“אחרי עשרים שנה בעולם הפיננסים – בביטוח ובבנקאות – הבנתי שאנשים לא מבינים ולא מנהלים את החשבונות שלהם בצורה הגיונית”, מספר יוסי ירקוני, מייסד ומנכ”ל הסטארט-אפ רובין הוד פרו (Robin Hood Pro). “קחו למשל, אדם עם יתרת זכות בבנק שלוקח הלוואה ומפסיד כפול: הוא גם לא מקבל ריבית על היתרה וגם משלם ריבית מאוד יקרה על ההלוואה. או משהו אחר שרבים חוטאים בו – אנשים חותמים בנחת בסוכנות הרכב על קניית רכב באשראי ומרוצים שיש להם רכב חדש. והם לא מבינים שהתשלום החודשי הנמוך לכאורה הוא בריבית גבוהה, ולמעשה הם משלמים פי 4 או 6 מהמחיר שהיו יכולים לשלם אילו היו נוהגים בתבונה”. 

המהות של האפליקציה שבנתה רובין הוד, היא לתרגם את עולם הפיננסים לעולם הצרכנות. להנגיש לאנשים את ההחלטות בעולם הפנסיוני והביטוחים. למשל, להצביע על כפל ביטוחים, שהוא לא רק מיותר ויקר, אלא גם מזיק. 

“אם יש לאדם שני ביטוחים כנראה שהוא לא יקבל בסוף כלום, כי חברות הביטוח יתחילו להריץ אותו בין חברה לחברה”, מדגיש ירקוני. “במקרים רבים, לא ניתן לקבל פיצוי כפול על אותו אירוע ביטוחי. אנשים לא עושים ביטוח כפול לרכב, אבל הם כן עושים כפל ביטוח לבריאות. זה לא רק זריקת כסף לפח. זה גם פוגע ביכולתם לקבל כסף מהר. את כל הדברים האלה רצינו להנגיש לאנשים ולאפשר להם להתנהל בחוכמה באמצעות אפליקציה. 

“בעולם הביטוח הנוכחי, האינטרס של סוכן הביטוח והמחויבות שלו היא לאשתו ולילדיו, כי הוא מתפרנס מזה”, אומר ירקוני. הסיכוי לקבל טלפון מסוכן הביטוח שאומר ‘את משלמת 300 ש”ח, אני אדאג שזה יירד בחצי’ הוא מאוד נמוך. עדיין יש מי שיגידו שצריך את הגורם האנושי, אבל אני חושב שדווקא ההסתכלות האובייקטיבית והבחינה החודשית כל פעם מחדש, היא החשובה”.

ירקוני מכנה את זה “המהפכה של האובייקטיביות”: “הצרכן הנבון שייכנס לאפליקציה שלנו יקבל חיווי שהביטוח שלו יקר מדי. החשיבה על כלי אובייקטיבי דיגיטלי, נגיש, בשפה מאוד פשוטה פותרת את חוסר ההבנה של הטרמינולוגיה. אנחנו יודעים לפרק מוצרים מבחינת רמת הסיכון והכיסוי הביטוחי ולהגיד מה צריך לעשות. ברגע שיש כלי אובייקטיבי דיגיטלי שמשווה בין הצרכים האמיתיים שלי לבין המחיר שאני משלם, אני יכול לחסוך הרבה מאוד כסף שסתם הייתי ממשיך לשלם”.   

גם הנושא של איכות השירות נלקח בחשבון באפליקציה באמצעות תמחור מדד השירות של משרד האוצר. מדד זה  בודק תוך כמה זמן חברות עונות ומשלמות תביעות.. “אם מישהו מוכר ב-90% פחות ותמתיני אצלו עוד חצי דקה על קו הטלפון, זה לא נורא. אבל אם הוא מוכר ב-5% פחות ותמתיני עוד יומיים, זה אומר שהוא פחות טוב, למרות שהוא יותר זול”, אומר ירקוני. 

כך גם בתשואות – יכול להיות ששתי חברות עושות אותה תשואה בשנה, אבל אחת לוקחת סיכון בכסף שלנו ובשנייה הסיכון נמוך. אז ברור שבאותה רמת תשואה, עדיפה החברה שלוקחת סיכון נמוך על הכסף. “אז יש לנו פרמטרים שלוקחים בחשבון את הוותק, את הגודל, מועדי הכניסה והיציאה של כספים, התנודתיות, רמת הסיכון של ניהול השקעה וגם את רמת השירות. המחשב יודע לחשב את כל הפרמטרים הללו בצורה הכי אובייקטיבית ולהמליץ”, אומר ירקוני. “אנחנו יודעים להכניס פנימה תובנות עסקיות של הענף שאנחנו נמצאים בו ולמנוע מצב שבו אנחנו מתייחסים רק לנתונים הקרים בלי להסתכל על הנתונים האיכותיים.” 

“אנחנו מפעילים תהליכים שנקראים RPA) robotic process automation) שמאפשרים למחשב לבצע מאות אלפי פעולות נדרשות. קודם כל, בשל דרישות אבטחת מידע ורגולציה, אנחנו עושים תהליך זיהוי מחמיר על מנת שנהיה בטוחים שמי שאנחנו נותנים לו את השירות זה אכן מי שנרשם לשירות”, מסביר ירקוני. 

“הצעד השני הוא לעשות את ה-RPA. מדובר בין השאר בסדרת פעולות של איסוף נתונים. אנחנו מחוברים למערכת הנתונים הממשלתית – data.gov.il ומקבלים את כל הנתונים לגבי הביצועים של כל קרנות הנאמנות בכל המסלולים ובכל רמות הסיכון. בשלב הבא, אנחנו מפעילים את שכבת הבינה המלאכותית ה-AI – הכוללת את ניתוח הנתונים והמלצה על הקרנות שסקרי השוק שלהן הם הטובים ביותר על פי ניתוח של 17 פרמטרים שונים”, אומר ירקוני.  

“השלב הבא הוא ביצוע אוטומציה לכל הבירוקרטיה. המשמעות היא שהמשתמש לא צריך למלא את כל הטפסים על מנת לנייד את החסכונות שלו או לעבור בין מבטחים אלא האפליקציה ממלאת את כל הניירת עבורו והוא רק בודק, מאשר ומשלים מה שחסר. בלחיצת כפתור הניירת עוברת אל הגוף הביטוחי בלי צורך לחתום פיזית על ניירות. הכול נעשה דרך האפליקציה. 

יוצאים מישראל אל העולם

רובין השתמשה בישראל כבטא-סייט כדי להוכיח שהטכנולוגיה יציבה. “האפליקציה בישראל פעילה ואנחנו לומדים המון מהתובנות”, אומר ירקוני. “היתרון שלנו הוא שאנחנו קרובים ללקוחות ואם אנחנו לומדים שהם אוהבים משהו אז אנחנו מממשים אותו. כשאנחנו יושבים עם לקוחות גדולים בינלאומיים, אנחנו יודעים לומר מה הלקוחות מעדיפים, למשל לצלם את תעודת הזהות בסוף התהליך ולא באמצע, כי אז צריך לקום ולהביא מהארנק את תעודת זהות. 

בישראל הגיעה החברה למאתיים אלף לקוחות. לדברי ירקוני זה מראה שהחברה יודעת לעבוד בהיקפים גדולים. “עכשיו אנחנו יוצאים לעולם”, הוא אומר. “הכנסנו כמשקיע בחברה, שותף בינלאומי מוביל – האודן (Howden), שעזר לנו לעשות שינוי מ-B2C ל-B2B2C. כלומר, במקום למכור ללקוחות קצה, נמכור לחברות ולבנקים שישתמשו בטכנולוגיה וינגישו בבת אחת את המוצר למיליוני לקוחות. זה מאפשר לנו להתמקד בפיתוח הטכנולוגיה ובהרחבת כמות המשתמשים, כי אין לנו את הכוח השיווקי שיש לבנקים ולסוכנויות ביטוח. כך אנחנו למעשה ממנפים את המודל הנייטרלי והבלתי משוחד שלנו, למשתמשים רבים מחוץ לישראל.

“כמו כל סטארט-אפ שעובר את כל השלבים, אז יש לנו אנג’לים שתמכו בנו, את רשות החדשנות שנתנה לנו מענקים, היה לנו גיוס המונים כדי להביא את הסכום הנדרש למצ’ינג מול כספי רשות החדשנות ויש לנו משקיע אסטרטגי שזה האודן. כך שלמעשה אפשר להגיד שהשתמשנו בכל הכלים. 

“מה שאני אגיד הוא לכאורה שלילי אבל הוא מאוד חיובי”, אומר ירקוני. “הרבה סטארט אפים חוששים לגשת לרשות החדשנות בגלל הבירוקרטיה גם בהגשה וגם בדיווחים לאחר הזכייה. הזמן של סטארט-אפיסט קצוב, ולכאורה לבזבז את הזמן על ביורוקרטיה נתפס כשלילי, אבל בסופו של דבר, הסדר שנכפה עליך מכניס לתוך הלוז הצפוף כלי בקרה וניהול שמאוד עוזרים לסטארט-אפ להמשיך ולצמוח.” 

“אם כל חודש אתה יודע בדיוק כמה אחוז תשואה היה ל-x וכמה אחוז תשואה היה ל-y, כי אתה חייב לדווח, ויש את כל הפעילות והתכנון השנתי, אז יש פה תוכנית עסקית. כשאתה פוגש משקיע שרואה את יכולת הבקרה והניהול, ש’נכפתה’ עליך, זה נכס אדיר לא פחות מהכסף שאתה מקבל. כלומר, דווקא הבירוקרטיה בעמידה מול הרשות, שנתפסת כעול, הופכת לסוג של נכס, ואני מאוד מאמין בזה. 

“לשמחתי יש היום את כל העולם של זכויות המו״פ, שמאפשר לשותפות מו״פ להשקיע אך ורק בחברת מטרה של רשות החדשנות. יש פה תגמול נוסף שמי שעומד בהגדרות של משרד הבקרה של רשות החדשנות, נפתח לו ערוץ גיוס כספים חדש. יש עוד יתרון בזכויות המו״פ, שגם הן צריכות להיות מאוד מסודרות. נוצר פה מצב שגם המשקיע המוסדי משקיע בסטראט-אפים מסודרים ומבטיחים וכולם מרוויחים. אנחנו יודעים ש-95 אחוז מהסטארט-אפים נכשלים, ופה – בזכות אותו סדר וארגון שנכפה על מי שרוצה להיות שחקן בזירה הזאת – יש סיכוי עודף להצלחה. שותפויות מו״פ הן כלי העתיד לדעתי. יש כלי שנותן לשוק את המיקוד לסטארט אפים בתחום מסוים ואת תו האיכות של רשות החדשנות. אני מאוד מאמין בתחום הזה ומשקיע בו”.

חוויה חיובית עם הרגולציה

“הקורונה הבהירה לכולם שהדיגיטל כאן כדי להישאר”, אומר ירקוני, ויש כבר כמה וכמה סוכנים בארץ ובעולם שנותנים לעצמם תפקיד חכם וחדש ובעל ערך רב יותר מאשר למלא טפסים, בהבנה שהמחשב עושה את זה הרבה יותר מהיר ויותר טוב. התפקיד הזה הוא ראייה הוליסטית לצרכים של הלקוח: האם יש לו משכנתא? האם יש לו חסכונות והוא יכול לקחת הלוואה בגינם? כלומר, להיות היועץ הפיננסי ולא המבצע של דברים. 

“גופים  לא מעטים כבר שם ואני מאמין שיותר ויותר סוכנים חכמים יאמצו לעצמם את התפקיד הזה, הכרוך בשינוי של זווית ההסתכלות. מדינת ישראל מתקדמת יותר מכ-80% ממדינות העולם בתחום הפיננסים”, אומר ירקוני. “היכולת לבצע ניודים מהירים כמו שקורים אצלנו באפליקציה – זה בזכות התשתית הדיגיטלית שמדינת ישראל יצרה: המסלקה הפנסיונית, הר הביטוח וכו’. הכל נעשה באופן דיגיטלי ומיידי.” 

“החוויה שלנו עם הרגולציה חיובית יחסית כי אנחנו מממשים את החזון הרגולטורי של שוק תחרותי. אנחנו עובדים עם הרגולטור ולא למרות הרגולטור. רשות שוק ההון והביטוח, עזרה לנו בלא מעט דברים, למשל בעידוד הדיגיטציה.”

“אם לוקחים נושא כמו ביטחון ואבטחת מידע, אז גם בנק ישראל וגם רשות שוק ההון דרשו מאיתנו לבצע תהליך זיהוי מחמיר. בפועל, אחרי המקרה של שירביט, אני יכול לומר שזה מזל שבחברה דיגיטלית חייבים שהביטחון יהיה ערך עליון. הרגולציה אצלנו מאלצת אותי לנקוט רמת ביטחון מידע שאם אני עומד בה, הסיכוי שיקרה משהו הוא מאוד נמוך. אנחנו לא רק עומדים ברגולציה, אלא מוסיפים גם שכבות נוספות שמאפשרות לנו לישון בשקט בלילה.” 

ירקוני מודה כי לפעמים קצב ההסדרה קצת איטי ממה שנהוג בשוק החופשי כי צריך אישור של שר והוא צריך אישור של הממשלה, ויש כמה רפורמות שתקועות, אבל בסך הכל, הרגולטור אמור להסדיר את הפעילות, וגם בנק ישראל וגם שוק ההון מאוד מתקדמים יחסית ומאוד בעד עולם דיגיטלי”. לכן בהיבט הזה, ישראל נמצאת לדעתו בחמישייה הפותחת בעולם בנושא של אימוץ כלים דיגיטליים. 

“אני חושב שעולם הביטוח, שקצת פיגר מאחורי עולם הבנקאות, מתחיל לסגור את הפער”, אומר ירקוני. “אני מהמר שכ-60% מהסטארט-אפים שנראה בחמש השנים הקרובות יהיו בתחום ה-insurtech. אנחנו נראה תהליכים דיגיטליים מקצה לקצה ומוצרים חדשים שמתחילים לראות בשוק ומותאמים אישית בזכות כלים דיגיטליים – כמו ביטוח לפי קילומטרז׳ או ביטוח רפואי לפי התנהגות אישית. הדיגיטליות תביא לפרסונליזציה של המוצרים הביטוחיים: רוכב אופניים ישלם על ביטוח תאונות אישיות הרבה יותר מפקיד בנק שנוסע באוטובוס לעבודה. היום אנחנו מסבסדים אחד את השני ולא בא לי לסבסד מישהו שאוכל המבורגרים ורוכב על אופנוע ומסכן את חייו”. 

יש לך כרטיס חבר מועדון?

“המוצר שלנו מגדיר מחדש את האופן שבו חברות מנהלות מערכות יחסים עם הלקוחות בהקשר של מועדוני לקוחות”, מספר איתי קסרי, מנכ”ל חברת מומנטום לבס. “מועדוני הלקוחות של מרבית הריטיילרים היום, לא באמת בנויים להתנהגות הצרכנית של 2021. אפשר לראות שהמועדונים מיושנים גם ברמה החשיבתית וגם ברמה התשתיתית. יש הרבה טכנולוגיות אבל אחד לא נותן פתרון שמחבר את הקצוות כמונו. הפלטפורמה בעצם נותנת כלים של תשתית ובינה מלכותית שמאפשרים ללקוחות שלנו לבנות מועדון לקוחות חכם אשר הופך כל חבר מועדון לכח מניע התורם להכנסות החברה.”  

מומנטום הוקמה באופן רשמי באוגוסט 2019 על ידי קסרי ושני שותפים – אייל אוסטר ואריאל לודי. “שילבנו כוחות בסינרגיה טובה”, מספר קסרי, “עם צוות ראשוני חזק ומנוסה שמצד אחד מניע תהליכים טכניים מורכבים ומצד שני מביא ידע שלא יסולא בפז בתחום המכירות, פיתוח עסקי, הבנה בשיווק וכו’. 

הרוב ה-מכריע של הריטיילירים לא עושה לדברי קסרי כלום עם המידע שנאסף על הצרכנים שלהם כדי להתאים מסרים או להבין אם הלקוחות שלהם נוטשים ואם כן אז מדוע. אותם ריטיילרים לרוב מפספסים המון הזדמנויות בגלל מסרים לקוניים וגנריים שלא מותאמים ללקוח. חוסר בהתאמה אישית של מסרים ללקוחות, מוביל ללקוחות לא מרוצים.” 

לפי הנתונים של קסרי, מעל 70% מהלקוחות שרשומים למועדוני לקוחות לא מרוצים מהם. מדי שנה כ-98 מיליארד דולר נשארים על השולחן בגלל שהחברות נותנות חוויית שירות בינונית: “בארצות הברית לבדה רשומות כרגע כ-100 מיליארד דולר נקודות שאף אחד לא משתמש בהן. מעל טריליון דולר בשנה לא מנוצלים בגלל שחברות פשוט לא יודעות מי הלקוחות שלהן או מה לעשות עם מידע שנאסף עליהם. 

“המספרים האלה אפשרו לנו לבוא ולהציע את הפלטפורמה שלנו, שבאה להאיר את האור על העולם של מועדוני לקוחות. מעבר לתשתית להנפקת מועדונים חדשים חדשנים על גבי הבלוקצ’יין, אנחנו נותנים ללקוחותינו כלים אשר מאפשרים לקבל תובנות על התנהגות לקוחות, כמו למשל – אנחנו יודעים לנבא  מתי לקוח עומד לעזוב עוד לפני שזה קורה, למצוא את ההעדפות של הלקוחות, לחזות ערך לקוח (CLV- customer lifetime value) וכו'”. 

המערכת של מומנטום מתאימה גם ללקוחות קטנים וגם ללקוחות ענק של מאות מיליוני דולרים בשנה: “אחד הלקוחות שלנו למשל הוא חנות חיות בתל אביב, שלמרות שמחזור העסקאות שלה הוא לא בעשרות מיליונים, הצלחנו לשפר את ההכנסות שלהם ב-5 אחוזים תוך שלושה חודשים מהרגע שהטמענו את המערכת שלנו אצלם. באמצעות השימוש בפלטפורמה שלנו הם הצליחו ליצור קשר טוב יותר עם הלקוחות שלהם, למצוא את הלקוחות הפחות מרוצים ולהעלות את רמת שביעות רצונם בעזרת הבינה המלכותית אשר המליצה על דרכי התקשורת ואופני תגמול שוניםה עם אותם לקוחות.” 

“הפלטפורמה שלנו מאפשרת לדעת למשל שליה אוהבת לקנות בשני ורביעי בסופר וקונה בדרך כלל אוכל בריא והמון חומרי גלם. אנחנו יודעים לייצר תובנות על גבי זה. המערכת חיה, חושבת כל הזמן ומנסה להבין כל פעולה של הלקוחות. זה נותן ללקוחות שלנו יתרון יחסית גדול על המתחרים שלהם. כשהם יוצרים קשר עם לקוח הקצה, יש להם סט כלים ואת ההבנה של מיהו. המערכת שלנו יוצרת קשר עם הלקוח בזמן הנכון וברגע הנכון. אנחנו מנסים להבין מה יגרום לו להיות מאושר מהחברות במועדון. המטרה שלנו היא להפוך את לקוחות הקצה לשמחים יותר במטרה שהם יבזבזו יותר”.

ליצור יותר הכנסות באמצעות דאטה

“מהבחינה הטכנית, אנחנו מאפשרים לחברות להמיר תוכניות נאמנות לבלוקצ’יין”, מסביר קסרי. “היתרון הגדול הוא שהבלוקצ׳יין נותן שכבת הגנה עבה להתקפות של מרמה, של העברות לא מוצדקות, של יצירת נקודות ויכולת מוגבלת לעקוב מי קיבל ומה קיבל. הבלוקצ׳יין הוא מקור אמת אשר אפשר לסמוך עליו בהגדרה.

“בנוסף, בזכות הבלוקצ’יין הרבה יותר פשוט אצלנו בפלטפורמה לעשות בריתות בין חברות – כמו למשל הברית שיש בין חברות תעופה. בדרך כלל החסם העיקרי בהתקשרויות בין חברות הוא האמון אחת בשנייה. בבלוקצ’יין לא צריך לסמוך על אף אחד בגלל הסביבה של ה-zero trust. בגדול, הצדדים בבריתות אפילו לא צריכים לדבר אחד עם השני באף שלב. 

“מעל לתשתית הזאת יש לנו תשתית של בינה מלאכותית, insights ו-analytics. באינטגרציה שמבצעים עם הלקוח בשלב הראשוני אנחנו מתחברים למערכות שלו ומקבלים בצורה כזאת נתוני מכר ושימוש בנקודות שאנחנו יכולים להוציא מהם תובנות מעניינות כמו נטישת לקוחות, מעבר בין קבוצות בתוך המועדון לקוחות וכו’. המערכת פועלת מאה אחוז בזמן אמת. אנחנו לא מחכים עד לעיבוד הנתונים בלילה. יש לנו דשבורדים מתקדמים ומרשימים שנוח להשתמש בהם. 

“מעל כל השכבה של ה-insights יש לנו שכבה שבה אנחנו נותנים ללקוח להגדיר את ההתממשקות של הלקוחות שלו עם המועדון לקוחות בצורת תרשימי זרימה. הם יכולים לדוגמה להגדיר מה יקרה אם הלקוח יבוא, יגיע לקופה, יקנה מוצר, ייכנס לאתר אינטרנט, יקבל הודעה על כך שהוא רכש מוצר בחנות  ויקבל הנחה. את כל המהלך הזה אפשר להגדיר בתרשימי זרימה בצורת drag and drop שגם זה נחמד וחדשני.” 

“חלק מהטריגרים לתרשימי הזרימה האלה מבוססי בינה מלאכותית”, מספר קסרי, ומוסיף כי אחד מלקוחותיהם הוא דוכן למכירת קפה המעוניין לשלוח הודעה ללקוחות הקבועים שלו בכל פעם שהם לא מגיעים לקחת את הקפה. בצורה כזאת מקבל הדוכן הקטן חיזוק  בתחרות שלו ברשתות הגדולות.” 

“אנחנו יודעים להעריך את ההכנסות הצפויות של החברה בדיוק גבוה, אנחנו יודעים לתת מטריקות לגבי השימוש במועדון לקוחות. אנחנו נותנים כלים שמאפשרים למקבלי החלטות לבוא ולדחוף את העסק שלהם קדימה. לבוא וליצור יותר הכנסות באמצעות הנתונים והתובנות שהם מקבלים מאיתנו – משהו שהיום אין לרוב המכריע של החברות”, אומר קסרי.

“הכוח של המערכת שלנו הוא ביכולת ללמוד על ההתנהגות הצרכנית של כל לקוח לגבי המותג הספציפי. בשלב זה, בשל מגבלות חוקי הפרטיות (ה-GDPR) אנחנו לא יודעים מי הלקוח באמת, ואין לנו מידע על הקשר בין צריכה של מותגים שונים על ידי אותו לקוח, למרות שאנחנו מאוד רוצים להגיע ליכולת זו עם התקדמות הפיתוח. אבל רק בהסכמה של לקוחות הקצה. כל הרעיון הוא שהדאטה שייך בסופו של דבר ללקוח. 

“מבחינת רגולציה אנחנו מוגבלים על ידי ה-GDPR, ולכן צריכים לראות שאנחנו שומרים על כל החוקים ונותנים ללקוחות אפשרות למחוק את כל הדאטה שלהם. זאת ההתמודדות העיקרית של פלטפורמות שרוצות לאסוף מידע על הלקוחות כדי להסיק תובנות לגביהם”. 

החזון: תיקון של עולם מועדוני הלקוחות

“בתור יזמים, ראינו יתרון גדול מאוד ביצירת  חברה ישראלית, כחול-לבן, עם עובדים ישראלים ובסיס כלכלי ישראלי”, אומר קסרי ומדגיש כי זו הייתה הבחירה שלהם. החברה החלה לפעול במסגרת של חממת נילסן בקיסריה. קסרי מציין את תרומת  הרשות החדשנות כגורם שאפשר לו כיזם לבוא ולקבל השקעה מהמדינה (גם כאשר בפרויקט יש סיכון מסוים). “תרמת הרשות אפשרה לי לבנות מוצר וחברה ולפתח משהו עם פוטנציאל לחיזוק הכלכלה הישראלית. קסרי מוסיף  כי בתקופת הקורונה, הגיבוי של הרשות היווה רשת הגנה שאפשרה לחברה  להמשיך לפעול כרגיל ומציין לטובה את השקיפות והיחס האכפתי של הרשות כלפי היזמים.  

“סיימנו את תוכנית החממה עם נילסן וכרגע אנחנו בתהליך של גיוס כספים, אנחנו נמצאים לקראת סיום של התהליך, ועתידים ממש בקרוב לשחרר את שירות הענן שלנו”, מספר קסרי. “בגדול, היעדים של החברה הם בעיקר להוציא את המוצר בתצורת ענן לשוק, כדי לפתוח ערוץ מכירות נוסף. היעד הבא הוא לכבוש נתחי שוק נוספים. מבחינה אסטרטגית, אנחנו רוצים להתמקד בשלב ראשון, דווקא בלקוחות קטנים כדי ללהגיע ל use cases מעניינים וכדי להוכיח שגם חברות קטנות יכולות להשתמש בפלטפורמה שלנו ולקבל ערך מוסף מהיום הראשון. מבחינת יעדים, אנחנו מתכננים להשיג עד סוף 2021 חמישים לקוחות משלמים”, אומר קסרי, אשר בחזונו מדמיין את החברה באה ועושה תיקון בעולם של מועדוני לקוחות בהיבט של העלאת רמה ההתנהלות אל מול לקוחות הקצה באמצעות הרחבת סט הכלים ואיכות הפלטפורמה הזמינה לחברות.