מסלול מואץ לחדשנות

בסיפורה של חברת Growee מתקיימים כל המאפיינים המתארים התפתחות וחדשנות. עידן אביטן, מהנדס רובוטיקה ומייסד Growee, עסק בחקלאות הידרופונית (גידול צמחים במים) כתחביב, זיהה את המגמה בשוק, פיתח מערכות אבי טיפוס שזכו בתחרויות חדשנות בינלאומיות, גייס הון ראשוני והגיע להוכחת היתכנות טכנולוגית, מסחרית ומכירות ראשונות. בעזרת מכינת המו”פ של רשות החדשנות, והודות לתמיכה ולליווי שקיבלה – חברת Growee עוברת בימים אלו למסחור ולייצור המוני של טכנולוגיה חדשנית שעתידה לשנות את עולם החקלאות העירונית.

כמהנדס פיתוח, אביטן עסק רבות בהמצאות ובפיתוחים חדשים. “כשהתחלתי לעסוק כתחביב בחקלאות הידרופונית, הבנתי שזוהי משימה מורכבת לאדם הפשוט מכיוון שהיא דורשת בקרה קבועה על ההרכב הכימי של המים ומצב הסביבה, ולרוב האנשים אין את הכלים לכך”, אומר אביטן. “בנוסף, באותה עת, אפשר היה גם לזהות מגמה הולכת וגדלה של עיסוק בחקלאות עירונית – בבתים, במרכולים, בבניינים ועל הגגות (במקומות ללא אדמה) – והיווצרות של שוק חדש של מיליוני אנשים שמעוניינים בגידול ביתי, חכם ואורגני. בעוד הפתרונות הטכנולוגיים המוכרים מותאמים לחממות גדולות, למגדל הביתי לא היה פתרון אוטומטי”.

גנן הידרופוני ישירות מהאפליקציה

חברת Growee מספקת פתרונות חכמים למגדל הביתי. הפיתוח החדשני של החברה מאפשר לגדל צמחים דרך אפליקציה ייעודית ומנגיש את שיטת הגידול ההידרופונית המסובכת למגדל הפשוט. המערכת האלקטרונית יודעת לנטר באמצעות חיישנים את מצב המים והסביבה. הנתונים נאספים אל פלטפורמת הענן של החברה, שמנתחת את המידע ופועלת לתקן את המדדים הנדרשים. לדוגמה, אם החיישנים מצביעים על כך שרמת החומציות של המים הסמוכים לשורש הצמח נמוכה – המערכת תבצע מיד ניתוח לבדיקת רמת החומציות הנדרשת ותזריק חומרים למים כדי לתקן אותה. “מדובר ב-16 חומרים שונים היוצרים קוקטייל מדויק שמתאים לכל צמח. זו פעולה שעבור המגדל הביתי היא בלתי אפשרית”, מציין אביטן. 

“תחום החקלאות העירונית הביתית הוא ברובו DIY. כל אחד מרכיב לעצמו את הגינה. זו יכולה להיות אדנית או מיכל פלסטיק על הגג – והפתרון צריך להתאים לכולם”, אומר אביטן. “זוהי אבולוציה טבעית של שוק שעדיין אין בו אחידות או הסכמה על נראות, ולכן המערכת מתממשקת ומתחברת למה שקיים”. אחד היתרונות הבולטים בפתרון של Growee הוא הסקלביליות – יכולת הגדילה. המערכת יודעת לעשות את ההתאמות הנדרשות לאורך זמן, כך שאפשר לגדל היום אדנית אחת בגודל מסוים ומחר להגדיל אותה פי עשרה. הכל מנוהל דרך האפליקציה – מכל מקום. 

צעד גדול לחקלאות העירונית

בארבע השנים מאז היווסדה, רשמה Growee מספר פטנטים והשלימה את פיתוח המוצר והקניין הרוחני. החברה גם ביצעה פיילוטים ברחבי העולם והקימה רשת הפצה לשווקים בארצות הברית ובקנדה. כמה מאבות הטיפוס שיצרו ב-Growee זכו בתחרויות הסטארט-אפים הגדולות בעולם – פריז, ברלין, לונדון ולאס וגאס. כיום, עובדים בחברה על ייצור הסדרה הראשונה של המוצר, הכוללת מאות מערכות, במקביל לביצוע פיילוטים עם חברות קנאביס רפואי בארץ ובארצות הברית. החברה פועלת גם בשיתוף עם מוסדות חינוך המקימים חוות הידרופוניות לימודיות.

תהליך הפיתוח החל אמנם בתל אביב, מספר אביטן, אך בעקבות תמיכה שקיבלו מהחממה הטכנולוגית South Up, משרדי החברה עברו לקיבוץ ניר עם בעוטף עזה. “בשירותי ביחידת אגוז פעלתי בעזה שנים רבות ולא חלמתי שאשוב לכאן, שלא כדי להילחם, אלא על מנת לבנות”, אומר אביטן. “החממה העניקה לנו תמיכה תפעולית, סיוע בהגשת המענקים לרשות החדשנות, ליווי של צוות מקצועי, משרדים מעוצבים ומעבדות מחקר”.

לדברי אביטן, תהליך הפיתוח ההנדסי מורכב מאוד, אך אחד השלבים החשובים בדרך היה ההשתתפות במסלול המכינה למו”פ של רשות החדשנות. המסלול נועד לסייע לחברות  תעשייתיות שמעולם לא התנסו במו”פ ובהובלת תהליכי חדשנות או לחברות הזנק הצריכות ייעוץ והכוונה בהיערכותן לקראת ייצור. “במסגרת מסלול המכינה למו”פ מאפשרת רשות החדשנות, גם לחברות שאינן מורגלות בתהליכי מחקר ופיתוח, לעלות על מעלית החדשנות ולהיכנס לעולמות החדשנות הטכנולוגית”, מציינת ד”ר מלכה ניר, ראש זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות. “כך יכולות החברות לשפר את תהליכי הייצור אצלן, לפתח מוצרים חדשניים ולהתמודד עם תחרות בקנה מידה עולמי”.

“לשמחתנו, הצוות המוביל של התוכנית ברשות הקים מסלול המיועד גם לסטארט-אפים כמונו”, מספר אביטן. “Growee מציעה גם תוכנה וגם מוצר פיזי וצריכה לתת מענה לאתגרים הקשורים בייצור תעשייתי – מעבר מיצירת אב-טיפוס לייצור מסחרי”.

“כשהחברה גדלה וההזמנות גדלו, הבנו ב-Growee עד כמה מסלול המכינה למו”פ היה התהליך המתאים ביותר”, מציין אביטן. המכינה למו”פ מאפשרת גישה למומחים טכנולוגיים מסוגים שונים, שלרוב מועסקים במפעלים ובחברות גדולות, אך לא בסטארט-אפ קטן בתחילת דרכו. “במקרה שלנו עבדנו בשיתוף פעולה עם מומחה הייצור ההמוני – צ’ארלי אוזנה שהוביל בעברו את ייצור מערכות ה-Disk on key. בתוך כשלושה חודשים, Growee עברה מפיתוח לייצור הסדרה הראשונה של המוצר. שרשרת הפיקוד של זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות ליוותה אותנו במקצועיות רבה לאורך כל התהליך. כעת אנו מתכוונים להגיש לרשות בקשה לתוכנית המשך”, הוא מסכם. 

מנהלים מלאים רפואיים בחכמה

גם החברה הישראלית פגסוס מדיקל השתתפה במסלול מכינת המו”פ והמשיכה לתוכנית מופ”ת של רשות החדשנות. החברה הוקמה בשנת 2007 ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות אחסון וניהול מלאי בבתי חולים ובמוסדות רפואיים. “בתחום הפיתוח אנחנו אחת משלוש החברות המובילות בתחום הזה, בעיקר באירופה ובארצות הברית”, אומר אורן מנדלסון, מנכ”ל החברה. “עברנו תהליך של שלושה חודשים במכינה למו”פ של רשות החדשנות. במסגרת זו הגשנו את תוכניות הפיתוח ארוכות הטווח שלנו, קיבלנו הכוונה ועזרה במיקוד תהליך הפיתוח והמשכנו לתוכנית מופ”ת. התקציב הראשוני איפשר לנו להיעזר ביועצים חיצוניים למחקרי שוק וסקרי שוק, כך שיכולנו למקד את תוכנית הפיתוח תוך קבלת משוב, כמעט מיידי, מנציגי רשות החדשנות לגבי היתכנות הפיתוח במסגרת תוכניות הרשות”.

כיום, פגסוס מדיקל נמצאת בשנת הפיתוח השלישית. החברה מתמחה בטכנולוגיית ניהול מלאי אוטומטית בנקודת השימוש. במרכז המערכת שלה עומדת ליבת מודולים בהזרקות ABS בגדלי 40X 60 ס”מ – הסטנדרט הבינלאומי למערכות אחסון. על בסיס זה, מציעה החברה מערכות שונות – ארונות, עגלות שינוע, עגלות טיפולים, החייאה ועוד – העשויות מחומרים פולימריים שונים, אלומיניום או מתכות. מערכות אלה מספקות מענה לצורכי האחסון של החומרים המתכלים והתרופות במחלקות השונות של בתי החולים.
מערכות האחסון הפיזיות משמשות גם כתשתית למערכת טכנולוגית לניהול מלאי, המבוססת על מתודולוגיית הקאנבאן (Kanban) ומאפשרת לנהל בצורה יעילה ומדויקת את רמות המלאי. במרבית בתי החולים בעולם המערבי, מחסני החומר המרכזיים מנהלים מלאי באמצעות מערכות לוגיסטיות המוטמעות במערכות ה-ERP הארגוניות, כדוגמת סאפ ואחרות, אולם, ככל שהדבר נוגע לחומר שיצא ממחסן בית החולים אל המחלקות המשתמשות – השליטה עליו הולכת ופוחתת או כלל אינה קיימת. הפתרון של פגסוס מדיקל נותן מענה לצורך זה. “החברה מציעה מערכת ניהול מלאי, המאפשרת לקבל תמונה טובה על מצב המלאי בנקודת השימוש, ובכך חוסכת מהצוות הרפואי את הפעילות הלוגיסטית הקשורה בניהול המלאי”, מסביר מנדלסון.

כדי להרחיב את השימוש במתודולוגיית הקאנבאן ולשדרג את מערכת ניהול המלאי בנקודות הקצה, כך שתתאים לעשור השני של שנות האלפיים, הצטרפה פגסוס מדיקל למסלול מכינת המו”פ של הרשות. “הפרויקט כלל שילוב מערך אנטנות ותגי RFID, המאפשרים למשתמשי הקצה ‘לסמן’ בקלות וביעילות את תאי האחסון שבהם המחסן המרכזי נדרש לחדש את המלאי”.

תא האחסון מאותת למחסן המרכזי

מערכת האחסון הפיזית, העשויה מאלומיניום ומחומרים פולימריים שאינם משבשים את תגי ה-RFID, נבנתה במשך שנתיים. במקביל, תוכנן והותאם מערך בקרים ואנטנות האחראי על קליטת הסיגנלים באזורי האחסון השונים. כלומר, ברגע שמתרוקן תא המכיל חומר מסוים – נוצר סיגנל במערכת המחשוב במחסן של בית החולים המודיע על החוסר. הפרויקט כולו כלל פיתוח בדיסציפלינות שונות – חומרה, תוכנה ומכניקה – והסתיים בפיילוט מוצלח ובהשקת מוצר בצפון אמריקה.

קו המוצרים הרחב של פגסוס מדיקל דורש השקעה רבה בפיתוח, לכן התמיכה של רשות החדשנות משמעותית כל כך להצלחה. המערכת מבוססת על ליבה בעלת תג בינלאומי של אחסון, וכל אחד מחלקיה צריך להתאים לחלקים האחרים. רוב עבודת הפיתוח מתרכזת בהתאמת החלקים היוצרים את המודולריות של המערכת, כדי שתשמש בצורה מיטבית את הצוות הרפואי, כדוגמת עגלות טיפול ומדפים מחומרים שונים שצריכים להתאים לכל יחידה בבית חולים ולרמת הניקיון הנדרשת בה. 

“פגסוס מדיקל מייצרת 80% ממערכותיה בישראל, כולל חלקי המתכת, הפלסטיק והאלומיניום שתוכננו על ידי החברה”, מדגיש מנדלסון. החברה מעסיקה כ-20 עובדים בישראל וכ-15 עובדים נוספים בצפון אמריקה. פגסוס מדיקל שממוקמת בקיבוץ הגושרים בצפון, בעלת מרכזי הפצה בארבע יבשות – אירופה, אסיה, אוסטרליה ואמריקה, ושולחת את המוצרים ל-25 שווקים שונים בעולם.