עולם התעשייה עובר בימים אלו מהפכה. מזה כ-15 שנה מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית, אך ימי מגפת הקורונה קירבו יותר מתמיד את פעולות ההטמעה והיישום הנדרשות של החדשנות הטכנולוגית בתעשייה
המהפכה התעשייתית הראשונה עשתה שימוש במים ובכוח הקיטור כדי למכן את הייצור. המהפכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל על מנת להגיע לייצור המוני. המהפכה התעשייתית השלישית התמקדה ברכיבי אלקטרוניקה ובטכנולוגיית מידע במטרה לקדם אוטומציה בייצור. המהפכה התעשייתית הרביעית היא המהפכה הדיגיטלית, המשלבת בין העולם הפיזי לעולם דיגיטלי והיא מאפשרת איסוף וניתוח מידע, ואף קבלת החלטות על ידי רובוטים הפועלים בשירות האדם. המשמעות המידית של מהפכה זאת במפעלים היא עלייה בפרודוקטיביות, ירידה בעלויות הייצור ואופטימיזציה של כל המדדים התפעוליים ובכללם בטיחות עובדי המפעל, איכות המוצר ועוד. היתרונות עצומים ובימים אלו מדברים כבר על מהפכה תעשייתית חמישית, שמהותה בפרסונליזציה ובהתאמה של מערכות לצרכי המפעלים.
בשנים האחרונות נכנסות לעולם הייצור טכנולוגיות רבות וביניהן פתרונות חכמים לאופטימיזציה ולניבוי, המביאים לטיוב הפעילות ולמקסום הערך במהלך הייצור. פתרונות אלו הינם מבוססי טכנולוגיות, כדוגמת האינטרנט של הדברים, רובוטים וקובוטים לתעשיית הייצור והם עושים שימוש באלפי נתונים להפקת תובנות המשרתות את עולם האחזקה החזויה ולהתאמת תהליכי האספקה והלוגיסטיקה של המפעלים.
בעולם של תחרות גלובלית כל מפעל מקומי נדרש לחדשנות על מנת לייצר בידול טכנולוגי מול המתחרים בארץ ובעולם. מפעל חכם המיישם תהליכי ייצור מתקדמים ומשלב אותם עם טכנולוגיות מידע מתקדמות, יוכל לבסס את הבידול הטכנולוגי של מוצריו ואת היעילות התפעולית של תהליכי הייצור. בישראל, ניכרת פתיחות הולכת וגוברת ליישום הליכי חדשנות בתעשייה. פתיחות זו באה לידי ביטוי בגידול של חברות טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הייצור המתקדם, כמו גם בשינויים מהותיים בתוצרי התעשייה היצרנית, החל ממזון ועד ייצור חלקי תעופה מחומרים מתקדמים.