ההזדמנות של ישראל להפוך ליצואנית פתרונות עולמית בתחום האקלים-טק?
משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים המאיימים על עתיד כדור הארץ והאנושות. ה-UNFCCC – אמנת המסגרת של האו”ם בנושא שינויי אקלים – קבעה יעדים למדינות העולם לצמצום פליטת גזי חממה ולמניעת פגיעה אנושית מסוכנת באטמוספירה. על מנת לעמוד ביעדים אלה, המדינות והתאגידים צריכים לאמץ פתרונות שונים – דבר המגביר את הביקוש לפתרונות בתחום. אין ספק שחברות טכנולוגיה יכולות להיות חלק מהפתרון למשבר האקלים באמצעות פיתוח כלים, שירותים ומוצרים להתמודדות עם פליטת גזי החממה (מיטיגציה), או עם השפעות ההתחממות הגלובלית (אדפטציה) – אירועי קיצון במזג אוויר, שינוי במשטר משקעים ועוד.
כמדינה קטנה, לישראל אין השפעה גדולה על משבר האקלים מבחינת רמת פליטות גזי החממה שלה או יכולתה למגר את המשבר העולמי. אך האם ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בפיתוח פתרונות טכנולוגיים בתחום האקלים-טק ולסייע לשאר מדינות העולם?
כדי לענות על שאלה זו, ערכה רשות החדשנות בדיקה ראשונית32 בניסיון לאפיין את החברות הפועלות בתחום בישראל, הבעיות שלהן הן מציעות פתרונות וכיצד נראות מגמות הפעילות היזמית בתחום. מן הבדיקה עולה כי פועלות בישראל כ-516 חברות טכנולוגיה בתחום האקלים-טק, נכון למרץ 2023. בנוסף, 26 חברות אקלים-טק נרכשו או התמזגו באותה תקופה.33 למשל, חברת הסטארט-אפ Breezometer, שעסקה בניטור מפגעים סביבתיים, נרכשה על ידי גוגל בספטמבר 2022. בחמש השנים האחרונות נסגרו 64 חברות שפעלו בישראל בתחום זה.
חברות האקלים-טק הישראליות פועלות בתחומי פעילות מגוונים. אלה הבולטים שבהם: כ-24% מחברות האקלים-טק בישראל פועלות בתחום האנרגיה ומפתחות פתרונות המשמשים לאגירת אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, ייעול אנרגטי ועוד. כ-37% מחברות האקלים-טק הישראליות עוסקות בתחומי החקלאות, מזון ומים (כ-16% בתחום הפודטק – חלבונים אלטרנטיביים, פסולת מזון וכו’; כ-11% מהחברות פועלות בתחום המים – התפלה, ניהול משאבי מים וכו’; וכ-10% בתחום האגריטק – חקלאות ורטיקלית, חקלאות אורבנית, ביוטק חקלאי וכו’).
ארבעת תחומים אלה יחד מרכזים מעל ל-60% מהפעילות הטכנולוגית בתחום האקלים-טק בישראל. התחומים המרכזיים שבהם פועלות החברות האחרות הם 9% בתחום הסביבה34 ו-8% בתחום התעשייה, כולל תחום החומרים.35 מלבד התחומים המרכזיים שפורטו לעיל, חברות אקלים-טק בישראל פועלות גם בתחומים כגון מסחר בפחמן, כלכלה מעגלית, תחבורה חכמה וכו’.
על אף שמקובל להתייחס לתחום האקלים-טק כקטגוריה חדשה, הצומחת ככל שגובר השיח בעולם על משבר האקלים, בחלק מתתי התחומים המשתייכים לקטגוריה, ישראל היא שחקנית ותיקה, בין היתר בתחומי המים, החקלאות והאנרגיה. בגלל אילוצי מזג האוויר והגאוגרפיה המאפיינים את ישראל, מזה עשורים רבים שמפותחות במדינה טכנולוגיות הפותרות בעיות בתחומים אלו. סיפורי ההצלחה בתחום שיצאו מישראל כוללים את נטפים שפיתחה פתרונות השקיה, חברת האנרגיה הסולארית SolarEdge, ואורמת טכנולוגיות הוותיקה בתחום האנרגיה הגאותרמית.
בנוסף, פועלים בישראל מוסדות מחקר מובילים בתחום בקנה מידה בינלאומי, ביניהם מכון וולקני, המרכז למחקר גרעיני שורק ומכון וויצמן. החוקרים והחוקרות בהם אחראים, בין היתר, לפיתוח פתרונות חדשניים הקשורים לאקלים-טק. חלק משמעותי מחברות האקלים-טק הפועלות כיום בישראל, שרבות מהן הוקמו בשנים האחרונות, מרוכז בתחומים שהוקדשו להם מאמצים ממשלתיים וניתנו בהם תמריצים, כולל תחומי האנרגיה (תחליפי דלקים), החקלאות והמים.
על מנת לבדוק האם אקוסיסטם החדשנות הישראלי מגיב לעניין העולמי הגובר בתחום האקלים, נבדקו מספר מדדים הקשורים לתנודות בפעילות היזמית בתחום. מבחינת פעילות יזמית המתבטאת בהקמת חברות טכנולוגיה חדשות בתחום האקלים-טק, נראה כי יש מגמת עלייה במספר החברות החדשות: משנת 2010 מספר החברות החדשות בתחום עלה מ-25 בשנה ל-51 חברות אקלים-טק חדשות בשנת 2021. כלומר, מספר החברות החדשות שנפתחו בכל שנה בתחום האקלים-טק יותר מהוכפל תוך עשור. הנתונים בנוגע לשנת 2022 הם עדיין אומדן ראשוני ולכן מוקדם להבין מהם האם זהו שינוי מגמה והאם הם מצביעים על ירידה בפעילות היזמית בתחום.
במקביל לעלייה בקצב הקמת החברות החדשות בתחום האקלים-טק, גם גיוסי ההון על ידי החברות בתחום גדלו בקצב משמעותי. לפי הבדיקה שנערכה, בחמש השנים בין 2022-2018 גויסו כ-7.2 מיליארד דולר ל-344 חברות בתחומי האקלים, כאשר 24% מהם מיוחסים לחברות פודטק, אשר גייסו כ-1.7 מיליארד דולר. מתוך כלל סבבי הגיוס בתחום האקלים-טק, מחצית היו עבור חברות בשלבים מוקדמים וגייסו בכל אחד מהם פחות מ-5 מיליון דולר.
סבבי השקעה בולטים בתחום האקלים-טק בישראל בתקופה האחרונה היו בחברות H2Pro, המפתחת טכנולוגיה למימן ירוק, שגייסה 75 מיליון דולר ב-Beewise ;2022 שגייסה 80 מיליון דולר ב-2022; ו- Remilk שגייסה 120 מיליון דולר ב-2022, לפי דיווחים סבב הגיוס שיקף לחברה שווי של 325 מיליון דולר.
העניין הגובר בהשקעות בתחום האקלים-טק אינו ייחודי לישראל. ראיה לכך ניתן לראות בסקר שביצעה חברות Pitchbook באפריל 2023, בקרב 58 קרנות הון סיכון. מסקר זה עולה כי בקרב המשקיעים אקלים-טק מאופיין בחדשנות גבוהה וצפוי כי התחום ימשיך ליהנות מתהליכי אימוץ טכנולוגיות על ידי לקוחות. תחום האקלים-טק מדורג שני רק לבינה מלאכותית בשני מדדים אלה.36
בשורה התחתונה, ישראל ממוצבת במקום מבטיח, כשחקנית המפתחת פתרונות פורצי דרך בתחום האקלים-טק, הודות לעשורים שבהם המדינה הצעירה נדרשה לפתח פתרונות בתחומי המים, החקלאות והאנרגיה הסולארית. ישראל נהנית ממוניטין חיובי בעולם כאחת המדינות התורמות למאמץ הגלובלי לפיתוח פתרונות טכנולוגיים למשבר האקלים. כיום הניסיון והידע המחקרי העשיר בתחום מהווים יתרון יחסי של האקוסיסטם הישראלי בתחום האקלים-טק מול מדינות אחרות. גם קצב פתיחת החברות וגיוסי ההון בתחום בישראל צמח באופן משמעותי בשנים האחרונות.
על מנת לשמר את היתרון היחסי של ישראל בתחום האקלים-טק, ישראל צריכה להמשיך ולפתח הכשרות איכותיות של כוח אדם מיומן עם התמחויות הרלוונטיות לתחום ולהמשיך להשקיע במחקר כדי לעמוד בחזית הידע העולמי בתחום. ברמה הלאומית, יש לדאוג לפיתוח תשתיות מחקריות ותשתיות להטמעה בשוק המקומי, כך שגם השוק הישראלי ייהנה מפירות הטכנולוגיה. בנוסף, כתחום שדורש שנים רבות של פיתוח באופן יחסי, למשל לעומת פתרונות תוכנה, יש לבחון האם יש צורך בפתרונות מימון ייחודיים לקידום האקלים-טק.