בישראל ההיי-טק נסמך כמעט כולו על השוק הפרטי, ובעיקר על משקיעים זרים
אקוסיסטם החדשנות הישראלי מתחרה באופן ישיר בהאבים אחרים בעולם. התחרות היא על המשאב האנושי, על השקעות ועל תשתיות בתחומי החדשנות. לכן, חשוב לבחון את תרומתו של ההיי-טק לכלכלה הישראלית, לא רק בהשוואה לענפים אחרים במשק המקומי, אלא גם ביחס להאבים אחרים של חדשנות ברחבי העולם שישראל משווה את עצמה אליהם. זאת על מנת לוודא שהמדינה אינה שוחקת את היתרון היחסי וההובלה שלה בתחום, שהתבססה בעשורים האחרונים, ומתוך הבנה שההיי-טק קריטי לצמיחת הכלכלה הישראלית.
המרכזיות של ענף ההיי-טק ואקוסיסטם החדשנות לכלכלה הישראלית בולטת בקנה מידה עולמי. בשנת 2021 שיעור ההוצאה הלאומית למו״פ כאחוז מהתמ״ג עמד על 5.6% – 88 מיליארד שקלים. זהו שיעור ההוצאה הלאומית למו״פ הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. בישראל 91% מהמו״פ מבוצע על ידי המגזר הפרטי – השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD . כמו כן, כפי שהצגנו בדו״ח השנתי לשנת 2022, בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של החלק של הממשלה – במימון מו״פ מבין מדינות ה-OECD – רק 9% מההוצאה הלאומית למו״פ ממומנים על ידי הממשלה כולל המו״פ שנעשה במוסדות האקדמיים או במימון רשות החדשנות, גופי ביטחון וגורמים ממשלתיים אחרים. מימון המו״פ על ידי הגורמים הממשלתיים נועד לתת מענה בייחוד להשקעות במו״פ בסיכון גבוה שמהווה את הבסיס לחדשנות משבשת ושהמגזר הפרטי משקיע בו בהיקפים נמוכים.
מצד אחד, נתונים אלו מלמדים על בגרות השוק המקומי והאמון הרב שרוכשים לו משקיעים, אך המשמעות היא שיש בישראל תלות גבוהה במיוחד במגזר הפרטי שיממן ויבצע את המו״פ. כתוצאה מכך, בתקופות משברים עולמיים וכאשר חלה ירידה בהשקעות בשוק הפרטי – הסטארט-אפים הישראליים חשופים יותר לזעזועים מכיוון שעומדים בפניהם פחות ערוצי מימון חליפיים.
בישראל תמונת מצב ייחודית יחסית לשאר מדינות העולם, מבחינת חלוקת ההשקעות בפיתוח חדשנות בין גופים זרים ומקומיים. לפי נתוני ה-OECD , ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ 50%- מהמו״פ שמבוצע במגזר הפרטי. זאת בזמן שהמגזר הפרטי המקומי אחראי למימון של 40% מהמו״פ – השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD . זהו מאפיין ייחודי של ההיי-טק הישראלי. במדינות ה-OECD האחרות הגורם המממן העיקרי של המו״פ הוא משקיעים פרטיים מקומיים בשוק המקומי, ובחלק מהמדינות, בעיקר באירופה, ישנו משקל גדול גם למימון ממשלתי.
כאשר בוחנים את תמונת השקעות הון הסיכון בסטארט-אפים, המהוות חלק משמעותי מפעילות המו״פ של המגזר העסקי בישראל,17 חלקם של המשקיעים הזרים גבוה אף יותר. לפי הערכה שביצעה רשות החדשנות על בסיס נתוני IVC, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-80%-75%.18
חשוב לציין כי גם בקרב הגורמים המקומיים שאחראים על השקעות בסטארט-אפים, ובראשם קרנות ההון סיכון הישראליות, רוב ההון מקורו בחו״ל. כך שבפועל שיעור גבוה יותר מהמו״פ בישראל ממומן על ידי משקיעים זרים, מכפי שמשתקף בהשוואה הבינלאומית.
משמעות התלות של ההיי-טק הישראלי במשקיעים מהשוק הפרטי, ובפרט במשקיעים זרים, היא חשיפת ישראל לסיכונים. ככל שמשקיעים זרים יירתעו מחוסר היציבות הפוליטית בישראל, או משינויים אפשריים אחרים במדינה, כך עלולות ההשקעות בהיי-טק הישראלי לעצור או להאט. כתוצאה מכך, עלולות להיפתח פחות חברות טכנולוגיה חדשות, יהיו פחות משרות בשכר גבוה ויירכשו פחות שירותים בישראל (לדוגמה, שטחי משרדים, מסעדות, נותני שירותים כמו עורכי דין או רואי חשבון וכיו”ב). לכן, ירידה בהשקעות הזרות בהיי-טק עלולה לפגוע במעגלים נוספים מחוץ לענף ההיי-טק, וההשפעה תהיה על צמיחת המשק הישראלי בכללותו בטווח הבינוני והארוך.
ישראל ממשיכה לרדת במדד החדשנות הגלובלי
במדד החדשנות הגלובלי (Global Innovation Index) ישראל ירדה בשנת 2022 מקום נוסף והגיעה למקום ה-1916. מאז שנת 2015 טיפסה ישראל בדירוג, עד שבשנת 2019, לראשונה מתחילת פרסום הדירוג לפני למעלה מעשור, היא נכללה בין עשר המדינות המובילות. ואולם, מאז שנת 2019 ישראל מידרדרת במיקומה בדירוג.
מדד מדאיג בולט נוסף במדד החדשנות הגלובלי הוא הירידה בדירוג האוניברסיטאות הישראליות בעולם. מדד זה עלול להשפיע על יוקרתם של החוקרים הישראלים בעולם, על איכות המחקר היוצא מישראל ועל איכות ההכשרה של בוגרי התארים. כיום הדירוג העולמי של שלוש האוניברסיטאות המובילות בישראל הוא 32 – ירידה מהמקום ה-22 רק בשנת 2015.
ישראל מתבלטת מעל קבוצת המדינות עם ההכנסות הגבוהות בארבעה תחומים עיקריים: הון אנושי ומחקר, שכלול של השוק, בשלות המגזר העסקי ותוצרי ידע וטכנולוגיה. בעוד ההון האנושי הוא אחד המשאבים המרכזיים שמושכים לישראל חברות טכנולוגיה מהעולם, ישראל מדורגת בו רק בעשירייה השלישית (מקום 24). כותבי הדירוג מציינים שישראל מפיקה יותר תפוקות חדשנות (Innovation Outputs) באופן יחסי לרמת ההשקעות בחדשנות. התחומים שמהווים אזורי חולשה של ישראל, ובהם היא מדורגת נמוך באופן יחסי הם תפוקות יצירתיות (Creative Outputs), מוסדות ותשתיות.
הסטארט-אפים בישראל גייסו סכום משמעותי בעשור האחרון – אבל אסור ליפול לשאננות
בשנים האחרונות ישראל בולטת מעל האבים אחרים בעולם במספר הסטארט-אפים הפועלים בה אשר גייסו כסף ממשקיעים. נכון לאפריל 2023, פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה שגייסו מיום הקמתן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההאב הישראלי כשלישי בעולם במדד זו וממצב את ישראל כהאב סטארט-אפים בולט ברמה עולמית. סן פרנסיסקו היא ההאב הגדול ביותר בעולם מבחינת מספר חברות פעילות שגייסו הון, עם כ-14.3 אלף חברות טכנולוגיה שגייסו כסף, ואחריה ניו יורק עם 12.6 אלף. ההאבים הבאים בגודלם מבחינת מספר חברות שגייסו כסף הם לונדון, בוסטון ולוס אנג׳לס.
בפרט בולטת הפעילות היזמית בישראל בעשור האחרון, שבמהלכה הוקמו במדינה 11,865 חברות טכנולוגיה חדשות אשר גייסו הון ממשקיעים. חלק מחברות אלה נסגרו לאורך השנים ואינן פעילות כיום. התחומים בהם בולט יתרונו היחסי של האקוסיסטם הישראלי ברמה עולמית מבחינת ריכוז גיוסי הון הם פרטיות ואבטחת מידע (סייבר), טכנולוגיות חקלאות (אגריטק), תוכן ומדיה, חומרה וטכנולוגיות מידע. באופן יחסי, חלקן של חברות בתחום אבטחת המידע בישראל מסך הגיוסים המקומיים גבוה פי 2.85 לעומת הממוצע בעולם.
חשוב לציין את לונדון ופריז – שני האבים שבהם חלה הצמיחה הבולטת ביותר בגיוסי הון לסטארט-אפים. בתחילת התקופה שנבדקה, בשנת 2013, גיוסי ההון של סטארט-אפים בישראל (2.8 מיליארד דולר) היו גבוהים פי חמישה מאשר בפריז ופי שניים מאשר בלונדון. הודות להתפתחות המהירה של האקוסיסטמים החדשניים בשני המקומות, בסיום התקופה בשנת 2022 , לונדון עקפה את ישראל בסכום שגייסו הסטארט- אפים בתחומה: בלונדון גויסו קרוב ל-19 מיליארד דולר ב-2022, בהשוואה לקרוב ל-16 מיליארד דולר בישראל. סכום הגיוסים בישראל עדיין היה גבוה מזה שבפריז (10.9 מיליארד דולר), אולם אם יישמר קצב הצמיחה המהיר שאפיין את פריז בשנים האחרונות – תוך שנים ספורות תמונת המצב עשויה להשתנות.
המשמעות עבור האב הסטארט-אפים והחדשנות הישראלי היא שהתחרות מולו גוברת, לא רק עם ההאבים הגדולים, שמולם התחרה בדרך כלל על גיוסים ועל כוח אדם, ובראשם סן פרנסיסקו – האקוסיסטם הגדול ביותר במונחי כמות חברות וגיוסי הון. כיום התחרות העזה היא גם מול אקוסיסטמים קטנים יותר וצומחים מאוד, בעיקר במדינות אירופה.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי התופעה אינה ייחודית לישראל. ברוב ההאבים שנבדקו ושישראל משווה את עצמה אליהם, נכון לשנת 2022 מרבית ההון לסטארט-אפים גויס בסבבי גיוס הגדולים מ-50 מיליון דולר. גם בלונדון, בניו יורק ובשווייץ גדל באופן משמעותי ההון שגויס במסגרת הסבבים הגדולים.
