חלק 1 – תעסוקה בהייטק

מספר המועסקים בענף ההייטק בישראל עלה מכ-210 אלף עובדים בשנת 2012 לכ-400 אלף עובדים בשנת 2025. זאת לאחר ירידה קלה בשנת 2024, שבה עמד מספר המועסקים על כ-391 אלף עובדים.

לצד העלייה בהיקף התעסוקה, זו השנה השלישית שבה נרשמת האטה בקצב הגידול במועסקי ההייטק, לאחר עשור של צמיחה שנתית ממוצעת של 6% בשנים 2013-2022. בשלוש השנים האחרונות ירד קצב הגידול הממוצע לכ-1.3% בשנה. זהו נתון הנמוך מקצב הגידול הממוצע של כלל המועסקים במשק (בגילי 25-64) שעמד בתקופה זו על 1.8% לשנה. כלומר, לאחר כמה שנים שבהן התעסוקה בהייטק צמחה בקצב מהיר, בשנים האחרונות היא צומחת לאט יותר מיתר המשק.

משרות מו"פ: מנהלי שירותים בענפי טכנולוגיות המידע (ICT), מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים
משרות מוצר: מנהל מוצר (Product Manager), מומחה חוויית משתמש (User Experience), תת אשכול העיצוב – תפקידי מעצב בהתמחויות שונות (Designer), אנליסט עסקי (Business Analyst)
משרות עסקיות/מטה: שיווק (Marketing), מכירות (Sales), הצלחת לקוח (Customer Success), משאבי אנוש (Human Resources, HR), משפטים (Legal), כספים (Finance), ניהול ותפעול (Operation)

ההייטק הישראלי מוטה תוכנה. כ-70% מעובדי ההייטק מועסקים בענף שירותי ההייטק הכולל חברות תוכנה. יחד עם זאת, עיקר הגידול במשרות בהייטק בשנת 2025 נשען על צמיחה בתעסוקה בתעשיית ההייטק (חומרה). מדובר בגידול של 8.9% לכ-119 אלף מועסקים ב-2025, לצד ירידה של 0.1% בקרב המועסקים בשירותי ההייטק (תוכנה) לכ-280 אלף מועסקים ב-2025.

הפער בולט במיוחד במשרות מו״פ, שעלו בכ-11.9% בתעשיית ההייטק לכ-25 אלף עובדים, בעוד שבשירותי ההייטק נרשמה ירידה של כ-3.5% ל-169 אלף מועסקים במשרות מו"פ. במשרות מוצר נרשם גידול בשני הסגמנטים, אך בקצב גבוה יותר בתעשיית ההייטק: כ-21.4% גידול שנתי לעומת כ-16.8% בשירותי ההייטק.

המגמות הללו מתואמות גם עם הגידול בתוצר תעשיית ההייטק שהתרחש ב-2025.

בעשור האחרון נרשמה עלייה בתוצר לעובד בכלל ענפי המשק, אך ענף ההייטק ממשיך להוביל ביחס לענפים אחרים. ב-2025 עמד התוצר השנתי לעובד בהייטק על כ-827 אלף שקלים, לעומת כ-721 אלף שקלים בענפי השירותים הפיננסים, וכ-366 ו-283 אלף שקלים בלבד בענפי המסחר והבינוי, בהתאמה.

הנתונים הללו ממחישים את יתרון הפריון המבני של ענף ההייטק. יתרון זה נובע, בין היתר, ממאפיינים שונים – עוצמת ידע גבוהה, חדשנות טכנולוגית ויכולת סקלביליות – המאפשרים הפקת ערך מוסף גבוה יותר לעובד.

לצד זאת, ניכרת מגמת עלייה גם בענפים אחרים, ובפרט בענפי הפיננסים שצמחו בקצב גבוה מענף ההייטק בשנים 2021-2023. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות קצב הצמיחה של התוצר לעובד בפיננסים ובהייטק התפתח בקצב דומה, כאשר התוצר לעובד בהייטק נותר גבוה מיתר הענפים.

בעשור האחרון נרשמה עלייה משמעותית בתוצר לעובד בענפי ההייטק, הן בתעשייה והן בשירותים. ב-2025 עמד התוצר השנתי לעובד בתעשיית ההייטק על כ-894 אלף שקלים, לעומת כ-794 אלף שקלים בענפי השירותים.

לצד העלייה, ניכר כי פערי הפריון בין ענפי השירותים לענפי התעשייה הצטמצמו לאורך התקופה. בתחילת העשור נרשם פער משמעותי לטובת ענפי התעשייה, שהציגו רמות גבוהות יותר של תוצר לעובד באופן עקבי. עם זאת, לאורך השנים נרשמה עלייה מהירה יחסית בתוצר לעובד בענפי השירותים, שהובילה להתקרבות הדרגתית בין הענפים.

בשנים האחרונות המשיכו ענפי תעשיית ההייטק להציג תוצר גבוה יותר לעובד, כאשר ב-2025 עמד הפער על כ-100 אלף שקלים לעובד לשנה, לטובת עובדי תעשיית ההייטק.

מספר המשרות הפנויות בענף ההייטק כולו עלה ב-12.1% (1,979 משרות) מ-16,361 בדצמבר 2024 ל-18,340 משרות פנויות בדצמבר 2025. עלייה זו מעידה על גידול בביקוש לעובדים בענף.

עיקר הגידול בביקוש לעובדים מתרכז בשירותי ההייטק (בעיקר בחברות תוכנה), שם עלה היקף המשרות הפנויות ב-14% (תוספת של 1,814 משרות) ב-2025.

בין אוקטובר 2023 לפברואר 2026 נרשמה עלייה משמעותית במשרות הפנויות בהייטק, במיוחד בענף שירותי ההייטק – צמיחה של כ-72% במספר המשרות הפנויות, מכ-8.8 אלף לכ-15.1 אלף משרות. גם בענף התעשייה נרשמה צמיחה אך מתונה יותר של כ-19%, מ-3 אלף לכ-3.6 אלף משרות.

כפי שהוצג, בשנים האחרונות אנחנו רואים האטה בקצב הגידול בתעסוקה בהייטק בישראל, (ירידה משיעור גידול שנתי ממוצע של 6% לממוצע שנתי של 1.2% בשנים 2023-2025). גורמים שונים יכולים להסביר האטה זו, ואחד מהם עשוי להיות החלטה ניהולית של חברות להרחיב או להסיט פעילות לחו"ל.

מניתוח נתוני המועסקים בחברות הייטק ישראליות פרטיות עולה כי לצד גידול בעובדים המועסקים בישראל בשש השנים האחרונות, חל גידול במספר העובדים המועסקים בחו"ל. חלקם של המועסקים בישראל ירד מכ-69% בשנת 2019 לכ-62% בשנת 2026 (ירידה של 7 נקודות אחוז). ניתוח הנתונים נערך מ-2019, טרום הקורונה, עד סוף הרבעון הראשון של 2026 (הנתונים העדכניים ביותר שהיו זמינים). ממנו עולה כי לכל אורך התקופה ישנו גידול איטי אך קבוע בחלקם של המועסקים בחו"ל.

ניתוח הנתונים אינו כולל מידע אודות חברות ישראליות שנרכשו או סניפים ישראליים של חברות רב-לאומיות. המגמה בנתונים אלה עשויה להיות שונה, כיוון שמלכתחילה הם כוללים שיעורי תעסוקה גבוהים יותר בחו"ל.

שינוי בחלקם של העובדים המועסקים בישראל לאורך זמן עשוי לשקף את התבגרות החברות ואת הצורך בהגדלת מחלקות שעדיף להקים בסמיכות ללקוחות כגון מחלקות תמיכה, תפעול, שיווק ומכירות, כפי שעולה מהנתונים בגרף.

ניתן לראות כי הירידה המשמעותית ביותר בחלקם של העובדים הישראלים מתרחשת במחלקות תמיכה טכנית – שם ירד חלקם של העובדים בישראל ב-13.7 נקודות אחוז, תפעול (ירידה של 9.9 נקודות אחוז) ומכירות (ירידה של 8.6 נקודות אחוז).

עם זאת, הירידה בחלקם של המועסקים בישראל התרחשה גם במחלקות ליבה כמו מו"פ (ירידה של 6.6 נקודות אחוז) ומוצר (ירידה של 1.6 נקודות אחוז) ובמחלקות מטה כמו משאבי אנוש (ירידה של 5.9 נקודות אחוז) ופיננסים (ירידה של 5.7 נקודות אחוז).

ניתוח האזורים הגאוגרפיים בהם הרחיבו חברות הייטק ישראליות פרטיות את העסקת העובדים, מראה שארצות הברית נמצאת בראש – עם גידול של כ-4.3 נקודות אחוז בחלקם של המועסקים על ידי חברות הייטק ישראליות אשר עובדים בארצות הברית. אחרי ארצות הברית נמצאות מערב אירופה (כ-1 נקודות אחוז) ומזרח אירופה (כ-0.7 נקודות אחוז).

על אף שעיקר הגידול הוא בארצות הברית, יש לשים לב שמדובר בשינוי של אחוזים בודדים על פני מעל 6 שנים (2019-Q1 2026).

ההתרחבות בארצות הברית עולה בקנה אחד עם הנטייה להרחיב את הפעילות בסמוך לשוק היעד, בעיקר באמצעות יחידות שיווק, מכירות ותמיכה טכנית – המחלקות שרשמו את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר מחוץ לישראל.

עיקר הגידול בפעילות המו"פ של חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מחוץ לישראל התרחשה במזרח אירופה ובארצות הברית. במהלך התקופה שבין ינואר 2019 למרץ 2026 ירד חלקם של עובדי המו"פ בישראל בכ-6.57 נקודות אחוז, חלקם של עובדי המו"פ במזרח אירופה עלה ב-1.7 נקודות אחוז (מ-4% ל-5.7% מעובדי המו"פ) ובארצות הברית עלה ב-1.6 נקודות אחוז (מ-7.5% ל-9.1% מעובדי המו"פ).

התמקדות הגידול במשרות המו"פ במזרח אירופה עקבית לכל אורך תקופת הבדיקה (2019-2026) ומרמזת על החלטה המונעת משיקולי עלות כוח האדם ובחירה ביעדים בהם השכר הממוצע למפתח נמוך מהשכר בישראל. עם זאת, הגידול בארצות הברית, שאף הוא עקבי לאורך כל התקופה, אינו מוסבר על ידי עלויות כוח האדם ועשוי להעיד על החלטה להעברת מרכז הפעילות מחוץ לישראל.

אחד השינויים הבולטים בחלקם של עובדים המועסקים בישראל בחברות הייטק ישראליות פרטיות חל במשרות בכירות (C-level)¹בכירים: עובדים בדרג הנהלה בכירה (C-level ומעלה) בכלל מחלקות הארגון, לפי סיווג Dealigence. בקבוצה זו ירד חלקם של המועסקים בישראל בכ-9.6 נקודות אחוז, בהשוואה לירידה של 7.3 נקודות אחוז בכלל המשרות יחד מאז ינואר 2019.

עיקר הגידול במשרות בכירות מחוץ לישראל התרחש בארצות הברית, עם גידול של 5.8 נקודות אחוז. לכל אורך התקופה שנבדקה, ארצות הברית היא המוקד הגדול ביותר של בכירים בחברות ישראליות מחוץ לישראל. הועסקו בה כ-23% מהבכירים בחברות הייטק ישראליות פרטיות במרץ 2026. 65% מהבכירים בחברות ישראליות הועסקו בישראל באותה תקופה, כ-6% במערב אירופה והיתר בפיזור גאוגרפי די נרחב.

ב-2024, לאחר שבעה באוקטובר, עלה מספר העוזבים הממוצע בקיץ ל-944 בחודש – גידול נוסף של 14%. הגידול במספר העוזבים לתקופות ארוכות בשנים הללו עולה משמעותית על הגידול במספר המועסקים בהייטק, ולכן אינו משקף גידול דמוגרפי, אלא שינוי התנהגות.

בחודשים שאינם חודשי קיץ – לא ניכרת מגמת שינוי, למעט גידול חד וחד פעמי במספר העוזבים לטווח ארוך באוקטובר 2023, ככל הנראה בתגובה לאירועי שבעה באוקטובר. באוקטובר 2023 בלבד יצאו לטווח ארוך 1,207 עובדי הייטק, כמעט פי 3 מאוקטובר בשנים סמוכות (407 עוזבים באוקטובר 2022 ו-434 עוזבים באוקטובר 2024).