בעשור האחרון גדלה מרכזיות ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית. עוד קודם לכן נתפס ההיי-טק כ”קטר של המשק הישראלי”, אך ניתוח נתוני העשור האחרון מראה כיצד צמח הענף בקצב מואץ, בפרט במחצית השנייה של עשור זה. הצמיחה המואצת הפכה את ההיי-טק לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.
ככל שההיי-טק צומח, גדלה גם התלות של הכלכלה הישראלית בו. כתוצאה מכך הכלכלה נעשית רגישה ופגיעה יותר ממשברים שחלים בו. כמו כן, בישראל יותר מאשר במדינות אחרות – ענף זה נסמך כמעט במלואו על השוק הפרטי, ולכן גם חשוף לתנודות עולמיות המשפיעות על המשקיעים והחברות הרב-לאומיות בתחום. השפעות מצב זה מעיבות על המשך צמיחת ההיי-טק הישראלי, בייחוד בתקופות המאופיינות בירידה בגיוסי הון על ידי סטארט-אפים, דוגמת התקופה הנוכחית.
בשנת 2022 ההיי-טק היווה 18.1% מהתמ”ג של ישראל – נתון הממצב אותו כענף עם התוצר הגדול ביותר במשק.8 משנת 2012 חלקו של ההיי-טק עלה ביותר מארבע נקודות האחוז (מ-13.9%). לשם השוואה, בארצות הברית, שלה ענף היי-טק מפותח וגדול לצד כלכלה מגוונת יותר, חלקו של ההיי-טק בתמ”ג עמד על 9.3% נכון לשנת 9.2021 כלומר חלקו היחסי של ההיי-טק מהתמ”ג בישראל גדול כמעט פי שניים מאשר בארצות הברית. נתון זה ממחיש את התלות הגבוהה של ישראל בענף. באופן נומינלי, תוצר ענף ההיי-טק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור. בשנת 2012 עמד תוצר ההיי-טק על 126 מיליארד שקלים, ובתוך כעשור הוא עלה ל-290 מיליארד שקלים ב-2022. אם תימשך מגמת הצמיחה בקצב שבו התאפיינה בשנים האחרונות, בתוך שנים ספורות יהווה ההיי-טק חמישית מהתוצר של מדינת ישראל. כך תגדל עוד יותר התלות של מדינת ישראל בהיי-טק, ובהתאם גם רגישות הכלכלה הישראלית כולה לזעזועים בענף.
הצמיחה בתוצר ההיי-טק בולטת במיוחד בהשוואה לצמיחה בתוצרי ענפים אחרים במשק הישראלי בעשור האחרון. כך למשל, בשנת 2012 התוצר של ענף ההיי-טק היה גדול ב-50% מזה של ענף המסחר והקמעונאות – הענף הבא אחריו בגודלו. עשור לאחר מכן, ב-2022, הפער ביניהם כבר עמד על למעלה מ-90%, כלומר תוצר ההיי-טק הולך ומתבלט מעל יתר הענפים במגזר הפרטי. מבין הענפים המרכזיים במשק, תוצר ההיי-טק הוא היחיד שצמח פי שניים ויותר בעשור האחרון.
בשנת 2022, ענף ההיי-טק הישראלי היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא מישראל, והסתכם ב-71 מיליארד דולרים. לאורך העשור האחרון, ייצוא ההיי-טק מישראל גדל ב-107% – יותר מפי שניים. הצמיחה נבעה, כמעט כולה, מהגידול בייצוא שירותי היי-טק, הכוללים בין היתר שירותי תוכנה. ייצוא זה צמח פי 3.3 בגודלו מאז 2012 – מ-14.6 מיליארד דולרים ל-47.8 מיליארד דולרים ב-2022. באותה תקופה, ייצוא סחורות ההיי-טק, הכולל את ענף השבבים, גדל בכ-18% בלבד. בשנים 2020-2016 ייצוא סחורות ההיי-טק הצטמצם, ובשנתיים האחרונות חזר לצמוח. אחרי שבשנות הקורונה חלקו של ייצוא ההיי-טק מכלל הייצוא הישראלי חצה את רף ה-50%, בשנת 2022 חלקו היחסי הצטמצם, עקב התאוששות המשק והעלייה בענפים כמו תיירות שנפגעו בזמן המגפה.
בעשור האחרון ההיי-טק התבסס כענף הצומח ביותר בישראל מבחינת מועסקים
אחת המגמות הבולטות בעשור האחרון היא קצב הצמיחה המהיר של מספר המועסקים והמועסקות בענף ההיי-טק, ובייחוד בהשוואה ליתר ענפי המשק. בתוך עשור, ההיי-טק התבסס כענף הצומח ביותר במונחי מועסקים מבין ענפי המגזר הפרטי במשק בישראל ולאחד הגדולים שבהם. בהמשך מוצג ניתוח מעמיק יותר בנוגע לסוגי האוכלוסיות והתפקידים שבהם חלה עיקר הצמיחה. בשנים 2022-2012 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההיי-טק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההיי-טק צמח בקצב מהיר פי שלושה בהשוואה למספר המועסקים במשק, כאשר קצב הצמיחה בהיי-טק בשנים האחרונות הלך ועלה (קצב שנתי ממוצע של 7.5% מאז 2017 ועד 2022 ).
כמו כן, ענף ההיי-טק הוא כמעט היחיד מבין ענפי המגזר הפרטי שהצמיחה במספר המועסקים בו לא הושפעה ממגפת הקורונה. ברוב הענפים המרכזיים במגזר הפרטי, חלה האטה והצטמצם מספר העובדים בתקופת הקורונה.
מעניין לבחון את מגמות הצטרפות העובדים להיי-טק בהשוואה לענפים אחרים במגזר הפרטי. הענף שמעסיק את מספר העובדים הגדול ביותר בישראל במגזר הפרטי הוא המסחר והקמעונאות, הכולל את החנויות והקניונים11. בשנת 2022 עבדו בענף זה כ-469 אלף עובדים. עם זאת, ענף זה צומח בקצב נמוך יחסית: 9.64% בעשור כולו. ענף מרכזי נוסף בשוק הפרטי שמספר העובדים בו מדשדש הוא ענף התעשייה. בשנת 2012 מספר המועסקים בו היה גדול מזה שהועסק בהיי-טק: 299 אלף לעומת 227 אלף מועסקים. עשור מאוחר יותר, מספר המועסקים בענף התעשייה הצטמצם ב-4,000, בעוד ההיי-טק עקף אותו וחצה את רף ה-400 אלף מועסקים. כלומר, בתקופה זו הצטרפו להיי-טק קרוב ל-190 אלף איש. חלק מהצמיחה של ההיי-טק נבע ממעבר של עובדים בתפקידים שאינם טכנולוגיים מענפים אחרים, למשל מנהלי חשבונות, אנשי שיווק, עורכי דין ואחרים.
ענף משמעותי נוסף במשק הישראלי הוא הבינוי,12 שבשנת 2012 היו בו 233 אלף מועסקים. נתון זה גדול במעט ממספר המועסקים בענף ההיי-טק באותה שנה, אז עבדו בו כ-227 אלף מועסקים. שני הענפים צמחו במהלך העשור באופן משמעותי, אך תנופת הצמיחה בהיי-טק הייתה גדולה יותר. נכון לשנת 2022 מספר המועסקים והמועסקות בהיי-טק הסתכם ב-415 אלף איש, צמיחה של 83% בעשור במספר המועסקים.13 לעומת זאת, בענף הבינוי הצומח גם הוא, מספר המועסקים הסתכם ב-344 אלף, צמיחה של 48%. עד שנת 2017 קצב הצמיחה של ההיי-טק וענף הבינוי היה דומה, אולם משנה זו החל להיפתח פער לטובת ההיי-טק.
שני ענפים מרכזיים נוספים במשק הישראלי, שנרשמה בהם צמיחה נמוכה יחסית בעשור האחרון, הם ענף שירותי האירוח והאוכל – שספג פגיעה בשנות הקורונה, התאושש בשנת 2022 וצמח בעשור זה ב-13%. הענף השני הוא השירותים הפיננסים ושירותי הביטוח שצמח ב-20% בעשור האחרון (מ-117 אלף מועסקים ב-2012 ל-141 אלף מועסקים ב-2022).
הפערים גדלים: השכר בהיי-טק גבוה כבר כמעט פי שלושה מהשכר הממוצע במשק
מזה כמה עשורים שהשכר הממוצע בהיי-טק כפול בגודלו, ואף יותר, מהשכר הממוצע במשק. בשנת 2012 שכר ההיי-טק היה גדול פי 2.3 מזה הממוצע במשק. בעשור האחרון, יחד עם הצמיחה המואצת של הענף שתוארה עד כה והתחרות העזה בין החברות על המשאב האנושי – הגורם המרכזי המושך לישראל את חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם – גם השכר בענף זינק. קצב עליית השכר הממוצעת השנתית בהיי-טק בשנים 2012 ועד 2022 הסתכם ב-4.14% – בהשוואה ל-2.5% בשאר המשק. בשנים האחרונות הואץ קצב עליית השכר השנתי, ובשנים 2022-2018 הגיע בממוצע ל-5% בשנה.
מצב זה הביא לכך שפערי השכר בישראל העמיקו, ובשנת 2022 השכר הממוצע בהיי-טק – שעמד על 28,385 שקלים – היה גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). דרך אחרת להסתכל על כך היא הצמיחה הנומינלית בשכר של עובדי ועובדות ההיי-טק שעלה ב-9,465 שקלים מאז 2012, זאת לעומת עובד או עובדת בשאר ענפי המשק שהשכר שלהם עלה באותה תקופה ב-2,290 שקלים. הנתונים מתייחסים לשכר של כלל העובדות והעובדים בענף ההיי-טק, הן בתפקידים טכנולוגיים והן בתפקידים לא טכנולוגיים. להמחשה, השכר של ההייטקיסטית עלה ב-50%, בתקופה שבה השכר הממוצע של עובדת בשאר ענפי המשק עלה ב-28% בלבד.
פריון עובדי ועובדות הבנקים עקף ב-2022 לראשונה את פריון ענף ההיי-טק
השוואה נוספת ערכנו בין פריון עובדי ההיי-טק לבין יתר עובדי ענפי המשק, במטרה לבחון את פערי תרומת ההיי-טק בהשוואה לענפים אחרים. פריון העבודה בהיי-טק, שחושב כתוצר שעתי לעובד או לעובדת בענף, עמד ב-2022 על 337 שקלים לשעה – כמעט פי שניים מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 שקלים). במהלך העשור האחרון, מ-2012 ועד 2022, פריון העבודה של ההייטקיסטים צמח ב-29%, בעוד שבכלל המשק הצמיחה הייתה מהירה יותר ועמדה על 42%. כתוצאה מכך, הצטמצם במעט גם הפער בין תוצר ההיי-טק לשעת עבודה לזה של כלל המשק. יש לציין כי קצב עליית השכר הגבוה בהיי-טק, במקביל לעלייה מתונה יותר בפריון העובדים בענף, מצביעים על כך שענף ההיי-טק מייצג שוק תעסוקה תחרותי יותר בהשוואה ליתר המשק. כלומר, בשוק זה לעובדים כוח מיקוח גבוה יותר ביחס לשאר ענפי המשק.
על אף שהפריון בהיי-טק גבוה ב-90% מזה של כלל המשק – הוא לא הענף בעל הפריון הגבוה ביותר בישראל. שני ענפים במשק מאופיינים בפריון עבודה גבוה יותר מאשר בהיי-טק: הראשון הוא בשירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב – בענף זה עמד הפריון לשעת עבודה על 362 שקלים ב-2022. מדובר בענף קטן יחסית שרוב תעריפי הפעילות בו מפוקחים על ידי רגולטורים שונים ומועסקים בו כ-40 אלף עובדים – פחות מעשירית ממספר המועסקים בהיי-טק. על אף שהפריון בענף שירותי אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת הציג תנודתיות גבוהה בעשור האחרון, הענף מוקם ראשון במדד זה לאורך כל התקופה. בנקודת השיא בשנת 2019 – פריון שירותי אספקת החשמל והמים הגיע ל-434 שקלים לשעה.
הענף השני בגודלו במונחי פריון לשעת עבודה הוא השירותים הפיננסים ושירותי הביטוח, אשר לראשונה עקפו את פריון ענף ההיי-טק בשנת 2022. הפריון לשעת עבודה בענף השירותים הפיננסים והביטוח ב-2022 עמד על 343 שקלים. הפריון בענף זה נובע בעיקר מרווחי הבנקים, מהריכוזיות הגבוהה שממנה סובל הענף ומחוסר בתחרותיות. עם זאת, בשנים האחרונות, כחלק מהתליכי התייעלות שעובר ענף הפיננסיים, ניכרת עליה בגיוס עובדים טכנולוגיים לענף, אשר גם להם תרומה לעלייה בפריון. בעשור האחרון פריון עובדי ענף השירותים הפיננסים עלה ביותר מ-50%, בהשוואה ל-29% בהיי-טק. אם קצב הצמיחה בפריון של ענף הפיננסים בשלוש השנים האחרונות יישמר – ייתכן שנראה את הפער בפריון בין הענפים הולך וגדל.