ההייטק הישראלי גילה חוסן ועמידות מול אתגרי התקופה בשנים האחרונות ולענף יש מקום מרכזי בכלכלה הישראלית. כפי שהוצג בפרסומים קודמים של רשות החדשנות, עיקר התרומה של הענף לכלכלה הישראלית נובע מהמשאב האנושי. ההון האנושי הוא הלב של ההייטק הישראלי ומנוע ההצלחה שלו. אם לא נמצה את פוטנציאל התעסוקה בהייטק של כלל האוכלוסיות, ייפגע פוטנציאל הצמיחה של הענף. לכן, על מנת למצות את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בתעסוקה בהייטק – ובתוך כך, להרחיב מימוש רעיונות, יזמות, מו"פ וצמיחה במשק הישראלי – יש חשיבות להגדלת התעסוקה של אוכלוסיות שונות בענף.
זו השנה החמישית שרשות החדשנות מפרסמת ניתוח מעמיק של תמונת המצב המגדרית בענף ההייטק. אוכלוסיית הנשים ממשיכה להיות האוכלוסייה הגדולה ביותר בתת-ייצוג בענף ההייטק, כאשר שליש מהמועסקים בענף הן נשים – זה שלושה עשורים. הפרסום מורכב ממספר חלקים: בדומה לפרסומים הקודמים, גם הפעם מובאים נתונים בנוגע לייצוג נערות וסטודנטיות במקצועות ההייטק כנקודת מפתח לבחירות בהמשך הקריירה; לאחר מכן מוצגים נתוני תעסוקה בהייטק, ובהם לראשונה ניתוחים לפי קבוצות גיל שונות בהייטק והעמקה בנתונים על שילוב אוכלוסיות; החלק האחרון עוסק בפערי השכר המגדריים בענף.
בשנת 202511 נתוני התעסוקה המובאים בפרסום זה בנוגע לשנת 2025 כוללים את שלושת הרבעונים הראשונים של השנה הועסקו בענף ההייטק הישראלי כ-135 אלף נשים – כ-34% מהמועסקים בענף. שיעור זה כמעט שלא השתנה בשלושת העשורים האחרונים – בדומה למדדים אחרים שנבחנו במסגרת פרסום זה וכמעט שלא השתנו בעשור האחרון. לדוגמה, שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים בהייטק, בניהול סטארטאפים ובגיוסי הון לסטארטאפים.
יחד עם זאת, ניתן להצביע על שינויים איטיים והדרגתיים בתמונת המצב המגדרית וחשוב להמשיך ולעקוב אחר ההשפעות ארוכות הטווח של מגמות אלו. כך למשל חלקן של הסטודנטיות למקצועות ההייטק בתואר ראשון במכללות ובאוניברסיטאות עלה מכ-24% מכלל הסטודנטים למקצועות ההייטק בשנת הלימודים 2010-2011 לכ-34% ב-2024-2025. עיקר הגידול היה במספר הלומדות לתואר במדעי המחשב, שמספרן גדל פי 3 בפרק זמן זה והגיע לכ-6,000 סטודנטיות בשנת הלימודים 2024-2025.
גם חלקן של הנשים המועסקות בתפקידי מו"פ עלה מ-24.5% ב-2015 ל-28.4% מכלל המועסקים בתפקידי מו"פ עשור מאוחר יותר. מספר הנשים המועסקות בתפקידים אלה יותר מהוכפל והגיע לכ-55 אלף. כלומר, הגידול האיטי בחלקן של הנשים נובע בין היתר מכך שהיה גידול מהיר בעשור האחרון במספר הלומדים והמועסקים בהייטק – גברים ונשים – שמקשה לסגור את הפער.
כמו כן, על רקע הקיפאון במספר המועסקים בהייטק, שהוצג בפרסומי רשות החדשנות, נבלם גם הגידול בחלקן של הנשים המועסקות בענף מכלל הנשים המועסקות במשק, זאת לאחר שעלה באופן הדרגתי במשך עשור. ב-2012 הועסקו 5.3% מהנשים המועסקות בישראל בהייטק. שיעור זה עלה בהדרגה והגיע ל-7.9% מהמועסקות עשור לאחר מכן – ומאז נשאר ללא שינוי. גם מספר הלומדות לבגרות 5 יחידות לימוד במדעי המחשב גדל בכ-40% בשנים 2017-2021 – ומאז הוא כמעט ללא שינוי (וכך גם חלקן היחסי של הנבחנות).
הפרסום בוחן לראשונה את השתתפות הנשים בתעסוקה בהייטק לפי קבוצות גיל שונות, זאת על מנת לבדוק אם יש שינוי בבחירות הקריירה בהייטק בשכבות הגיל הצעירות ואם יש מיצוי של פוטנציאל התעסוקה של נשים בהייטק בהשוואה לגברים. מהנתונים עולה כי תעסוקת נשים בהייטק עלתה לאורך תקופה של כעשור בכל קבוצות הגיל, אך הגידול המשמעותי ביותר היה בשכבת הגיל 25-34. באופן יחסי חלקן של נשים בקבוצה זו גבוה יותר והן מהוות קרוב ל-40% מסך המועסקים (נשים וגברים) בהייטק בקבוצת גיל זו. בסך הכל, כ-10% מתוך כלל הנשים המועסקות בישראל בגילי 25-34 מועסקות בהייטק – בהשוואה לכ-15% מהגברים המועסקים בגיל זה. במבט קדימה, חשוב להמשיך לעקוב אחר תמהיל התעסוקה בהייטק לפי גיל ולבחון אם כשקבוצת גיל זו תתבגר היא תשמור על שיעור ההעסקה בהייטק ויהיה גידול כולל בחלקן של נשים בענף או שתהיה יציאה של נשים ממנו עקב אילוצים שונים.
מהפרסום עולה כי גם פערי השכר המגדריים בהייטק הם משמעותיים. נשים בהייטק השתכרו בממוצע כ-23 אלף שקלים בחודש ב-2023 – השנה האחרונה שיש נתונים זמינים בנוגע אליה. שכר הגברים המועסקים בהייטק היה גבוה כמעט פי 1.5 מזה של נשים (כ-10.2 אלף שקלים בחודש) ועמד על כ-33 אלף שקלים בממוצע בחודש. גם בחלוקה לפי תחומי עיסוק שונים נמצאו פערי שכר: בתפקידי מטה שכר הגברים היה גבוה בכ-48% מזה של נשים ובתפקידי מו"פ נרשם פער של 44% . כך שלא ניתן להסביר את הפער רק בשיעורן הנמוך יחסית של נשים בתפקידים בליבה הטכנולוגית בחברות.
עם זאת, ניתן להסביר חלק מהפער בחלקן הנמוך של נשים בתפקידי ניהול המאופיינים בין היתר בשכר גבוה יותר. בפרסום זה נמדד חלקן של נשים בדרג הניהולי באמצעות סט נתונים אחר מזה שבו נעשה שימוש בפעמים קודמות – אך הוא מצביע על פערים דומים, לפיהם נשים מהוות רק כ-16% מכלל מנהלי הפיתוח ופחות מ-11% ממנהלי הסטארטאפים. לאור שיעור הנשים בתפקידי ניהול, הנמוך מחלקן הכולל בתעשייה, יש חשיבות למקד מאמצים גם במטרה זו. יש לציין כי יש גורמים נוספים שמשפיעים על פערי שכר, והם אינם מפורטים בפרסום זה. לאור הפערים הגדולים חשוב להמשיך ולהעמיק בגורמים להם ובדרכים לצמצם אותם באמצעות שקיפות ומעקב אחר הנתונים ברמת החברות והענף.
פער מרכזי נוסף המוצג בפרסום זה נוגע לשילוב נשים מקבוצות אוכלוסייה שונות בהייטק. מספר הנשים מהחברה החרדית והחברה הערבית המועסקות בהייטק גדל בקצב גבוה יחסית לזה של נשים יהודיות לא חרדיות. אולם, עדיין כמעט 93% מהמועסקות בענף ההייטק הן יהודיות לא חרדיות. נשים מהחברה החרדית מהוות כ-5.5% מהמועסקות בענף (כמחצית מחלקן באוכלוסייה) ונשים מהחברה הערבית מהוות פחות מ-2% (כעשירית מחלקן באוכלוסייה). צורה אחרת להסתכל על פערי ההשתתפות היא שאחד מכל חמישה גברים יהודים מועסק בהייטק – לעומת אחת מכל מאה ערביות. הפערים נוצרים כבר בשלב בחינות הבגרות. כך למשל 12.5% מכלל הנבחנות בבחינת בגרות בחינוך הערבי ניגשות לבגרות 5 יחידות במתמטיקה, בהשוואה לכ-17% מהתלמידות בחינוך היהודי וכ-23% מהתלמידים בחינוך היהודי.
לאור הנתונים שהובאו לעיל, חשוב להמשיך לעקוב אחר המגמות וליזום פעולות התערבות ברמות השונות – מתחילת המשפך והבחירות של תלמידות בשלבי הבגרויות בבתי הספר, שמשפיעות על המשך התפתחות הקריירה שלהן, ועד לסוגיות הקשורות לשכר ולקידום לתפקידי ניהול. כמו כן, חשוב להמשיך במאמצים שמביאים לשיפור הדרגתי בתחום החינוך להייטק שמובילים משרד החינוך לצד ות"ת/מל"ג. בשלב זה השפעות הבינה המלאכותית על התעסוקה בהייטק עדיין מוקדמות, אך לאור כניסת כלי הבינה המלאכותית – ובייחוד לתחום פיתוח התוכנה – עשויות להיות לכך השלכות גם בהיבט המגדרי שחשוב להמשיך לעקוב אחריהן.
כל עוד ייוותר פער בתעסוקת נשים בהייטק, מדינת ישראל מפסידה חלקים נכבדים מהרעיונות ומהכישרונות הקיימים בחברה שלנו. כדי להבטיח המשך מובילות וחדשנות של המשק הישראלי יש חשיבות למיצוי מרבי של הפוטנציאל האנושי הקיים בו.