אפשר לפתח טכנולוגיה בישראל, אבל כדי שהחידושים הטכנולוגיים יהפכו לפתרון בעל השפעה – הם צריכים לפגוש את העולם: את השותפים הנכונים, את תנאי השטח, את התשתיות, את הרגולציה ואת השווקים שבהם הטכנולוגיה עתידה לפעול.
זהו המרחב שבו פועלת החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות. תפקידה לא מסתכם ביצירת קשרים מעבר לים או בהשקעה בפרויקטים משותפים. רשות החדשנות בונה עבור חברות ישראליות מסלולים שמאפשרים להן לפתח טכנולוגיות עם שותפים בינלאומיים, לבחון אותן בסביבות אמת, לקבל גישה לידע, לתשתיות ולנתונים שאינם זמינים בישראל, ולהתאים את המוצר לצרכים ממשיים של שווקים שונים.
לשם כך מפעילה החטיבה רשת רחבה של הסכמים בילטרליים, קרנות דו-לאומיות, תוכניות פיילוט, שיתופי פעולה עם תאגידים, מוסדות מחקר, בתי חולים, ערים וגופים ציבוריים ברחבי העולם. בכל אחד מהמסלולים האלה החיבור הבינלאומי נבנה באופן אחר: לעיתים סביב מחקר ופיתוח משותף, לעיתים באמצעות ניסוי באתר בטא מוביל, ולעיתים על ידי השתלבות ביוזמות גלובליות העוסקות באתגרים שחוצים מדינות ותעשיות.
שותף בינלאומי יכול להעמיד לרשות החברה הישראלית בית חולים פעיל, עיר חכמה, תשתיות מחקר ייחודיות כדוגמת מעבדה לאומית, תשתית ייעודית בתחום החלל, גופים תעשייתיים, מאגרי נתונים או היכרות עמוקה עם השוק המקומי. במקרים רבים אלו בדיוק המשאבים החסרים כדי לעבור מטכנולוגיה מבטיחה למוצר שנבחן, הוכח והותאם לעולם האמיתי.
הפעילות הבינלאומית מעניקה לחברות גם אפשרות לצמצם סיכונים. רשות החדשנות משתתפת בסיכון הכלכלי והטכנולוגי, מסייעת באיתור השותפים המתאימים ובונה מסגרת שבה לשני הצדדים יש אינטרס ממשי בהצלחת הפרויקט. כך, החיבור לחו"ל לא מגיע רק בסוף הדרך, לאחר שהמוצר כבר פותח, אלא יכול להוות חלק מתהליך הפיתוח עצמו ולסייע ליזם ולחברה כבר מאמצע הדרך.
המגזין הזה מביא כמה מהדרכים שבהן המודל הזה פועל בשטח. דרך הסיפורים השונים אפשר לראות כיצד מדינות, תאגידים, מערכות בריאות, ערים וארגונים בינלאומיים הופכים משוק יעד לשותפים בתהליך החדשנות. המשותף לכולם הוא ההבנה שכדי שטכנולוגיה ישראלית תצליח בעולם, לא די לפתוח בפניה דלת. צריך ליצור את התנאים שיאפשרו לה לעבור דרכה.