ההייטק הישראלי ממשיך לבסס את מעמדו כענף משמעותי בתרומתו לכלכלה הישראלית. יחד עם זאת, חוסר השוויון בין גברים ונשים בענף בולט כאשר נשים ממשיכות להוות זה שלושה עשורים כשליש מהמועסקים בו. בפרסום זה רשות החדשנות מביאה בפעם הרביעית ניתוח מעמיק של תמונת המצב המגדרית בענף. הפרסום מחולק לשלושה, בהתאם לשלבי הקריירה העיקריים: הראשון מציג את חלקן של נשים בהכשרה לתעסוקה בענף והתעסוקה בו. בחלק השני, נערך ניתוח בנוגע לייצוג נשים בתפקידי ניהול בחברות הייטק. בחלק השלישי נבחן המצב ביזמות והובלת סטארטאפים על ידי נשים.
בפרסום זה מובאים ניתוחים דומים לאלו שבוצעו ב״נשים בהייטק תמונת מצב 2022״. השוואת ממצאי הפרסום הנוכחי מעלה כי אין שינוי מהותי בתמונת המצב, וברוב המדדים שמוצגים בעמ׳ 5 כמעט שאין שינוי. ואולם, יש מגמות ותהליכים שחשוב לשים אליהם לב משום שהם עשויים להשפיע בטווח הארוך על תמונת המצב.
כך, מספר הנבחנות בבגרות 5 יחידות מדעי המחשב עלה ביותר מ-75% משנת 2016 ועד שנת 2023. יחד עם זאת, חלקן כמעט ולא השתנה וב-2023 היה כ-36%. כלומר, למרות קצב הגידול המהיר במספר התלמידות הלומדות מדעי המחשב בתיכון – חלקן היחסי עולה באיטיות משום שהמקצוע נמצא בצמיחה, וקצב הגידול לא מספיק כדי לסגור את הפער הקיים.
כמו כן, חשבו לציין שניתן לזהות פערים בשיעור התלמידות בעלות בגרות במדעי המחשב במרכז ובפריפריה החברתית-גיאוגרפית. שיעור הנבחנות בבגרות 5 יחידות לימוד מדעי המחשב בתל אביב ובמרכז גבוה פי שלושה מאשר בירושלים, פי שניים מאשר בדרום ובכ-50% מאשר בצפון ובחיפה. בנוסף, קצב הגידול בשיעור הנבחנות במדעי המחשב בתל אביב ובמרכז מהיר יותר בהשוואה למחוזות אחרים. המשמעות היא שלאורך זמן חוסר השוויון והפערים צפויים להתרחב.
גידול משמעותי נרשם גם במספר הסטודנטיות הלומדות באקדמיה את מקצועות ההייטק שמספרן הוכפל בעשור האחרון והגיע לכמעט 17 אלף בשנת הלימודים 2022-2023 – קצב גדול פי שלושה מזה של סטודנטים. לאור קצב הגידול המהיר, שיעורן עלה בתקופה זו מכ-24% מהסטודנטים לכ-32%. כלומר, חלקן של הסטודנטיות למקצועות ההייטק מתקרב לחלקן של תלמידות התיכון מסך התלמידים הלומדים לבגרות 5 יחידות מדעי המחשב.
שלב משמעותי בהכשרה לתעסוקה בענף ההייטק מתרחש בצה״ל, ובייחוד ביחידות הטכנולוגיות. יחד עם זאת, למרות בקשות נשנות, לא התקבלו נתונים מעודכנים מצה״ל לצורך הפרסום בנוגע לשיעור הנשים המשרתות בתפקידים הטכנולוגיים ביחידות הרלבנטיות. בפרסום בשנת 2022, הנתון בנוגע לשיעור של נשים בתפקידי פיתוח וסייבר בשירות חובה היה נמוך בהשוואה לחלקן של נשים בתעשיית ההייטק או בלימודים האקדמיים המובילים לתחום.
מגמת הגידול באה לידי ביטוי גם בתעסוקה בענף ההייטק, שם מספר הנשים שעוסקות בתפקידי מו״פ (מחקר ופיתוח) שנמצאים בליבה הטכנולוגית של חברות ההייטק גדל ב-140% תוך עשור. חלקן מכלל המועסקים במו״פ עלה מ-23% ל-26.5% במהלך התקופה. על אף המגמה החיובית, חשוב להדגיש כי בקצב הגידול שנרשם בעשור האחרון, נדרשים למעלה מחמישה עשורים לסגירת הפער המגדרי בתעסוקה בתפקידי מו”פ. חלקן של הנשים עלה גם בשאר התפקידים בהייטק, אך לאור הגידול בחלקם של תפקידי המו”פ בענף, חלקן היחסי של נשים בענף נשאר כשליש מהמועסקים.
מנתוני הפרסום עולה כי ישנה שונות בייצוג נשים בחברות הייטק ישראליות בתחומים שונים. בחברות תוכנה ארגונית ומדעי החיים שיעור הנשים הוא הגבוה ביותר ועומד על 38% מכוח האדם בחברות, ואילו בחברות תקשורת ומוליכים למחצה השיעור הנמוך ביותר – 21%.
תחום שיש בו פער משמעותי הוא בכל הקשור לקידום נשים לתפקידי ניהול בחברות ההייטק. מהנתונים עולה כי כ-17% בלבד מהמכהנים בתפקידי ניהול בכיר (VP או C-Level) בחברות הייטק ישראליות פרטיות הן נשים – כמחצית משיעור התעסוקה שלהן בתחום. כלומר, נשים פחות מתקדמות בניהול יחסית לחלקן בענף. גם בתחומים בהם ייצוג הנשים הכולל גבוה יותר והם שיוויוניים יותר – שיעורן צונח בתפקידי הניהול הבכיר. בדיקה נוספת העלתה כי בחברות שבראשן מנכ״לית – שיעור הנשים בדרג הניהולי הבכיר הוא כפול בהשוואה לחברות שמובלות על ידי מנכ״לים, והוא דומה לייצוג הכולל שלהן בחברות.
בחברות ההייטק הציבוריות הישראליות המצב דומה, ומבדיקה שנערכה בקרב חברות ההנהלה עולה כי יותר ממחציתן עוסקות בניהול משאבי אנוש, ייעוץ משפטי או מכירות ושיווק.
ממצאי הפרסום מדגישים כי בשנים האחרונות לא חל שיפור בכל הקשור לפעילות היזמית בהקמת סטארטאפים. שיעור המנכ״ליות של סטארטאפים שהוקמו בעשור האחרון הוא כ-10% ואלו גייסו בסך הכול כ-4% מההון שגייסו סטארטאפים בשנים האחרונות. עיקר הפער בגיוסי הון על ידי נשים הוא בסבבי גיוס הגדולים מ-50 מיליון דולר. נציין כי רשות החדשנות מעודדת יזמות נשים באמצעות מתן מענקים מוגדלים לחברות המובלות על ידי נשים. פירוט נוסף בנוגע לצעדים שנוקטת הרשות בתחום מופיע כאן.
בשורה התחתונה, בשלבים שיש להם את ההשפעה המכרעת על השוויון המגדרי בהייטק בפתח המשפך – הלימודים בתיכון ובאוניברסיטה – ניתן לזהות שיפור הדרגתי בחלקן של נשים, בעיקר בלימודים האקדמיים. על מנת להמשיך במגמה חיובית זו, חשוב שהממשלה תמשיך לתמוך במאמצים בתחום שמובילים משרד החינוך לצד ות״ת/מל״ג.
בחברות ההייטק יש מקום לשיפור משמעותי בייצוג נשים, כזה שידרוש גם שינויים מצד המעסיקים בענף, בעיקר בכל הקשור לקידום נשים לתפקידי ניהול בכירים. מסקנות הפרסום מעלות שצריך למצוא דרכים לתמוך בקידום נשים לתפקידי ניהול בליבת הפעילות של החברות. חשוב לציין, כי בקצב הגידול שנרשם בשלוש השנים האחרונות בתעסוקת נשים בענף ההייטק, מדינת ישראל אינה צפויה לעמוד ביעדים שקבעה על סמך המלצות ועדת פרלמוטר ב-2022.
נשים בהייטק: נתונים בולטים
פירוט לגבי התקופות אליהן מתייחסים הנתונים מופיעים בגוף הפרסום
מקור: עיבודי רשות החדשנות לנתוני הלמ”ס, PitcBook, Dealigence, IVC ואתרי החברות וקרנות הון סיכון
