נשים ביזמות סטארטאפים ובהשקעות

בהסתכלות על כלל חברות ההייטק²בבדיקה נכללו חברות טכנולוגיה ממאגר הנתונים של IVC בלבד הפעילות בישראל שמגדר המנכ”ל שלהן ידוע נכון למועד עריכת הדו”ח, בראש 750 מהן עומדות מנכ”ליות, שהן כ-9.3% מכלל מנהלי החברות.

בחינה של שיעור היזמות בישראל אל מול האבים מובילים בעולם מלמדת כי קיים מקום רב לשיפור בישראל.

שיעור המנכ”ליות שניהלו סטארטאפ בישראל בשנים 2013-2024 – 10.6% – נמוך בהשוואה גלובלית להאבים אחרים של חדשנות, כך עולה מניתוח שנעשה לבקשת רשות החדשנות על ידי Startup Genome. שיעור היזמות (Founders) מכלל היזמים שהקימו סטארטאפ בישראל בשלושים השנים האחרונות עומד על 15%.

המנכ”ליות של סטארטאפים בישראל גבוה רק מזה של סיאול. בניו יורק שיעור המנכ”ליות עומד על 18.6% והיא האב עולמי מוביל ביזמות נשים. גם בסידני, שטוקהולם, לוס אנג’לס ובוסטון שיעור המנכ”ליות בכל אחד מההאבים גבוה ביותר מ 50%- מאשר זה שבישראל.

המשמעות היא ששיעור גיוסי ההון של סטארטאפים בניהול נשים מתוך סך סבבי הגיוס נמוך יחסית לחלקן של נשים מכלל הסטארטאפים שהוקמו בעשור האחרון.

ניתוח ההון שגויס על ידי נשים לפי גודל גיוס, מעלה כי בסבבים הקטנים – עד 10 מיליון דולר – חלקן היחסי של נשים גדול יותר והן גייסו 8.8% מההון. בסבבים בגודל 10 מיליון דולר ועד 50 מיליון דולר, חלקן של נשים יורד ל-4.7% מההון שגויס, ובסבבים שמעל ל-50 מיליון דולר – 3.2% . אפשר להעריך כי בשנים הקרובות חלקן של נשים בגיוסי הון בשלבים מתקדמים יגדל.

מימד נוסף המשקף את הפער המגדרי בתחום הסטארטאפים מתבטא בגודל סבב גיוס ההון הממוצע על ידי מנכ”לים ומנכ”ליות של חברות טכנולוגיה ישראליות.

לא נמצא הבדל בגודל גיוס ההון הממוצע למנכ”לים ומנכ”ליות בסבבי גיוס שגודלם עד 50 מיליון דולר בשנים 2021-2024 . בסבבים שגודלם עד 10 מיליון דולר, מנכ”ליות גייסו בממוצע 3.2 מיליון דולר ומנכ”לים 3.6 מיליון דולר. בסבבים שגודלם 50-10 מיליון דולר, מנכ”ליות גייסו בממוצע 23.5 מיליון דולר ומנכ”לים – 23.9 מיליון דולר.

אולם, בסבבי גיוס גדולים מ-50 מיליון דולר נרשמו פערים משמעותיים בגודל סבב גיוס ההון הממוצע בין נשים וגברים: מנכ”ליות גייסו בממוצע 92.7 מיליון דולר ואילו מנכ”לים גייסו בממוצע 127.4 מיליון דולר – פער של קרוב ל-40%. בשורה התחתונה, מניתוח סך ההון שמגויס על ידי נשים עולה כי נשים מגייסות פחות כסף בממוצע בהשוואה לגברים – חלקן היחסי בסך ההשקעות בסטארטאפים (4.3%), הוא פחות ממחצית מחלקן היחסי בשיעור סבבי הגיוס ובניהול סטארטאפים (7.9% ו-10.6% בהתאמה).

בחינת תחומי הפעילות של חברות הטכנולוגיה שקמו בשנים 2013-2024 ובראשן עומדות מנכ”ליות מעלה כי קיים ריכוז משמעותי של נשים בשני תחומים מרכזיים: 26.2% מהחברות הן בתחום התוכנה הארגונית ו-19.5% במדעי החיים.

תחומים בולטים נוספים בהן מנכ”ליות מובילות סטארטאפים הם מסחר מקוון, תוכן ומדיה, טכנולוגיות חקלאות, אוכל ומים ופינטק. נראה כין אין שינוי משמעותי בהתפלגות התחומים בהשוואה לנתונים שהוצגו בדו”ח בשנת 2022.³סיווג החברות בוצע על בסיס מאגר הנתונים של IVC. מתודולוגיית התיוג והנתונים הקיימים עבור כל חברה עברו שינויים ביחס לדו”ח שפורסם בשנת 2022. לצורך השוואה בוצע סיווג מחדש של החברות שקמו בשנים 2021-2010 על פי המתודולוגיה והנתונים העדכניים.

• תחומי הסטארטאפים בהם ייצוג הנשים הנמוך ביותר: תקשורת, אנרגיה ותחבורה חכמה

בחינה נוספת בחנה את שיעור המנכ”ליות מתוך סך המנכ”לים של חברות שהוקמו בכל תחום בשנים 2013-2024.

אפשר לזהות שונות בייצוג של נשים בתחומים השונים שנבדקו. בעוד בכלל התחומים נשים מובילות 10.6% מהסטארטאפים שהוקמו, בתחומי מדעי החיים שיעורן גבוה יותר ועומד על 14.9%. בתחומי התוכן והמדיה והתוכנה הארגונית ייצוגן גבוה במעט מהממוצע (11.7% ו-11.2% בהתאמה).

לעומת זאת, יש מספר תחומים בהם שיעור המנכ”ליות זעום וייצוג החסר של נשים בולט. בחברות בתחום התקשורת, נשים הן 2% בלבד מהמנכ”לים של חברות שהוקמו בתקופה שנבדקה, בתחום האנרגיה – 3.7%, בתחבורה חכמה – 4.3% ובתחום הדיפנסטק (טכנולוגיות בתחום ההגנה) – 4.5%. בשני תחומים שנמצאים בראש החץ של היזמות הישראלית – פינטק וסייבר – שיעור המנכ”ליות ממשיך להיות נמוך. בתחום הסייבר השיעור עומד על 5.1% ובפינטק הוא 7%

• חמישית מהשותפים בקרנות הון הסיכון הגדולות והפעילות בישראל היא נשים

גברים ממשיכים להחזיק ברוב עמדות ההחלטה בקרנות הון סיכון ישראליות בנוגע להשקעה בסטארטאפים. 20.8% בלבד מהשותפים בקרנות הון הסיכון הגדולות והפעילות הם נשים. בבדיקה שנערכה בפברואר 2025 נבדק המידע בנוגע למגדר השותפים ב-53 קרנות הון הסיכון הגדולות ביותר והפעילות ביותר בשנת 2023.⁴הבדיקה בוצעה במהלך החודשים ינואר-פברואר 2025 וכללה מדגם של 53 חברות על בסיס דו”ח המשקיעים 2023 של IVC-GNY-KPMG. הקרנות שנכללו בבדיקה הן הקרנות שדורגו ברשימות הקרנות הפעילות ביותר והקרנות בעלות פורטפוליו ההשקעות הגדול ביותר, מתוך הבנה שלקרנות אלה יש את ההשפעה הרחבה ביותר על תחום היזמות הישראלי. הרשימה כוללת קרנות ישראליות וקרנות זרות שיש להן משרדים מקומיים או שיש להן שותפים האחראים על ההשקעות בישראל, מתוך הבנה שלמגדר של השותפים הללו יש השפעה על מצב השוויון המגדרי בתחום הסטארטאפים בישראל. במדגם נכללו 26 קרנות ישראליות גדולות (המנהלות מעל 200 מיליון דולר), 7 קרנות בינוניות (המנהלות 200-50 מיליון דולר), 8 קרנות קטנות (המנהלות פחות מ-50 מיליון דולר), 5 קרנות זרות בעלות נוכחות בישראל ו-CVCs 7 (מתוכן אחת ישראלית). מתוך 240 שותפים ברשימת הקרנות, רק 50 הן שותפות. נתון זה מציג עלייה מרמה של 16.5% שנערכה בבדיקה מקבילה בשנת 2022, כלומר, אפשר לזהות מגמת שיפור.

בנוסף נבדקו הקרנות לפי מספר השותפות בהן. מהבדיקה עולה כי נכון ל-2025 ב-39.6% מהקרנות אין אף שותפה. בשיעור זהה של הקרנות יש שותפה אחת ובכ-20% מהקרנות יש שתי שותפות ומעלה.