בפתח הדברים

שנת 2025 תיזכר כשנה שבה הוכיח ההייטק הישראלי, פעם נוספת, את עוצמתו הייחודית: היכולת לא רק להתמודד אל מול זעזועים חיצוניים בעמידות נדירה, אלא לפרוח בעיתות של אי-ודאות. על רקע שנתיים של מלחמה ממושכת בכמה זירות, סערות גיאו-פוליטיות ושינויים מבניים בשוקי ההון העולמיים, התעשייה הישראלית מציגה שיאים מרשימים. גיוסי ההון סיכון זינקו ב-30% לעומת שנת 2024, שווי האקזיטים הגיע לשיא של כ-84 מיליארד דולר, וישראל מדורגת כיום כהאב הרביעי בעולם בגיוסי הון, הראשון מחוץ לארצות הברית. בנוסף, לאחר עשור של ירידה במספר החברות החדשות, בשנת 2025 נרשמה עלייה בהיקף היזמות והוקמו בישראל כ-775 סטארטאפים חדשים.

לצד הישגים אלה, מתחדדת חשיבותו של ההייטק לכלכלה הישראלית. ההייטק תרם השנה כמחצית מצמיחת המשק, וחלקו בתוצר הגיע לכ-18.3%, שיעור שיא. במילים אחרות, ההייטק אינו עוד סקטור מוביל בלבד, אלא עמוד תווך של הכלכלה הישראלית.

מן הנתונים בדוח עולה תמונה רחבה יותר של התבגרות הענף בשנים האחרונות. בשנת 2025 נרשמה עלייה בהיקף גיוסי ההון, לצד ירידה במספר סבבי הגיוס – כך שעיקר הפעילות התרכז בסבבים בהיקפים גדולים של חברות בשלבי צמיחה. במקביל, נרשמה עלייה בשווי ההנפקות והאקזיטים, וכן התרחבות בפעילותן של חברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות גידול במספר הרכישות על ידי חברות ישראליות ובפעילותן של חברות בין-לאומיות בישראל.

במקביל, ההייטק הישראלי מתמקם כשחקן מוביל בשתי מהפכות טכנולוגיות מרכזיות: מהפכת הבינה המלאכותית ומהפכת הטכנולוגיות העמוקות (דיפטק). מהנתונים בדוח עולה כי חלק משמעותי מההשקעות בהייטק מופנה לתחום הבינה המלאכותית, כאשר בשנת 2025 כ-32.5% מכלל ההשקעות הופנו לחברות Core AI. לצד זאת, תחום הדיפטק ממשיך להתחזק, והיה בין הגורמים המרכזיים לצמיחה בתוצר ההייטק, ובפרט בתחומי החומרה, המחשוב והמכשור האלקטרוני.

אולם, עוצמתה של תעשייה בוגרת מביאה איתה גם תופעות שראויות לבחינה. ככל שחברות ישראליות מתרחבות ופועלות בשווקים גלובליים, עשויה לגדול גם הנטייה להעתקת חלק מהפעילות אל מחוץ לישראל. הנתונים מצביעים על ירידה בחלקם של העובדים והמנהלים הממוקמים בישראל, ועל עלייה במספר הרילוקיישנים. המשמעות היא שהאתגר אינו רק המשך יצירת החדשנות, אלא גם שמירה על כך שהחדשנות הזו תמשיך לייצר ערך וצמיחה בישראל.

לכך מתווסף גם נתון מקרו-כלכלי בעל השפעה רחבה על כלל התעשייה: ירידת שער הדולר. שחיקת השער המתמשכת מתבטאת ישירות ברווחיות של חברות שהכנסותיהן דולריות והוצאותיהן שקליות, מקצרת את ה-Runway של סטארטאפים, ומייקרת ריאלית את עלויות ההעסקה בישראל מול חלופות בחו"ל. מאחר שחלק מרכזי מפעילות ההייטק מבוסס ייצוא, מדובר בגורם המשפיע באופן ישיר על ביצועי הענף.

בה בעת, ההייטק הישראלי פועל בתוך מציאות גיאו-פוליטית מורכבת, המאופיינת במרוץ עולמי על עליונות טכנולוגית (בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, ביולוגיה סינתטית ועוד) ועל שרשראות האספקה (שבבים, מינרלים קריטיים ועוד). מדינות העולם הגבירו מאוד את השקעותיהן במו"פ ובבניית שותפויות בין-לאומיות. עבור ישראל, היכולת להשתלב בבריתות הנכונות, לייצר ולהעמיק שיתופי פעולה בין-לאומיים רחבי היקף ולשמור על מעמדה כשותפה משמעותית, היא תנאי להמשך ההובלה של ההייטק הישראלי.

רשות החדשנות ממשיכה לפעול לחיזוק מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות, ולהבטחת המשך הובלתה הגלובלית גם לנוכח השינויים המואצים בסביבה הטכנולוגית, המימונית והגיאו-פוליטית. לשם כך, משקיעה הרשות, באמצעות קרן ההזנק, בחברות עם חדשנות פורצת דרך, בסיכון גבוה ובשלבים מוקדמים; באמצעות קרן יוזמה משקיעה הרשות בקרנות הון סיכון; ובאמצעות קרן המחקר היישומי וקרן תשתיות המו"פ – השקעת הרשות מתמקדת בהכנת האקוסיסטם לטכנולוגיות מפציעות. צעדים אלה, לצד יתרונותיה המובהקים של ישראל – הובלה במו"פ, אקוסיסטם יזמי חזק, קהילת משקיעים וקרנות מתוחכמת ויכולות טכנולוגיות מוכחות – מאפשרים לישראל לא רק לשמר את מעמדה, אלא גם להיערך לגל החדשנות הבא ולהוביל אותו.

במרכז מאמץ זה עומדת קרן ההזנק, שהושקה בשנת 2024, ומטרתה לספק מענה מדויק לצורכי המימון של חברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, ובפרט בתחומי הדיפטק, בהם זמינות ההון של המשקיעים הפרטיים אינה גבוהה דיה. הקרן פועלת להשתלב בסבבי הגיוס לצד השוק הפרטי, במטרה לאפשר לחברות להגיע לאבני הדרך המימוניות הבאות תוך כדי הורדת הסיכונים. מתוך מחויבות למדיניות זו, פועלת הרשות, בימים אלה לעדכן את סכומי המימון בקרן, כך שיתאימו להיקף הסבבים העולה ויאפשרו מימון אופטימלי לחברות תוך הפחתת הסיכון למשקיעים הפרטיים.

במקביל, ובהמשך להשקעות שנעשו בשנים האחרונות בתשתיות המו"פ לבינה מלאכותית, הרשות מקדמת את אסטרטגיית הבינה המלאכותית להייטק הישראלי (אסטרטגיה זו פורסמה להערות התעשייה לפני כמה שבועות). הנחת המוצא של אסטרטגיה זו היא כי מצוינות גוברת על גודל. ישראל אינה יכולה להתחרות במעצמות במרוץ של היקף, אך יכולה וצריכה להוביל עולמית בתחומים שבהם חדשנות, התמחות ומהירות חשובות מגודל. לגישתנו, את המובילות הישראלית יש לשמר באמצעות פעולה בארבעה צירים משלימים: יישומי AI ורטיקליים בסקטורים שבהם להייטק הישראלי יתרון יחסי; חיזוק שכבת ה-AI Enablers (שבבים, תקשורת, מרכזי דאטה, סייבר ועוד), שבה לישראל עומק טכנולוגי משמעותי; יצירת מובילות בחזית הטכנולוגית, בדגש על Physical AI, שבה לישראל יתרונות רבים וחלון ההזדמנויות להובלה פתוח; ומיצוב גיאו-פוליטי שיבטיח לתעשייה הישראלית גישה לשבבים, לכוח חישוב ולשיתופי פעולה בין-לאומיים.

נתוני הדוח מציגים פעם נוספת כי ההייטק הישראלי נשען על יסודות חזקים: הון אנושי איכותי, יזמות פורצת דרך וחיבור עמוק לשווקים הגלובליים. עוצמתו של ההייטק הישראלי בעשור הבא תלויה גם בנקיטת פעולה מדינתית. השקעות מדינתיות עקביות ורחבות היקף בהייטק הישראלי, לצד יצירת אקלים המאפשר לחדשנות לפרוח דווקא מכאן, היא ההשקעה האסטרטגית המרכזית שבכוחה להבטיח את המשך צמיחתה הכלכלית של ישראל.