תעשיית הפודטק הישראלית נמצאת בשנים האחרונות בצמיחה אקספוננציאלית. מנתוני IVC עולה כי מאז שנת 2010 קמו בישראל יותר מ-320 חברות פודטק חדשניות ופעילות – וזאת רק ההתחלה.
בשנים הקרובות אנחנו מצפים לחזות בשילובים מרהיבים של טכנולוגיות מדיסציפלינות שונות, כמו ביג דאטה, בינה מלאכותית, רובוטיקה, IoT , הנדסה וביולוגיה (ביוקונברג’נס), שהחיבור ביניהן יעשיר את התעשייה בטכנולוגיות חדשניות שכיום קשה לנו אפילו לדמיין.
בכל הנוגע לתעשייה יצרנית, לא ניתן עוד להתעלם מההשפעה האדירה של ענף המזון מן החי על משבר האקלים. מדובר בתעשייה של 2 טריליון דולר הפולטת כ-19%מגזי החממה בעולם. תעשיית המזון מהחי מנצלת כ-25% מהשימוש במים מתוקים בעולם. תעשייה זו היא הגורם המוביל לבירוא יערות. יתרה מכך, למעלה משליש מהיבולים החקלאיים בעולם משמשים להאכלת בעלי חיים, בעוד שכ-820 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מרעב.
משבר האקלים והצורך בביטחון תזונתי הם המניעים העיקריים שיצרו בעולם שוק עצום של חלבון אלטרנטיבי – בהובלה ישראלית – שטומן בחובו פוטנציאל כלכלי וסביבתי אדיר. על פי הערכות אנליסטים בכירים, שוק זה צפוי לצמוח לשווי של מאות מיליארדי דולרים בעשור הקרוב.
הכתבות במגזין זה מציגות כמה מהטכנולוגיות החדשניות, המהפכניות והמצליחות ברבדיו השונים של עולם הפודטק, באמצעות ראיונות עם האנשים שיצרו אותן, בין היתר בתמיכת רשות החדשנות.
רשות החדשנות ממשיכה להיות מחויבת, להשקיע ולהסיר חסמים בצמיחת תחום הפודטק, אך כדי שישראל תמשיך במומנטום כשחקנית מובילה נדרשות השקעות נוספות – החל מקידום ידע אקדמי והון אנושי הנדרשים לתעשייה, דרך יצירת תשתיות מחקר וייצור שיאפשרו scale-up (גימלון) ובניית מתווה רגולטורי מאפשר ברמה הלאומית. שילוב הכוחות יאפשר לישראל להפוך למובילה עולמית בתחום עם פוטנציאל של השפעה כלכלית משמעותית על כלל המשק.