רעבים? פשוט תלחצו על המתג

חברת הפודטק הישראלית סולטו הוקמה לפני כשבע שנים על ידי ברק בית הלחמי ומוקדשת כולה למוצר דגל אחד: מכונת גלידה ורסטילית מהפכנית לשימוש עצמי שהמציא בית הלחמי. המכונה, שמיועדת בינתיים לשוק המקצועי והתעשייתי, דומה בפעולתה למכונת קפה על בסיס קפסולות, ויכולה לייצר בתוך דקה גלידה טרייה בשלל טעמים (ג’לאטו) וגם פרוזן יוגורט, סורבה ואייס קפה, בהתאם לקפסולה הנבחרת.

הגלידה שמחוברת לענן

בית הלחמי, מייסד החברה שהמציא את המכונה, היה שנים רבות איש צבא. כשהשתחרר, התשוקה למזון הובילה אותו ללימודי קולינרי ארט באיטליה, שם התאהב בג’לאטו – הגלידה האיטלקית המפורסמת.

כשחזר לארץ הקים במצפה הילה שבגליל מפעל קטן של גלידה, אבל מהר מאוד הבין שככה לא נכון לאכול גלידה: “הבעייתיות של הגלידה שנצרכת היום היא במסע הארוך שהיא עוברת עד הגעתה לצרכן: מהמפעל אל החנות, מהחנות אל העגלה, מהעגלה אל תא המטען וממנו אל המקפיא הביתי. בדרכה אל הקערית שלנו בבית היא מוקפאת שוב ושוב לצורך שינוע, אחסון ושימור. הטמפרטורה שלה מתנדנדת כל כך הרבה פעמים עד שספק אם עוד ניתן לקרוא לה ‘גלידה'”, טוען בית הלחמי.

ההבנה שנכון יותר לאכול גלידה טרייה שהוכנה באותו הרגע, בדיוק כמו שמכינים ג’לאטו באיטליה, היא שהובילה אותו לפיתוח המכונה. בנוסף, גילה בית הלחמי עד כמה הכנת גלידה לא ידידותית לסביבה – נושא שבסולטו מייחסים לו חשיבות רבה. הכנת גלידה מבזבזת הרבה מאוד אנרגיה, כי מעבר להקפאה החוזרת, מקפיאים 40% אוויר, ומובילים אוויר. המכונה של סולטו חוסכת כ-95% מהאנרגיה. הטכנולוגיה הייחודית מאפשרת גם להוסיף בכל הגלידות גם 40% פחות סוכר וההבדל לא מורגש כי הטמפרטורה והמרקם מדויקים. אז יש כאן גם חיסכון בקלוריות.

“הקפסולות מאפשרות ליצור אינסוף טעמים”, מדגישה ליסה מנדלסון, סמנכ”לית השיווק ומנהלת הפעילות של סולטו בארצות הברית. “כיום יש לנו מאה מתכונים, כשלכל טעם – הקפסולה שלו”, הפעלת המכונה פשוטה במיוחד: מכניסים קפסולה של המנה שבה מעוניינים, המכונה קוראת את הקוד המוטבע על הקפסולה ומבינה מה נדרש ממנה כדי להפוך תוך דקה את המיקס הספציפי שנמצא בתוכה לגלידה במרקם ובטמפרטורה האידיאליים לו. באמצעות מערכת קירור זעירה, סנסורים מגוונים ולוגיקה מתקדמת המכונה מחקה את שיטות ההכנה הידניות – ותוך 60 שניות יוצאת גלידה. המכונה אומנם פשוטה וידידותית למשתמש, אך לסולטו מעל 70 פטנטים על החלקים שמרכיבים אותה.

הטכנולוגיה מורכבת ורבת ניואנסים ואפשר למשל להורות לה שאסור למכור קפסולה שמכילה אגוזים, אלרגנים אחרים או חלב. “המכונה מחוברת לענן”, מספרת מנדלסון, “אנחנו יודעים בדיוק איפה כל מכונה נמצאת בעולם, כמה צרכו בכל יום, אילו טעמים, כמה מנות ומתי”.

הטכנולוגיה עושה את כל העבודה

נכון לעכשיו סולטו נמצאת במשא ומתן עם רשתות ועם האנשים הכי רציניים בתחום המזון בארצות הברית. ומכונות הגלידה המשוכללות שלה נמצאות במשרדים הכי נחשבים, כדוגמת American Express, World Trade Center, Amazon, Uber וכו’.

קהל היעד הנוכחי של החברה הוא חברות, מלונות וכו’, אבל אחד היעדים הבאים הוא ייצור מכונה ביתית. מבחינה טכנולוגית וגודל אין להם בעיה לעשות זאת, אבל כרגע הם מתמקדים ב-B2B. ארצות הברית היא כרגע השוק העיקרי של החברה והיעד הוא לכבוש אותה תוך שנתיים. “בספטמבר נשתתף גם בתחרות The Best Innovation בפודטק של Compact.

“הרעיון הוא להרים מותג של לייף סטייל, שמכיל את כל הערכים שאנחנו מאמינים בהם”, אומרת מנדלסון: “טריות, איכות, קיימות, שימוש בחומרים טבעיים, קלות בייצור וכו’, כדי שבאמת נחדיר את זה לשוק. כל הנושא של מרכיבים טבעיים ומקומיים מאוד מהותי אצלנו ואנחנו משתמשים כמה שיותר במזון אורגני. כשנגיע לבתים נהיה על גג העולם. אפילו יש לנו כבר רשימת המתנה”.

חלום על רובוט-שף 

לפני שמונה שנים רחלי ויזמן, מייסדת שותפה ומנכ”לית סבוריט (SavorEat), עברה אפיזודה רפואית שאילצה אותה להתמודד עם דיאטה נוקשה מאוד: בלי סוכר, בלי מלח, בלי שומן ושלל הגבלות נוספות. “הייתי רעבה, תמיד! והתחשק לי לאכול משהו טעים בלי לחשוש מה נכנס לגוף שלי ובלי לחשוב על המצב הרפואי”, היא מספרת. “אני מהנדסת כימיה וביוטכנולוגיה בהכשרתי, אבל כשנכנסתי לסופר והסתכלתי על תוויות המזון – אפילו אני לא הצלחתי להבין מה בדיוק כתוב שם”.

החולשה והתסכול הביאו את ויזמן לעצור לרגע ולחשוב על השפעות המזון על הבריאות: “כשהתחלתי להתעניין יותר ויותר בעולם המזון, הייתה לי הארה”, היא מספרת, “שאם תהיה לי מכונה שאוכל ללחוץ בה על כמה מתגים פשוטים ולבחור באילו מרכיבים אפשר לעשות שימוש ובאילו לא וכך היא תכין לי בדיוק את המנה שאני רוצה ושמתאימה לצרכים ולמגבלות שלי – זה יהיה הפתרון האולטימטיבי.

“לא היה לי מושג בזמנו אם קיים פתרון כזה או דומה, ואיך מבחינה טכנולוגית מפתחים את זה. כשגיליתי ממחקר שערכתי שלא קיים מוצר כזה, התפלאתי – אבל כל מי שדיברתי איתו על הנושא טען שהפיתוח בלתי אפשרי. ועדיין הרעיון נשאר איתי. אז התחלתי לחקור את עולם המזון וגיליתי עולם ומלואו. אני באה מעולמות רוויים בחדשנות ובטכנולוגיה, ולא הבנתי איך אף חברת טכנולוגיה או מזון גדולה עדיין לא יצרה מכונה כזאת, למרות שזה אפשרי”.

כיזמת, האתגר והראשוניות היוו מצע לשגשוג. לויזמן, שהתגוררה אז בארצות הברית, לא היה מושג איך בדיוק לקדם את ההארה שלה, אז היא החלה להפעיל קשרים. כך חיברו אותה לפרופ’ עודד שוסיוב, שעבד על מחקר שעסק בתחום המזון ובטכנולוגיה בנושא בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

“כשסיפר לי מה פיתח, הבנתי שזה יכול להיות המקור לפתרון חלק מהאתגרים שהרעיון שלי מציב. פיתחנו יחד עיצוב-מחדש של הרעיון המבוסס על המחקר וככה ב-2018 נולדה סבוריט. הקמנו את החברה יחד עם שותף נוסף, פרופ’ עידו ברסלבסקי“.

מנה שהוכנה דיגיטלית באמצעות רובוט

במהלך השנים שעברו מאז הקמתה, פיתחה סבוריט פלטפורמה טכנולוגית חדשנית שמאפשרת ייצור של מגוון מנות טעימות מתחליפי בשר המבוססות על חלבון צמחי ופורמולציה של החברה – תוך מתן דגש על כמה אתגרים וצרכים קריטיים הן של שוק המזון והן של צרכן הקצה. את המנות מייצר הרובוט באופן שמותאם אישית להעדפות הצרכן, תוך כמה דקות – וכל זה בלחיצה על כפתור. המערכת הרובוטית החכמה משתמשת בטכנולוגיות מוגנות בפטנט של הדפסה תלת ממד ובשיטות בישול דיגיטליות מתקדמות.

“כשאמרתי לאנשים בהתחלה שאני רוצה לפתח רובוט שידפיס סוגים שונים של מזון איכותי לצרכן זה נראה להם בלתי אפשרי”, מספרת ויזמן. “משקיעים פוטנציאליים לא מיהרו להתגייס. אבל ברשות החדשנות הבינו את הבשורה ונדלקו על הרעיון. הגושפנקה שנתנו לנו הייתה רוח במפרשים שעזרה לנו לשוט ולצאת לדרך. ללא הרשות אני לא יודעת אם היינו מגיעים לאן שהגענו”.

סבוריט לא מתיימרת לעשות את הדברים בדרכים שגרתיות. היא מביאה את עולמות הדיגיטציה לעולמות המזון והצריכה, ושואפת לחולל בשוק המזון את המהפכה שעשתה הדיגיטציה בשווקים אחרים.

איך זה עובד? הסועד מגדיר בעזרת אפליקציה פשוטה את המנה שלו, החל מגודל, עסיסיות ועד להתאמה אישית של ערכי המנה, כמו כמות חלבון או השומן. האפליקציה משדרת בעזרת טכנולוגיית ענן את ההזמנה הספציפית לרובוט – והוא מייצר את המנה תוך שימוש בקפסולות המכילות את הפורמולציה הייחודית של סבוריט. המוצר מוגש מוכן לאכילה תוך פחות מחמש דקות. האוטומציה מספקת מענה לא רק לצורכי הצרכן או לבעיות התקשורת בין הסועד לעסק – הטכנולוגיה מספקת פתרונות לאתגרים רבים וקריטיים מולם ניצבת תעשיית המזון, הנמצאת בחיפוש מתמיד אחר עובדים, וביניהם פתרונות לבעיות שרשת האספקה, עמידה בתקנות של בטיחות מזון, בעיות פחת ועד למתן מענה לצורך הגדל במוצרים מחלבון צמחי.

כשהלקוח מקליק סבוריט מייצרת הרבה מאוד דאטה. ומכיוון שהכל מקודד, לקוח שהזמין מנה מסוימת יקבל תמיד בדיוק את אותה מנה מבחינת טעם, צבע וחוויה בכל מקום בעולם שבו יש את הרובוט שף. לכן הלקוח תמיד מרוצה. סבוריט מייצרת לא רק מוצר בר קיימא, אלא גם פתרון לתעשיית המזון, ובמקביל היא מספקת חוויה מותאמת אישית וייחודית – תחום שעד כה אינו מקבל מענה אמיתי בשוק המזון, לעומת שווקים אחרים שעברו טרנספורמציה דיגיטלית. ״היכולת לייצר הרבה דאטה והתהליכים החדשניים שפיתחנו הופכים אותנו לחברה מולטי-דיסציפלינרית”, אומרת ויזמן.

״אנחנו בדיוק כפי שזה נשמע – חברת פודטק – אנחנו מפתחים מוצר מזון אבל לא פחות מזה טכנולוגיה. והיופי בעיניי הוא לדעת להשתמש במה שקיים בשווקים אחרים ולא להמציא הכול מחדש. אז כדי לייצר פתרון טוב לכל האתגרים בהם אנחנו נוגעים אנחנו משתמשים במה שיש, עם טוויסט דיגיטלי ואוטומטי. אומנם כבר יש לנו פתרון עובד, אבל אנחנו תמיד עובדים על פיתוח נוסף – ממוצרים חדשים ועד טכנולוגיה טובה יותר, כך לדוגמה כבר בדור החדש של רובוט, שבדיוק סיימנו לפתח, קצב ההכנה יהיה מהיר בהרבה ויעמוד על יותר משישים מנות בשעה”, מספרת ויזמן.

מבחינת רגולציה, מכיוון שהחברה עושה שימוש בחומרי גלם המאושרים כמזון ולא מייצרת חומר חדש, אין לה בעיה לעמוד בדרישות: “יש אישורים שצריך לקבל ואנחנו עומדים בכל הדרישות – החל מבדיקות, בטיחות, סניטציה וכו’. אלה לא מהווים אתגר עבורנו. האתגר קשור באינטגרציה: איך לוקחים את הרכב המזון שנמצא בתוך שקית ויוצרים ממנו מזון אכיל במרקם הראוי, בטמפרטורה הנכונה עם חוויית הביס המבוקשת” אומרת ויזמן.

היכולת לחבר את כל המכלולים של מזון, מכונאות ותוכנה ביחד מהווה אתגר אדיר. בסופו של דבר צריך גם לייצר את המכונות כך שיהיו קטנות, זולות, מעוצבות בצורה שובת לב ועם יכולת לספק מנות גדולות ושפע אפשרויות קולינריות. אבל כל זה לא מטריד את ויזמן, שהפכה חלום למציאות.

סבוריט נמצאת כעת בשלבי שיווק ומסחור, לצד המשך פיתוח, אחרי הוכחת היתכנות. החברה כבר חתמה על כמה הסכמי שיווק, כמו הסכם עם רשת ההסעדה השלישית בגודלה בעולם, Sodexo, שתתחיל לשווק את המוצרים של סבוריט בשוק האמריקאי עד סוף השנה. “אנחנו בדיוק במעבר בין הפיתוח בקנה מידה קטן לקנה מידה גדול ושואפים להיות מסחריים ב-2023”, אומרת ויזמן. סבוריט, שנסחרת בבורסה בתל אביב, היא היחידה בתחום הפודטק שיצאה ב-IPO בישראל. בנוסף, החברה הנמצאת כעת בתהליך צמיחה מהיר ממשיכה לשתף פעולה עם הרשות לחדשנות ולקבל תמיכה מהרשות.

ויזמן מסתכלת על החברה מהזווית של הבאת העולם הדיגיטלי לרמת State of the art. עולמות הבינה המלאכותית פורצים את הדרך, הפיתוח הטכנולוגי הוא אחד התוצרים של החברה, אבל בסופו של דבר זאת פלטפורמה, שמחר ניתן להלביש עליה תכנים ותוצרים אחרים. “בדיוק כפי שנטפליקס היא פלטפורמה, סבוראיט היא פלטפורמה שמנגישה את המוצרים לצרכנים”, היא מסכמת.

ישראל כמעצמת פודטק

“תעשיית הפודטק הולכת ומתבגרת בהרבה מאוד תחומים, אבל היא עדיין בשלבי התבגרות, והיא חייבת להתאים את עצמה לעולם שבו הילדים שלנו חיים”, אומרת ויזמן. “העולם הופך לדיגיטלי והחיבור של תעשיית הפודטק לעולם הזה הוא מה שאני רוצה לעשות בעולם. כדי שנאכל בריא יותר, נרחיב את עולם האפשרויות וננסה למנוע מחלות. כל החברות שהייתי מעורבת בהן לאורך שנות העשייה שלי, מקפידות להיטיב עם הסביבה ועם הבריאות – וסבוראיט לא שונה מהן.

על בסיס הטכנולוגיה של סבוראיט הקימה ויזמן חברה נוספת, חברת בת שנקראת אג אנד אפ (Egg’n’up) ומספקת תחליפי ביצים לעולמות המזון. לביצה יש פתרונות ורסטיליים – יש בה חלבון מושלם, היא יודעת לייצב, היא משנה טקסטורה בחום – וגם כאן קיבלה תמיכה מרשות החדשנות. אג אנד אפ מציעה פתרונות נקיים, בריאים, צמחיים וללא חומרי לוואי לתעשייה.

“אני שמחה לראות את ההתבגרות של יותר ויותר חברות ואנשים בתחום הפודטק, ואת העזרה ההדדית בין היזמים בתחום. אך עדיין חסרות תשתיות ויש פערים שצריך להשלים. צריך להעמיק בתשתיות ולהשקיע במעבר בין פיתוח לבין ייצור”, אומרת ויזמן ומוסיפה: “יזמים מאוד טובים בלחלום בגדול ולהפוך רעיונות לפיתוח, אבל מהשלב הזה ועד שמפיצים את המוצרים בכל העולם – בשלב הזה חשוב לתמוך ולחזק. השקעה בתשתיות תסייע לחברות להגיע הרבה יותר מהר לשוק וצריך לרתום לשם כך את הידע הקיים בארץ. התעשייה הישראלית מפותחת מאוד וחשוב להפוך את יתרונותיה כתשתית גם לתעשיית הפודטק.

“המגמה קיימת. אני מרגישה בשנים האחרונות שינוי מטאורי והערכה גדולה לישראל גם בחו”ל כמעצמת פודטק. מאוד מרגש אותי לראות גם את ההצלחות של העמיתים שלי בעולם. יש לנו הרבה מאוד פוטנציאל, ואני מאוד גאה להיות יזמת ישראלית. למעשה, אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר. תמיד עסקתי בסטארט-אפים משוגעים. כשאומרים שאני משוגעת, אני יודעת שאני נמצאת במקום הנכון”.