תיכון: תלמידות הן 36.1% מהנבחנים ב-5 יחידות לימוד מדעי המחשב

  • כמעט שוויון: 48% מהנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה הם תלמידות

בלימודי מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד, כמעט בכל התקופה הנבדקת (2016-2023) היה שוויון בשיעור הנבחנים והנבחנות. ב-2023 מספר הנבחנות היה 10,100 (48% מהנבחנים), בהשוואה ל-10,900 נבחנים. במהלך התקופה כמות הנבחנים והנבחנות עלתה בשיעור דומה (62% ו-66% בהתאמה).

  • חלקן של הנבחנות ב-5 יחידות לימוד מדעי המחשב גדל עד 2020 – ונבלם

מאז 2016 חלה עלייה משמעותית במספר הנבחנים והנבחנות בבחינה ב-5 יחידות לימוד מדעי המחשב. מספר הנבחנים גדל ב-46% מכ-5,000 ב-2016 לכ-7,300 ב-2023. העלייה במספר הנבחנות הייתה חדה יותר בתקופה זו ועמדה על 77% – מ-2,300 נבחנות ב-2016 למעלה מ-4,100 ב-2023. על אף העלייה המשמעותית בכמות הנבחנות, חלקן היחסי הוא 36.1% בלבד. בעוד שבתחילת התקופה שנבדקה הייתה עלייה בשיעור הנבחנות מ-31.7% ב-2016 ל-35.5% ב-2020, לאחר מכן נבלמה מגמת העלייה ויש קיפאון בחלקן של הנבחנות מכלל הנבחנים.


  • בכל המחוזות מעל ל-60% מבעלי בגרות במדעי המחשב הם תלמידים

5.2% מכלל תלמידות י”ב הן בעלות בגרות ברמת 5 יחידות לימוד מדעי המחשב ב-2023 (הנתון האחרון הזמין). אולם, יש פערים משמעותיים בין שיעור בעלות הבגרות במחוזות השונים: השיעור הגבוה ביותר הוא במחוזות תל אביב ומרכז ש-7.6% ו-7.4% מכלל התלמידות במחוז הן בעלות בגרות ברמה של 5 יחידות לימוד מדעי המחשב בהתאמה בשנת הלימודים 2023 – מעל 900 תלמידות במחוז תל אביב וכאלף במחוז מרכז.

שיעור בעלות הבגרות הנמוך ביותר הוא במחוזות ירושלים ודרום, שם קיבלו בגרות 2.5% ו-3.7% מהתלמידות בהתאמה. כלומר, שיעור בעלות הבגרות 5 יחידות לימוד מדעי המחשב בתל אביב ובמרכז גבוה פי 3 מאשר בירושלים, פי 2 מאשר בדרום ובכ-50% מאשר בצפון ובחיפה.

למרות זאת, גם במחוזות שיש בהם באופן יחסי שיעור גבוה יותר של תלמידות בעלות בגרות, רוב בעלי בגרות 5 יחידות לימוד מדעי המחשב הם תלמידים. במחוזות צפון ודרום שיעור התלמידות גבוה יותר מהממוצע הארצי ומתקרב ל-40% מכלל בעלי בגרות 5 יחידות לימוד מדעי המחשב.


  • ברוב המחוזות מספר בעלי ובעלות הבגרות גדל בקצב דומה – ולכן הפער לא צפוי להיסגר

לאור הפער המגדרי המשמעותי הקיים בין שיעור בעלי ובעלות בגרות 5 יחידות לימוד מדעי המחשב בכל אחד מהמחוזות, נערכה בדיקה של קצב הגידול של מדד זה. זאת על מנת לבדוק אם לאורך זמן יש מגמה של צמצום בפערים המגדריים בקרב בעלי הבגרות במדעי המחשב בתיכון.

חשוב לציין שלבחירות של תלמידים ותלמידות להיבחן בבגרות במדעי המחשב ובמקצועות מדעיים נוספים יש השפעה מרכזית על הבחירות שלהם בהמשך הקריירה. לכן, יש חשיבות לצמצם את הפערים המגדריים כבר בתיכון כדי להגדיל בהמשך את השוויון המגדרי גם בענף ההייטק ובתפקידי טק בכלל.

מהבדיקה עולה כי ברוב המחוזות השינוי של שיעור בעלי בגרות במדעי המחשב במשך עשור ( 2013-2023 ) היה דומה עבור תלמידים ותלמידות. ברמה הארצית הגידול בשיעור התלמידות היה 44% ואילו זה של תלמידים היה 38% . כלומר, בקצב הגידול הנוכחי הפער לא צפוי להיסגר בעתיד הנראה לעין.

מחוז תל אביב מתבלט בשיעורי גידול גבוהים מהממוצע הארצי, שם קצב הגידול של תלמידות בעלות בגרות במדעי המחשב גדול בכמחצית מזה של תלמידים ( 77% ו 50%- בהתאמה). במחוז ירושלים, לעומת זאת, יש ירידה של 12% בשיעור התלמידים בעלי בגרות במדעי המחשב וגידול של 32% בשיעור התלמידות.


  • מספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק הוכפל תוך עשור. שיעורן מכלל הסטודנטים נמצא במגמת עלייה – אך עדיין עומד על שליש בלבד

בעשור האחרון, ובייחוד מאז שנת הלימודים 2016-2017, חלה עלייה מואצת בקצב הגידול של מי שלומדים מקצועות הייטק באוניברסיטאות ובמכללות.

קצב הגידול של מספר הסטודנטיות בתקופה זו היה גבוה במיוחד: משנת הלימודים 2012-2013 ועד 2022-2023 מספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק הוכפל ועלה מכ-8,500 בשנה ל-16,800. גם מספר הסטודנטים גדל בתקופה זו, אולם קצב הגידול שלהם היה 35% – כשליש מקצב הגידול של הסטודנטיות.

למעשה, בכל אחת משנת הלימוד, קצב הגידול במספר הסטודנטיות היה גבוה מזה של קצב הגידול במספר הסטודנטים. נתון זה מעיד על כניסה מוגברת של נשים ללימודים בתחום.

למרות קצב הגידול המהיר, סטודנטיות הן רק 32% מכלל לומדי התארים במקצועות ההייטק בשנת הלימודים 2022-2023. חלקן של הסטודנטיות עלה מ-24% ב-2012-2013. כלומר, בעשור האחרון נסגר בקצב הדרגתי כשליש מהפער המגדרי בלימודים לתארים במקצועות ההייטק.

  • מספר הנשים בהייטק עלה תוך עשור ב-66% – אך חלקן נותר ללא שינוי

מספר העובדים בענף ההייטק עלה בעשור האחרון בקצב מואץ. מספר המועסקות בענף עלה ב-66% בשנים 2014 עד 2024 – מכ-79 אלף נשים ל-131 אלף. קצב הגידול במספר הגברים בענף היה נמוך יותר ועמד על 56% באותה התקופה.

יחד עם זאת, חלקן היחסי של הנשים מכלל המועסקים בענף עלה בנקודת אחוז בלבד בעשור זה ועמד ב-2024 על 33.5% – כלומר, כמעט שאין בו שינוי.

בחלוקה לפי אוכלוסיות, נשים יהודיות (לא חרדיות) הן 93% מהמועסקות בענף. נשים מהחברה החרדית הן 5.6% ונשים מהחברה הערבית – 1.4%.

  • קצב הגידול הגדול ביותר: מספר הנשים בתפקידי מו”פ גדל ב-140% תוך עשור

בחלוקה של ענף ההייטק לפי תחומי פעילות, מתגלה כי יש שוני משמעותי בקצב הגידול של התחומים השונים ובייצוג של נשים בכל אחד מהם. התחום הצומח ביותר בהייטק הוא תפקידי המו”פ.1התפקידים לפי הגדרת ועדת המעקב של ועדת פרלמוטר.

מספר הנשים המועסקות בתפקידי מו”פ הציג את הצמיחה הגדולה ביותר – 140% בתוך עשור. ב-2014 מספר הנשים בתפקידי מו”פ היה כ-21.8 אלף מועסקות והוא עלה פי 2.4 לכ-52.5 אלף ב-2024. יחד עם זאת, בגלל הגידול המשמעותי בתפקידי מו”פ בהייטק גם בקרב גברים – עלייה של 100% – חלקן של נשים בתפקידי מו”פ עלה מכ-23% ב-2014 ל-26.5% בלבד תוך עשור.

בתפקידי מוצר ומטה קצב הגידול של מספר הנשים המועסקות בעשור האחרון (65.3% ו-25.6% בהתאמה) היה גבוה מזה של הגברים בתפקידים אלה (42% ו-9.2% בהתאמה). גם בתפקידים אלה הגידול בייצוג של נשים עולה באיטיות.

יחד עם זאת, העלייה בחלקם של תפקידי המו”פ בענף ההייטק, ושיעור הייצוג הנמוך של נשים בהם, מקשים על ייצוג הנשים בענף לעלות. כלומר, על אף הגידול בשיעור הנשים בכל אחת מקבוצות התפקידים בהייטק (מו”פ, מוצר ומטה), שיעורן מתוך המועסקים בענף ההייטק נשאר קבוע במשך שלושה עשורים ועומד על שליש.


מניתוח נתוני הלינקדאין של עובדים ועובדות בחברות ההייטק הישראליות, עולה כי יש שונות בשיעור הנשים המועסקות בחברות בתחומים שונים. מהבדיקה עולה כי תחומי מדעי החיים (הכולל מכשור רפואי, פארמה ובריאות דיגיטלית) ותוכנה ארגונית, מסחר מקוון ותוכן מובילים בשיעור הנשים המועסקות בהן – כמעט 40% מכוח האדם.

בחברות בתחום החקלאות והמזון השיעור דומה. בחברות סייבר ופינטק שיעור הנשים נמוך יותר ועומד על 28% ובתחום האנרגיה והמים – 27%. התחום עם שיעור הנשים הנמוך ביותר הוא תקשורת ומוליכים למחצה, שם 21% מהעובדות הן נשים.

03.03.2025