בדו״ח השנה אנו מציגים לראשונה נתונים החושפים כמה ישראלים הם שכירים בתפקידים טכנולוגיים בישראל בענף ההיי-טק ומחוצה לו. הנתונים נוגעים למי שהינם שכירים ושכירות בענף ההיי-טק, הן בתפקידים טכנולוגיים ובתפקידים שאינם טכנולוגיים בענף, והן בתפקידים טכנולוגיים במשק. כלומר, בנוסף להגדרה המקובלת לשכירים ולשכירות בענף ההיי-טק בתפקידים השונים המפורסמת מדי שנה, בדו”ח זה מורחבים הנתונים וכוללים גם מי שעוסקים בתפקידים שטבעם טכנולוגי בענפים אחרים במשק, למשל – מתכנתת בבנק או ברשת קמעונאות.
הגדרת המשרות המרחיבה, הכוללת שכירים ושכירות במשרות טכנולוגיות בכלל המשק בנוסף על כלל השכירים בענף ההיי-טק, נקראת “משרות טק”. השינוי בפרסום הנתונים נובע מיישום המלצות ועדת פרלמוטר להון אנושי בהיי-טק, שהדגישה את חשיבות העובדים הטכנולוגיים בכלל המשק, גם מחוץ לענף ההיי-טק, כמנוע להגדלת הפריון ורמת החיים בישראל.14
לפי ההגדרה החדשה והמורחבת,15 בשנת 2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים במשק – סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. בשנת 2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר, חלקם היחסי של השכירים במשרות טק עלה בקצב משמעותי של 32%. ב-2014 מספר השכירים והשכירות היה 328.3 אלף. נתונים אלה מחזקים את ההתבססות של תפקידי ההיי-טק בהגדרתם הרחבה כמשמעותיים במשק וככאלה המושכים אליהם עוד ועוד עובדים ועובדות בקצב גובר.
בשנים האחרונות הלכו והתבססו בישראל חברות שלמות – סטארט-אפים שהוקמו בישראל והמשיכו לצמוח בה – יותר מאשר בעבר. התפיסה הרווחת היא שחברות אלה מעסיקות עובדים ועובדות גם בתפקידים שמעבר לליבה הטכנולוגית, למשל בשיווק, מכירות, משאבי אנוש ועוד. עוד לפי אותה תפיסה, חברות אלה הן עוגן תעסוקה משמעותי בישראל יותר מאשר מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות, בהן הדגש המרכזי הוא על מחלקות הפיתוח ועל תעסוקה בתפקידים טכנולוגיים.
מניתוח שביצעה רשות החדשנות עולה כי חברות תוכנה שלמות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא-טכנולוגיים, על כל עובד או עובדת בתפקיד טכנולוגי כמו הנדסה או פיתוח. יחס זה של מספר עובדים לא-טכנולוגיים לעובדים טכנולוגיים נקרא “מכפיל תעסוקתי” – ומבין כלל סוגי חברות ההיי-טק הפועלות בישראל, הוא הגבוה ביותר בחברות התוכנה השלמות. לעומת זאת, בסטארט-אפים, חברות בנות פחות מעשר שנים המעסיקות עד 80 עובדים ובעלות הכנסות נמוכות מ-20 מיליון שקלים – מועסקים רק 0.32 עובדים לא-טכנולוגיים על כל עובד או עובדת בתפקיד טכנולוגי. כך שבסטארט-אפים המכפיל התעסוקתי הוא הנמוך ביותר מבין חברות הטכנולוגיה בישראל.
כ-60% מהעובדים בענף ההיי-טק מועסקים בחברות בעלות מכפיל תעסוקתי בינוני-נמוך, המשתייכות למרכזי הפיתוח הרב-לאומיים, חברות ה-IT וחברות ההיי-טק המייצרות מוצרים מוחשיים (חומרה). חברות הצמיחה, המעסיקות למעלה מ-20% מהעובדים בענף, מעסיקות בממוצע 1.34 עובדים לא-טכנולוגיים על כל מהנדס ומהוות את קטר התעסוקה העיקרי של ההיי-טק בדרכן להפוך לחברות שלמות.16
ניתוח נתוני השכירים והשכירות לפי סוגי התפקידים מעלה תמונה ברורה: רוב הצמיחה במספר העובדים בהיי-טק בשנים האחרונות נבעה מצמיחה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידי הצמיחה (הלא-טכנולוגיים). בעוד בשנת 2014 מספר השכירים והשכירות בענף ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה כ-133 אלף, מספר השכירים והשכירות בתפקידים שאינם טכנולוגיים היה 116 אלף. כלומר, כמעט על כל שכיר או שכירה בתפקיד טכנולוגי היה שכיר או שכירה בתפקיד שאינו טכנולוגי. בשנת 2022 מספר העובדים בתפקידים טכנולוגיים בענף ההיי-טק עלה בכמעט פי שניים והגיע לכ-259 אלף. באותה תקופה, מספר השכירים והשכירות בתפקידים לא-טכנולוגיים בענף ההיי-טק עלה בכ-23% בלבד. כלומר, בשנת 2022 על כל שכיר או שכירה בתפקיד טכנולוגי היה רק חצי שכיר או שכירה בתפקיד שאינו טכנולוגי – ירידה של כ-50% ביחס תוך פחות מעשור.
בתפקידים הטכנולוגיים בשאר המשק הצמיחה בשנים 2022-2014 עמדה על 34% – כמעט שליש מקצב הצמיחה של התפקידים הטכנולוגיים בענף ההיי-טק. כלומר, העסקים בישראל מבינים שכחלק מהצמיחה וההתאמה שלהם לעידן הדיגיטלי התחרותי עליהם לעבור טרנספורמציה דיגיטלית ולהכניס למצבת העובדים שלהם יותר בעלי תפקידים טכנולוגיים. יחד עם זאת, קצב הצמיחה של בעלי תפקידים אלה אינו גבוה, כפי שנצפה בתפקידים הטכנולוגיים בחברות הטכנולוגיה שליבת העיסוק שלהן היא פיתוח שירותים או מוצרים מבוססי טכנולוגיה.
חברות שאינן חברות טכנולוגיה האיצו את קצב גיוס העובדים לתפקידים טכנולוגים בשנת 2021, ככל הנראה בעקבות הקורונה והאצת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. עם זאת, סימני ההאטה הכלכלית, עליית האינפלציה והריבית הובילו לירידה בקצב גיוס העובדים לתפקידים טכנולוגיים (שלרוב מהווים תשתית לצמיחה כלכלית) בשנת 2022. שילוב עובדים בתפקידים טכנולוגיים מאפשר לחברות לשפר את הפריון שלהן, כפי שקרה בשנתיים האחרונות במגזר הפיננסים למשל.
נשים הן עדיין רק שליש מהתעשייה, החברות הערבית והחרדית 5%
ניתוח נוסף שערכנו מתייחס למגמות בתעסוקת אוכלוסיות שונות בתפקידים הטכנולוגיים בהיי-טק. המסקנה הברורה העולה מן הנתונים היא כי למרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בתחום הגיוון, ועל אף הצמיחה המואצת בתעסוקה בהיי-טק – בהסתכלות רב-שנתית נשמרים הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בהיי-טק. על פני תקופה קרובה לעשור, חלו תנודות מזעריות מבחינת הרכב האוכלוסייה בהיי-טק. כך, נשים – הקבוצה הגדולה ביותר שנמצאת בתת ייצוג בהיי-טק – שמרו על חלקן היחסי של כשליש מהשכירים והשכירות בענף ההיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים במשק. לאורך התקופה שיעור הנשים נע מ-32.8% ועד 34.2% בשיא – כלומר, כמעט ולא השתנה. בשנת 2022 השיעור היה 33.4%. כלומר, גברים לאורך התקופה ממשיכים להוות שני שלישים מעובדי ההיי-טק.
גם ההתקדמות בשילוב ערבים וחרדים בהיי-טק איטית מאוד. בשנת 2014 השתייכו 2% מהשכירים והשכירות בהיי-טק לחברה הערבית ו-2.2% לחברה החרדית. בשנת 2022 ייצוג החברה הערבית בהיי-טק עלה רק בארבע עשיריות האחוז ל-2.4%. לעומת זאת, החברה החרדית עדיין נמצאת בייצוג חסר בהיי-טק אך היא צומחת בקצב מהיר יותר וחלקה מכלל השכירים והשכירות בהיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים במשק עלה ל-3.2%. את הצמיחה מובילות כמובן הנשים החרדיות המצטרפות להיי-טק בקצב גבוה. יחד עם זאת, מספרן עדיין נמוך יחסית וב-2022 הסתכם בפחות מ-11.5 אלף, לאחר שצמח כמעט פי שלושה מאז 2014. לשם השוואה, מספר הנשים היהודיות (שאינן חרדיות) היה ב-2022 כ-149 אלף. מספר הגברים החרדים בהיי-טק ב-2022 בכלל התפקידים עמד על כ-5,000 איש, וקצב הגידול שלהם מאז 2014 היה כרבע מזה של הנשים החרדיות.
לעומת זאת, לנשים החרדיות והערביות יש ייצוג נמוך מאוד בתפקידים שאינם טכנולוגיים. רק כ-4% מהנשים הערביות בהיי-טק הן שכירות העוסקות בתפקידים לא-טכנולוגיים. אצל החרדיות שיעור זה עומד על 8%. כלומר בשתי קבוצות אלה יש הטיה משמעותית לעיסוק בתפקידים טכנולוגיים.
