המסלולים שונים, היעד בשמיים!

בחלל אין הזדמנות שנייה. שתי חברות ישראליות גילו ששיתוף הפעולה עם ספייס פלורידה יכול לקצר שנים של פיתוח, לחבר אותן לשותפים מהשורה הראשונה ולהוביל את הטכנולוגיה שלהן לגופי תחבורה אמריקאים ולמשימות נאס"א

על מנת שטכנולוגיה תעשה את דרכה לחלל, לא די ברעיון טוב. היא צריכה להוכיח את עצמה שוב ושוב, מול שותפים, בתנאי אמת ובסביבות שאי אפשר לשחזר על פני כדור הארץ.

במקרה של סטמרד (StemRad), ההוכחה הזו עוברת דרך שיתוף פעולה עם התאגיד האמריקאי לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) במסגרת תוכנית Space Florida של רשות החדשנות. החיבור בין החברה הישראלית, שפיתחה אמצעי מיגון מפני קרינה בחלל, לבין אחת מחברות התעופה והחלל הגדולות בעולם, הוביל את טכנולוגיית המיגון מפני קרינה שפיתחה סטמרד מיישומים שנועדו להגן על כוחות חירום והצלה באירועים גרעיניים עד לניסויים במשימות החלל של נאס"א.

הגרעין לרעיון שממנו צמחה סטמרד נולד בתקופת לימודיו של ד"ר אורן מילשטיין במכון ויצמן למדע, אך קיבל תנופה בעקבות אסון פוקושימה ב-2011, שהמחיש כי קיים צורך אמיתי באמצעי מיגון אישיים מפני קרינה מייננת. החברה הוקמה כדי לפתח פתרון, המגן באופן סלקטיבי על האיברים הרגישים ביותר בגוף, מבלי להכביד על המשתמש במשקל ובנפח מיותרים.

נקודת המפנה הגיעה כאשר נוצר החיבור עם לוקהיד מרטין במסגרת תוכנית Space Florida של רשות החדשנות. באותם ימים פיתחה החברה האמריקאית את חללית Orion, עבור תוכנית החזרה של נאס"א לירח, וחיפשה דרך להגן על אסטרונאוטים מפני קרינה במהלך משימות חלל ממושכות. עבור סטמרד הייתה זו הזדמנות לבחון האם הטכנולוגיה שפותחה עבור כדור הארץ – תוכל לתת מענה גם לאחד האתגרים המורכבים ביותר של משימות בחלל.

"ההשקעה של רשות החדשנות באה לידי ביטוי לא רק במימון, אלא גם ובעיקר ביצירת הקשר עם הצד השני", אומר ד"ר מילשטיין."Space Florida יצרו אווירה של אמון וחברות בינינו לבין המנהלים והמהנדסים של לוקהיד מרטין. היינו חברה קטנה מישראל עם יומרה לעשות משהו גדול בחלל. האמון הזה היה חשוב במיוחד בתחילת הדרך". 

בתוך כשנתיים כבר עמד לרשות צוות הפיתוח אב-טיפוס ראשון – וסט מיגון מפני קרינה בחלל, שנבחן במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א, בתוך חללית Orion. בהמשך נבדק האב-טיפוס בסדרת ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית ובמשימת Artemis I, ששוגרה בסוף שנת 2022 והקיפה את הירח כחלק מתוכנית נאס"א לחקר מאויש של הירח. 

"הנדסה היא תמיד פשרה", אומר ד"ר מילשטיין. "מצד אחד רצינו למקסם את ההגנה, ומצד שני היה ברור שאם האסטרונאוט לא יוכל לעבוד בנוחות, לא עשינו שום דבר". התובנות שנאספו בניסויים הראשונים הובילו לשיפורים נוספים. בשלב הבא של הפרויקט – ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית – כבר ניתן היה לבחון כיצד מתפקד הווסט בתנאי מיקרו-כבידה ולאורך זמן ולהמשיך לדייק את התכנון לקראת המשימות הבאות.

שתי בובות, ניסוי אחד

במשימת Artemis I של נאס"א, שבחנה את המערכות שישמשו בעתיד במשימות מאוישות לירח, שוגרו שתי בובות אנתרופומורפיות זהות. האחת, זוהר, צוידה בווסט שפיתחה סטמרד. השנייה, הלגה, שוגרה ללא אמצעי מיגון. שתי הבובות הכילו אלפי חיישנים שתיעדו את רמות הקרינה באיברים שונים לאורך המסע סביב הירח. ההשוואה בין השתיים אפשרה לחוקרים להעריך בפעם הראשונה את תרומתו של הווסט בתנאי חלל אמיתיים.

"היו לנו ציפיות גבוהות, אבל התוצאות היו טובות אפילו יותר ממה שחשבנו", מספר ד"ר מילשטיין. על פי ניתוח הנתונים, במקרה של סופת שמש משמעותית עשוי הווסט להפחית בכ-60% את מנת הקרינה האפקטיבית שאליה נחשף האסטרונאוט, אף שהמיגון אינו עוטף את כל הגוף אלא מתמקד באיברים הרגישים ביותר לקרינה.

לא פחות מהתוצאות, היה חשוב גם הידע שנצבר לאורך הדרך. הנתונים ממשימת Artemis I הצטרפו לממצאים שהתקבלו קודם לכן בתחנת החלל הבינלאומית ואפשרו לצוות להמשיך ולשפר את המוצר. "בסופו של דבר", אומר ד"ר מילשטיין, "צריך למצוא את האיזון בין הגנה מרבית לבין נוחות שימוש. אם האסטרונאוט לא יוכל לבצע את המשימה שלו, גם אמצעי המיגון הטוב ביותר לא ישיג את מטרתו".

מימין: ניסוי MARE במשימת Artemis I בחן את החשיפה לקרינה בחלל ואת יעילות אפוד ההגנה AstroRad של StemRad. תוצאות הניסוי פורסמו באוגוסט 2026 ב-Science Advances כמאמר שער.

משמאל: ההכנות לניסוי MARE לקראת משימת Artemis I. הבובות הלגה וזוהר צוידו בגלאי קרינה, וזוהר גם באפוד ההגנה מקרינה AstroRad. צילום: NASA/Ben Smegelsky

אם אתה מאמין, גם השותפים שלך מאמינים

הדרך למשימות החלל של נאס"א לא נסללה רק באמצעות חדשנות הנדסית. כדי שחברה ישראלית צעירה תשתף פעולה עם אחת מחברות התעופה והחלל הגדולות בעולם, היה צריך לבנות גם אמון. "כאשר חברה קטנה מישראל רוצה לשכנע חברה כמו לוקהיד מרטין לעבוד איתה, היא צריכה באמת להאמין במה שהיא עושה", אומר ד"ר מילשטיין. "אם אתה מאמין, גם השותפים שלך מאמינים".

תוכנית Space Florida של רשות החדשנות יצרה את המסגרת שאפשרה לשני הצדדים לעבוד יחד לאורך זמן, לבחון רעיונות בתנאי אמת ולהפוך מערכת יחסים מקצועית לשיתוף פעולה מתמשך. המסע של סטמרד עדיין נמשך. היעד הבא הוא להפחית את משקל הווסט באמצעות רכיבים שיודפסו או יורכבו מחומרים שכבר נמצאים בחללית, כך שלא יהיה צורך לשגר אותם מכדור הארץ. גם הפרויקט הזה מתבצע במסגרת תוכנית Space Florida של רשות החדשנות, בשיתוף חברת Redwire, במטרה להמשיך ולשפר את המערכת לקראת משימות החלל הבאות.

במבט מהיר: סטמרד (StemRad)

המשימה

לפתח אמצעי מיגון אישי מפני קרינה מייננת המספק הגנה מרבית בלי להכביד על המשתמש.

האתגר

להתאים טכנולוגיית מיגון, שפותחה עבור כוחות חירום והצלה, לדרישות המחמירות של משימות חלל ממושכות.

החיבור ששינה את המשחק

שיתוף הפעולה עם לוקהיד מרטין במסגרת תוכנית Space Florida אפשר לבחון את הטכנולוגיה בתנאי חלל אמיתיים ולהתאים אותה למשימות של נאס"א.

תפקידה של רשות החדשנות

רשות החדשנות יצרה את החיבור הראשוני עם לוקהיד מרטין, תמכה בפרויקט במסגרת תוכנית Space Florida וליוותה את שיתוף הפעולה לאורך הדרך.

לאן ממשיכים מכאן?

לפתח את הדור הבא של אמצעי המיגון לחלל, בין היתר באמצעות פתרונות שיאפשרו להפחית את משקל המערכת ולשלב רכיבים שיודפסו או יורכבו במהלך המשימה.

שורה ששווה לקחת

"רשות החדשנות עזרה לנו לא רק בכסף, אלא גם ובעיקר בקשר עם הצד השני".

---

פלטפורמה ישראלית משנה את ניהול התנועה בארצות הברית

יש טכנולוגיות שאפשר להדגים במצגת, ויש כאלה שאפשר להוכיח במעבדה. אבל כשמפתחים מערכות שאמורות לנהל תשתיות ציבוריות, אף אחת מהאפשרויות האלה לא מספיקה.

רשויות תחבורה לא רוכשות רעיונות. הן רוצות לראות איך מערכת מתמודדת עם עומסי תנועה אמיתיים, משתלבת בתהליכי העבודה של הרשות ומסייעת לקבל החלטות בזמן אמת. מבחינתן, הפער בין טכנולוגיה מבטיחה לטכנולוגיה שאפשר להטמיע בשטח נמדד כמעט תמיד בניסיון מוכח.

את המציאות הזו מכיר דב גנאור היטב. כמנכ"ל מוביליטי אינסייט (Mobility Insight) מוביל גנאור חברה שפיתחה פלטפורמה לניהול תחבורה המבוססת על שילוב מידע ממגוון רחב של מקורות. במקום שכל מערכת תפעל בנפרד, הפלטפורמה מאחדת מידע מכלי רכב מחוברים, ממצלמות, מחיישנים וממקורות נוספים. המידע מתורגם לתמונה אחת המאפשרת להבין לא רק מה מתרחש ברגע זה, אלא גם לזהות אירועים שעלולים להפוך בתוך דקות לעומסי תנועה משמעותיים ולהשפיע על אזורים נרחבים בעיר.

טכנולוגיה כזו לא מוכיחים בחדר הישיבות. "הלקוחות שלנו הם ממשלות ורשויות תחבורה", אומר גנאור. "הם לא יכולים להרשות לעצמם לקחת סיכון. הם צריכים לראות שהמערכת עובדת, שהיא מתמודדת עם מצבים אמיתיים ושאפשר לסמוך עליה".

עבור מוביליטי אינסייט, תוכנית Space Florida של רשות החדשנות הייתה הרבה יותר ממסלול תמיכה. במסגרת התוכנית נוצר החיבור עם SRF Consulting Group, השותפה האמריקאית הישירה בפרויקט, שעמה פיתחה החברה פיילוט לניהול תחבורה כשירות (TMaaS) במרכז פלורידה. Space Florida ורשות החדשנות סיפקו את המסגרת, המימון והחיבור שאפשרו לשותפות לצאת לדרך. בעולם התשתיות הציבוריות, גוף טכנולוגי אינו יכול להדגים מערכת ללא מעטפת חוזית מול גורם ממשלתי – חסם כניסה משמעותי שקשה מאוד לעבור באופן עצמאי. רשות החדשנות פתרה בדיוק את חסם הסף הזה, בדומה לזכייה במכרז ממשלתי, וסיפקה את המסגרת והאמינות הנדרשות מול גופי התחבורה האמריקאיים. באמצעותה יכלה החברה לעבוד מול גופי תחבורה אמריקאים, לבחון את המערכת בתנאי אמת, לקבל משוב מהלקוחות שעבורם היא פותחה ולהוכיח שהיא מסוגלת להשתלב בתשתיות קיימות.

זו הייתה גם נקודת מפנה עסקית. במקום להציג חזון, מוביליטי אינסייט הציגה ניסיון. במקום להבטיח שהמערכת תשתלב במרכזי בקרה, החברה כבר הראתה כיצד היא פועלת בסביבה מבצעית. בעולם שבו תשתיות ציבוריות מאמצות טכנולוגיות חדשות בזהירות רבה, זהו ההבדל בין רעיון טוב לבין מוצר שמתחיל לפתוח דלתות.

הפיילוט נועד לתת מענה לאתגר תחבורתי ייחודי באזור ה-Space Coast. המערכת משלבת מידע ממצלמות ומחיישני תנועה עם נתונים נוספים, ובהם גם לוחות הזמנים של השיגורים ממרכז החלל קנדי, כדי לחזות את העומסים שהם עלולים ליצור ולהציע דרכי פעולה עוד לפני שהכבישים נסתמים. לאחר שלב ניסוי מוצלח, הפרויקט זכה למימון המשך ומתקדם להפעלה רטובה בשיתוף מחוז 5 של משרד התחבורה בפלורידה (FDOT District 5) ומחוז Brevard.

העולם כבר לא מנהל צמתים, אלא רשתות

במשך שנים ניסו ערים לפתור בעיות תחבורה במישור המקומי. הוסיפו נתיב, כיוונו מחדש רמזור, התקינו עוד מצלמה או עוד חיישן. אלא שככל שהערים נעשו צפופות ומערכות התחבורה מורכבות יותר, התברר שהאתגר כבר לא טמון בכל צומת בפני עצמו, אלא באופן שבו כל חלקי הרשת משפיעים זה על זה.

"אם תיכנסי היום למרכז בקרה, תראי מאות ואפילו אלף מצלמות", אומר גנאור. "אי אפשר להסתכל על אלף מצלמות. בן אדם לא מסוגל לראות הכול, להבין הכול ולהחליט בזמן". מכאן נולדה גם התפיסה שמובילה את מוביליטי אינסייט. במקום להוסיף עוד מקורות מידע, היא מבקשת להפוך את המידע שכבר קיים לידע שאפשר לפעול על פיו.

המשמעות היא הרבה מעבר לניהול פקקים. תאונה, עבודות תשתית או אירוע המוני לא נשארים עוד בגבולות הרחוב שבו התרחשו. הם משפיעים על רשת התחבורה כולה. לכן גם קבלת ההחלטות צריכה להשתנות. "רכב שלא מגיע לצומת הוא הפתרון הטוב ביותר", אומר גנאור. "אם אפשר – עדיף למנוע את העומס מראש, לא צריך רק להגיב אליו".

מערכת Mobility Insight בפעולה, מנתחת בזמן אמת נתוני תנועה ותשתיות.

אבל גם את תפיסת העולם הזו אי אפשר להוכיח במצגת. צריך להפעיל אותה במקום שבו כל החלטה נבחנת מול המציאות, מול אנשי המקצוע שאחראים על תשתיות התחבורה ומול האתגרים היומיומיים של עיר פעילה. שיתוף הפעולה במסגרת Space Florida של רשות החדשנות אפשר למוביליטי אינסייט לעשות בדיוק את זה. הפיילוט לא רק בחן את ביצועי המערכת, אלא גם אפשר לחברה לעבוד לצד הלקוחות העתידיים שלה, להבין את הצרכים שלהם, לדייק את המוצר ולהוכיח שהוא מסוגל להשתלב בתהליכי העבודה הקיימים.

מבחינת גנאור, זהו הערך האמיתי של שיתופי פעולה בינלאומיים. הם לא מסתיימים בפיתוח הטכנולוגיה, אלא מספקים את התנאים הדרושים לכך שטכנולוגיה חדשה תהפוך לכלי עבודה שמקבלי החלטות מוכנים לאמץ.

במבט מהיר: מוביליטי אינסייט (Mobility Insight)

המשימה

לסייע לרשויות תחבורה לנהל רשתות כבישים בזמן אמת באמצעות שילוב מידע ממקורות רבים והפיכתו לתובנות המסייעות בקבלת החלטות.

האתגר

להוכיח שהמערכת מסוגלת להשתלב בתשתיות תחבורה קיימות, להתמודד עם אירועים בזמן אמת ולזכות באמון של גופי תחבורה ציבוריים.

החיבור ששינה את המשחק

שיתוף הפעולה עם Space Florida איפשר לחברה לבחון את הטכנולוגיה בסביבה מבצעית בארצות הברית, לעבוד עם גופי תחבורה ולקוחות פוטנציאליים ולהוכיח את יכולותיה בתנאי אמת.

תפקידה של רשות החדשנות

רשות החדשנות חיברה את החברה לתוכנית Space Florida, פתחה עבורה דלתות לאקוסיסטם התחבורתי בארצות הברית ואיפשרה לה לבחון את הטכנולוגיה בשיתוף גורמים מקומיים.

לאן ממשיכים מכאן?

להרחיב את פעילות החברה בארצות הברית, להעמיק את שיתופי הפעולה עם גופי תחבורה ולהמשיך לפתח כלים לניהול חזוי של רשתות תחבורה.

שורה ששווה לקחת

"אי אפשר להסתכל על אלף מצלמות. בן אדם לא מסוגל לראות הכול, להבין הכול ולהחליט בזמן".

---