נשים בתפקידי ניהול בהייטק

• שיעור הנשים בדרג הניהולי שאינו בכיר הוא 30

מעבר לייצוג הנשים הכולל בתעשיית ההייטק, נעשה ניתוח לבחינת ייצוג הנשים בתחום בתפקידים ניהוליים. זאת על מנת לבחון את מסלולי הקריירה והקידום של נשים בתעשייה ביחס לחלקן היחסי בתעסוקה בהייטק.¹בחינת שיעורי הנשים בדרגים שאינם ניהוליים, דרג הניהול שאינו בכיר ודרג הניהול הבכיר נעשתה באמצעות ניתוח נתוני לינקדאין של עובדים ועובדות במדגם מייצג של חברות הייטק ישראליות על פי נתוני IVC ו-Dealigence העדכניים לינואר 2025. חישוב שיעור הנשים בדרג מנכ”ל מפורט בפרק היזמות בהמשך הפרסום.

בדרג הניהולי שאינו בכיר בחברות במדגם שיעור המנהלות היה 30.3% – נמוך במעט בהשוואה לחלקן של נשים בדרג שאינו ניהולי בחברה, שעומד במדגם על 34.2%. בשלב הבא, בחינה של שיעור הנשים בדרג הניהולי הבכיר ( VP או C-Level), שיעור הנשים נחתך ויורד ל-17.6%. לבסוף, בקצה הפירמידה של חברות ההייטק הישראליות, נשים הן 9.3% מהמנכ”לים – כפי שיפורט בהמשך.

מניתוח ייצוג הנשים בתפקידי בכירות בתחומי פעילות שונים עולה כי גם בתחומים בהם נקודת הפתיחה היא שוויונית יותר או באופן מלא (כמו במכשור רפואי), שיעור הנשים שמגיעות לדרגי ניהול בכיר הוא נמוך.

כלומר, נשים לא מתקדמות בסולם הדרגות הניהולי באופן יחסי לחלקן בתעסוקה בחברות. כך למשל, בתחום המכשור הרפואי, נשים הן מחצית מהעובדים בדרג שאינו ניהולי, אך בתפקידי ניהול בכיר שיעורן יורד ל-19.3%. בתחום הסייבר, בו נקודת הפתיחה פחות שוויונית, נשים הן 26.3% מהדרג שאינו ניהולי – ושיעורן יורד ל-15.5% בדרג הניהולי הבכיר.

בחינה של שיעור הנשים הממלאות תפקידים בכירים בחברות הייטק פרטיות ישראליות על פי מגדר מנכ”ל החברה מגלה כי קיים פער מגדרי משמעותי. בחברות בהן מכהן מנכ”ל, שיעור הנשים מתוך הדרג הניהולי הבכיר בחברה הוא 15.8% . לעומת זאת, בחברות בראשות מנכ”ליות, שיעור זה כמעט ומוכפל ועולה ל 30.8%- מהדרג הבכיר. כלומר יש מתאם בין מגדר המנכ”ל לבין נוכחות של נשים בעמדות ניהוליות בכירות.²בניתוח זה נבחן ממוצע שיעור הנשים מכלל העובדים בחברות אותן מוביל מנכ”ל גבר לעומות כלל העובדים בחברות המובלות על ידי מנכ”לית אישה. בניתוח המתייחס לממוצע שיעור הנשים בכל חברה בנפרד בחלוק לפי מגדר המנכ”ל קיימת מגמה דומה והפערים גבוהים אף יותר. בפרט, שיעור הנשים הממוצע, בכל הדרגים, גבר אישה בחברות אותן מובילה מנכ”לית נע בין 43% ל-50%.

מנגד, כאשר נבחן ייצוג הנשים בכלל החברה ובתפקידים שאינם ניהוליים, אין פער מובהק בין חברות שמובלות על ידי מנכ”לים ומנכ”ליות. בהסתכלות על כלל כוח האדם בחברה יש שיעור דומה של נשים בחברות בראשן מנכ”לים ומנכ”ליות והוא עומד על 30.9% ו-31.3% בהתאמה. בהסתכלות על הדרג שאינו ניהולי, בחברות בהובלת מנכ”לים 34.1% מדרג זה הם נשים ובחברות עם מנכ”ליות שיער זה נמוך במעט ועומד על 30.7%

הבדיקה נערכה על מדגם של 56 חברות טכנולוגיות ציבוריות במהלך פברואר 2025. החברות העסיקו בסך הכל 563 חברי הנהלה – מתוכם 137 נשים, כלומר 24.3% מחברי ההנהלות.

הבדיקה מעלה כי לא חל שינוי משמעותי ממצב ייצוג הנשים בהנהלות החברות הציבוריות כפי שהוצג בדו”ח בשנת 2022.

בשלוש חברות במדגם (5%) לא היו בכלל נשים בהנהלות. ב-20% מהחברות הייתה אישה אחת בהנהלה בלבד, ב-30% – שתי נשים, ב-21% – שלוש נשים, וב-23% – ארבע או יותר.

הבדיקה הבאה שנעשתה הייתה לבחון את התפקידים אותן ממלאות חברות ההנהלה בחברות הטכנולוגיה הציבוריות הישראליות.

מהבדיקה עולה כי רוב התפקידים הבכירים אותם ממלאות נשים הם תפקידי מטה. 29.2% מחברות ההנהלה עוסקות במשאבי אנוש, 14.6% בייעוץ משפטי, 10.9% במכירות ושיווק ו-10.2% בכספים. ב-71% מהחברות שנבדקו יש חברת הנהלה בתפקיד משאבי אנוש.

רק 4.4% מחברות ההנהלה ממלאות תפקידים טכנולוגיים ו-2.2% במוצר. 3.6% הן מנכ”ליות או נשיאות החברות – כלומר רק עשירית מחברות ההנהלה ממלאות תפקידים שהם בליבה הטכנולוגית או בהובלה הניהולית של החברות.