המכונות ולהצליח לייצר מסכות איכותיות”, מספר לב. “כשהבנו שנגיפי הקורונה יישארו איתנו למשך תקופה ארוכה ושהצורך במסכות ילך ויתעצם – החלטנו להפוך את המסכות שלנו לטובות יותר, לבדל אותן מאחרות ולייצר יתרון יחסי על הקיים בשוק. השקענו רבות בפיתוח כדי ליצור מסכת פנים עם יכולת הגנה מ-19-COVID ועם נוחות שימוש משופרת לאורך זמן. שיאון מדיקל חרטה על דגלה להיות מובילה ופורצת דרך בתחום תעשייה שעבר שינויים מינוריים במשך עשרות שנים. החדשנות הזו מתאפשרת הודות לאנשים מעולים הנאמנים לרעיון הציוני הגלום בחברה, למקום ולחיים שסביבם. רק כך אפשר להסביר איך, בתוך פחות מחודש ימים, מהרגע שהגיעו לכאן מכונות ש’מדברות סינית’, בלי מהנדסים ובלי חוברות הפעלה, התחלנו בייצור המוני של מסיכות איכותיות”. 

“הפעולה נעשתה בתמיכה גדולה של משרד הביטחון ומנה”ר (מנהל הרכשה וייצור), שהבינו את חשיבות ההעדפה לתוצרת הארץ. כאן המקום לציין גם את רשות החדשנות שתמכה בנו מתוך ההבנה שקיימת חדשנות גם בתעשייה ישנה – ושהמוצרים הישנים והפשוטים הם פעמים רבות חזות הכול, כמו המסכות. נוסף על כך, ברשות החדשנות מבינים שיש מקום וצורך בחדשנות דווקא בתעשיות האלה”, הוא מסכם.